שחמת הכבד

מהי שחמת הכבד?

שחמת הכבד זהו מצב מתקדם של דלקת כרונית בכבד, שבו הרקמה הבריאה מוחלפת בצלקת. ככל שהמחלה מתקדמת עם השנים ומספר הצלקות גדל, הולכת ופוחתת יכולת התפקוד של הכבד. אבדן רקמת כבד פעילה והחלפתה בצלקת שאיננה פעילה, גורמת לכך שהכבד לא יכול למלא את תפקידיו העיקריים והוא כושל. מטרת הרופאים המטפלים במחלות הכבד היא לטפל במחלת הכבד ככל הניתן בשלב מוקדם שבו ניתן עדיין למנוע את התפתחות השחמת. על כן, יש חשיבות לאבחן ולטיפול.

בתחילת המחלה הכבד מסוגל עדיין לתפקד עקב שתי תכונות חשובות:

האחת היא הרזרבות העצומות של הכבד (1.2 ק"ג) והשנייה כושר ההתחדשות של התאים בכבד - הכבד הוא האיבר המוצק היחיד בגוף האדם שמסוגל להתחדש.

כך ששתי תכונות אלה מאפשרות לכבד לתפקד היטב ולאורך זמן ועל כן חלק גדול מהחולים מרגיש היטב ומתפקד, למרות נוכחות השחמת. שחמת הכבד נחשבת לסיבת המוות מספר 12 בארה"ב.

מהם הגורמים לשחמת הכבד?

שחמת הכבד יכולה להיגרם ממספר רב של סיבות כגון:

מחלת הכבד השומני (הגורם השכיח ביותר היום)
נגיפים - נגיף ההפטיטיס B ו-C
צריכת אלכוהול מופרזת
תרופות
מחלות כבד אימונולוגיות ומטבוליות

מהם התסמינים לשחמת הכבד?

חולשה ועייפות ניכרים
ירידה במשקל
גרד
צהבת

עם התקדמות המחלה ישנה הצטברות של נוזלים בחלל הבטן, בצקת ברגליים, דימומים ממערכת העיכול ומצבים של בלבול עד אובדן הכרה כתוצאה מהצטברות של רעלים. סיבוך נוסף של שחמת הכבד הוא התפתחות של סרטן ראשוני של הכבד.

כיצד מאבחנים את שחמת הכבד?

האבחנה של שחמת הכבד מתבצעת על ידי התמונה הקלינית ובדיקות מעבדה, בהן נצפית לעיתים עלייה ברמת אנזימי הכבד ופגיעה בתפקוד הכבד ויכולתו לייצר חלבונים (אלבומין) וגורמי הקרישה (INR ) וכן על ידי הדמיית אולטרה סאונד. ניתן להדגים כבד קטן ומגורגר או הדמיה מתקדמת של CT תלת-פאזי או MRI. ביופסיה של הכבד שהינה בדיקה פולשנית, איננה נדרשת היום לאבחון שחמת הכבד וניתן להשתמש ברוב המקרים בבדיקות בלתי פולשניות כגון הפיברוסקאן, שהוא פרוצדורה לא פולשנית לצורך הערכת חומרת מחלת הכבדף או MRI ספציפי הנקרא MRI Elastography.

פרוצדורות אלה מוצעות היום במרכז הכבד באסותא.

מהו הטיפול בשחמת הכבד?

חולה שחמת צריך לשמור על מעקב סדיר של מצב מחלתו אצל רופא המתמחה במחלות כבד. המעקב כולל בדיקת אולטרה סאונד תקופתית ובדיקת סמן גידולי (אלפהפטופורטאין) בכל 6 חודשים וכן בדיקה תקופתית של הוושט (גסטרוסקופיה) לצורך סריקה של התפתחות דליות.

הצעד הראשון בטיפול בשחמת הכבד הוא סילוק הגורם המסכן, לדוגמא ירידה במשקל ואיזון גורמי סיכון מטבולים במקרים של הכבד השומני, הפסקת צריכת אלכוהול מוחלטת אצל אותם החולים ששחמת הכבד התפתחה אצלם על רקע זה, או מתן טיפול אנטי נגיפי לחולים עם שחמת הכבד על רקע זיהום כרוני בנגיף ההפטיטיס C ו-B. טיפול זה יכול להביא אצל חלק מהמטופלים לנסיגת השחמת.

במצב שהכבד כושל הטיפול מתמקד בסיבוכים שנוצרו על רקע השחמת. הטיפול המוחלט לחולי שחמת הכבד הינו השתלת כבד.

טיפול במיימת ובצקת - כולל הפחתת כמות הנוזלים שהצטברו על ידי נטילת תרופות משתנות. במקרים עמידים נדרש לבצע ניקוז של נוזל המיימת אחת ל-7-10 ימים. הטיפול מבוצע ע"י החדרת מחט וניקוז כמות גדולה של נוזל המיימת מחלל הבטן (הטיפול נעשה במסגרת אשפוז יום של מרכז הכבד באסותא). לעיתים אנו מציעים החדרת מעקף מלאכותי תוך כבדי בפרוצדורה הנקראת TIPS, במידה וכל האמצעים האחרים להפחתת כמות הנוזל שהצטבר נכשלו. השתלת כבד מהווה אופציה במקרים נבחרים.
טיפול בדליות - טיפול מניעתי באמצעות מתן תרופות מהקטגוריה של חוסמי ביתא לא סלקטיביים (קרבדילול). בדליות מדממות הטיפול אנדוסקופי וכולל קשירה של הדליות המדממות ובמקרים עמידים הכנסה של TIPS
טיפול באנצפאלופתיה (הצטברות רעלים בדם עקב חוסר תפקוד של הכבד): שינויים מוקדמים כוללים שינוי בתבנית השינה או בלבול ומאוחרים בלבול קשה עד אובדן הכרה. הטיפול נועד לסילוק הרעלנים מהגוף וזאת ע"י תרופה המכונה לקטולוז ו/או ע"י מתן של טיפול אנטיביוטי בטבליות הנקרא ריפקסימין.