מנהלת המחלקה לקידום בריאות ובריאות דיגיטלית, אגף הרפואה, אסותא מרכזים רפואיים

קארן ברונר

M.Sc HPE

<div>
<h2 style="direction: rtl;">נשים ברפואה – לשבור את ההטיה</h2>
יום האישה הבינלאומי 2022 מתקיים השנה בסימן #Break the bias  - לשבור את ההטיה.
ואכן, הטיה מגדרית שיש להתמודד איתה קיימת בכל תחומי הרפואה, החל מבחירת מסלולי התמחות מסורתיים "השמורים" לנשים, דרך פערי שכר, עיכוב או קטיעת מסלולי קריירה לטובת הקמת משפחה וכלה בצורך לכבוש יותר ויותר תפקידי ניהול בכירים, בידי נשים.
בגזרת הבשורות החיוביות נמצאת הידיעה המשמחת על כך שבעשור האחרון ניתן לראות היפוך מגמה – בפקולטות השונות ללימודי רפואה ניתן למצוא רוב נשי מוחלט. את ההטיה הזו שברנו.
<h2 style="direction: rtl;">"אישה היא לא גבר מוקטן"</h2>
אבל מה אם מסתכלים על המטבע מצידו השני? האם קיימת גם הטיה מגדרית במסגרת הפעילות הרפואית עצמה? והרי ברור לכולנו שאין טעם לבחון את השאלה הזו בתחומים שהינם נשיים בהגדרתם כגון רפואת נשים או בריאות השד. המונח רפואה מגדרית מתייחס להבנה שתפקוד מערכות הגוף מושפע מהמגדר שלנו, ובהתאם לכך יש להתוות את האבחון והטיפול. זהו תחום שתופס תאוצה בארץ ובעולם בשנים האחרונות, עם יותר ויותר ידע ומחקר קליני שמבסס את התפיסה שהאישה היא לא "גבר מוקטן". ההבדלים האנטומיים והתהליכים הפיזיולוגיים של גופה מחייבים לשבור את ההטיה, ולהתייחס אליה מבחינה רפואית בהתאם. כיום אנחנו כבר יודעים שאצל נשים יש תחלואה אוטואימיונית בשכיחות גבוהה יותר, הן סובלות יותר ממיגרנות, יש להן יותר אבנים בכיס המרה, פחות מחלות דם ממאירות ותפיסת הכאב שלהן שונה. אבל לב העניין נמצא בלב.
<h2 style="direction: rtl;">מכל הלב</h2>
עד לפני מספר שנים נתפסו מחלות לב וכלי דם כבעיה של גברים ונשים נחשבו "מוגנות" יחסית מפני תחלואה לבבית. כיום ידוע שמחלה כלילית היא הגורם הראשון למוות בקרב נשים, בשיעור פי שלושה מאשר סרטן השד, כאשר הסיכון עולה משמעותית לאחר הפסקת המחזור החודשי וירידה ברמת האסטרוגן בגוף. במקביל נרשמת בעשורים האחרונים עלייה במחלות לב בקרב נשים צעירות (בגילאי 35-45), וזאת בשל העלייה הכללית בגורמי הסיכון כגון השמנת יתר, סוכרת בהיריון ויתר לחץ דם בהיריון. בגזרת הטיפול - מנתונים של אסותא מרכזים רפואיים עולה כי מתוך כלל צנתורי הלב שהתבצעו בביה"ח ב-3 השנים האחרונות – 25% בלבד היו נשים, ונתון דומה (23.7%) של נשים עברו ניתוחי לב בשנים אלו, נתון נמוך משמעותית מהגברים.   
<h2 style="direction: rtl;">לא מגיעות למיון</h2>
הסיבה להבדלים הללו נעוצה ככל הנראה במישור ההתנהגותי. הנתונים מראים כי התמותה בקרב נשים מאירועי לב חסימתיים גבוהה יותר מאשר תמותת גברים באותו סוג אירוע. הסיבה פשוטה – נשים לא מבקשות עזרה רפואית. למרות שהן חשות ברע, הן מחכות בבית "עד שזה יעבור", מנסות לשמור על שגרה ואף להמשיך לעבוד. ע"פ הנתונים נשים מגיעות למיון בממוצע כשעה מאוחר יותר מגברים באותו מצב - תחושת אי הנוחות לפנות לטיפול רפואי ואי הנעימות "להכביד על הסביבה" גורמות למותן.
יתרה מכך – יש צורך לשבור את ההטיה גם בקרב הצוות הרפואי. ישנם מצבים שבהם אישה מגיעה למיון עם סימנים לא אופייניים לתחלואה לבבית, ובשל כך יתקבל אבחון שגוי, גם כאשר היא נמצאת בעיצומו של אירוע לב חסימתי.
אבל כל הנתונים הללו נמצאים במגמת שיפור: המודעות הגוברת לנושא, וההתייחסות העודפת שמקבל תחום "לב האישה" עם הקמת מרפאות ייעודיות ברחבי הארץ ועידוד נשים לפנות לטיפול רפואי, תורמות לירידה בשנים האחרונות בשיעורי התמותה מאירועי לב פתאומיים אצל נשים. זאת בזכות מניעה ראשונית יעילה ושינוי הטיפול התרופתי בשנים האחרונות.
<h2 style="direction: rtl;">שימי לב ללב</h2>
בראש ובראשונה חשוב לדעת ולזכור שתחלואה לבבית מסתמנת באופן שונה אצל נשים לעומת גברים. הסיפור המסורתי של לחץ בחזה, תעוקה וכאבים שמקרינים לכתף שמאל – הוא לאו דווקא הביטוי הנפוץ של אירוע לב אצל אישה. אז למה עלייך לשים לב?
<ul>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">כאבים מפושטים בכתפיים, בחזה ובגב</li>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">כאבים בלסת</li>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">קושי בנשימה</li>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">בחילות וסחרחורת</li>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">עייפות ניכרת</li>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">תעוקה כללית המופיעה לעתים במנוחה ולאו דווקא במאמץ</li>
</ul>
חשוב להבין כי סימנים אלה יכולים להימשך לאורך זמן - אפילו ימים, וחובה לפנות לבירור רפואי.
<h2 style="direction: rtl; text-align: right;">שמרי על הלב שלך</h2>
<ul style="text-align: right;">
<li style="direction: rtl;">היי מודעת לערכי לחץ הדם והכולסטרול שלך. אם אינך מכירה את הנתונים או לא בדקת אותם לאחרונה - עשי זאת החודש. במידה והערכים אינם תקינים - פני בהקדם לרופא/ה המשפחה שלך להכיר את מסלולי הטיפול לאזן ערכים אלו.</li>
<li style="direction: rtl;">הפסיקי לעשן - ויפה שעה אחת קודם. המוקד הטלפוני הלאומי לגמילה מעישון של משרד הבריאות עומד לשירותך, ללא עלות, בטלפון *6800.</li>
<li style="direction: rtl;">אמצי עקרונות של תזונה ים-תיכונית, המבוססת על אכילה מתונה, בישול ביתי, שימוש בחומרי גלם טבעיים כדוגמת: ירקות ופירות טריים, קטניות, דגנים מלאים, שמן זית ועשבי תיבול לצד עוף רזה דגים וביצים. תזונה ים-תיכונית הוכחה כמורידה את הסיכון לתחלואה לבבית ולהתפתחות אירועים קרדיווסקולריים.</li>
<li style="direction: rtl;">אם עלית במשקל או הנך במשקל עודך פני בהקדם לרופא/ה המשפחה שלך להכיר את מסלולי הטיפול להורדה במשקל.</li>
<li style="direction: rtl;">שאפי לבצע בין 150 ל-300 דקות פעילות גופנית בשבוע, במסגרת הפעילות גופנית האהובה עליך. שלבי הליכה, גם במקטעים קצרים, במהלך שגרת היום, עם הצבת יעד יומי שיעלה בהדרגה מ-4,500 צעדים לכ-7,500 צעדים ביום. כל המוסיפה - הרי זה משובח.</li>
<li style="direction: rtl;">אל תדחי את בדיקות הלב השגרתיות, בהתאם לגיל ולמצב הרפואי ובמיוחד אם הנך בעלת היסטוריה משפחתית של תחלואה לבבית.</li>
</ul>
 
<h2 style="direction: rtl; text-align: right;">וזכרי – לב העניין הוא צמצום וטיפול בגורמי הסיכון</h2>
</div>

נשים ברפואה – לשבור את ההטיה. בעשור האחרון ניתן לראות היפוך מגמה – בפקולטות השונות ללימודי רפואה ניתן למצוא רוב נשי מוחלט. 

רפואה מגדרית | אסותא

gender medicine

רפואה מגדרית  

שירותי רפואה מבלי לצאת מהבית

החורף בעיצומו וישנם אנשים רבים אשר מתקשים לצאת מן הבית כדי לבצע בדיקות או לקבל טיפולים רפואיים שונים. יתרה מכך, ישנם אנשים מבוגרים אשר מתקשים בניידות ועבורם הנגשה של שירותי בריאות, יכולה לחולל את ההבדל בין לבצע או לא לבצע את הבדיקה או הטיפול. 
הבשורה הטובה היא שכיום ניתן לקבל שירותי רפואה עד הבית, בסביבה הטבעית והמוכרת, בנוחות ובקלות. שירותים אלו נתמכים על ידי מערכות טכנולוגיות חדשניות, המאפשרות בדיקה, בקרה וניטור מרחוק, בזמינות גבוהה ובפריסה ארצית. 
<h2 class="qu" style="text-align: right; line-height: 115%; background: white; unicode-bidi: embed;" dir="rtl">אילו שירותי רפואה ניתן לקבל בבית?</h2>
מערך "אסותא עד הבית" הינו שירות מתקדם אשר מפעיל מספר שירותי רפואה ביתיים, שמנגישים לביתם של המטופלים ביקורי רופא, בדיקות רפואיות, שירותי שיקום, החלמה ואשפוז לאחר הניתוח.
<ul>
<li>אבחון רופא בבית: אבחון וטיפול באמצעות רופאים מומחים, המיומנים במתן שירות רפואי בבית המטופלים. מדובר ברופאים מומחים ממגוון תחומים אשר מגיעים לבית המטופלים, או מפעילים יעוץ בשיחת וידאו מרחוק.</li>
<li>ביקור אחות: במסגרת שירותי הרפואה הביתית ניתן להזמין ביקור בית של צוות סיעוד מקצועי ומיומן. בין השאר ניתן לבצע בבית הורדה והסרה של תפרים, חבישות, הכנסת והוצאת קטטר וזונדה, איזון כאב, טיפול בפצע ניתוחי ואומדן כף רגל סוכרתית.</li>
<li>בדיקות מעבדה בבית: במסגרת "אסותא עד הבית" ניתן לבצע מגוון בדיקות מעבדה, המועברות לאחר מכן למעבדות אסותא הפרוסות ברחבי הארץ. בין השאר ניתן לבצע בדיקות דם ושתן או משטח גרון.</li>
<li>בדיקות אולטרסאונד: באמצעות ציוד נייד מתקדם ניתן לבצע כיום בבית בדיקות אולטרסאונד של כלי הדם, בדיקות לרקמות רכות, אולטרסאונד אורתופדי, אולטרסאונד לבלוטת התריס, לכליות ודרכי השתן.</li>
<li>צילומי רנטגן: "אסותא עד הבית" מאפשרת ביצוע צילומי רנטגן באמצעות מכשיר רנטגן נייד ברזולוציה גבוהה, אשר מעביר את הצילומים ישירות לפענוח מהיר על ידי רדיולוג מומחה.</li>
<li>מעבדת שינה בבית: כחלק מבירור הפרעות שינה, ניתן לבצע בדיקה מקוונת לאבחון של הפרעת נשימה בשינה בתינוקות, בילדים ובמבוגרים, נדודי שינה וכו'. במסגרת הבדיקה נעשה שימוש במערכת ייעודית, קטנה וידידותית המאפשרת לנבדקים לישון בנוחות עם מינימום הפרעה במיטתם שבבית, תוך בקרה רצופה מהמוקד הרפואי.</li>
<li>שיקום לאחר ניתוח: מטופלים לאחר ניתוח לב או ניתוח אורתופדי, יכולים לעבור שיקום ביתי הכולל השגחה רפואית, ביצוע בדיקות וטיפולי פיזיותרפיה, מבלי לצאת מהבית.</li>
</ul>
&nbsp;
ד"ר דני גולדהבר, המנהל הרפואי של "אסותא עד הבית", אומר: "שירותי רפואה ביתיים מסייעים למערכת הרפואית להתמודד עם מצוקת העומס בבתי החולים ומן הצד השני מאפשרים למטופלים לקבל שירות איכותי ומקצועי בסביבה המוכרת והבטוחה".

החורף בעיצומו וישנם אנשים רבים אשר מתקשים לצאת מן הבית כדי לבצע בדיקות או לקבל טיפולים רפואיים שונים. 

