
שאיבת ביציות
במהלך ביצוע הפריה חוץ גופית מקבלת המטופלת טיפול הורמונלי שמטרתו להביא לייצור מוגבר של ביציות בשלות, שיוכלו לשמש להפריה במעבדה. הביציות מתפתחות בחללים קטנים מלאים בנוזל, הנוצרים בשחלה ומכונים זקיקים. על מנת שניתן יהיה להשתמש בביציות לצורך ההפריה החוץ גופית, יש לשאוב אותן ישירות מן הזקיקים שבשחלה - לפני שהן משתחררות באופן ספונטני. תהליך זה מתבצע לאחר השלמת הגירוי השחלת ומתן תרופות להשלמת השראת הביוץ.
מהי שאיבת ביציות?
שאיבת ביציות (OPU - Oocyte Pick Up) היא הליך כירורגי פשוט בו נאספות ביציות מהזקיקים שהתפתחו בשחלות. הפעולה מכונה גם "דיקור זקיקים" כיוון שבמהלכה, באמצעות מחט המחוברת למשאבה דוקרים כל זקיק בוגר שאותר, שואבים את תוכן הזקיק ובהמשך בודקים האם הוא כולל ביצית. פעולה זו מבוצעת בהנחיית אולטרסאונד אליו מחוברת המחט ומבוצעת בגישה נרתיקית. שאיבת הביציות מבוצעת לרוב השחלות. ההליך מבוצע לרוב בהרדמה אך ניתן לבצע גם ללא הרדמה. במקרים חריגם ובשל מצבים רפואיים מיוחדים ניתן לבצע שאיבת ביציות גם בגישה בטנית ולא וגינלית
הביציות שנשאבו עוברות להפריה במעבדה. קיימות שתי שיטות הפריה עיקריות במעבדה - הפריה רגילה ומיקרומניפולציה, שמבוצעת במקרים בהם הזרע אינו מיטבי. לאחר ההפריה יתפתחו עוברים שיגודלו במעבדה למשך מספר ימים. ובהמשך יוחזרו לרחם העוברים התקינים שנבחרו.
מתי מבצעים שאיבת ביציות?
את השאיבה מבצעים כאשר הזקיקים בשלים, לפי בדיקת אולטרסאונד ומדידת הורמונים. קביעת התזמון מתבצעת על פי שקלול תוצאות בדיקות המעבדה (מעקב זקיקים) ובדיקות האולטרסאונד לגודל הזקיקים.
איך מתבצעת שאיבת ביציות?
השאיבה מתבצעת בחדר ניתוח בהרדמה כללית קלה וקצרה. הפעולה מבוצעת דרך הנרתיק, בהנחיית אולטרסאונד .
כמה זמן אורכת שאיבת ביציות?
ההליך עצמו אורך לרוב כ-20-30 דקות ברוטו (הדיקור עצמו קצר יותר משמעותית, אך זמן זה כולל את ההכנות להרדמה והתעוררות). המטופלת נדרשת לאשפוז יום הכולל הכנה ובדיקות מקדימות, שאיבת הביציות וזמן התאוששות.
מתי יתקבלו התוצאות לגבי המשך תהליך ההפריה?
עם סיום ההליך הצוות מעדכן את המטופלת כמה ביציות נשאבו והועברו למעבדה לביצוע הפריה. למחרת יום השאיבה ידווחו למטופלות מספר העוברים שנוצרו בתהליך ההפריה.
מהן תופעות הלוואי האפשריות אחרי שאיבת ביציות?
במהלך החדרת המחט צפוי כאב חד אך חולף.
חלק מהמטופלות עשויות לחוות כאבי התכווצויות שיורגשו בעיקר ביום הטיפול ויפחתו כבר למחרת. תחושת נפיחות או לחץ עשויה להימשך מספר שבועות אחרי שאיבת הביציות.
בנוסף, קיים סיכוי לדימום קל בצבע חום מהנרתיק, במהלך היומיים שאחרי הטיפול, שלא עשוי לפגוע בסיכויי היקלטות ההריון.
בחילה וערפול הזיכרון בנוגע לטיפול יכולים להופיע כתוצאה מהתרופות הנלוות.
מתי יש לפנות לרופא באופן מידי?
