מדוע נשים מקפיאות כיום ביציות?

אם בעבר נהגו רוב הנשים להרות בשנות ה-20 המוקדמות של חייהן הרי שכיום, חלק מהנשים מעדיפות קודם ללמוד, לפתח קריירה ולמצוא בן זוג מתאים, וכתוצאה מכך הן דוחות לעיתים קרובות את הקמת המשפחה. עצמאותן של נשים מקטינה את הלחץ החברתי והמשפחתי לנישואים מוקדמים והקמת משפחה. לשמחתנו, נשים כיום לוקחות שליטה רבה יותר על חייהן, ולעובדה זו השפעה על הרצון לבחור בן זוג מתאים ולתכנן את מועד הקמת משפחה.

אולם, בניגוד לגברים שמאגר תאי הזרע שלהם מתחדש לאורך כל חייהם, נשים נולדות עם מספר קבוע ובלתי מתחדש של ביציות, שכמותן ואיכותן יורדות עם השנים. ככל שהגיל עולה, ישנה ירידה בפוריות האישה - ירידה מתונה קיימת מאמצע שנות העשרים, מתגברת באופן בולט החל מגיל 35 ונעשית משמעותית מאוד אחרי גיל 40, עד שבגיל 45 כמעט ולא נותרות ביציות תקינות כלל. ירידה זו באה לידי ביטוי לא רק בכמות הביציות אלא גם באיכותן, כאשר קיימים כמובן הבדלים בין נשים שונות. ככל שגיל הביצית מבוגר יותר, הסיכוי נמוך בהרבה להשגת הריון וקיימת עליה בשכיחות ההפלות והמומים הכרומוזומאליים בעובר שמקורם בביצית. לדוגמא, הסיכוי הממוצע להשגת היריון ולידה של בני זוג עם בדיקות תקינות לחלוטין - עד גיל 37 עומד על כ-30%, מעבר לגיל 40 הסיכוי פוחת לכ-10% ומעבר לגיל 42 ישנה כבר ירידה למספרים חד ספרתיים.

אחת הדרכים האפשריות לנסות ולנטרל את השפעת גיל האישה על פוריותה היא להקפיא חלק מביציותיה בגיל צעיר ולהשתמש בהן מאוחר יותר, כשהאישה תרצה להרות, על-ידי הפשרתן, הפרייתן והחזרת העובר שיתקבל לרחם.

 

כיצד מבוצעת הקפאת ביציות?

הביצית היא התא הגדול ביותר בגופנו והיא מכילה כמות גדולה של מים ולכן בתהליך הקפאתה, המים שבביצית נוטים להפוך לגבישי קרח זעירים שהורסים אותה וקורעים את הדופן שלה. במשך שנים רבות ניסו מדענים שיטות שונות להקפאת ביציות ללא הצלחה יתרה אולם, מזה למעלה מ-20 שנה, התפתחה שיטה מעבדתית חדשה להקפאת רקמות בטכניקה של ויטריפיקציה (זיגוג - שהוא תהליך הפיכתו של חומר לזכוכית בעיקר על-ידי הקפאה מהירה מאוד). שיטה זו של הקפאה מהירה מאוד, בה המים אינם מספיקים להתגבש לכדי גבישי קרח, התגלתה כיעילה מאוד לצורך הקפאת ביציות ועוברים, וכיום ניתן להקפיאם באופן משביע רצון. הביציות המוקפאות נשמרות בחנקן נוזלי בטמפרטורה של מינוס 196 מעלות צלזיוס.

 

מהם שלבי תהליך הקפאת ביציות?

 

• בדיקות מקדימות - טרם הטיפול ולקראת הפגישה הראשונית עם הרופא יש לבצע בדיקות שמטרתן להעריך את בטיחות הטיפול ואת הרזרבה השחלתית. בדיקות אלו יסייעו לרופא המטפל לתכנן את הטיפול הנכון. הערכה טרום טיפול זה כוללת: בדיקות דם הורמונליות ( פרופיל הורמונלי), בדיקות דם כלליות + זיהומיות, בדיקת כירורג שד ובדיקת PAP.
• טיפול הורמונלי להבשלת זקיקים - הטיפול נועד לגרות את השחלות ולהביא להבשלתם של זקיקים רבים באותו החודש (זקיק הינו שק נוזלים קטן שבתוכו מתפתחת ביצית).