שירותי רפואה מבלי לצאת מהבית | אסותא 

Without_leaving_home

| אסותא

Catheterization_room

"חדרי צנתורים מתקדמים מאפשרים להחליף את מסתמי הלב ללא הליך ניתוחי"

לרגל יום האהבה הבינלאומי (Valentine's Day), החלטנו לשתף אתכם בעדויות מדעיות ותובנות קליניות על הכח המרפא של אהבה, זוגיות, ואינטימיות – והעיקר הוא דווקא לא הרומנטיקה.
 
<h2 style="direction: rtl;">מערכת יחסים אוהבת, תומכת ובטוחה מובילה לאושר ובריאות טובה יותר</h2>
מפתיע לגלות, שלא עושר, לא קריירה מסחררת, לא תהילה או פרסום אישי ואף לא מעמד חברתי או אקדמי נחשק, הם הגורמים המנבאים אריכות ימים, רמת תחלואה בגיל המבוגר או רמת אושר. על פי מחקר ה-Adult Development Study, המחקר הגדול בעולם, שנמשך כבר מעל ל-80 שנה (Longitudinal study) באוניברסיטת הרווארד וביה"ח הכללי של מסצ'וסטס, המפתח לאושר ולבריאות איתנה לאורך מעגל החיים הוא קיומם של קשרים זוגיים או חברתיים משמעותיים.
אוכלוסיית המחקר כללה שני קצוות מנוגדים: בוגרי הרווארד כיתת 1939-1944 עם השכלה אליטיסטית, קשרים ומעמד למול תושבי שכונת מצוקה בבוסטון. ממצאי המחקר הראו כי רמת שביעות רצון גבוהה מחיי זוגיות, היקף השעות השבועיות במחיצת אדם אהוב, קיומה של דמות משמעותית לאורך מעגל החיים (Significant other) ומערכת יחסים יציבה ומבוססת, המעניקות תחושת שייכות, חיבה, ביטחון ותמיכה נפשית הם אלו שהובילו לתחושת סיפוק ואושר, למצב בריאותי טוב יותר ואריכות ימים, ללא תלות במעמד סוציו-אקונומי, רמת השכלה או הצלחה אישית. יתרה מכך, הזוגיות או החברות העמוקה היא זו שסייעה לעבור טוב יותר משברי חיים ובעיות רפואיות והובילה להחלמה ושרידות גבוהה יותר לאחר ניתוח או מחלה כרונית. ממצאים אלו רק מחזקים מחקרים קודמים שכבר הוכיחו כי תוחלת החיים של אנשים החיים בזוגיות ארוכת שנים הינה גבוהה יותר באופן מובהק מאשר אנשים החיים בבדידות.
<h2 style="direction: rtl;">כשאוהבים ואהובים- המערכת ההורמונאלית אופטימלית</h2>
נתחיל בעובדה שהאהבה היא תהליך כימי ולכן, היא "ממכרת", בדומה לסמים. בשלבים המוקדמים היא מאופיינת בשינויים מוחיים באזורים עשירים בדופמין, "הורמון האושר והעונג" והיא תיצור תחושה של אושר, תשוקה, התרגשות ואופריה. כשהמינונים גבוהים – כבר לא נצטרך למצוא עונג וריגושים בהתנהגויות המזיקות לבריאותנו כדוגמת: שימוש בסמים, צריכה גבוהה של אלכוהול, נהיגה מסוכנת או חיסול שורות של שוקולד. עם זאת, לא רק בתקופה הסוערת של ההתאהבות אלא גם בהמשך כשהסערה נרגעת ועוצמת הרגשות יורדת, עדיין האהבה והחיבה הדדית מעלים את רמות "הורמוני האושר", החיוניים ל-Well-Being  שלנו. הורמון האוקסיטוצין, המכונה "הורמון האהבה", קשור במישרין לתהליך ההתאהבות ומשוחרר בגוף לאחר מגע מיני אך ישתחרר גם לאחר מגע פיזי ממושך עם דמות קרובה כגון: חיבוק שנמשך 20 שניות ומעלה. כשרמות האוקסיטוצין בגוף עולות, המערכת החיסונית מתחזקת, לחץ הדם יורד ורמות המתח, החרדה והכאב בגוף קטנות. מעבר לזאת, כשאנו חשים חשובים ומוערכים, ומופנית אלינו תשומת לב חיובית, משתחרר הורמון הסרטונין, המעלה את תחושת ההערכה העצמית, הביטחון האישי ומצב הרוח ולכן מכונה: "Feel good hormone". וכשאנו מרגישים כך – לא רק רמת האושר שלנו תעלה אלא גם תהיה לנו פחות נטייה לצרוך פחמימות, סוכרים ומתוקים "מנחמים", המייצרים תחושה דומה אך פוגעים בבריאותנו ומקדמים תהליכי השמנה והיווצרות סוכרת.
<h2 style="direction: rtl;">והדובדבן שבקצפת – היתרונות הבריאותיים הטמונים במגע אינטימי ופעילות מינית</h2>
מחקרים רבים עסקו בסגולות המרפאות של עיסוי גוף (מסאז') כסוג של טיפול קליני, לא פרמקולוגי. בין היתר, נמצא כי עיסוי מפחית את עוצמת הכאב ותכיפות הופעתן של מיגרנות, מפחית את תחושות הסטרס והחרדה לצד שיפור איכות השינה. מחקרים אחרים מצאו שפעילות מינית מפחיתה את לחץ הדם שלנו, במיוחד לחץ דם סיסטולי. כמו כן, פעילות מינית תכופה מחזקת את מערכת החיסון. הביטוי לכך היה רמת אנטיגנים גבוהה יותר שנצפתה בקרב פעילים מינית למול לא פעילים מינית. מעבר לזאת, מעשה האהבה עצמו מעלה את הליבידו ומאזן את רמות האסטרוגן והטסטוסטרון, החיוניים לא רק לתפקוד בריאותי אופטימלי אלא גם מגנים מפני מחלות לב וכלי דם ומצמצמים תופעות לוואי של גיל המעבר ואף מסייעים לתחושת ויטאליות גבוהה יותר בגיל המבוגר. אורגזמה, הוכחה מחקרית כתחליף נהדר לתרופות להקלת כאבים כרוניים. המחקרים שעסקו בכח התראפואטי של אורגזמה דיווחו כי היא חוסמת תחושת כאב כרוני באזור הגב ועמוד השדרה, ברגליים, מקלה על כאבי ראש ומיגרנות ואף מונעת התכווצויות שרירים. יתרה מכך, לאחר אורגזמה משתחרר הורמון בשם פרולקטין, אשר מעניק לגוף תחושת סיפוק ורוגע, ומוביל לשינה טובה ועמוקה יותר, החיונית לאתחול מחדש, ויסות וייצוב של כל מערכות הגוף לצד פעילות מיטבית של המוח. בשינה גם משתחרר הורמון הגדילה, הקשור בגילאים המבוגרים לאריכות ימים. ואם עוד לא השתכנעתם למה כדאי לעשות סקס השבוע? מחקר שפורסם לאחרונה וחקר לאורך עשור את הקשר בין מיניות ואינטימיות לתפקוד קוגניטיבי בגיל המבוגר, הסיק כי אנשים עם סיפוק מיני גבוה יותר נטו פחות לפתח ירידה קוגניטיבית קלה (MCI) או מחלת דמנציה, זאת ללא תלות ברמת תפקוד גופני, מחלות רקע או תפיסת בריאות עצמית.  
<h2 style="direction: rtl;">לסיכום, לכו למצוא אהבה, קירבה, מישהו לחבק ותשקיעו את הזמן והמאמצים באנשים שבאמת אוהבים אתכם בחזרה - לחיים בריאים ומאושרים יותר.</h2>

מערכת יחסים אוהבת, תומכת ובטוחה מובילה לאושר ובריאות טובה יותר
מפתיע לגלות, שלא עושר, לא קריירה מסחררת, לא תהילה או פרסום אישי ואף לא מעמד חברתי או אקדמי נחשק, הם הגורמים המנבאים אריכות ימים, רמת תחלואה בגיל המבוגר או רמת אושר.

כתבות אסותאישי | אסותא

Love More - Live Longer

future_is_here

העתיד כבר כאן - רפואה מונעת מותאמת אישית ואנושית

מומחה באונקוגנטיקה וראש המרכז הגנטי לאבחון מוקדם, אסותא מרכזים רפואיים

פרופ' איתן פרידמן

פרופ'

יום האישה העולמי הוא גם הזדמנות לעסוק בהתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות שמאפשרות לנו כיום לזהות ולנהל סיכונים על בסיס שינויים גנטיים, לשפר את איכות הרפואה המונעת, לאבחן ולטפל בבעיות רפואיות נפוצות בקרב נשים.
בראש הרשימה ניצב כמובן סרטן השד, שמקבל תהודה רבה בתקשורת, בקרב רופאים ובציבור הרחב. בישראל מתגלים בכל שנה יותר מ- 5,000 מקרים חדשים של סרטן השד. הסיכון לחלות בסרטן השד באוכלוסייה הכללית בישראל הינו כ-13% וישנם גורמים שמעלים את הסיכון, בהם חוסר פעילות גופנית, גיל האישה בעת הלידה הראשונה, הנקה, חשיפה להורמוני מין (כמו אלה המצויים בגלולות למניעת הריון), עודף משקל וחשיפה לקרינה מייננת. גורם הסיכון העיקרי לסרטן שד (והשחלות) הוא הרקע המשפחתי, או במילה אחת - גנטיקה.
<h2 style="direction: rtl;">רפואה פורצת דרך</h2>
הרפואה עשתה קפיצת מדרגה משמעותית בכל הנוגע לאונקוגנטיקה - גנטיקה של סרטן - המשפיעה במידה ניכרת על נשים. באמצע שנות התשעים איתרה ד"ר מרי קלייר קינג אזור חשוד בכרומוזום מס' 17 הקשור בתורשה של סרטן שד. שנים ספורות לאחר מכן אותר הגן BRCA1 ולאחריו הגן BRCA2  שני גנים שפגמים גנטיים (=מוטציות) בהם מעלים מאוד את הסיכון לחלות בסרטן השד (והשחלות). כלומר, בזכות תגליות אלה קיימת בידינו היכולת לבדוק באמצעות בדיקת דם (או רוק) פשוטה את הד.נ.א (חומר התורשתי) ולזהות את המוטציה שאחראית לנטייה המשפחתית לפתח סרטן שד. אפשרות זמינה זו הובילה למהפכה בזיהוי, אבחון, והצעה למשטר לגילוי מוקדם או אפילו מניעה של התפתחות סרטן בנשים, גברים ומשפחות בסיכון גבוה לפתח סרטן השד והשחלות.
<h2 style="direction: rtl;">מתי סיפור משפחתי לובש משמעות קלינית?</h2>
כבר הרבה שנים ידוע שככל שיש לאישה יותר קרובות משפחה שחלו בסרטן שד או שחלות ובגיל צעיר יותר, כך עולים סיכוייה לחלות גם כן. כך למשל, אישה שאמה ואחותה חלו בסרטן שד מתחת לגיל 30 נמצאת בסיכון של 45% לחלות בסרטן שד לאורך חייה. עם זאת, סיפור משפחתי של סרטן אינו שכיח ומופיע רק בקרב בכ-10% מהחולות. כיצד זה יתכן? חשוב להבין שרקע משפחתי ברמה הקלינית מאובחן רק על בסיס היסטוריה משפחתית, ויש לחשוד בו כאשר מתקיימים אחד או יותר מהתנאים הבאים: קיום של קרובות משפחה רבות שחלו בסרטן שד ו/או שחלות, גיל אבחנה מתחת ל-40, סרטן שד דו-צדדי ושילוב אצל אותה אישה או באותה משפחה של סרטן שד ושחלות.
<h2 style="direction: rtl;">ייחודיות המוצא היהודי - סיכון וסיכוי</h2>
בקרב נשים יהודיות, נמצא כי מגוון המוטציות בגנים BRCA1/2 הוא מאוד מצומצם: בהשוואה ל-4,000 מוטציות המתוארות בעולם, בשני הגנים הללו בנשים יהודיות ממוצאים שונים יש כ-25 מוטציות שתוארו ביותר ממשפחה אחת, ו-3 מתוכן שכיחות מאוד גם באוכלוסייה האשכנזית הכללית (כלומר בנשים בריאות, ללא היסטוריה אישית או משפחתית של סרטן). מחקרים רבים שבוצעו בארץ ובעולם מראים ששיעור הנשאים של אחת מ-3 מוטציות אלו, נאמד ב-2.5% (1/40) מהאוכלוסייה האשכנזית וכ- 0.5% (1/200) בקרב אוכלוסיית יוצאי עיראק. בישראל, מדובר אבסולוטית על כ-30,000-35,000 נשים נשאיות של אחת מהמוטציות האלה, ובעולם על כ-250,000 נשים וגברים הנושאים מוטציות המעלות משמעותית את הסיכון לפתח סרטן שד לאורך החיים (גם בגברים וגם אך במידה פחותה סוגי סרטן אחרים). בסרטן שד עולה הסיכון מ- 13% ל- 72%-70 ובסרטן השחלות עולה הסיכון מ-1.4% ל- 40-50%. בנוסף, ממחקרים ביהודים אשכנזים, עולה כי בלפחות ממחצית מהמקרים בהם מתגלה נשאות, אין סיפור משפחתי משמעותי של ממאירויות ברקע, כלומר הסיפור המשפחתי אינו מספיק כדי לקבוע למי יש להציע בישראל את הבדיקה הגנטית של המוטציות השכיחות בגנים BRCA1/2.
גם גברים וגם נשים הנושאים מוטציות אלה, יכולים להעביר אותם לילדיהם. לכל בן/ת של נשא/ית, ישנו סיכון של 50% לרשת את המוטציה, וסיכוי של 50% שלא לרשת אותה. אח/ות של נשא/ית גם הם בסיכון של 50% להיות נשא/ית. מי שלא ירש את המוטציה אינו בסיכון יתר לחלות בסרטן, ומי שירש את המוטציה מוגדר רק על בסיס קיום המוטציה, כמי שהוא בסיכון מוגבר לחלות. כיום אנו יודעים כי עצם קיומה של המוטציה בגנים אלה, הוא הגורם העיקרי בהערכת הסיכון לחלות בסרטן השד והשחלות ולאו דווקא ההיסטוריה המשפחתית הספציפית.
<h2 style="direction: rtl;">ידע גנטי זה כוח - איך תדעי מה נכון לך?</h2>
לנשים נשאיות בריאות מומלץ להקפיד מאוד על מעקב לגילוי מוקדם מגיל 25-30 של סרטן השד, הכולל הדמיית השד (בעדיפות על-ידי MRI וכמכוסה בסל הבריאות) ובדיקת כירורג שניהם בתדירות של אחת ל-6 חודשים. במקביל מומלץ לבצע כריתת שחלות מקטינת סיכון בסביבות גיל 40 ולאחר השלמת תכנון המשפחה. בנוסף, קיימת אפשרות לבצע כריתת שדיים מקטינת סיכון (כמו שעברה אנג'לינה ג'ולי ב-2013) - אפשרות בה בוחרות כ-10% מקרב הנשאיות הבריאות בישראל.
לאור שכיחות המוטציות בגנים BRCA1/2 באוכלוסייה האשכנזית הכללית, מאז 2020 ובסל הבריאות החדש, כל אישה יהודייה אשכנזית זכאית לבצע בדיקת סקר על חשבון הקופה, ללא צורך בייעוץ אונקוגנטי מקדים. במידה ותאותר כנשאית, תוזמן לייעוץ גנטי שבמהלכו יוסברו לה כל המשמעויות האישיות והמשפחתיות. במידה ואישה אינה נשאית, תקבל תשובה זו לביתה.
<h2 style="direction: rtl;">גישה יוזמת ואחראית מצילה חיים!</h2>
גילוי מוקדם הוא קריטי ולכן מעקב לגילוי מוקדם חשוב במיוחד עבור נשים בקבוצת סיכון רגיל מגיל 40-50, ולנשים שהן בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן שד - בשל היסטוריה משפחתית ובעיקר נשים נשאיות - כבר מגיל 25 שנים.
ביום האישה, אנו קוראים לך לקחת אחריות על בריאותך ולהיות פרו-אקטיבית ויוזמת!
אם את, או מי מבנות משפחתך או חברותייך, נמצאת בקבוצת סיכון בשל מוצא, היסטוריה אישית או משפחתית של סרטן, אל תהססי לבצע או להציע למישהי שאת מכירה את בדיקת הסקר, או בדיקה גנטית לאחר ייעוץ אונקוגנטי - הבדיקה הגנטית יכולה להציל חיים.
 
