תקופת הריון טיפוסית מאופיינת לרוב בהתרגשות, בציפייה, בבדיקות שגרתיות ובחששות לקראת הלא נודע. אולם כשבני זוג שהם נשאים של מחלות גנטיות מחליטים להביא ילד לעולם, החששות עלולים להתחלף במתח ובציפייה דרוכה לקראת תוצאות הבדיקות, שיבשרו אם העובר חולה במחלה הגנטית.
אבחון גנטי טרום השרשתי בעוברים, נועד למנוע לידה של ילודים הלוקים במחלות גנטיות ידועות חמורות. מטופלים שמגיעים אלינו ונושאים מחלה גנטית תורשתית ידועה, מבקשים לאבחן את העובר על מנת למנוע לידת ילד חולה, וכך להימנע ממצב שבו יאלצו להפסיק את ההיריון בשל מחלה גנטית בעובר.
מהי שיטת PGD?
שיטת PGD מבוססת על אבחון גנטי המבוצע בעוברים הנוצרים במעבדה מחוץ לרחם אמם, עוד לפני תחילת ההיריון.
השיטה משלבת בין שתי טכנולוגיות רפואיות:
- שיטות מעבדה מתקדמות המאפשרות גילוי פגם גנטי בתאים בודדים.
- הפריה חוץ גופית המיועדת בדרך כלל להשגת הריון בזוגות עם הפרעת פריון.
בזכות PGD ניתן למנוע מחלות תורשתיות ביעילות גבוהה, במיוחד מחלות שבהן הסיכון להעברת המחלה לצאצאים גבוה. בזכות עובדה זו, השיטה מאפשרת לצמצם את מספר הפסקות ההיריון של עוברים חולים, על כל החסרונות הגופניים, הנפשיים, המוסריים, החברתיים והדתיים הכרוכים בהפסקה יזומה של היריון רצוי.
כיצד פועלת השיטה?
בשלב ראשון, העוברים נוצרים באמצעות הליך של הפריה חוץ-גופית. לאחר מכן מבוצעים דגימה ואבחון במספר תאים מכל עובר הנמצא בשלבי חלוקה ראשונים בתרבית (בלסטוציסט). האבחון מבוצע בחומר הגנטי של דגימת התאים המייצגים את העובר כולו. המעבדה מתמחה בשיטות מעבדה מתקדמות ועושה שימוש במכשור משוכלל ובטכניקות מדעיות מתקדמות כגון NGS. רק עוברים שאינם לוקים בפגם הגנטי הגורם למחלה מוחזרים לאחר מכן לרחם המטופלת להמשך הריון.
מהו הסיכוי להרות וללדת ילוד חי ובריא בסיוע השיטה?
הסיכוי להרות במהלך מחזור טיפול אחד, הכולל אבחון גנטי לפני השרשה ברחם, הוא כ-15% עד 25%. הסיכוי לסיום מוצלח של הריון בלידת ילוד חי ובריא הוא כ-15%-20% נתונים אלה הם כלליים ומידת ההצלחה תלויה בעיקר בגיל המטופלת וקיום הפרעות פריון שאינן קשורות לאבחון הגנטי.
למי מתאים ובאיזה מצבים ניתן לבצע את ההליך?
באופן רגיל, הפעם הראשונה בה הורים הנושאים מחלות גנטיות יכולים לבדוק את בריאותו הגנטית של העובר במהלך ההיריון היא בשבוע 13-10 של ההיריון, באמצעות בדיקת סיסי שלייה, או בבדיקת מי השפיר בשבוע 16-12. אם במסגרת אחת מבדיקות אלה נמצא שהעובר נושא פגם גנטי, האישה נאלצת לעבור תהליך פיזי ונפשי קשה של הפסקת הריון. כאשר הפסקת ההיריון מתרחשת בשלב מתקדם, ההליך מורכב וקשה אף יותר.
אבחון גנטי בעוברים לפני השרשה ברחם (PGD), נועד לפסוח על חוויה זו ולהתחיל את ההיריון עם עוברים שנמצא שאינם חולים במחלות הגנטיות אותן נושאים ההורים. ההליך מיועד בדרך כלל לבני זוג הנמצאים בסיכון גבוה ללדת ילדים הלוקים במחלות תורשתיות.
