ניתוח קטרקט
מהו קטרקט?
העין שלנו, בדיוק כמו מצלמה משוכללת, מכילה עדשה שקופה שמאפשרת לנו, בין היתר, למקד את מבטינו באובייקטים רחוקים. העדשה, שקוטרה כ-10 מ"מ ועובייה כ-4 מ"מ, נמצאת מאחורי האישון והיא בנויה מרקמה אלסטית שקופה. במסגרת התהליך הטבעי של ההזדקנות, העדשה הופכת בהדרגה לעכורה, במצב שנקרא קטרקט, ובעברית ירוד. מדובר בתופעה שכיחה מאד ולמעשה 70% מבני 75 ומעלה סובלים מכך.
גורמים נוספים שעלולים לגרום לעכירות בעדשה הם מומים גנטיים, סוכרת, חבלות קהות או חודרות, קרינה מייננת, דלקת תוך-עינית ממושכת, תרופות כגון סטרואידים שנוטלים דרך הפה או בטיפות עיניים בעיקר לאחר טיפול ממושך. גם עישון, צריכה מוגזמת של אלכוהול, וחשיפה מופרזת לשמש מאיצים, ככל הנראה, את תהליך התעכרות העדשה.
מהם התסמינים של קטרקט?
התופעות שעליהן מתלוננים המטופלים הן מגוונות, וקשורות למיקום העכירות בתוך העדשה. התלונות יכולות לכלול שינויים בראייה או בקריאה, סינוור ושינויים באבחנה בצבעים.
בשלבים המוקדמים של המחלה ניתן לשפר את הראיה על ידי שינוי מספר המשקפיים, אך נכון להיום הטיפול הבלעדי בקטרקט הינו ניתוחי. למעשה ניתוח קטרקט הוא הניתוח הנפוץ והשכיח ביותר בעולם, ומדי שנה עוברים אותו כ-3 מיליון אמריקאים ויותר מ-50,000 ישראלים.
הכנה לניתוח קטרקט
טרם הניתוח נדרשת בדיקה מקיפה של רופא עיניים, שתשלול מחלות אחרות שגורמות להפרעות ראייה (כמו ניוון מקולרי גילי או גלאוקומה). כחלק מהבדיקה הטרום-ניתוחית אצל רופא העיניים המנתח, תותאם למטופל עדשה מלאכותית ייחודית, המבוססת על נתוני העין ועל העדפותיו האישיות.
- לקראת הניתוח יש לבצע בדיקות דם, כולל ספירת דם, כימיה, אלקטרוליטים ותפקודי קרישה
- מטופלים מעל גיל 40 או עם מחלות רקע נדרשים לעתים לבצע בדיקת א.ק.ג. וצילום חזה, בהתאם להוראות המנתח
- מטופלים עם מחלות נילוות נדרשים לייעוץ של רופא מומחה בתחום (כמו קרדיולוג רופא פנימאי או רופא ריאות) טרם הניתוח
- יש להתייעץ עם הרופא המטפל האם יש צורך להפסיק נטילת נוגדי קרישה (כמו אספירין או קומדין) והאם יש צורך בטיפול מחליף
- במצבים של טיפול תרופתי כרוני – יש להתייעץ עם הרופא המנתח האם יש צורך בהפסקת הטיפול
- ביום הניתוח עצמו יש להיות בצום מוחלט, כולל מים, החל מ-6 שעות לפני תחילתו. טרם הניתוח יש להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי, ומומלץ להימנע מלעיסת מסטיק ומעישון (או לחילופין, להפחית את מספר הסיגריות, ככל שניתן)
איך מתבצע ניתוח קטרקט?
ניתוח הקטרקט הוא ניתוח מיקרוכירורגי, שיכול להתבצע בשיטות ידניות בהן מוציאים את העדשה העכורה מהעין בשלמותה, או בשימוש במכשור מתוחכם וממוחשב בעזרתו מרסקים את העדשה העכורה ושואבים אותה דרך חתך זעיר. השיטה הידנית המסורתית מתבצעת כיום בעיקר בקרב מטופלים שהעדשה שלהם קשיחה במיוחד, או כאשר הסיבים האוחזים אותה רופפים. בשיטה הידנית מבצע המנתח חתך באורך של 6-7 מ"מ בקרנית, דרכו הוא מוציא את גרעין העדשה מתוך העין בשלמותו. לאחר מכן הוא שואב את קליפת העדשה ושייריה, ואז משתיל במקום עדשה מלאכותית.
השיטה המודרנית והעדכנית המקובלת היום בעולם המערבי לביצוע הניתוח נקראת "פאקואמולסיפיקציה" ( Phacoemulsification או "פאקו" בקיצור). השיטה מאפשרת ניתוח בחתך קטן מאוד (בין 2 ל-3 מ"מ), כך שההחלמה מהירה יותר וסיבוכי הניתוח פחותים. בטכניקה זו מפריד המנתח את גרעין העדשה מעטיפותיו ובאמצעות אנרגיה על-קולית מרסק ושואב בו זמנית את העדשה העכורה בעזרת מחט טיטניום חלולה. לאחר שכל חלקיקי העדשה נשאבו מוחדרת לעין עדשה מלאכותית מקופלת, העשויה בדרך כלל מחומר אקרילי. העדשה המקופלת נפרסת בתוך העין, וחתך הניתוח נסגר ללא צורך בתפרים.