<a href="https://www.assuta.co.il/doctor-details/friedman-eitan.aspx">פרופ' איתן פרידמן</a> - מומחה באונקוגנטיקה, מוביל <a href="https://www.assuta.co.il/services/oncology/services/genetic_center/">המרכז לגנטיקה וגילוי מוקדם</a>, אסותא רמת החייל.

יום האישה העולמי הוא גם הזדמנות לעסוק בהתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות שמאפשרות לנו כיום לזהות ולנהל סיכונים על בסיס שינויים גנטיים, לשפר את איכות הרפואה המונעת, לאבחן ולטפל בבעיות רפואיות נפוצות בקרב נשים. פרופ' איתן פרידמן - מומחה באונקוגנטיקה, מוביל המרכז לגנטיקה וגילוי מוקדם, אסותא רמת החייל.

גנטיקה נשית | אסותא

female genetics

גנטיקה נשית 

<h2 style="direction: rtl;">אונקולוגיה </h2>
פרופ' רחמים (רמי) בן יוסף <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/esther-tahover-80855">דוקטור אסתר טחובר</a> פרופ' חיים גוטמן דוקטור אלה עברון פרופ' מירב בן דוד דוקטור רפאל פפר פרופ' עופר מרימסקי
<h2 style="direction: rtl;">אורולוגיה</h2>
פרופ' זהר דותן פרופ' אמנון זיסמן דוקטור עופר יוסיפוביץ <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/ran-katz-26537">דוקטור רן כץ</a> פרופ' אילן ליבוביץ פרופ' יחזקאל לנדאו <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/nicola-mabjeesh-23737">פרופ' ניקולא מבג'יש</a> דוקטור דוד קקיאשווילי דוקטור שי גולן דוקטור ברק רוזנצוויג פרופ יעקב רמון דוקטור סתיו יעקב  דוקטור בוריס פרידמן פרופ' חיים בן יעקב  דוקטור משה שחר אהרוני דוקטור אורי גור דוקטור נועם כתרי פרופ' יורם מור דוקטור רועי מורג <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/amos-neman-31728">דוקטור עמוס נאמן</a> <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/shalom-katz-13211">דוקטור שלום כץ </a> <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/menachem-laufer-22561">דוקטור מנחם לאופר</a> דוקטור איתי שגיא דוקטור דנה ליבנה שגיא דוקטור יגאל מדג'ר פרופ' גיל רביב דוקטור אוהד שושני דוקטור שי שפי <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/harry-winkler-17931">דוקטור וינקלר הרי</a> פרופ' דוד ליפשיץ <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/mario-sofer-21038">פרופ' מריו סופר</a> <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/nir-kleinmann-35197">דוקטור ניר קליינמן</a> <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/eli-tavdy-31628">דוקטור אלי תבדי</a> <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/yair-braz-34822">דוקטור יאיר ברז</a> דוקטור אבי ברי <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/yoram-dekel-27317">דוקטור דקל יורם</a> <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/andrei-nadu-23688">דוקטור אנדרי נדו</a>
<h2 style="direction: rtl;">אורתופדיה</h2>
דוקטור שלמה דדיה  דוקטור ישראל וייס דוקטור בועז ליברמן דוקטור עמיר קורנגרין דוקטור אלכסיי רוביצקי <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/nachshon-shazar-20704">דוקטור נחשון שזר</a> פרופ' מרק אידלמן דוקטור יאיר גרוצ'ק דוקטור מנחם זינגר דוקטור משה יניב דוקטור חן למדן דוקטור איתן שגב פרופ' גבריאל אגר דוקטור רון ארבל דוקטור ואדים בנקוביץ דוקטור ירון ברקוביץ דוקטור אבירם גולד פרופ' דבי רונן פרופ' שמואל דקל פרופ' מיכאל דקסלר דוקטור שמואל ישראל <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/daniel-levin-23163">דוקטור דניאל לוין</a> דוקטור דרור לינדנר דוקטור אהרון מנחם <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/betzalel-peskin-27853">דוקטור בצלאל פסקין</a> דוקטור ארז אבישי דוקטור חיים כצבמן דוקטור מתי (מתתיהו) נוף <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/sargei-salman-33456">דוקטור סרגי סלמן</a> דוקטור אריאל אורן פרופ' אהוד אטון דוקטור שלמה אליאס דוקטור נתן ברוק דוקטור שי טננבאום דוקטור צבי כהן דוקטור גבריאל מוזס <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/ofer-rak-20958">דוקטור עופר רק</a> <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/avi-shazar-32448">דוקטור אבי שזר</a> דוקטור אליאס חדאד דוקטור יגאל מירובסקי דוקטור איליה פיקרסקי דוקטור אלון פרידלנדר דוקטור מוטי קרמר דוקטור גדעון ברושטיין דוקטור רן טיין דוקטור אהוד ראט
<h2 style="direction: rtl;">אנדוקרינולוגיה</h2>
דוקטור ונסה רואש 
<h2 style="direction: rtl;">א.א.ג</h2>
<a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/yael-garti-gross-83976">דוקטור יעל גרטי גרוס </a> פרופ' אופיר הנזדל פרופ' מיכל לונץ פרופ' בני נגריס פרופ' דניאל קפלן פרופ' יעקב שבירו <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/nathan-shlamkovitch-20265">דוקטור נתן שלמקוביץ</a> דוקטור ישגב שפירא דוקטור אברהם אברג'ל דוקטור יקירביץ ארקדי פרופ' רועי לנדסברג פרופ' איתן סודרי דוקטור קאסם פיראס דוקטור אורי פלג דוקטור קורדליוק סופיה פרופ' להב יונתן דוקטור פרימוב עדי דוקטור שופל חבקוק חגית דוקטור שפירא גליץ יעל דוקטור אולנובסקי דוד פרופ' וולף מיכאל פרופ' רווה אייל דוקטור שטרן יורם דוקטור אלון ערן פרופ' חפץ אבי פרופ' בכר גדעון פרופ' דואק אילנה <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/ben--zion-joshua-31570">דוקטור בן ציון יהושע</a> <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/limor-muallem-27655">דוקטור מועלם קלמוביץ' לימור</a> פרופ' שפיצר טומס
<h2 style="direction: rtl;">גנטיקה רפואית</h2>
דוקטור פלדמן ברוך  פרופ' פרידמן איתן
<h2 style="direction: rtl;">גינקולוגיה</h2>
פרופ' ירון יובל  <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/david-gordon-13150">פרופ' גורדון דוד</a> פרופ' גרוץ אסנת <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/lior-lowenstein-32513">פרופ' לבנשטיין ליאור</a> דוקטור פיינר בנימין (בני) דוקטור בר עמוס פרופ' איתן רם דוקטור ביינר מריו פרופ' בן ברוך גלעד פרופ' ואקנין צבי פרופ' קורח יעקב דוקטור גייסט רות <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/lyodmila-ostrovseky-33403">דוקטור אוסטרובסקי ליודמילה</a> דוקטור ברקוביץ אלעד פרופ' מוטי גולדנברג פרופ' משיח רועי פרופ' סוריאנו דוד <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/yuval-kaufman-33600">דוקטור קאופמן יובל</a> דוקטור שטוקהיים דוד דוקטור שינמן רון פרופ' בורנשטיין יעקב דוקטור בן שיטרית גדי פרופ' הרשקוביץ רלי  פרופ' בעז ויס פרופ' צלאל ירון פרופ' שרים אלון פרופ' מזעקי-טובי שלי פרופ' סיון איל דוקטור קופרמינץ מיכאל פרופ' שיף איל פרופ' אורביטו ראול דוקטור מיכה באום דוקטור אמנון בוצן פרופ' הורביץ אריאל פרופ' וייסמן אריאל פרופ' זיידמן דניאל פרופ' משיח שלמה פרופ' עאזם פואד פרופ' אדיראן שולמן פרופ' ינון יואב פרופ' שלמה ליפיץ
<h2 style="direction: rtl;">גסטרואנטרולוגיה</h2>
דוקטור גלר אלכס  דוקטור מילחם עלאא דוקטור ברקאי אולגה דוקטור להב מאור פרופ' קוניקוף פרדי דוקטור שמורון בן חורין <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/roy-dekel-30767">דוקטור רועי דקל</a> דוקטור סקפה ארז דוקטור פיליפס אדם דוקטור שפירא ימי <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/amir-bentov-36990">דוקטור בן טוב אמיר</a> פרופ' אפרת ברוידא פרופ' שאול רון פרופ' דיקמן רם דוקטור רון ישי
<h2 style="direction: rtl;">המטולוגיה</h2>
פרופ' ספקטר גליה 
<h2 style="direction: rtl;">כאב</h2>
<a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/ilya-goldinfeld-23801">דוקטור גולדינפלד איליה</a> <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/alexander-cholokovski-26205">דוקטור אלכסנדר חולקובסקי</a>
<h2 style="direction: rtl;">רפואת ילדים</h2>
פרופ' פרת גדעון 
<h2 style="direction: rtl;">כירורגיה</h2>
<a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/anya-feigin-29403">דוקטור פייגין אניה </a> דוקטור ימפולסקי יגאל דוקטור קרין אליעד דוקטור גורביץ מיכאל <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/youri-manouskin-28528">דוקטור מנוסקין יורי</a> דוקטור קפולר ודים דוקטור זמורה אסנת פרופ' סוחוטניק איגור פרופ' פרויד נפתלי <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/barak-bar--zakai-29593">דוקטור בר זכאי ברק</a> <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/riad-hadad-26358">פרופ' חדאד ריאד</a> <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/oz-yakir-37232">דוקטור יקיר עזרא עוז</a> דוקטור נחמני עידו <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/ilia-kakiashvili-31815">דוקטור קקיאשוילי איליה</a> פרופ' חזן דוד <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/ibrahim-mattar-19652">פרופ' מטר איברהים</a> דוקטור סולד עמיר דוקטור ספוז'ניקוב שמעון <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/nasser-sakran-29893">דוקטור סקרן נאסר</a> דוקטור גדעון סרוקה פרופ' רוזין דני פרופ' אביטל שמואל דוקטור וייט איאן פרופ' זמורה עודד דוקטור מתי שנל <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/asnat-raziel-20636">דוקטור אסנת רזיאל</a> פרופ' סיגל פישמן דוקטור חייקין מרט פרופ' טולצ'ינסקי חגית <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/aviram-nissan-23705">פרופ' ניסן אבירם</a> דוקטור קריב יהודה פרופ' רבאו מיכה <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/amir-ben-yehuda-shalev-38341">דוקטור בן יהודה שלו עמיר</a> <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/shai-meron-eldar-35074">דוקטור שי מרון אלדר</a> דוקטור יורי גולדס <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/hanoch-kashtan-17195">פרופ' קשתן חנוך</a> דוקטור שגיא בועז <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/achmad-asaliya-21172">פרופ' עסליה אחמד</a> פרופ' קידר אנדרי <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/david-goitein-28471">פרופ' דוד גוייטין</a> דוקטור ברודסקי אסיה דוקטור דפנה ברסוק <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/motti-gutman-16954">פרופ' מרדכי גוטמן</a> פרופ' הרשקו דני דוקטור חטיב מריאן <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/einat-carmon-34310">דוקטור כרמון עינת</a> פרופ' עודד נחניאלי דוקטור מיכאל אלתרמן <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/moshe-papa-13464">פרופ' פפא משה</a> <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/moshe-carmon-20745">דוקטור משה כרמון</a> דוקטור מנביץ איגור עוז פרופ' סנדרו גבריאל דוקטור ריינה אנטוניו <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/milton-saute-22611">דוקטור סאוטה מילטון</a> דוקטור אורולוס בוריס פרופ' בולוטין גיל <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/yanai-ben-gal-32472">פרופ' ינאי בן גל</a> דוקטור רון ברנאור פרופ' ערבות דן <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/sternik-leonid-26131">פרופ' לאוניד סטרניק</a> דוקטור ארז שרוני פרופ' אהוד רענני דוקטור יורי פייסחוביץ <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/michael-papiashvili-31589">דוקטור פאר מיכאל</a> פרופ' סרוג'י סאמר דוקטור שוורץ ארד דבורה דוקטור אלון דרור <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/waseem-abboud-173298">דוקטור עבוד וסים</a> דוקטור זאבי איתי
<h2 style="direction: rtl;">מחלות זיהומיות</h2>
<a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/dan-turner-23323">דוקטור טורנר דן </a>
<h2 style="direction: rtl;">מחלות כבד</h2>
פרופ' זיו בן ארי  פרופ' אורן רן דוקטור טבריו הרשקוביץ פרופ' מלניק סטיבן
<h2 style="direction: rtl;">נוירוכירורגיה</h2>
פרופ' שגיא הר נוף  פרופ' סרגי ספקטור דוקטור מרגלית נבו דוקטור קנר אנדרו דוקטור שפיגלמן רוברטו דוקטור אשכנזי אלי דוקטור הראל רן פרופ' יצחיאק אייל פרופ' לידר צבי פרופ' קנולר נחשון
<h2 style="direction: rtl;">נוירולגיה</h2>
פרופ' איפרגן גל  דוקטור אוריון דוד
<h2 style="direction: rtl;">דיאליזה</h2>
<a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/jayson-rapoport-15506">פרופ' רפפורט ג'ייסון </a>
<h2 style="direction: rtl;">עור ומין</h2>
פרופ' יוסף אלקלעי  דוקטור רונן אלקלעי פרופ' אילן גולדברג דוקטור חגית מץ <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/lev-pavlovsky-36864">פרופ' לב פבלובסקי</a>
<h2 style="direction: rtl;">עיניים</h2>
פרופ' בן סימון גיא  <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/daniel-brisco-23002">דוקטור בריסקו דניאל</a> פרופ' צור דינה פרופ' הרטשטיין מוריס פרופ' קורץ שמעון פרופ' חבוט וילנר זהר פרופ' מורד יאיר דוקטור נוימן דורון פרופ' שפירר אברהם דוקטור ברקנא יניב פרופ' בכר אירית פרופ' ברקת אירית דוקטור גרינבאום אהרון פרופ' לבני איתן דוקטור אלחלל אמיר
<h2 style="direction: rtl;">פסיכיאטריה</h2>
פרופ' גרינהאוס לאון 
<h2 style="direction: rtl;">קרדיולוגיה</h2>
פרופ' הנקין יעקב  <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/avishay-grupper-36921">פרופ' גרופר אבישי</a> פרופ' טופילסקי יאן פרופ' מטצקי שלומי פרופ' בינרט רועי <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/gregory-golovchiner-27698">דוקטור גולובצ'ינר גריגורי</a> דוקטור חורין אהוד פרופ' לוריא דוד פרופ' אייל נוף פרופ' רפאל רוסו פרופ' בוריס שטרסברג דוקטור הירש רפאל דוקטור ואטורי מרדכי פרופ' יוספי חיים פרופ' פיינברג מיכה פרופ' שגיא אלכסנדר דוקטור שפירא ירון פרופ' גויטע ויקטור דוקטור כפרי קרלוס פרופ' לב אלי דוקטור פפר פול פרופ' שגב עמית פרופ' גולנד סורל
<h2 style="direction: rtl;">רדיולוגיה</h2>
דוקטור בלנק ענת  דוקטור גלזר ארנסטו פרופ' סוסנה יעקב פרופ' גויטיין אורלי דוקטור גולן אורית דוקטור יהודה פרידמן פרופ' סימנובסקי נטליה פרופ' גמרי משה יואן דוקטור יהודית לוקמן דוקטור אמסלם יעקב דוקטור מימון שמעון דוקטור בלינקי אלכסנדר פרופ' אלי עטר
<h2 style="direction: rtl;">מחלות ריאה</h2>
<a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/amir-on-26819">דוקטור און אמיר</a> 
<h2 style="direction: rtl;">רפואה גרעינית</h2>
דוקטור ברנשטיין חנה 
<h2 style="direction: rtl;">שיניים</h2>
דוקטור זלוטוגורסקי הורביץ איילת