ניתן להשתמש בטכנולוגיה זו לאבחון מחלה או תכונה תורשתית שהמנגנון המולקולרי או הפגם הגנטי הגורם להן ידוע. באמצעות אבחון גנטי לפני השרשה, ניתן לאפשר להורים שהם נשאי מחלות או מומים גנטיים, לבדוק אם העובר חולה, נושא הפרעה גנטית - או בריא, עוד לפני תחילת ההיריון. בכך מצמצמים את הסיכון שייווצר צורך בתהליך הקשה של הפסקת הריון, תהליך הנתפס עבור רבים כבעייתי מבחינה אתית, דתית ומוסרית.
באיזה מצבים ניתן לבצע הליך של PGD?
על פי המלצות משרד הבריאות, ישנן 4 קטגוריות בהן ניתן לבצע PGD על פי אמות מידה רפואיות ואתיות:
- כאשר יש סיכון שהעובר חולה במחלה גנטית חמורה המופיעה בגיל צעיר.
- כאשר קיים סיכון שלעובר גנים היכולים לגרום לתחלואה או לתמותה בילודים.
- לצורך אבחון לשם התאמת רקמות של מחלה תורשתית או ממארת בילד קודם, שלא נמצא לו תורם.
- כאשר קיים סיכון שהעובר נושא גנים הגורמים למחלות חשוכות מרפא המופיעות בגיל מבוגר, כאלו הקשורות לתאחיזה למין או לגנים המעלים משמעותית את הסיכון לסרטן.
שלבי הליך ה-PGD
ההליך מתחיל בייעוץ מכוון מטרה ל – PGD, שבו נפגש הזוג עם מנהל יחידת ה-PGD. לאחר בניית תוכנית אבחון ייחודית ומותאמת אישית יוכלו בני הזוג לפנות להתחלת הליך ההפריה החוץ גופית.
לאחר קבלת ההחלטה בונה הצוות הרפואי תוכנית גנטית מותאמת אישית מסודרת לזוג. במקרים של נשאות לטרנסלוקציה או בחירת מין המבוצעת בשיטת NGS, אין צורך בהכנות מיוחדות.
על מנת לבצע PGD, יש ליצור עוברים בהפריה חוץ גופית (IVF). מחזור הטיפול יתבצע באחת מיחידות ה-IVF של אסותא ברמת החייל או בראשון לציון. במסגרת הליך זה, נוטלת המטופלת הורמונים ועוברת מעקב אולטרסאונד ובדיקות דם, מתוך כוונה להבשלת להבשיל ביציות רבות. במועד המתאים, נשאבות הביציות משחלות המטופלת, בדרך כלל תחת הרדמה מלאה. במקביל, הגבר מוסר מנת זרע. תאי הביצית והזרע מופרים במעבדה ונשמרים בתנאים מתאימים, תוך ניטור התפתחותם.
מידע נוסף על הליך IVF ניתן לקרוא באתר יחידות ה-IVF של אסותא.
באמצעות מכשור מעבדתי מתקדם ומדויק, מאבחנים את ההרכב הגנטי של התאים ובודקים האם לעובר יש את הגנים השינוי בגנים הספציפיים שעלולים לגרום לו לפתח את המחלה בעתיד. שלב זה נע בין 3 ימים לכ-3 שבועות.
באמצעות מכשור מעבדתי מתקדם ומדויק, מאבחנים את ההרכב הגנטי של התאים ובודקים האם לעובר יש את הגנים השינוי בגנים הספציפיים שעלולים לגרום לו לפתח את המחלה בעתיד. שלב זה נע בין 3 ימים לכ-3 שבועות.
לאחר הבדיקה מוחזרים עובר או עוברים בריאים לרחם. מספר העוברים המוחזרים מוחלט על ידי בני הזוג ורופאיהם (בישראל לא נהוג להחזיר לרחם יותר משני עוברים בו זמנית, מחשש להריון מרובה עוברים שעלול לסכן את האם והעוברים).
עוברים שנמצאו תקינים ולא יוחזרו לרחם, יוקפאו וישמרו ביחידת ה-IVF, ואילו עוברים שאינם תקינים יושמדו. לכל אורך הדרך, הצוותים השונים של יחידת ההפריה והמעבדות פועלים בתיאום מלא על מנת להקל על הזוג בתהליך המורכב ולהבטיח טיפול מקצועי ואיכותי.