- עלייך לפנות בדחיפות למרפאה במקרה של הופעת אחד הסימנים הבאים:
- דימום נרתיקי חזק
- כאב חד בכתף
- חום מלווה בכאבי בטן (תסמינים של זיהום)
- כאב בטן מקומי לאחר אבחון הריון
- חולשה משמעותית ותחושת עילפון
מהם הסיכונים הכרוכים בהליך שאיבת ביציות?
הסיכונים הכרוכים בשאיבת ביציות הנם נדירים מאוד.
ישנו סיכון של 1 ל-500 לזיהום באגן. ניתן להפחית את הסיכון על ידי נטילת אנטיביוטיקה לאחר הטיפול.
במקרים חמורים ונדירים ביותר עלול להתרחש דימום חזק (יותר מחצי כוס = 100 מ"ל) המגיע מהשחלה או מצוואר הרחם, ודורש פניה לטיפול ובמצבים קיצונים אף התערבות ניתוחית לעצירת הדימום .
קיים גם סיכון של 1 ל-1,000 לפגיעה באיברים פנימיים כמו כלי הדם, המעיים או שלפוחית השתן. מצב זה יגרום לכאב חמור שיופיע בדרך כלל עוד לפני היציאה מחדר הניתוח.
הגדלת סיכויי ההצלחה של הטיפול
שיעורי ההצלחה של הפרוצדורה
את ההצלחה של הטיפול מגדירים כעובר שהצליח להשתרש ברחם, כלומר ככניסה להריון. קיימים פקטורים שונים המשפיעים על סיכויי הצלחת הטיפול. הגורם המרכזי הנו גיל האישה קיים קשר מובהק בין גיל האישה לסיכוי להשגת היריון תקין בטיפולים. ככל שגיל האישה צעיר יותר הסיכוי להשגת היריון טוב יורת. לאחר גיל 45 הסיכוי להשגת היריון מביציות המטופלת שואף לאפס.
פקטורים נוספים המשפיעים על סיכויי הצלחת הטיפול כוללים : רזרבה שחלתית של המטופלת, איכות הזרע, סיבת האי פוריות, משקל, תחלואת רקע, מצב הרחם ועובי רירית הרחם, סיבת האי פוריות, מספר טיפולים קודמים וגורמים נוספים.
כ-95% מהנשים שמתחילות את הגירוי ההורמנולי לקראת שאיבת הביציות (השלב הראשון) ימשיכו לשלב הבא וכ-5% מהן לא מגיעות לשלב השני של שאיבת הביציות מסיבות כגון: ביוץ מוקדם, חוסר התפתחות זקיקים או חוסר התאמה בין הזקיקים, רירית הרחם ורמות ההורמונים.
אך זהו רק השלב הראשון וההצלחה בו מעידה רק על המוכנות לעבור לשלב הבא (שאיבת הביציות) – ולא על הצלחת ההפריה כולה.
שיעור השגת ההיריון המקובל בעולם המערבי לנשים שעברו בהצלחה גירוי שחלתי, עומד על 35% (ובמילים אחרות: 1 מכל 3 נשים שתעבור את ההליך – תסיים אותו כאשר היא בהריון).
התמדה בטיפול ומחזורי טיפול חוזרים עשויים לשפר משמעותית את הסיכוי ללדת ילד.
מנתוני משרד הבריאות עולה כי שיעור ההצלחה הכללי בישראל של הפריה חוץ-גופית (מתחילת הגירוי השחלתי ועד לכניסה להריון) עומד על כ-30-35% וכ-21.5% מהפרוצדורות מסתיימות בלידת תינוק חי (כמו הריון ספונטני, גם הריון שהושג ב-IVF עלול להסתיים בהפלה).
גיל האישה הוא אחד הפרמטרים המשמעותיים המשפיעים על הסיכויים של ההליך. כך, למשל, למטופלות צעירות מגיל 35 עומד הסיכוי הממוצע של מטופלת להיכנס להריון כתוצאה ממחזור הפריה בודד על כ- 30%% , בגיל 36-39 הסיכוי יורד ל-20%; בגיל 40-42 ל-13%; בגיל 44 הוא צונח לשיעור נמוך של 1-2%.
מידע שימושי
ליצירת קשר ומידע נוסף לחצו כאן