מאחר ובכל חודש מתרחש ביוץ של ביצית אחת בלבד, בהליך השימור המטרה להקפיא כמה שיותר ביציות על מנת להגדיל את הסיכוי שבמועד המתאים אכן יתרחש הריון.

לצורך כך מתבצע טיפול בו ניתן גירוי הורמונלי בצורת זריקות יומיות מתחילת המחזור לרב למשך כ-10 ימים בממוצע (14-9 ימים) ובמקרים פחות שכיחים עד כ-4 שבועות. במהלך הזריקות מבוצעות בדיקות דם הורמונליות ובדיקות אולטרסאונד למעקב אחר מספר הזקיקים ובשלותם, עד המועד המתאים לביצוע שאיבת הביציות מתוכן. בטיפול זה, לא כל זקיק אכן מכיל ביצית ולכן המספר הסופי  של הביציות ייוודע רק לאחר ביצוע השאיבה.

שאיבת הביציות - הליך שאיבת הביציות נעשה בהרדמה כללית קצרה הנמשכת כ-20-30 דקות (ניתן לבצע גם ללא הרדמה). הפעולה מבוצעת באמצעות דיקור דרך הנרתיק על-ידי מחט עדינה. המחט מחוברת למתמר אולטרה סאונד ומוחדרת אל השחלות דרך דופן הנרתיק. הרופא מדקר את הזקיקים והנוזל הנשאב מהם נשלח לבדיקה במעבדה לנוכחות ביציות. כל הפעולה מבוצעת תוך מעקב רציף באולטרסאונד ושימוש במידע בזמן אמת לגבי מיקום המחט במהלך כל השאיבה. בתום הפעולה, לרוב לאחר שעה עד שעתיים של השגחה, ניתן להשתחרר הביתה ולחזור לפעילות רגילה כעבור כמה ימי מנוחה בודדים.

הקפאה - לאחר השאיבה, הביציות נבדקות על-ידי צוות אמבריולוגים מנוסים, והתקינות מביניהן מוקפאות באמצעות הקפאה מהירה (ויטריפיקציה) שתואר קודם לכן.

הפשרה והפריה - כשהאישה מעוניינת להרות, מופשרות הביציות (לרוב רק חלקן מהן בכל מחזור טיפול), מופרות על-ידי הזרע של בן הזוג או מתרומת זרע - על-פי החלטת האישה.

החזרה - הביציות המופרות מוחזרות לרחם לצורך היריון. הביציות המופרות מוחדרות לחלל הרחם באמצעות צינורית עדינה בפעולה שאינה כרוכה בכאב ואינה מצריכה הרדמה. בכל טיפול מוחזרים לרחם בין 1 ל- 4 עוברים.

 

האם יש לתהליך תופעות לוואי?

שלב הגירוי ההורמונלי גורם לתופעה הנקראת גירוי יתר שחלתי הנובע מכמות הזקיקים ורמות ההורמונים שהם מייצרים.  חשוב להדגיש כי בפרוטוקולי הטיפול הקיימים כיום הסיכון לגירוי יתר שחלית הנו קטן מאוד.

כמו כן שחלות המכילות מספר זקיקים לעומת זקיק בודד במחזור טבעי, גדולות יותר ועלולות לגרום לתחושת נפיחות בבטן המלווה בכאבי בטן. בדרך כלל תופעות אלו חולפות מספר ימים לאחר שאיבת הביציות. תופעת לוואי זמנית נוספת הנה "לביליות רגשית" המתאפיינת ברגשנות יתר. בנוסף ייתכנו תופעות נוספות לא שכיחות

פעולת השאיבה עצמה יכולה לגרום לדימום קל מהנרתיק וכאבי בטן, המגיבים לטיפול בנוזלים ונוגדי כאב, ובמקרים נדירים לזיהום.