לאחר כניסה להריון יש להמשיך בבדיקות מעקב ואבחון, כמו בכל הריון רגיל, על מנת לבדוק להבטיח ככל שניתן את שלום העובר והאם ולאתר בעיות אפשריות.
יש לקחת בחשבון שבדיקת ה- PGD אינה מבטיחה במאת האחוזים שהעובר אינו נושא את הפגם גנטי אחר. לכן ההמלצה של איגוד הגנטיקאים בישראל ובעולם ושל משרד הבריאות לאמת את האבחון של PGD ע"י בדיקה טרום-לידתית (סיסי שליה/מי שפיר).
באילו מחלות תורשתיות או מצבים הליך של PGD יכול להועיל?
אפשר לבצע PGD כמעט לכל מחלה תורשתית שהמנגנון המולקולרי שלה ידוע (איזה מוטציה ובאיזה גן) או תוצאות בדיקה ציטוגנית.
להלן מספר דוגמאות למחלות או מצבים שבהם ניתן לבצע PGD :
- מחלות מונוגניות רצסיביות, דומיננטיות או בתאחיזה לכרומוזומי המין כגון: טאי זקס,ציסטיק פיברוזיס, ניורופיברמטוזיס, איקס שביר וכל גן חדש שבו המוטציה ידועה.
- אחד ההורים הוא נשא לשינוי כרומוזומלי (טרנסלוקציה) או חסרים ועודפים כרומוזומלים.
- מחלות דומיננטיות קשות עם ביטוי בגיל המבוגר - במקרה שיש במשפחה מחלה קשה כמו הנטינגטון המתבטא בגיל מבוגר, אם האדם יודע על המחלה במשפחה והוא אינו מעוניין לדעת אם הוא עצמו נשא אך הוא רוצה להימנע מהעברת המחלה לצאצאו, ניתן לבצע אבחון עקיף בדגימות העוברים.
- בחירת מין העובר מסיבות רפואיות, בהתאם להחלטת הגנטיקאי.
- בחירת מין העובר מסיבות לא רפואיות, בהתאם לקריטריונים שנקבעו על ידי משרד הבריאות ולאחר פנייה לוועדה לבחירת מין היילוד בדוא"ל: mmancal@moh.health.gov.il
- ישנם מקרים מורכבים שאינם מוגדרים באחת הקבוצות הנ"ל ובהם יש צורך בקבלת החלטה פרטנית.
כיצד מניעים את התהליך?
יש לקבוע תור ראשוני לייעוץ גנטי באמצעות המתאמת הקלינית ביחידה (קישור לפרטים) או מוקד התורים של אסותא. הייעוץ הגנטי נמשך כשעה והוא מכוון לקביעת ההתאמה של המטופלים ל- PGD ולהכנה לקראת הקמת מערכת אבחון.
ניתן ליצור קשר עם המעבדה באחד מהערוצים המופיעים בהמשך, לקבלת פרטים אודות תורים, טופס 17 (או פיקדון)ומידע נוסף.
המעבדה מקבלת טופסי 17 מכל הקופות.
מה חשוב להביא לפגישת הייעוץ הראשונית?
- יש להגיע לייעוץ עם כל המסמכים הקשורים לאבחנה הרפואית ולאבחון הגנטי של גורם המחלה.
- כדאי להביא גם סיכום ייעוץ גנטי שקיבלתם בעבר ותוצאות בדיקות סקר לאיתור נשאים של מחלות תורשתיות.
- לאחר הייעוץ, אם תימצאו מתאימים לטיפול PGD, תקבלו הנחיות בכתב כולל בקשת התחייבות (טופס 17) להקמת מערכת ולטיפול ראשון של PGD.
מידע שימושי
היכן נמצאת המעבדה?
המעבדה נמצאת באסותא רמת החייל - רחוב הברזל 20, תל אביב, קומה 0 (קומת כניסה). יש להגיע לכניסה הצדדית, ליד טרום ניתוח.
יצירת קשר
בטלפון: 03-7644668 (בימים ראשון עד חמישי, בשעות 16:00 – 08:00)
במייל: pgdlab@assuta.co.il
לפרטים נוספים ולתיאום תור לייעוץ גנטי לקראת ביצוע PGD לחצו כאן>