ניתוח קטרקט בלייזר
ניתוח קטרקט בלייזר הינו הגישה החדשנית ביותר כיום לביצוע ניתוחי קטרקט. הליך הניתוח דומה לגישה הידנית, אלא שיצירת החתך בקופסית הקדמית (הקופסית עוטפת את העדשה ולתוך הקופסית מושתלת העדשה המלאכותית) וחיתוך העדשה מתבצעים באמצעות קרן לייזר שמונחית ע"י מחשב. יתרונות הניתוח בלייזר הן קיצור במשך זמן הניתוח, דיוק מירבי בביצוע החתך בקופסית, חיתוך העדשה והפחתה בכח האולטרה סאונד הדרוש לפרוק הקטרקט והפחתה בסיכוני הניתוח כגון פגיעה בתאי האנדותל בקרנית והיווצרות בצקת לאחר הניתוח.
סוגי העדשות שניתנות להשתלה בניתוח לייזר
- עדשה חד מוקדית – עדשה בעלת מוקד ראיה אחד המשמשת לתיקון קוצר ראיה או רוחק ראיה
- עדשה מולטי-פוקלית – עדשה המיוצרת בהתאמה אישית ומאפשרת תיקון ראיה לכל הטווחים.
- עדשות EDOF- עדשות עם עומק ראיה גדול יותר שמאפשרות ראיה לרחוק ולטווח ביניים ומורידות חלק מהתלות עם משקפיים
- עדשה טורית – עדשה המאפשרת תיקון ראיה בקרב מטופלים הסובלים מצילינדר (אסטיגמציה) בשל חוסר סימטריה של הקרנית. עדשות אלו מתקנות צילנדר סדיר ומאפשרות איכות ראיה טובה יותר ללא משקפיים.
באיזו הרדמה מתבצע ניתוח קטרקט?
ניתוח קטרקט מתבצע במרבית המקרים בהרדמה מקומית – במרבית המקרים בטיפות או בג'ל שמטפטפים לתוך העין. רק אם הוחלט על ניתוח באחת מהשיטות הידניות, תתבצע ההרדמה המקומית באמצעות זריקה. החומר פועל באופן כמעט מיידי וכך אין תחושת כאב או אי נוחות, אלא תחושות עמומות בלבד. כעבור כשעה פגה השפעתו של החומר. לעתים, על פי רצון המנותחים או על פי החלטת הרופא, ניתן להוסיף להרדמה המקומית בניתוחי קטרקט גם חומר טשטוש, שיקל על הפרוצדורה עוד יותר. במקרים חריגים הניתוח מתבצע בהרדמה כללית.
איך נראית ההחלמה לאחר ניתוח קטרקט?
בתום הניתוח אין צורך בחבישה . שמים על העין מגן עין שקוף או ניתן להשתמש במהלך היום במשקפי הגנה ולישון עם המגן השקוף בלילה. בשעות שלאחר הניתוח קיימת אי נוחות מסויימת וכאבים קלים, שניתנים לשליטה באמצעות משככי כאבים וניתנים להקלה גם עם שימוש בתחליפי דמעות. מכיוון שהניתוח מתבצע באשפוז יום, המטופלים משוחררים לבתיהם כחצי שעה לאחר שהוא הסתיים, ומומלץ להגיע לניתוח עם מלווה שיוכל להסיע בחזרה הביתה.
בשבועות הראשונים שלאחר הניתוח מטפלים בטיפות עיניים כדי למנוע זיהום, להפחית את הדלקת ולהאיץ את תהליך ההחלמה. בימים הראשונים אין להכניס מים לתוך העין. פרט לכך, אין על המטופלים כל מגבלות אחרות בהתנהגותם היומיומית מלבד איסור על שחיה בבריכה או בים לפחות במשך חודש ימים. יובש לאחר ניתוח שכיח וניתן להקל על תופעה זו בעזרת טיפות ליובש. כ-6-8 שבועות אחרי הניתוח ניתן להתאים למטופלים משקפיים חדשים.
סיכונים אפשריים בניתוח קטרקט
ניתוח קטרקט נחשב לניתוח ששיעורי ההצלחה שלו גבוהים, והם עומדים על כ-98% בידיו של מנתח מנוסה, עם זאת הוא איננו חף מסיכונים וסיבוכים כגון זיהום, דימום, בצקת של הקרנית וכוויה בשולי החתך הניתוחי. בנוסף עשויים להיות סבוכים מאוחרים כגון בצקת במרכז הראיה, בצקת קרנית, תזוזה של העדשה אולם מדובר בסיבוכים נדירים למדי, והפיכים במרבית המקרים.
