איך מאבחנים סרטן לבלב?

אבחון של סרטן הלבלב יכול להתבצע במספר אופנים, ולרוב נדרשות מספר בדיקות לצורך אבחנה סופית.

בדיקות דם

גידול סרטני בלבלב מייצר חלבון הנקרא CA 19-9 או CEA, המכונה סמן גידול (מרקר) וניתן לזהות אותו בבדיקת דם. בדיקה זו ומעקב אחר ערכי החלבון מסייעים גם בהמשך הדרך בטיפול במחלה, והבנה לגבי ההתקדמות שלה. ישנן סיבות רפואיות מגוונות אחרות היכולות לגרום לעליה בסמן זה ולכן אינו ספציפי לסרטן לבלב.

בדיקות הדמיה לאבחון המחלה וחיפוש ממצאים נוספים

אולטראסאונד במהלך הבדיקה בוחנים את האיברים הפנימיים באמצעות גלי קול. ניתן לבצע אותה כבדיקה חיצונית באמצעות העברת מתמר על הבטן, או כבדיקה אנדוסקופית דרך הקיבה, כמו בגסטרוסקופיה, בבדיקה הנקראת אולטראסאונד אנדוסקופי (EUS).

סריקת CT - בדיקת ההדמיה הנפוצה לאבחון המחלה הינה סריקת CT – בדיקה המראה את הרקמות והאיברים באמצעות סורק ממוחשב. הבדיקה מהירה מאד ואינה כואבת. לעתים ניתנת לפני הבדיקה זריקת חומר ניגוד (יוד) ו\או ניתן חומר ניגוד בשתייה, כדי לצבוע אזורים מסוימים ולגרום להם להיראות ברור יותר בסריקה.

סריקת MRI של הבטן העליונה- בדיקה זו דומה לסריקת CT אך משתמשת בשדה מגנטי עוצמתי ובגלי רדיו במקום בקרינה מייננת, ובאמצעותה ניתן לבנות תמונות חתך רוחביות של הגוף.

סריקת PET-CT הנעשית ע"י הזרקת סוכר רדיואקטיבי וצילום במצלמה הבוחנת את קליטת הסוכר באברים השונים. ככל שיש יותר פעילות מטבולית באיבר, תהיה יותר קליטה של סוכר. אזורים בהם יש סרטן לרוב קולטים יותר סוכר אך גם אזורים של דלקת, שבר וכו' כך שמתבצעת השוואה לבדיקת CT שנלקחת בו זמנית כדי לפרש את הממצאים.

ביצוע ביופסיה לקבלת חומר פתולוגי אבחנתי

לאחר שבבדיקות ההדמיה מזהים חשד לסרטן לבלב, ובודקים האם יש ממצאים מרוחקים (גרורות), לרוב נרצה לוודא את האבחנה ע"י ביופסיה.

מטרת הביופסיה היא דגימה של רקמה או תאים מהגידול הסרטני, כדי לבחון אותם מיקרוסקופית. ניתן לבצע זאת בבדיקת ה EUS או לעיתים בביופסיה חיצונית תחת אולטראסאונד או CT. הדגימה נשלחת למכון הפתולוגי ולאחר מספר שבועות מקבלים תשובה של האבחנה.