 

 

מה הם סיכויי ההצלחה בתהליך שימור פוריות?

מהניסיון שהצטבר עד כה עולה כי יותר מ- 90% מהביציות המוקפאות שורדות את תהליך ההפשרה. היות וכאמור, בכל טיפול מוחזרים לרחם בין 1 ל-4 עוברים, הסיכוי להריון נע בין 25% עד 40% בכל טיפול. והסיכוי לקחת הביתה ילד חי ובריא נע בין 10% ל-30% בהתאם לגיל האשה ואיכות הביציות שהתקבלו. עד היום נולדו בעולם אלפי ילדים מביציות מוקפאות ולא דווח על בעיות בריאותיות חריגות בילדים אלו. שני הגורמים העיקרים המשפיעים על סיכוי הצלחת ההליך הנו הגיל בו הקופאו הביציות ( ככל שהגיל צעיר יותר הסיכוי להשגת היריון מביציות אלו גדל), וכמות הביציות הנשאבת ( ככל שהושגו יותר ביציות הסיכוי גדול יותר).

אין ספק כי השיטות החדישות להקפאת ביציות מהוות פריצת דרך טכנולוגית, המספקת לנשים שליטה רבה על חייהן ויכולת מסוימת להתגבר על השפעת הגיל על פוריותן. נשים צעירות יכולות לשמור ביציות למועד מאוחר יותר בחייהן ועל ידי כך לעצור לכאורה, במידה מסוימת, את השעון הביולוגי. באופן מעשי, עדיפה ביצית מוקפאת של אישה בת 35 מאשר ביצית טרייה של אישה בגיל 40.

עם זאת, חשוב לזכור שהקפאת ביציות היום אינה מבטיחה הריון בעתיד. ככל שהקפאת הביציות מבוצעת בגיל מאוחר יותר, פוחתים סיכויי ההצלחה שתלויים בשני גורמים משמעותיים: הגיל בו בוצעה ההקפאה ומספר הביציות שהוקפאו. חשוב גם לזכור שהריון בגיל מאוחר כרוך ביותר סיבוכי הריון כמו רעלת הריון, סוכרת הריונית, ועוד.

 

מי זכאית כיום להקפיא ביציות ובאילו תנאים?

שתי אוכלוסיות מרכזיות של נשים הינן בעלות זכות זו כיום:

נשים עם רקע רפואי - נשים שקיימות לגביהן אינדיקציות רפואיות שונות ובכלל זה, מועמדות לטיפולי כימותרפיה / קרינה בשל סרטן ובשנים האחרונות, יכולות לבצע שימור פוריות מסיבה רפואית, במימון הקופות.

לאחרונה אושר ביצוע שימור פוריות במימון קופות החולים לנשים בגילאי 30-39 עם מדדים המחשידים ברזרבה שחלתית נמוכה.

נשים המעוניינות לשמר פוריות על רקע חברתי - כלומר, נשים ללא רקע רפואי העומדות בקריטריונים מסוימים. לפני כעשור אישר משרד הבריאות לנשים שמלאו להן 30 שנה אך טרם מלאו להן 41 שנה, להקפיא ביציות, שלא מסיבות רפואיות. כל אישה (רווקה או נשואה) יכולה לעבור עד 4 מחזורי טיפול, ובלבד שסך הביציות שהוקפאו לא יעלה על 20 ביציות טרם תחילת מחזור הטיפול האחרון. טיפולי הקפאת ביציות אינם כלולים בסל הבריאות וכרוכים בתשלום.

 

באיזה גיל מומלץ להקפיא ביציות לצורך שימור פוריות על רקע חברתי?

בעולם מאפשרים הקפאה לנשים מגיל צעיר יותר ומבחינה פרקטית לא מקפיאים ביציות לנשים מעבר לגיל 38-39. זאת מאחר בקבוצת גיל זאת גם החזרת עוברים טריים כרוכה בירידה אחוזי ההצלחה (שמשמעותם: "לקחת הביתה ילד אחד חי ובריא" ולהשאיר את האם בריאה). בימים אלו, האיגוד הישראלי לפוריות ממליץ על אפשרות להקפיא מגיל צעיר יותר ומספר גבוה יותר של ביציות.