333 רופאי ורופאות אסותא ברשימת הרופאים הטובים ביותר בישראל לשנת 2024 של מגזין Forbes 

333 רופאי ורופאות אסותא ברשימת הרופאים הטובים ביותר בישראל לשנת 2024 של מגזין Forbes | אסותא 

forbs_2024

מנכל יחידת IVF (הפריה חוץ גופית), אסותא רמת החייל

ד"ר טל שביט

ד"ר

לתכנן היום את המשפחה שתהיה לך מחר. מדוע נשים מקפיאות כיום ביציות? כיצד מבוצעת הקפאת ביציות? ד"ר טל שביט - מנהל יחידת ה- IVF  באסותא רמת החייל, משיב על שאלות חשובות בנושא שימור פוריות והקפאת ביציות

שימור פוריות על ידי הקפאת ביציות | אסותא

fertility preservation

שימור פוריות על ידי הקפאת ביציות 

dun's 2024 

<h2 style="direction: rtl;">כירורגיה&nbsp;</h2>
<h4 style="direction: rtl;">הרניה</h4>
ד"ר אבו סאלח עאדל ד"ר יגאל ימפולסקי <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/youri-manouskin-28528">ד"ר יורי מנוסקין</a> ד"ר אליעד קרין
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">כבד, לבלב וכיס מרה</h4>
<a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/riad-hadad-26358">פרופ' ריאד חדאד</a> ד"ר עידו נחמני <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/eran-sadot-37822">פרופ' ערן שדות</a>
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">כירורגיה לפרוסקופית&nbsp;</h4>
פרופ' דוד חזן <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/ibrahim-mattar-19652">פרופ' איברהים מטר</a> פרופ' עמיר סולד ד"ר גדעון סורוקה פרופ' דני רוזין ד"ר בועז שגיא
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">לב חזה</h4>
ד"ר בוריס אורלוב פרופ' גיל בולוטין <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/yanai-ben-gal-32472">פרופ' ינאי בן גל</a> ד"ר דוד משאלי <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/milton-saute-22611">ד"ר מילטון סאוטה</a> <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/sternik-leonid-26131">פרופ' לאוניד סטרניק</a> <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/michael-papiashvili-31589">ד"ר מיכאל פאר</a> ד"ר יורי פייסחוביץ ד"ר רן קרמר פרופ' אהוד רענני
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">השתלת איברים</h4>
ד"ר מיכאל גורביץ ד"ר אביתר נשר
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">כירורגיה בריאטרית</h4>
<a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/david-goitein-28471">פרופ' דוד גויטיין</a> <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/shai-meron-eldar-35074">ד"ר אלדר מרון שי</a> ד"ר שמעון ספוזניקוב <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/nasser-sakran-29893">פרופ' נאסר סקרן</a> <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/achmad-asaliya-21172">פרופ' אחמד עסליה</a> <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/anya-feigin-29403">ד"ר אניה פייגין</a> פרופ' אנדרי קידר <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/asnat-raziel-20636">ד"ר אסנת רזיאל</a>
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">כירורגיה שד</h4>
ד"ר דפנה ברסוק <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/aviad-hoffman-33371">ד"ר אביעד הופמן</a> פרופ' דן הרשקו ד"ר מריאן חטיב <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/moshe-carmon-20745">ד"ר משה כרמון</a> <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/einat-carmon-34310">ד"ר עינת כרמון</a> ד"ר סמדר ניר פקר
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">מעי גס ורקטום</h4>
פרופ' שמואל אביטל ד"ר איאן וייט פרופ' ניר וסרברג פרופ' עודד זמורה ד"ר מרט חייקין פרופ' חגית טולצ'ינסקי <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/aviram-nissan-23705">פרופ' אבירם ניסן</a> ד"ר יהודה קריב
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">כירורגית כלי דם</h4>
ד"ר איגור מנביץ <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/simone-fajer-25947">ד"ר פייר סימון</a>
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">מערכת עיכול עליונה ושט וקיבה&nbsp;</h4>
<a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/amir-ben-yehuda-shalev-38341">ד"ר עמיר בן יהודה</a> ד"ר יורי גולדיס <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/hanoch-kashtan-17195">פרופ' חנוך קשתן</a>
<h4 style="direction: rtl;">כירורגיה טראומה&nbsp;</h4>
<a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/gad-shaked-18652">פרופ גד שקד</a> ד"ר אילן שרייאר
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">כירורגיה ילדים&nbsp;</h4>
ד"ר אסנת זמורה פרופ' איגור סוחוטניק פרופ' נפתלי פרויד
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">כירורגיה פלסטית&nbsp;</h4>
ד"ר דנה אגוזי פרופ' יואב ברנע <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/eldad-silberstein-22493">פרופ' אלדד זילברשטיין</a> ד"ר אריאל טוסונה
&nbsp;
<h2 style="direction: rtl;">קרדיולוגיה</h2>
פרופ אורלי גוייטין
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">אקו לב, מומי לב ומסתמים&nbsp;</h4>
<a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/limor-bishari-33651">ד"ר לימור אילן בושארי</a> פרופ' דן גילון ד"ר רפאל הירש פרופ' מרדכי ואטורי ד"ר אורי וטורי פרופ יאן טופילסקי פרופ' חיים יוספי פרופ' אלכסנדר שגיא ד"ר ירון שפירא
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">רפואה לבבית בנשים</h4>
פרופ' גולנד סורל
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">אי ספיקת לב&nbsp;</h4>
<a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/avishay-grupper-36921">פרופ אבישי גרופר</a>
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">צנתרים&nbsp;</h4>
<a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/israel-barbash-34621">פרופ ישראל ברבש</a> פרופ' ויקטור גויטע פרופ' אלי לב ישראל פרופ' שגב עמית
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">אלקטרופזיולוגיה, אבלציה, הפרעות קשב וקוצבים&nbsp;</h4>
פרופ' רועי בינרט <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/gregory-golovchiner-27698">ד"ר גרגורי גולובצ'ינר</a> ד"ר דוד לוריא פרופ' אבישג לייש פרקש פרופ אייל נוף פרופ' רפאל רוסו
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">קרדיולוגית ילדים</h4>
<a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/uriel-katz-24010">ד"ר אוריאל כץ</a> פרופ' אביבה לויטס
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">גיניקולוגיה- אולטרסאונד מיילדותי</h4>
פרופ' ירון צלאל פרופ' אלון שרים
&nbsp;
<h2 style="direction: rtl;">גיניקולוגיה&nbsp;</h2>
<h4 style="direction: rtl;">גיניקולוגית גיל המעבר</h4>
ד"ר ירדנה משיח פרידלר
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">מחלות דלקתיות של אברי המין, תפקוד מיני&nbsp;</h4>
ד"ר יעקב בורנשטיין ד"ר בינה סחר כהן
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">רפואת העובר&nbsp;</h4>
פרופ בועז וייס פרופ יואב ינון פרופ שלמה ליפיץ
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">אורו-גיניקולוגיה, ניתוחי רצפת אגן ודלפית שתן</h4>
<a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/anat-beck-94242">ד"ר ענת בק</a> <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/david-gordon-13150">פרופ דוד גורדון</a> פרופ שמעון גינת פרופ אסנת גרוץ <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/lior-lowenstein-32513">פרופ ליאור לבנשטיין</a> <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/gil-levy-21468">ד"ר גיל לוי</a> ד"ר בני פיינר
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">גיניקו-אונקולוגיה&nbsp;</h4>
פרופ איתן רם ד"ר מריו ביינר ד"ר אניה בלכר פרופ' אילן ברוכים פרופ' דן גריסרו פרופ' לימור הלפמן <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/gabi-haran-88606">ד"ר גבי הרן</a> פרופ טליה לוי ד"ר עידו לסקוב ד"ר שכטר אדוארדו
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">מעקב הריון בסיכון גבוה, ייעוץ תרופתי בהריון&nbsp;</h4>
פרופ טובי מזעקי שלי פרופ אייל סיוון ד"ר מיכאל קופרמינץ
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">אנדומטריוזיס, כירורגיה גינקולוגית וניתוחי לפרוסקופיה והיסטרוסקופיה</h4>
ד"ר אוסטרובסקי לודמילה ד"ר אלעד ברקוביץ פרופ מוטי גולדנברג פרופ' אביעד כהן פרופ ישי לוין פרופ רועי משיח פרופ דוד סוריאנו פרופ נועם סמורזיק ד"ר יובל קאופמן ד"ר דוד שטוקהיים ד"ר רון שינמן
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">פריון והפריה חוץ - גופית</h4>
פרופ יגאל אורביטו פרופ גליה אורון ד"ר מיכה באום פרופ אבי בן הרוש פרופ אריאל הורביץ פרופ אמיר ויזר פרופ אריאל וייסמן פרופ דניאל זיידמן פרופ שלמה משיח פרופ פואד עזאם ד"ר טל שביט פרופ אדריאן שולמן
&nbsp;
<h2 style="direction: rtl;">אורתופדיה&nbsp;</h2>
<h4 style="direction: rtl;">אורתופדיה אונקולוגית</h4>
ד"ר יאיר גורצק ד"ר ישראל וייס ד"ר בועז ליברמן פרופ יהודה קולנדר ד"ר שי שמש
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">כירורגיה של המפרקים ברך וירך</h4>
ד"ר ואדים בנקוביץ ד"ר ירון בר זיו ד"ר ירון ברקוביץ ד"ר אבירם גולד ד"ר נביל גרייב פרופ רונן דבי פרופ מיכאל דרסקלר ד"ר נמרוד שניר
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">כתף ומפרק</h4>
פרופ אוהד אטון ד"ר גבריאל מוזס ד"ר אבי שזר
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">אותופדיה ילדים</h4>
פרופ מרק אידלמן ד"ר מנחם זינגר ד"ר נאום סימנובסקי
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">כירורגיית היד</h4>
ד"ר אסתר רובינראוט
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">עמוד שדרה</h4>
ד"ר יורם אנקשטיין ד"ר אייל ברבלק ד"ר אליאס חדאד ד"ר מוטי קרמר
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">טראומה וטיפול בשברים מורכבים</h4>
ד"ר נחשון שזר
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">כף רגל וקרסול</h4>
ד"ר שלמה אליאס ד"ר נתן ברוק ד"ר שי טטנבאום ד"ר נוף מתתיהו ד"ר סרגיי סלמן ד"ר אלכסיי רוביצקי
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">רפואת הספורט</h4>
ד"ר ערן דמשצ'ק ד"ר רן טיין ד"ר דרור לינדנר פרופ' אהוד ראט
&nbsp;
<h2 style="direction: rtl;">אף אוזן גרון</h2>
<h4 style="direction: rtl;">אוזניים, שמיעה וחירשות, סחרחורת וטנטון, השתלת אביזר שמיעה</h4>
יעל גרטי גרוס פרוופ אופיר הנזדל פרופ בני נגריס פרופ דניאל קפלן ד"ר אודי קנצל ד"ר ישגב שפירא
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">הפרעות קול ובליעה (לרינגולוגיה)</h4>
פרופ' יונתן להב ד"ר עדי פרימוב ד"ר חגית שופל חבקוק ד"ר יעל שפירא גליץ
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">אף אוזן גרון ילדים</h4>
ד"ר דוד אולונבסקי ד"ר משה חייצ'יק ד"ר אלדר כרמל ד"ר סוקולוב לסמנוביץ' מירב ד"ר אייל רווה ד"ר יורם שטרן
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">כירורגיה של ראש וצוואר</h4>
ד"ר אלון ערן פרופ' בכר גדעון ד"ר לימור מועלם קלמוביץ פרופ' דן פליס פרופ' בן-ציון יהושע
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">אף וסינונים</h4>
ד"ר אברהם אברגל ד"ר יקירביץ ארקדי פרופ' לנדסברג רועי
&nbsp;
<h2 style="direction: rtl;">עיניים</h2>
<h4 style="direction: rtl;">אובאיטיס</h4>
ד"ר אסף בר ד"ר גפשטין רז פרופ' חבוט-וילנר זוהר
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">קטרקט</h4>
ד"ר יוסי יציב
<h4 style="direction: rtl;">אוקולופלסטיקה</h4>
פרופ' בן סימון גיא ד"ר בריסקו דניאל פרופ' הרטשטיין מוריס
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">קרנית ולחמית</h4>
פרופ' אירית בכר פרופ' אירית ברקת פרופ' איתן לבני פרופ' יואב נחום פרופ' ניר סורקין
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">גלאוקומה</h4>
פרופ' שמעון קורץ פרופ' מיכאל ויסבורד פרופ' אלון סקעת
<h4 style="direction: rtl;">עיניים ילדים</h4>
פרופ' דותן גד פרופ' ויגננסקי תמרה פרופ' מורד יאיר פרופ' ענתבי אירן פרופ' שפירר אברהם פרופ אוריאל שפירר
&nbsp;
<h4 style="direction: rtl;">רשתית</h4>
ד"ר אלחלל אמיר פרופ' ארליך ריטה פרופ' ברק עדיאל ד"ר כץ גבריאל ד"ר שורץ שולמית ד"ר שולמן שירי ד"ר פלטנר אוה
&nbsp;
<h2 style="direction: rtl;">כירורגית פה ולסת</h2>
ד"ר שוורץ-ארד דבורה פרופ' נחליאלי עודד ד"ר אלתרמן מיכאל פרופ' סרוג'י סאמר ד"ר איתי זאבי
&nbsp;
<h2 style="direction: rtl;">רפואת הפה</h2>
<a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/ayelet-zlotogorski-hurvitz-9441">ד"ר זלוטוגורסקי-הורביץ איילת&nbsp;</a>

230 רופאי ורופאות אסותא ברשימת הרופאים הטובים לשנת 2024 של דן אנד ברדסטריט

230 רופאי ורופאות אסותא ברשימת הרופאים הטובים לשנת 2024 של דן אנד ברדסטריט | אסותא 

