איך מאבחנים את סרטן הקיבה?

הסימנים לסרטן קיבה אינם ספציפים ולכן הגילוי לרוב מאוחר.

הסימנים יכולים לכלול צרבת, קשיי בליעה, שובע מוקדם, ירידה במשקל, ירידה בהמוגלובין עקב דימום של הגידול. כמו כן הגידול יכול לגרום לכאבים, בחילות והקאות, יציאות שחורות, חולשה ועיפות. בכל מקרה של תסמינים מסוגים אלו, כדאי לגשת לרופא\ת המשפחה להערכה.

אם יש חשד לסרטן קיבה, לרוב מבוצעות הבדיקות הבאות:

בדיקות דם כלליות - ספירת דם, תפקודי כליות וכבד בעיקר כדי לגלות האם יש ירידה בהמוגלובין.
גסטרוסקופיה - בדיקת הבחירה לאבחון סרטן קיבה. הבדיקה נעשית לאחר צום של כשש שעות, במכוני הגסטרו של קופות החולים ובית החולים ואורכת זמן קצר. רופא\ת גסטרואנטרולוג\ית מבצעים את הבדיקה לאחר מתן חומרים להרדמה קלה, על ידי הכנסת צינור דק עם מצלמה, פנס וכלים נוספים בקצהו. הם מצלמים את הושט והקיבה במצלמה ורואים את הוידאו על המסך. לאחר הבדיקה לא ניתן לנהוג הביתה בגלל השפעת חומרי הטשטוש. לעיתים יש כאבים קלים בלוע לאחר הבדיקה ליום או יומיים.

במהלך הבדיקה הרופא\ה יכולים לזהות אזורים חשודים לממאירות ולדגום אותם, והם מדווחים על כך לנבדק\ת בסיום הבדיקה.

תשובה פתולוגית - אם נלקחו דגימות במהלך הבדיקה, הן נשלחות למעבדה הפתולוגית. שם יבוצע עיבוד ושימור של הרקמה, צביעת הרקמה בחומרים שונים והסתכלות במיקרוסקופ. כך ניתן לראות האם יש שם ממצאים שפירים או שמדובר בסרטן. כמו כן ניתן לאבחן ביטוי של חלבונים מסויימים שיכולים להשפיע על הטיפול כמו HER2, MMR, PDL1 עליהם נסביר בהמשך.

אם בבדיקת הגסטרוסקופיה יש מראה חשוד לממאירות, ו\או בבדיקה הפתולוגית יש אבחנה של סרטן תופנו ליעוץ אונקולוגי וכירורגי.

כדי להחליט על המשך הטיפול, יש לבצע בדיקות הדמיה:

CT חזה בטן ואגן - כדי להעריך האם יש גרורות מרוחקות, לאחר הגסטרוסקופיה תופנו לבדיקות הדמיה. בבדיקת CT המכשיר מבצע סדרה של מאות צילומי רנטגן ברצף ובונה מהם תמונה תלת ממדית של הגוף. לרוב נותנים חומר ניגוד בוריד ובשתיה כדי להגיע לתמונות מדוייקות יותר. אם אתם אלרגים ליוד או סובליםי מבעיה בכליות - אסור לקבל את חומר הניגוד וחשוב לציין זאת מראש. הסריקה נמשכת עד חצי שעה ולא מכאיבה ולרוב תתבקשו להגיע בצום.
בבדיקת PET-CT - מזריקים גם סוכר רדיואקטיבי במינון נמוך (בנוסף לחומר הניגוד של ה CT). הסוכר נקלט בעיקר במקומות הפעילים מבחינה מטבולית. לדוגמה, תמיד יש קליטה חזקה של סוכר במח ובלב כי הם פעילים ללא הפסקה. כמו כן, באזורים של סרטן או דלקת, ישנה גם כן קליטה חזקה. הרדיולוגים\ות והמומחים לרפואה גרעינית, המפענחים את הבדיקה משווים את תמונות ה CT וה PET שנלקחות בו זמנית כדי לפרש את אזורי הקליטה של הסוכר ולציין האם יש ממצאים חשודים לסרטן בקיבה או במקומות אחרים בגוף. ישנם גם מקרים בהם אין קליטה כלל בסרטן הקיבה.

הסוכר מוזרק כשעה לפני הצילום כדי לאפשר לחומר להתפזר בגוף. החומר הרדיואקטיבי מופרש מהגוף במשך כמה שעות לאחר הבדיקה ולכן בשעות אלו תתבקשו לא להתקרב לילדים ולנשים בהריון. הפענוח מתקבל לאחר מספר ימים עד שבועות.

אולטראסאונד אנדוסקופי- בדיקה זו דומה מאד לגסטרוסקופיה אך ממושכת יותר. בבדיקה זו מוחדר צינור שבקצהו גם מכשיר אולטראסאונד שיכול לראות דרך דופן הקיבה.

בצורה זו ניתן להעריך לאיזה משכבות הקיבה חודר הגידול- האם לתוך השריר? האם לרקמת השומן שמחוץ לשריר? וכן להעריך את בלוטות הלימפה מסביב- האם הן חשודות לסרטן או לא? בסיום הבדיקה הנבדק\ת מקבלים דו"ח עם הערכת שלב המחלה המקומי.

לעיתים שלב המחלה לא ברור מספיק למרות בדיקות ההדמיה, ויש צורך לצפות באופן ישיר על חלל הבטן. דבר זה יכול להתבצע באמצעות לפרוסקופיה, ניתוח זעיר פולשני. הניתוח מתבצע ע"י כירורגים\ות בהרדמה כללית, ובו מחדירים צינורות דקים עם מצלמות ופנסים דרך כמה חתכים קטנים בדופן הבטן. ניתן לבדוק האם יש שם ממצאים חשודים לגידול ולקחת ביופסיות. במהלך הניתוח מנפחים את חלל הבטן בגז, דבר העלול לגרום לכאבים קלים בימים הבאים.