קיימת נטייה בקרב חלק מהרופאים להמליץ לנשים שילדו לאחר טיפולי פוריות ממושכים עם רזרבה שחלתית ירודה, לשקול שימור פוריות אפילו בגיל צעיר, על מנת להימנע מקשיים וחוסר יכול להרות עם ביציות עצמיות בעתיד. הליך שימור הפוריות מהווה אפשרות להשגת הריון במועד המתאים, אך לא בכל מקרה שבו הוא מבוצע אכן יתקבל הריון. לכן, ככל שיותר מוקדם יותר טוב.

 

 

מה הן האפשרויות הקיימות לשימור פוריות על רקע חברתי?

קיימות שתי אפשרויות:

• הקפאת ביציות לא מופרות - בדרך כלל נשים בוחרות זו כאשר אין להן בן זוג או כשאינן מעוניינות בתרומת זרע.חיסרון: במידה ולאחר שנים כאשר רוצים להשתמש בביציות המוקפאות והביציות שרדו את ההפשרה, עליהן לעבור הליך של הפריה. לא כל הביציות שורדות את ההקפאה וההפשרה ולא כל ביצית אכן מופרית באופן תקין, כך שבדרך כלל מספר העוברים הראויים לשימוש בסופו של דבר קטן ממספר הביציות שהוקפאו.

יתרון: אפשרות המתאימה לנשים לא נשואות, מאפשרת הפריה בזרעו של בן זוג עתידי.

• הקפאת ביציות מופרות - הפריית הביציות נעשית על ידי זרע בן הזוג או מתרומת זרע.

חיסרון: הקפאת ביציות מופרות (עוברים), מקבעת את המרכיב הגנטי של הזרע בעובר ומונעת אפשרות שימוש עתידי בהפריית הביציות עם זרע בן זוג עתידי.

יתרון: כאשר מתבצעת הקפאת ביציות מופרות, אין צורך לבצע הליך של הפריה עם זרע מאחר וקיימים כבר עוברים. סיכויי ההישרדות של עובר (ביצית מופרית), מעט גבוהים יותר מאשר של ביצית לא מופרית, ולכן אין צורך בהליך נוסף של מפגש עם זרע לצורך הפריה.באופן מעשי ניתן להשתמש במרבית העוברים שהופשרו ללא הליך ביניים נוסף של הפריה.

 

מרבית הנשים שאינן מתכננות מערכת זוגית עם גבר, בוחרות בדרך של הקפאת ביציות מופרות. חלק ניכר מהנשים מחליטות לשלב בין הקפאת ביציות מופרות לביציות לא מופרות על מנת לשמור את שתי האפשרויות פתוחות.

 

מהם יתרונות הקפאת הביציות במרפאות אסותא?

מספר הנשים הגדול שפונה להקפאת ביציות באסותא, איננו מפתיע, אם לוקחים בחשבון את העובדה שהיקף טיפולי ההפריה החוץ גופית בשתי יחידות ה-IVF (הפריה חוץ גופית) של הרשת הוא הגדול ביותר בארץ  ואחד הגדולים בעולם. יחידות אלה, במרכזי אסותא ברמת החייל ובראשון לציון, נחשבות לבעלות מוניטין ייחודי. הן לא רק מציעות את טכנולוגיות ההפריה המתקדמות ביותר, אלא גם מבצעות יחד יותר מ- 20,000 מחזורי טיפול בשנה ומחזיקות בניסיון אדיר.

באסותא המטופלת יכולה לבחור את הרופא שיבצע עבורה את התהליך, מבין הרופאים המובילים בארץ בתחום ובנוסף, המעבדה הגדולה ביותר בארץ בתחום, בעלת הניסיון הרב ביותר בהקפאת ביציות, נמצאת גם היא באסותא.