Duns_100_2024

מנהל השירות הגינקו-אונקולוגי, אסותא ראשון לציון

ד"ר לירון קוגן

ההתקדמות שהושגה בשנים האחרונות בתחומי המניעה והטיפול בבעיות בצוואר הרחם, ובראשם נגעים טרום סרטניים הנגרמים עקב וירוס הפפילומה, הפכה את הסרטן עצמו למחלה פחות שכיחה. איך מקפידים על שגרת מעקב, מאבחנים ומטפלים בזמן?
<a href="https://www.assuta.co.il/doctor-details/kogan-liron.aspx">ד"ר לירון קוגן</a> <a href="https://www.assuta.co.il/doctor-details/baruch-yoav.aspx">וד"ר יואב ברוך</a>, המובילים את מרפאת צוואר הרחם באסותא ראשל"צ מסבירים:<a href="https://www.assuta.co.il/doctor-details/kogan-liron.aspx"></a>
<h2 style="direction: rtl;">מה גורם לסרטן צוואר הרחם ובאיזו שכיחות מדובר?</h2>
לדברי ד"ר לירון קוגן "אין הרבה סרטנים שאנחנו יודעים להאשים בהם גורם ויראלי בדומה לסרטן צוואר הרחם. במעל 97% מהמקרים מקורו של הסרטן הוא בנגיף הפפילומה, ה- HPV (human papilloma virus). נגיף הפפילומה נפוץ מאוד, מועבר בקלות במגע עור כולל יחסי מין, כאשר זנים מסוימים שלו גורמים ליבלות באיברי המין וזנים אחרים עלולים לגרום לסרטן צוואר הרחם. באופן נדיר יותר נגיף הפפילומה עלול לגרום לסרטן הפות והעריה וכן לסרטן האנוס בנשים  (בגברים גורם הנגיף לסרטן הפין וכן לסרטן מיתרי הקול). אמצעי מניעה כמו קונדומים אינם מגנים באופן מלא מהידבקות בנגיף הפפילומה. הסיכון להדבקה בנגיף ה-HPV על סמך נתונים מארה"ב מגיע עד 75-80% עד גיל 50, וככל הנראה בישראל המספרים נמוכים יותר. מרבית הנשים שנדבקות בנגיף לא מפתחות תסמינים כלשהם ובמרבית המקרים (80-90%) מערכת החיסון מתמודדת בהצלחה עם הנגיף. ב- 10-20% הנותרים, הנגיף נשאר פעיל, בין אם יש לכך גורם סיכון כמו עישון, כשל חיסוני או מסיבה שלא ברורה לנו, ובין אם מדובר בזנים מסוימים של הווירוס, שנחשבים מסוכנים יותר. במקרים אלו ניתן לפתח נגעים טרום ממאירים בצוואר הרחם, שלהם פוטנציאל להתפתח בהמשך לסרטן. הזמן שחולף בין ההדבקה ועד להתפתחות סרטן צוואר הרחם אורך בממוצע 15-20 שנים, מה שמותיר לנו זמן רב לאבחן, לטפל ולמנוע".
"לשמחתנו, אנחנו פועלים לרב בעולם טרום ממאיר'" אומר ד"ר יואב ברוך. יש מעט מאוד נשים בישראל בשנה שמאובחנת עם סרטן צוואר הרחם - כ-300 מקרים בשנה. אנחנו רואים במרפאת צוואר הרחם באסותא ראשל"צ כ-200 נשים בחודש, מתוכם מאבחנים ומטפלים בכ-20-30 מקרים טרום ממאירים מתקדמים בחודש (CIN2/3), שאלמלא האבחון והטיפול עלולים היו להתקדם לסרטן. כשנמצאים במעקב הסיכוי לחלות בסרטן הוא מאוד נמוך. בשנה שלמה אפשר למנות את מספר המטופלות שאובחנו במרפאה שלנו עם סרטן, על כף יד אחת".
<h2 style="direction: rtl;">האם ישנם תסמינים מוקדמים לסרטן צוואר הרחם וכיצד מאבחנים אותו?</h2>
לדברי השניים, לעיתים לא קיימים כלל תסמינים כלשהם. "במקרים אחרים יופיעו תסמינים שהנפוצים שבהם הם: דמם לדני (מהנרתיק) לא סדיר, דמם לדני לאחר קיום יחסי מין, דמם לדני לאחר גיל הבלות והפרשה נרתיקית" מסביר ד"ר קוגן. "יחד עם זאת, כל התסמינים הללו אינם ייחודיים רק לסרטן צוואר הרחם ויכולים להופיע גם כתוצאה מסיבות אחרות". לדברי ד"ר ברוך: "קיימות בדיקות סקר שנועדו לאתר נגעים בצוואר הרחם בעודם טרום ממאירים וכך למנוע התפתחות סרטן. בדיקות הסקר הן בדיקת הפאפ (Papanicolaou or "Pap" test) ובדיקת PCR לווירוס הפפילומה (hpv test). כיום ה-PCR היא הבדיקה הראשונה המבוצעת כשגרה בקופות החולים, ורק במידה והיא לא תקינה מוסיפים את הפאפ. כך מגיעים לרגישות כוללת של 95%"
<h2 style="direction: rtl;">כיצד השפיע החיסון נגד נגיף הפפילומה על מקרי סרטן צוואר הרחם?</h2>
ד"ר קוגן מעיד כי הודות לבדיקות הסקר והודות לחיסון הקיים לווירוס הפפילומה בעשור האחרון, סרטן צוואר הרחם נדיר במדינות מפותחות. "לצערנו, אנחנו בישראל לא מצטיינים בנושא החיסון ומתמודדים עם התנגדויות חסרות בסיס ועם דעות קדומות לגבי תופעות לוואי". "החיסון נמצא בתת שימוש כתוצאה מחוסר ידע" אומר ד"ר ברוך. אחרי הפגישה איתנו במרפאה, נשים רבות מחליטות לקבל את החיסון, הכולל 9 זנים, ביניהם המסוכנים ביותר לצוואר הרחם, וגם זנים אחרים, האחראים ליבלות בדרכי המין. בחלק מהמקרים אנו ממליצים לשקול לחזור על החיסון, גם אם ניתן בעבר".
<h2 style="direction: rtl;">מה קורה במידה ותוצאות בדיקת הפאפ של אשה אינן תקינות?</h2>
"כאשר אשה מגיעה למרפאה עם בדיקת פאפ חשודה או עם סימפטומים אנחנו מבצעים בדיקה אבחנתית קצרה בשם קולפוסקופיה, שאינה כרוכה בכאב אלא באי נוחות בלבד" מספר ד"ר ברוך. "בבדיקה אנו עושים שימוש במפסק (ספקולום) על מנת להתבונן על צוואר הרחם דרך עדשה מגדלת ועושים שימוש בחומרים דמויי תמיסת חומץ ותמיסת יוד, על מנת לבחון אם  אנו מזהים שינויים על גבי הצוואר המצדיקים נטילת דגימה לביופסיה. גם אם נלקחת דגימה, זה לא אומר שבהכרח יהיו ממצאים בלתי תקינים, מאחר וישנם מצבים נוספים שגורמים לשינויים (כגון דלקת). אנחנו פוגשים נשים רבות שמגיעות עם חששות וחרדות מפני הבדיקה, ורובן המכריע יוצאות ממנה בתחושה שה"שד" לא היה נורא. גם כאשר נלקחת ביופסיה אין צורך בהרדמה מיוחדת, אנחנו משתמשים במכשיר קטן, התחושה היא במקרה הגרוע של צביטה קלה ובמקרים רבים המטופלת לא מרגישה דבר. יש נשים שחוששות ללא הצדקה להיבדק למרות שמשטח הפאפ שלהן לא תקין".
<h2 style="direction: rtl;">כיצד מטפלים בנגעים טרום ממאירים במידה ומאותרים כאלה?</h2>
ד"ר קוגן: "כשמדובר בנגעים טרום ממאירים קלים, אנחנו לרוב מסתפקים במעקב בלבד, אלא אם נגעים אלו נמצאים לאורך זמן. בנגעים מתקדמים יותר, שלבים 2 או 3 (למעט מקרים חריגים) נציע קוניזציה – פעולה קצרה ופשוטה יחסית, של הסרת המקטע הנגוע באמצעות כריתת חרוט מקצהו של צוואר הרחם, תוך שימוש בלולאה חשמלית. החרוט נשלח לבדיקה פתולוגית ולכן הפעולה היא אבחנתית וטיפולית גם יחד".
<h2 style="direction: rtl;"><a href="https://www.assuta.co.il/hospitals/rishonlezion_hospital/clinics_and_services/cervical_clinic/">מרפאת צוואר הרחם באסותא ראשון לציון</a></h2>
מרפאת צוואר הרחם באסותא ראשל"צ מעניקה מענה ייעודי לנשים עם חשד לנגעים טרום סרטניים באזור צוואר הרחם, העריה והנרתיק. לדברי ד"ר ברוך: "אנחנו רואים חשיבות רבה בחוויית המטופלת, לכן, אנחנו מקדישים זמן כדי להרגיע, לספק מידע ולהפיג את חששותיהן של המטופלות שלנו. במהלך הבדיקות והטיפולים מלווה את המטופלת אחות אשר מעניקה לה תמיכה רגשית במידת הצורך, היות ובאופן טבעי יש חרדה וחששות סביב האבחנה והביקור". מסכם ד"ר קוגן: "אנחנו מאמינים בגישה אישית כבר מהשלב הראשון בו המטופלת מגיעה אלינו, מקבלת הסבר על הסיבה לביצוע הבדיקה, אופן הבדיקה, האבחנה, הטיפול והמשך המעקב. חשוב לנו תמיד לעדכן את המטופלות שלנו לכל אורך התהליך כדי לצמצם עד כמה שניתן את אי הוודאות".
