אולטרסאונד היא שיטת הדמייה לא פולשנית, ללא קרינה מייננת, המאפשרת להבחין ברקמות רכות בגוף באמצעות קליטת גלי קול שמשודרים לעבר הרקמות וחוזרים מהם אל המכשיר.

היא מתבצעת באמצעות מכשיר האולטרסאונד, שכולל מתמר (הזרוע שבאמצעותה מתבצעת הבדיקה), מקלדת ומסך.
הבדיקה לא עומדת בפני עצמה, והיא משמשת כבדיקת המשך לממוגרפיה. 

במילים אחרות: תשובה תקינה מאולטרסאונד של השד, ללא תוצאות של בדיקת ממוגרפיה – היא חסרת משמעות קלינית ולא שוללת תהליכים סרטניים בשד.

השימוש באולטרסאונד של השד כבדיקת סקר משלימה לממוגרפיה התפתח מאוד בשנים האחרונות, וכיום בדיקת אולטרסאונד לשד מתבצעת פעמים רבות אחרי בדיקת ממוגרפיה, גם אם לא נמצאו בממוגרפיה ממצאים חשודים – וזאת במטרה להעלות את שיעור הגילוי (ממוגרפיה לבד – כ-80%; ממוגרפיה בתוספת אולטרסאונד – כ-87%).

הבדיקה חשובה במיוחד לנשים עם רקמת שד צפופה, שמקשה על קבלת מידע מהימן מהממוגרפיה. בדיקת האולטרסאונד מסייעת לרופא באפיון הגושים שנמצאו בממוגרפיה או בבדיקה ידנית.

 בניגוד לממוגרפיה, באולטרסאונד ניתן להבחין בין גושים מוצקים לציסטות (כיסי נוזל ברקמת השד, שהן שכיחות, שפירות ואינן עוברות התמרה סרטנית), ובתוך הגושים המוצקים – בין גושים חשודים כממאירים לחשודים פחות. כמו הממוגרפיה, גם צילום האולטרסאונד מקבל ציון בין 0 ל-6 בסולם BI-RADS.

חלק אינטגרלי מביצוע של אולטרסאונד שד כולל את בדיקת בלוטות הלימפה בבית השחי –סרטן שד יכול להימצא גם בבלוטות או להסתמן באמצעות בלוטות נגועות, גם ללא ממצא בשד.