הרדמה כללית (הרדמה מלאה)

הרדמה כללית (או הרדמה מלאה, בשמה הנפוץ) היא הליך של השראת חוסר הכרה, במטרה לעבור ניתוח. הליך של הרדמה כללית מבוצע כולו באמצעות תרופות הגורמות למעין איבוד הכרה מבוקר ונשלט.

במשך כל זמן ההרדמה המטופלים אינם חשים כאב, ומרדים מומחה מנטר את מצבם הגופני בכל רגע כדי לוודא שהם ישנים שינה עמוקה, שריריהם רפויים והם אינם חשים דבר ממהלך הניתוח.

ההרדמה מבוצעת באמצעות שימוש בתרופות (הניתנות בהזרקה ישירה לווריד או בשאיפת גז נדיף). תרופות אלו כוללות תרופות היפנוטיות המשרות שינה ומשמשות גם כ"נוגדות זיכרון" (דבר זה מאפשר למטופלים להימנע מהחוויה הטראומטית של הניתוח), תרופות נרקוטיות ("נרקוטיקה") להפחתת כאבים ותרופות לשיתוק שרירים (המאפשרות לרופא המנתח גישה נוחה אל אזור הניתוח).

הרדמה מלאה מחייבת מתן הנשמה, שכן החומרים הניתנים למטופלים לשיתוק שרירים לא מאפשרים להם לנשום בכוחות עצמם. הנשמת המטופלים לאורך כל הניתוח היא אחד מתפקידיו החשובים של המרדים.

בכל זמן הניתוח, אחראי הרופא המרדים על תקינות הפרמטרים החיוניים של המנותחים, כמו דופק הלב, לחץ הדם וריווי החמצן בדם ("סטורציה"). המרדים מנטר את מצבם של המטופלים כל העת ועוקב אחר אותם פרמטרים.

לאחר שמסתיים החלק הכירורגי של הניתוח ואחרי שרופא מומחה תופר את אזור החתך, מעיר המרדים את המטופלים באמצעות הפסקת מתן חומרי האלחוש. אחרי ההתעוררות מועברים המנותחים אל מחלקת ההתאוששות כדי לוודא התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח.

הרדמה אזורית

הרדמה אזורית היא מעין הרחבה של הרדמה מקומית, אולם כאן, במקום שרק איבר אחד או אזור קטן יירדם, מתעמעמת התחושה באזור גוף שלם. גם בהרדמה זו נותרים המטופלים בהכרה ובמודעות לנעשה סביבם.

סוגי הרדמה אזורית

• הרדמה אפידורלית: מוכרת מתחום הלידה. במהלכה מוחדר חומר אל מחוץ לחלל חוט השדרה, וניתן אף להזריק למקום מנות נוספות של תרופות הרדמה
• הרדמה ספינאלית: מבוצעת באמצעות הזרקה של חומר הרדמה אל החלל המצפה את חוט השדרה. כמו ההרדמה האפידורלית, מיועדת לאזור הגוף התחתון, בעיקר בפרוצדורות כמו ניתוחים אורתופדיים בגפיים התחתונות
• חסימה של עצב פריפרי: מיועדת לחסימת עצב בודד או קבוצת עצבים מסוימת, כגון הרדמה ליד ניתוחי ידיים או כתפיים. החומר מוזרק סמוך למקור הכאב, או לתוך המסלול העצבי המוליך את תחושת הכאב

לעיתים, על פי רצון המטופלים או על פי החלטת הרופא, ניתן להוסיף להרדמה האזורית גם חומר טשטוש שיקל על המטופלים עוד יותר לעבור את הפרוצדורה, ולפעמים משתמשים הרופאים בהרדמה אזורית בנוסף להרדמה כללית. הרדמה אזורית יכולה גם לסייע לטיפול בכאב שלאחר ניתוח.

הרדמה מקומית

פעולה רפואית שמטרתה למנוע תחושת כאב באזור שיש לבצע בו טיפול רפואי. הרדמה זו מתבצעת באמצעות הזרקת תרופה משככת כאבים שגורמת לעצבים באזור המטופל לא להעביר אל המוחות אותות של כאב. לעיתים משתמשים גם בטיפות, בספריי או בג'ל לצורך הרדמה מקומית.

חומר ההרדמה פועל באופן כמעט מיידי וגורם לכך שהמטופלים לא יחושו כאב או אי נוחות אלא תחושות עמומות בלבד. כעבור שעה עד שעתיים פגה השפעתו של החומר. במהלך הרדמה מקומית נותרים המטופלים בהכרה והם מודעים למתרחש סביבם. בדרך כלל לא נדרשת נוכחות של רופא מרדים בהרדמה מקומית.

לעיתים, על פי רצון המנותחים או על פי החלטת הרופא, ניתן להוסיף להרדמה המקומית גם חומר טשטוש שיקל על המטופלים לעבור את הפרוצדורה.

סדציה (טשטוש)

סדציה (טשטוש) היא הצורה הקלה ביותר של הרדמה שקיימת בעולם הרפואה. היא מיועדת בדרך כלל לביצוע של פעולות קטנות, למשל בדיקת קולונוסקופיה, שעלולות לגרום אי נוחות למטופלים.

במהלך פעולת הטשטוש המטופלים עדיין מסוגל להגיב לגירוי ואינם מחוסרי הכרה כפי שקורה בהרדמה כללית, אם כי רמת ההכרה שלהם יורדת. סדציה מבוצעת באמצעות שימוש במינון נמוך של תרופות הרדמה.