<a href="https://www.assuta.co.il/doctor-details/kogan-liron.aspx">ד"ר לירון קוגן </a>- גניקולוג בעל התמחות על בגינקולוגיה אונקולוגית, מנהל השירות הרובוטי גינקו-אונקולוגי בהדסה ירושלים ומנהל השירות הגינקו-אונקולוגי ב<a href="https://www.assuta.co.il/hospitals/rishonlezion_hospital/">אסותא ראשון לציון</a>.
<a href="https://www.assuta.co.il/doctor-details/baruch-yoav.aspx">ד"ר  יואב ברוך</a> -  מנתח ורופא בכיר ביחידה לאורוגינקולוגיה וכירורגיה של רצפת האגן במרכז הרפואי "איכילוב" תל אביב ומומחה למחלות עריה וצוואר הרחם ב<a href="https://www.assuta.co.il/hospitals/rishonlezion_hospital/">אסותא ראשון לציון</a>.

מה גורם לסרטן צוואר הרחם ובאיזו שכיחות מדובר? האם ישנם תסמינים מוקדמים לסרטן צוואר הרחם וכיצד מאבחנים אותו? ד"ר לירון קוגן וד"ר יואב ברוך, המובילים את מרפאת צוואר הרחם באסותא ראשל"צ

לשמור על עצמך - מראש ועד צוואר

Cervix_cancer

עצרו לרגע, הרימו את העיניים מהנייד והביטו החוצה. בלי שנשים לב האביב כבר כאן: מזג האוויר מתחמם, פריחה בכל מקום, יונקים מקיצים משנת החורף, זוחלים משילים את נִשלם, הפרפרים מתאספים בצבעים מרהיבים ויש ניחוחות של אהבות וזיווגים חדשים.
האם שאלתם את עצמכם מתי אנחנו, בני האדם, עוברים תהליכי רענון והתחדשות כחלק ממחזוריות הטבע? מתי אנחנו "משילים את עורנו", "מייצרים עלי כותרת חדשים" או מתעוררים עם ויטאליות חדשה לאחר "שנת חורף"? שהרי הרעיון של מחזוריות ושעונים ביולוגיים הם תופעה רווחת בעולם החי, ההכרחית להתאמתו של כל אורגניזם לתנאי סביבה משתנים ולהישרדות לאורך זמן.
אלא שדווקא המין האנושי, היונק המפותח והחכם ביותר בטבע, בנה לעצמו חומות הגנה מלאכותיות, טכנולוגיות מתקדמות וקצב חיים מהיר ותובעני עד כי האינסטינקטים שלנו התקהו, המשאבים הרוחניים והנפשיים הידלדלו, מערכות הגוף יצאו מאיזון והמנגנונים הביולוגיים הלכו ונשחקו עם השנים.
לאור זאת, אי אפשר לחכות שתהליכי האתחול מחדש, ההתרעננות והלבלוב הפנימי יתחילו באופן טבעי עם חילופי העונות - רוח ההתחדשות לא תנשב מעצמה אלא אם אנחנו נעשה מעשה אקטיבי ויזום לטובת העניין.
חג הפסח, המסמל גם את חג האביב וחג היציאה מעבדות לחירות, הוא חלון ההזדמנויות להתנעת התהליך הכה חיוני לשמירה על בריאותנו. נצלו את ימי החופשה למנוחה, הורדת קצב ומילוי המצברים מחדש. זוהי גם העת לעצור ולחשוב לאן פנינו מועדות, מה היינו רוצים לעשות אחרת, מאיזה כבלים והרגלים מזיקים היינו רוצים להשתחרר, איך נעורר עניין וריגושים בשגרה השוחקת, איזה פעילויות, מקומות או אנשים היינו רוצים להכניס לחיינו במטרה לחוות צבעים, ניחוחות וטעמים חדשים ומגוונים.
ואם על ארבעה בנים דיברה התורה, אנחנו מדברים על ארבעה מוטיבים עיקריים לצמיחה אישית והתחדשות מערכתית: Relax ,Refresh Reset ,Revive.
לחיי התחלות חדשות ושמחות!

 חג הפסח, המסמל גם את חג האביב וחג היציאה מעבדות לחירות, הוא חלון ההזדמנויות להתנעת התהליך הכה חיוני לשמירה על בריאותנו. 
קארן ברונר, M.Sc HPE, מנהלת המחלקה לקידום בריאות ומובילת טלמדיסין, אגף הרפואה, אסותא מרכזים רפואיים


אביב הגיע - פסח בא: זמן להתחדשות וצמיחה אישית | אסותא

passover-is-coming

אביב הגיע- פסח בא: זמן להתחדשות וצמיחה אישית 

הנהלת אסותא וראש עיריית באר שבע בביקור בבית החולים החדש המוקם בעיר הפתיחה: אוקטובר 2024

שנה מפתיחת שעריו של בית החולים החדש של אסותא בבאר שבע, הנהלת אסותא אירחה את ראש עיריית באר-שבע רוביק דנילוביץ' לסקירת ההתקדמות בבניה.
בסיור הוצגו אבני הדרך שהושלמו עד כה בהקמת בית החולים, השלד שכבר נבנה ובחינת הפעולות והמהלכים הצפויים עד לפתיחה הצפויה באוקטובר 2024.
בית החולים החדש הנבנה על תשתיות חכמות, ירחיב באופן משמעותי את היצע שירותי הבריאות המוענק לתושבי הדרום בכלל ובאזור באר שבע בפרט.
בית החולים החדש יתפרס על פני כ 17,000 מ"ר ב-7 קומות עיליות רפואיות, וקומה תת קרקעית לחניון ושימושים לוגיסטיים בבית החולים יוקמו חדרי ניתוח מתקדמים וחדשניים הבנויים בסטנדרטים בינלאומיים בדומה לבתי חולים מתקדמים באירופה ובארה"ב.
באגף הכירורגי של בית החולים יפעלו חמישה חדרי ניתוח, מחלקת התאוששות, מחלקת אשפוז ושירותים תומכים ובהם מעבדה ובנק דם. כמו כן יופעלו בבית החולים החדש מכוני דימות, גסטרואנטרולוגיה, עיניים, פוטותרפיה, ושינה, מרפאת כאב, מרפאות מומחים, מרפאת מי שפיר ומרכז לטיפול בהשמנת יתר, וכן יופעל מכון לב שיספק מענה אבחוני שלם. 
בית החולים נבנה על פי תקן ירוק ותוכנן כך שיוכל להמשיך את עבודתו גם בעת מלחמה, כאשר כל חדרי הניתוח, מכוני ההדמיה והמערך התומך יהיו ממוגנים מפני טילים. לצד שירותים רפואיים עבור המטופלים ויהיו בו מתחמים הכוללים קפיטריה, שטחי מסחר, בית כנסת וכיו"ב.
 
פרופ' שוקי שמר יו"ר אסותא מרכזים רפואיים ציין כי – "בית החולים החדש בבאר שבע מצטרף לרשת איתנה של אסותא מרכזים רפואיים , שמספקת שירותי בריאות ורפואה מקצועיים, איכותיים , תוך הקפדה על  בטיחות הטיפול והמטופלים, כאשר החמלה היא נר לרגלינו. בית החולים החדש יפתח בעוד כשנה, ישמש את תושבי האיזור  במאה השנים הבאות כשהוא עתיד לגדול ולהתפתח בקצב הזמן ולהעניק את השירות המתקדם לתושבי באר שבע, הנגב והדרום, אני מודה לראש העיר רוביק דנילביץ והנהלת העיר על ההליכה המשותפת, רבת השנים."
מנכ"ל  אסותא מרכזים רפואיים  גידי לשץ אמר כי "בניית בית החולים החדש  בבאר שבע, מהווה עבורנו שליחות לאומית לחיזוק ופיתוח הדרום כולו ולחוסנה של מדינת ישראל. אסותא הינו ארגון בריאות שפיתח ידע ומומחיות בהקמת בתי חולים בפריסה ארצית. בית החולים החדש ישלב מצוינות רפואית, אנושית וערכית ויהיה בית חולים חכם וחדשני בו ייושמו טכנולוגיות ומודלים רפואיים ושירותים מהמתקדמים בעולם"
רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר־שבע: " הקמתו של המרכז הרפואי של אסותא מביא איתו בשורה גדולה! הוא ייתן מענה משלים למרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה בשלב זה, ויספק מענה ציבורי לכולם (במקביל לתכנונו ולבנייתו של בית החולים השני בנגב). זוהי משימה שלנו יחד עם מדינת ישראל בראשות משרד הבריאות – למקסם את המענה לתושבות והתושבים שלנו בבאר שבע והנגב. המרכז הרפואי ייתן מענה מקיף תוך ניצול האיכויות המקצועיות של הרופאות והרופאים הנהדרים שיש לנו בעיר ובאזור.
אסותא הציבו סטנדרט גבוה מבלי להתפשר, עם מיטב הטכנולוגיות באיכות הטובה ביותר . יצאתי מהסיור אופטימי ומלא תקווה , אני מודה לכל השותפות והשותפים על המחויבות הגדולה והמסירות האינסופית למגה פרויקט הזה . הפתיחה בעוד כמה חודשים. בהצלחה!
רוחמה אלחיאני, מנהלת בית החולים "אסותא" באר־שבע: "אני נרגשת עם כל התקדמות בבניית בית החולים החדש לתושבי הדרום, בית חדש ובו שירותים רפואיים חדשים מסוגם בנגב, שיאפשר לנו להמשיך ולשרת את אוכלוסיית הדרום, כפי שאנו עושים שנים רבות. נמשיך לתת טיפול רפואי איכותי תוך הקפדה על שירות אנושי ואישי. כמי שמשרתים את הסביבה כולה אנחנו שמחים על הזכות להוביל את שירותי הבריאות בעיר באר שבע ובנגב כולו". 
 
<img style="display: block; margin-left: auto; margin-right: auto;" src="https://media.umbraco.io/assuta/vqqoe515/tsr54644.jpg?width=782&amp;height=521&amp;mode=max" alt="" width="782" height="521">

בית החולים החדש יתפרס על פני כ 17,000 מ"ר ב-7 קומות עיליות רפואיות, וקומה תת קרקעית לחניון ושימושים לוגיסטיים בבית החולים יוקמו חדרי ניתוח מתקדמים וחדשניים הבנויים בסטנדרטים בינלאומיים בדומה לבתי חולים מתקדמים באירופה ובארה"ב.

בית החולים החדש בבאר שבע |אסותא

Assuta Beer Sheva

ראש אגף הרפואה, אסותא מרכזים רפואיים

ד"ר בלה עזריה

לא משנה באיזה תחום מקצועי אתם עוסקים, מה תפקידכם בארגון, לאיזו קבוצת גיל אתם משתייכים או מה מצבכם המשפחתי או הבריאותי – כולנו חשופים להשפעה השלילית של אורח וקצב החיים המודרני והתובעני. היקף המשימות, ריבוי המטלות, הדרישה להיות זמינים ולתת מענה מיידי בכל עת, לצד הלחץ הסביבתי להמשיך לנוע קדימה במלוא המרץ - גובים מחיר בריאותי לא מבוטל.
בני האדם לא בנויים לריצת מרתון, בניגוד לשפן המפורסם של חברת Energizer,  בני האדם לא בנויים לריצת מרתון אינסופית. עם הזמן המערכות הגופניות והרגשיות שלנו הולכות ומידלדלות, עד כדי חשש לקריסתן. אם לא נקפיד לעשות “טעינה מחדש” באופן קבוע, נמצא את עצמנו נופלים למשכב או מאיצים תהליכים דלקתיים ופתוגניים שעלולים להסתיים בתחלואה כרונית מוגברת.
לאור זאת, ברור שמציאת חלון הזמן למילוי מצברים בתוך שגרת היום יום אינה בגדר מותרות או פינוק של הולכי הבטל וחסרי המעש, אלא להפך: זוהי אבן יסוד בשמירה על בריאות הגוף והנפש של החרוצים, אלו שבאמת רצים למרחקים ארוכים – סוג של רפואה מונעת.
וכיצד למלא את אותם מצברים? זה כבר עניין של בחירה אישית. יש כאלה שיעשו זאת בחברותא או בחיק המשפחה, אחרים יעדיפו להסתגר באמבטיה חמימה לאור נרות, לרכוב על אופניים בחיק הטבע, לצאת להליכה בזמן השקיעה בחוף הים, לבצע מדיטציה או לעסוק בתחביב האמנותי האהוב עליהם.
העיקר שתסגרו ביומן שעה בשבוע שכולה ויטאליות ואגירת כוחות מחודשים לאתגרים הצפויים לכם בהמשך הדרך. ועצה אחרונה לנשים שבינינו: כן, מותר לכן לנוח לפעמים, לקחת פסק זמן, לדאוג לעצמכן ואפילו להתפנק, בלי נקיפות מצפון - זה מרשם לבריאות.

כולנו חשופים להשפעה השלילית של אורח וקצב החיים המודרני והתובעני. 

מילוי מצברים כדרך חיים | אסותא

filling batteries

מילוי מצברים כדרך חיים  

אסותא מובילה את תחום הבריאות במדד מעלה ESG

אסותא מרכזים רפואיים הגיעה, זו השנה הרביעית ברציפות, להישג מרשים עם הובלתה את תחום הבריאות במדד מעלה ESG לאחריות תאגידית – דירוג פלטינה פלוס .
הדירוג נחשף הבוקר באירוע החשיפה בבורסה לניירות ערך – "דירוג מעלה ESG"  ו"דירוג הגיוון וההכללה לשנת 2024"  במעמד נגיד בנק ישראל,  פרופ' אמיר ירון ובנוכחות מנכ"ל מעלה מומו מהדב, ראשי הבורסה לניירות ערך בתל אביב, יו"ר אסותא מרכזים רפואיים פרופ' שוקי שמר, מנכ"ל אסותא גידי לשץ, יו"רים ומנכ"לים של החברות הגדולות במשק שדורגו במדד.
בדירוג מעלה 2024 משתתפות כ- 155 חברות מסקטורים שונים ורבים במשק הישראלי. מחזורן הכספי של החברות המדורגות עומד על כ- 460 מיליארד שקלים והן מעסיקות יחד למעלה מ – 270,000 עובדים.
הדירוג השנה, לצד שיקוף ההתגייסות הרחבה של המגזר העסקי לצרכי החברה הישראלית על רקע המלחמה, גם מציג קריטריונים מעודכנים ומאתגרים יותר בפרט בתחומי גיוון, שוויון מגדרי, איכות הסביבה וניהול ESG בניהול הכספים בחברות הפיננסים.
דירוג מעלה מהווה מערכת ניהול ל ESG – נושאים חברתיים סביבתיים וממשלתיים בעסקים ובוחן כ- 200 קריטריונים תחת שניים עשר נושאי גג (איכות סביבה, ממשל תאגידי, היבטים אתיים בתהליכים עסקיים, ניהול ודיווח, יחסי עבודה, אחריות ברכש, גיוון והכלה בתעסוקה, תרומה לקהילה ומעורבות חברתית של עובדים, ניהול ההגעה לעבודה, תשומות ניהולESG  בחברה ובטיחות). ההשתתפות בדירוג הינה וולנטרית.
גידי לשץ, מנכ"ל אסותא מרכזים רפואיים אמר: "זוהי גאווה גדולה, להוביל את תחום הבריאות שנה רביעית ברציפות עם דירוג פלטינה פלוס. כיום, גם כפרט, גם כקבוצה - אנשים מחפשים משמעות. אנחנו, העובדים בארגון בריאות, כל רגע, כל שעה – מבינים זאת הלכה למעשה. אנחנו מצילים חיים, נמצאים ברגעים הכי משמעותיים שאפשר, ועדיין נמשיך להשקיע באחריות תאגידית באסותא כחלק ממנהיגות נכונה ואמיצה, למען עולם טוב יותר".
פרופ' יוסי ווייס, הממונה על תחום האחריות התאגידית באסותא אמר:  "זוהי זכות גדולה לקדם את תחום האחריות התאגידית באסותא מרכזים רפואיים, חלק מהרוח הערכית ועשיית הטוב, במיוחד בתקופה האחרונה בבחינת מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך ".
אחריות תאגידית הינה חלק בלתי  נפרד מאסותא בכל תחומי פעילותה – איכות ומקצועיות רפואית, חדשנות וחשיבה פורצת דרך, השקעה בשירות, חווית המטופלים, עשיה ערכית ומקצוענות. במסגרת פעילות האחריות התאגידית מקדמת אסותא בין השאר את הנושאים הבאים:
<ul>
<li style="direction: rtl;">"בית חולים ללא נייר" - כבר למעלה מ- 1,000,000 מטופלים צופים בתוצאות בדיקות דימות באזור האישי online ולא בדיסק.</li>
<li style="direction: rtl;">השקעה תהליכי מחזור – הפעלת מכונה המעבדת 1,000 ק"ג פסולת ב- 24 שעות. למעלה מ-.4 טון פסולת אלקטורנית עוברת למחזור באסותא בשנה.</li>
<li style="direction: rtl;">שמירה על איכות הסביבה- הפחתת זיהום אוויר עם 90% מצי הרכב באסותא חשמלי/ היברדי.</li>
<li style="direction: rtl;">ההון האנושי - למעלה מ- 77% מעובדי אסותא הן נשים. גם רוב ההנהלה נשי ואנו מעסיקים עובדים מכל מגזרי החברה, מעורבים ומעודדים התנדבות.</li>
<li style="direction: rtl;">אחריות תאגידית 2030 – מקיימת כנס מחזיקי עניין מתוך מטרה לייצר דיאלוג כדי לבנות את התשתית לתוכנית העבודה בתחום האחריות התאגידית לשנים הקרובות.</li>
<li style="direction: rtl;">פיתוח קוד אתי</li>
</ul>
 
אסותא תמשיך להשקיע בתחומים אלה ונוספים, כחלק מתפיסת השליחות המיוחדת של עובדי הארגון, תפיסה המשלבת ערכים של חמלה ושמירה על כבוד האדם לצד דאגה לחברה ולסביבה בה אנו חיים.
 
<div class="mceNonEditable embeditem" data-embed-url="https://www.youtube.com/watch?v=obnMyWMGXQ4" data-embed-height="192" data-embed-width="400" data-embed-constrain="true">
<div class="mceNonEditable embeditem" data-embed-url="https://www.youtube.com/watch?v=obnMyWMGXQ4" data-embed-height="300" data-embed-width="625" data-embed-constrain="true"><iframe width="427" height="240" src="https://www.youtube.com/embed/obnMyWMGXQ4?feature=oembed" frameborder="0" allow="accelerometer; autoplay; clipboard-write; encrypted-media; gyroscope; picture-in-picture; web-share" referrerpolicy="strict-origin-when-cross-origin" allowfullscreen="" title="אסותא זוכה בפעם הרביעית בפלטינה פלוס, במדד מעלה ESG לאחריות תאגידית 2024"></iframe></div>
</div>

אסותא מרכזים רפואיים הגיעה להישג מרשים עם הובלתה זו השנה השלישית ברציפות את תחום הבריאות במדד מעלה ESG לאחריות תאגידית.

אסותא מובילה את תחום הבריאות במדד מעלה ESG  | אסותא

בפעם הרביעית ברציפות: אסותא מרכזים רפואיים מובילה את תחום הבריאות בדירוג מדד "מעלה" לאחריות תאגידית עם פלטינה פלוס

מומחית למחלות עור ומין, מנהלת תחום הפוטותרפיה

ד"ר חגית מץ

התחדשות הטבע ופריחתו, לצד התארכות היום והופעתה התכופה של השמש, מרוממים את מצב הרוח אבל עלולים להיות מלווים בתופעות שונות בעור: אדמומיות מוגברת, חספוס, גרד טורדני ותחושת יובש תמידית. על חלק מהשינויים האלה אחראים האביב וחילופי העונות, שמערערים את תפקודה של מערכת החיסון, מקשים על תאי העור לשמור על רמת הלחות הנדרשת ומעודדים תגובה אלרגית ותהליכים דלקתיים מוגברים.
הקפדה על שתיית מים (לפחות 10 כוסות ביום) ושימוש מוגבר בקרם לחות הם המפתח להשבת הלחות החיונית לגוף. קרם הלחות מיועד לשפר את פעולת החסם הטבעית של העור, ולהחדיר לשכבות העליונות של העור חומרים סופחי מים כדי למנוע התייבשות.
כמות השומן בתכשיר חייבת להתאים לעור של המשתמש ולדרישותיו. למשל, עור יבש, מבוגר או פגוע זקוק ליותר שומן ממה שנדרש לעור צעיר. בכל מקרה, מומלץ להשתמש בקרם לחות לאחר רחצה וניגוב קל, כדי לשמור על לחות הגוף.
מומלץ לא להשתמש בסבון רחצה יותר מפעם ביום, ובמידת הצורך להיעזר בשמן אמבט. עוד חשוב לזכור כי הקרניים של השמש האביבית אינן כה תמימות כפי שהן מרגישות. חשיפה לאור השמש מסוכנת לבריאותנו ומאיצה תהליכי הזדקנות מוקדמת, שאינם תלויים בגיל.
תקופת האביב היא בדיוק הזמן לחזור להרגל היומי של מריחת קרם הגנה עמיד במים עם מקדם הגנה גבוה (SPF 30 ומעלה) בכל חלקי החשופים לשמש, ובנוסף להשתמש באביזרי הגנה כמו ביגוד דק וארוך, משקפי שמש, כובע רחב שוליים או מטרייה בכל שהייה מחוץ לבית.

התחדשות הטבע ופריחתו, לצד התארכות היום והופעתה התכופה של השמש, מרוממים את מצב הרוח אבל עלולים להיות מלווים בתופעות שונות בעור.

שינויי מזג האוויר הביאו אותי לחשוב על בריאות העור | אסותא

skin health and weather changes

שינויי מזג האוויר הביאו אותי לחשוב על בריאות העור   

מדובר בשיתוף פעולה ראשון מסוגו של בית חולים פרטי, המסונף לפקולטה לרפואה ומהווה בית חולים אוניברסיטאי, בו עוברים סטודנטים במחלקות ההרדמה וטיפול נמרץ, במכון האונקולוגי ובמסגרת המרכז הרפואי א.ר.ם הכשרות שונות כגון - תהליכי היום יום, אשפוזים, ניתוחים ומגוון הטיפולים המתקיימים במרפאות, כמקובל בבתי ספר אוניברסיטאיים ברחבי העולם.
 
את שיתוף הפעולה יזמו מייסדי א.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון, פרופ' רועי לנדסברג ופרופ' אבי חפץ סגן דיקן הפקולטה לרפואה ביחד עם יו"ר אסותא מרכזים רפואיים פרופ' יהושע (שוקי) שמר. הם מסרו כי במהלך שבע השנים במהלכן פועל השת"פ, עברו את הסבבים יותר מ-1000 סטודנטיות וסטודנטים, שעברו בהצלחה את מבחני הרפואה והשתלבו במערכת הבריאות.
שלוש המחלקות שקיבלו אותות הצטיינות מטעם דיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון הן המטו-אונקולוגיה, המכון האונקולוגי והמרכז הרפואי א.ר.ם שאף קיבל הצטיינות יתרה, על ההכשרה הקלינית, בהסתמך על הציונים הגבוהים אשר קיבלו במשוב מהסטודנטים.
יו"ר אסותא מרכזים רפואיים פרופ' יהושע (שוקי) שמר שיזם את הפרויקט מסר: "כרשת בתי חולים פרטית, המעניקה רפואה ציבורית, פעילות אקדמית היא חלק מהחזון שלנו. אנחנו עוסקים בהוראת סטודנטים מתוך תחושת שליחות. חשוב לנו לחנך את רופאי העתיד וכרופא ברור לי גם שפעולה זו משפרת את האיכות הרפואית שלנו".
גידי לשץ, מנכ"ל אסותא: "אסותא מובילה מצוינות מקצועית, ערכית ואנושית. את החתירה למצוינות מובילים אנשינו בלהט ובתשוקה מתוך הבנה שמצוינות זו מצילה חיים ופורצת דרך. ההשקעה של טובי מומחינו בהדרכת דור העתיד, ברפואה ובמקצועות הבריאות, היא בלב עשייתנו,  ובכך אנו מבטיחים לשמר ולמנף את איכות הרפואה והשירות באסותא ולהוות סביבת עבודה מיטבית".
ד"ר הדר מרום, מנהלת בית החולים אסותא רמת החייל: "האיכות הקלינית והמצוינות בטיפול הרפואי בבית החולים נסמכים בראש ובראשונה על ההון האנושי של הרופאים ואנשי המקצוע, ולא פחות על הסביבה המאפשרת לצוותים פיתוח מקצועי, אקדמי ומחקרי. ברכות למחלקות ולאוניברסיטה".
פרופ' אבי חפץ, מייסד המרכז הרפואי א.ר.ם:
"מחקר והוראה הן אבני יסוד בשמירה על מצוינות קלינית. ההוראה תמיד בערה בעצמותינו ולכן, גם כשעברנו למערכת "פרטית" לכאורה, המשכנו בדרך זו. 
החינוך למצוינות אך עם זאת, שמירה על חמלה ואמפתיה, הינם היסוד להתפתחותו של רופא ברמה הגבוהה ביותר. מצוינות בלבד אינה המענה האולטימטיבי ובהיעדר חמלה, צניעות וטיפול "בגובה העיניים" - התוצאה הסופית של הטיפול, לא תהיה הטובה ביותר. אני גאה להיות חלק מהמרכז הרפואי א.ר.ם, ששם לנגד עיניו לטפל בחולים ברמה המקצועית והאישית הגבוהה ביותר. גאה להיות שותף עם אסותא מרכזים רפואיים במתן הטיפול הזה וכמובן עם אוניברסיטת בן גוריון בתהליך הלימוד של סטודנטים לרפואה. 
פרופ' אנג'ל פורגדור, דיקן הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון: מתוך שלוש מחלקות מלמדות, כל השלוש זכו בפרס הצטיינות בהוראה קלינית על סמך משובי הסטודנטים לרפואה. זהו בהחלט אות כבוד והוכחה למצוינות של אסותא רמת החייל והמרכז הרפואי א.ר.ם. בהתאם, אנו בפקולטה מוקירים ומעריכים מאוד את שיתוף הפעולה עם אסותא רמת החייל והמרכז הרפואי א.ר.ם
<img style="display: block; margin-left: auto; margin-right: auto;" src="https://media.umbraco.io/assuta/gspopkep/20230328-1366325.jpg?width=780&amp;height=546&amp;mode=max" alt="" width="780" height="546">
בתמונה: מחלקות המארחות המשתתפות קיבלו אותות הצטיינות בטקס שנערך באסותא רמת החייל. עומדים מימין: <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/roy-landsberg-23095">פרופ' רועי לנדסברג</a> (מייסד א.ר.ם), ד"ר הדר מרום, פרופ' אנגל פרוגדור, פרופ' שוקי שמר, גידי לשץ, ד"ר מנור שפריץ.
מנהלי המחלקות הזוכות – פרופ' עופר שפילברג- המטו אונקולוגיה, פרופ' אבי חפץ – מייסד א.ר.ם, פרופ' מירב בן דוד המכון האונקולוגי, ד"ר ערן סגל- הרדמה וטיפול נמרץ.

מדובר בשיתוף פעולה ראשון מסוגו של בית חולים פרטי, המסונף לפקולטה לרפואה ומהווה בית חולים אוניברסיטאי, בו עוברים סטודנטים במחלקות ההרדמה וטיפול נמרץ, במכון האונקולוגי ובמסגרת המרכז הרפואי א.ר.ם הכשרות שונות כגון - תהליכי היום יום, אשפוזים, ניתוחים ומגוון הטיפולים המתקיימים במרפאות, כמקובל בבתי ספר אוניברסיטאיים ברחבי העולם.

פרס דיקן הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בן גוריון  |אסותא

Award Dean of Ben Gurion University Medicine

שלוש מחלקות באסותא רמת החייל זכו בפרס דיקן הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בן גוריון על הכשרה קלינית של סטודנטים לרפואה  

את תוכניות הדוק כבר הכרתם ?

מנהל המכון לבריאות הנפש, המרכז הרפואי ת"א ומנהל מכון מנטליקס לרפואת הנפש


ד"ר אורן טנא

מה עובר על בני נוער בישראל מאז 7.10? איך הם מתמודדים עם השינוי בחיים, החרדות, הדאגה לחברים ואחים חיילים? כיצד מתמודדים בני ובנות נוער שפונו מבתיהם? הפסיכיאטר ד"ר אורן טנא בשיחה משותפת עם 3 צעירים שמנסים לארגן את חייהם מחדש, באופטימיות ובעוצמה.
<div>את התוכנית המלאה ניתן לראות בערוץ דוק שישודר ב-FreeTV, יס פלוס, STING TV, סלקום ו- PartnerTV.</div>

מה עובר על בני נוער בישראל מאז 7.10.23 ?

פרק 1- ד"ר אורן טנא מארחת בני נוער בשיחה על התמודדות בזמן מלחמה | אסותא

generation_of_pain_and_rejoice

פרק 1-  דור של כאב ותקומה - ד"ר אורן טנא בשיחה אישית עם בני ובנות נוער על החיים מאז 7.10.23

כיצד מתמודדות אימהות לילדים צעירים עם תקופת המלחמה? איך הן מתפקדות לצד דאגה לבעל במילואים, לעתים בבית חדש שאליו פונו מאז 7..10? הפסיכיאטר ד"ר אורן טנא בשיחה אישית מרגשת עם 3 אימהות שמנסות להתמודד עם חרדה - שלהן ושל הילדים, כאב, תקווה ובנייה מחדש.
 את התוכנית המלאה ניתן לראות בערוץ דוק שישודר ב-FreeTV, יס פלוס, STING TV, סלקום ו- PartnerTV.

כיצד מתמודדות אימהות לילדים צעירים עם תקופת המלחמה? 

פרק 2- ד"ר אורן טנא מארח אימהות לשיחה על התמודדות עם המלחמה | אסותא

Mothers_in_the_war

פרק 2- אימהות במלחמה - 3 אימהות משתפות את הפסיכיאטר ד"ר אורן טנא בהתמודדות האישית מאז 7.10 עם הקושי, הדאגה והתקווה

מומחה בנוירולוגיה ילדים, רפואת ילדים ומנהל השירות לשיקום ילדים ונוער, המרכז הרפואי ת"א

ד"ר אלקסיס מיטלפונקט

ד"ר אורן טנא בשיחה עם ד"ר אלקסיס מיטלפונקט על חוסן.
בתקופה האחרונה כולנו נדרשים להראות חוסן נפשי על מנת להתמודד עם תרופה מורכבת ומאתגרת. החובן הוא למעשה היכולת להתמודד עם מצבים קשים, להתגבר ולהמשיך הלאה, והוא מאפשר צמיחה מול חוויה טראומתית ואתגרי חיים. מרכיבי החיים שמסייעים לפיתוח חוסן הם תמיכה חברתית ושייכות לקהילה. החוסן חשוב במיוחד בתהליכי החלמה - גופניים ונפשיים והוא מהווה מרכיב משמעותי בתהליך שיקום לאחר פציעה. האם ניתן לפתח חוסן? בהחלט כן, הדבר אפשרי בכל גיל ובכל מצב.
את התוכנית המלאה ניתן לראות בערוץ דוק שישודר ב-FreeTV, יס פלוס, STING TV, סלקום ו- PartnerTV.

בתקופה האחרונה כולנו נדרשים להראות חוסן נפשי על מנת להתמודד עם תרופה מורכבת ומאתגרת. 

פרק 3- האם יש לכם חוסן נפשי?  | אסותא

Mental_strength

פרק 3- האם יש לכם חוסן נפשי? בתקופה זו כולנו נדרשים לתעצומות נפש – עד כמה ניתן לפתח אותן?

מנהלת המערך הפסיכיאטרי, בי"ח איכילוב ויו"ר ראש האיגוד לפסיכיאטריה ביולוגית

ד"ר רננה איתן

דיכאון הוא מחלה נפשית שניתנת לטיפול באמצעות מגוון גישות, בהתאם לחומרת התסמינים. הטיפולים הנפוצים כוללים פסיכותרפיה, כגון טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) וטיפול שיחתי, המסייעים לאנשים לקבל כלים כיצד להתמודד עם הדיכאון. בנוסף ניתן להיעזר בתרופות נוגדות דיכאון, שמסייעות באיזון השיבוש הכימי במוח. הטיפולים צריכים להתבצע במקביל לשינויים באורח החיים, כגון פעילות גופנית סדירה, שמירה על תזונה בריאה ושינה מספקת. במקרים מסוימים, ניתן להמליץ על טיפול בנזעי חשמל (ECT) או גרייה מוחית, במיוחד עבור דיכאון חמור או עמיד לטיפול.
את התוכנית המלאה ניתן לראות בערוץ דוק שישודר ב-FreeTV, יס פלוס, STING TV, סלקום ו- PartnerTV.

דיכאון הוא מחלה נפשית שניתנת לטיפול באמצעות מגוון גישות, בהתאם לחומרת התסמינים. הטיפולים הנפוצים כוללים פסיכותרפיה, כגון טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) וטיפול שיחתי, המסייעים לאנשים לקבל כלים כיצד להתמודד עם הדיכאון.

פרק 4- כיצד מזהים דיכאון קליני ומהן דרכי הטיפול היעילות ביותר? | אסותא

Clinical depression

פרק 4- כיצד מזהים דיכאון קליני ומהן דרכי הטיפול היעילות ביותר?

התוכנית "דוקטור נפש" בהגשת הפסיכיאטר ד"ר אורן טנא, עוסקת בספקטרום הרגשות והתופעות הנפשיות שרבים מאיתנו חווים ברמה כזו או אחרת, ומנסה לתת לצופים כלים למקום את עצמם על המנעד ולהבין האם הם זקוקים לסיוע.