<p style="direction: rtl;">כשאת בוחרת לעבור בדיקת מי שפיר באסותא, את בידיים טובות! בדיקה מקיפה הכוללת את צ׳יפ הגנטי ומאפשרת לאתר או לשלול תסמונות גנטיות ומחלות בעובר. באסותא תוכלי לבחור את הרופא המומחה מתוך נבחרת גינקולוגים מובילים, עם נסיון של אלפי בדיקות מי שפיר. זמינות תורים גבוהה. הבדיקות מפוענחות על ידי מומחים בארץ ובחו״ל. ניתן לבצע בדיקות ספציפיות לבעיות גנטיות נדירות תורשתיות. הבדיקה בליווי מלא, תוך שמירה על פרטיותך. ניתן לקבל החזר מקופות החולים והביטוחים השונים. פריסה ארצית - אסותא חיפה, אסותא רמת החייל, אסותא ראשון לציון, אסותא באר שבע.</p>

כשאת בוחרת לעבור בדיקת מי שפיר באסותא, את בידיים טובות! בדיקה מקיפה הכוללת את צ׳יפ הגנטי ומאפשרת לאתר או לשלול תסמונות גנטיות ומחלות בעובר.   

בדיקות מי שפיר עושים באסותא - כל מה שרצית לדעת על מי שפיר |אסותא

בדיקות מי שפיר עושים באסותא - כל מה שרצית לדעת על מי שפיר | אסותא מרכזים רפואיים

ערוץ יוטיוב של אסותא - צפו בכל הסרטונים המעניינים של אסותא

כאן תמצאו מגוון תשובות לשאלות שמטופלים שואלים, דרך סרטונים והסברים איכותיים שהכנו במיוחד עבורכם

את תכניות ערוץ דוק כבר הכרתם ?

<p style="direction: rtl;"><span>ביצעתם בדיקת דימות במכון או בבית חולים וברשותכם ספריית הדמיות (תמונות) שקיבלתם בדיסק או בקובץ, אותם תרצו להציג לרופאה או לרופא באסותא? בסרטון זה נסביר כיצד לבצע זאת בקלות וביעילות – ישירות מהמחשב האישי שלכם. לכל שאלה או בעיה מוזמנים לפנות למוקד התמיכה הטכנית במספר: 03-7644444 או <a href="/contact_us_lobby/" title="contact_us_lobby">צרו קשר</a> בכל אחד מהאמצעים הזמינים באתר אסותא</span></p>

ביצעתם בדיקת דימות במכון או בבית חולים וברשותכם ספריית הדמיות (תמונות) שקיבלתם בדיסק או בקובץ, אותם תרצו להציג לרופאה או לרופא באסותא? בסרטון זה נסביר כיצד לבצע זאת בקלות וביעילות – ישירות מהמחשב האישי שלכם.

כיצד תעלו לאיזור האישי באסותא את בדיקת הדימות שקיבלתם בדיסק או בקובץ? | אסותא

Upload tests

כיצד תעלו לאיזור האישי באסותא את בדיקת הדימות שקיבלתם בדיסק או בקובץ? 

בדיקות מי שפיר עושים באסותא - כל מה שרצית לדעת על מי שפיר 

קיבלת הפנייה לבדיקת אולטרסאונד ?
בדיקת אולטרסאונד היא בדלקת דימות לא פולשנית, המאפשרת הסתכלות לתוך איברי הגוף. הבדיקה נעשת ע"י מכשיר המשדר וקולט גלי קול ואינה כרוכה בכאב או בקרינה. 

סרטון הסבר לבדיקת אולטרסאונד  |אסותא

סרטון הסבר לבדיקת US

בדיקת אולטרסאונד

<p style="direction: rtl;">לראשונה בישראל, הותקנה במכשיר ה- MRI באסותא מערכת מולטימדיה (אמביאנס), המאפשרת למטופל לבחור את המוסיקה האהובה עליו, את הסרט שירצה לצפות בו ואפילו את צבעי התאורה בחדר. הכל בהתאמה ובבחירה אישית. המערכת הותקנה במכשיר MRI 3 טסלה באסותא, המתקדם ביותר בארץ, המאפשר דימות באיכות הגבוהה ביותר, תוך קיצור משמעותי של משך הבדיקה, לרווחת כל המטופלים.</p>

לראשונה בישראל, הותקנה במכשיר ה- MRI באסותא מערכת מולטימדיה (אמביאנס), המאפשרת למטופל לבחור את המוסיקה האהובה עליו, את הסרט שירצה לצפות בו ואפילו את צבעי התאורה בחדר. הכל בהתאמה ובבחירה אישית. המערכת הותקנה במכשיר MRI 3 טסלה באסותא, המתקדם ביותר בארץ, המאפשר דימות באיכות הגבוהה ביותר, תוך קיצור משמעותי של משך הבדיקה, לרווחת כל המטופלים.

חוויית בריאות אחרת באסותא  |אסותא

חוויית בריאות אחרת באסותא - מערכת מולטימדיה (אמביאנס) במכשיר המתקדם MRI 3 טסלה

חוויית בריאות אחרת באסותא

<p style="direction: rtl;">כדי לאפשר לילדים ולבני משפחותיהם לעבור את הימים שלפני הניתוח בצורה בטוחה ורגועה יותר, הכנו סרטון הדרכה על תהליך ההרדמה בניתוח שיעברו באסותא מרכזים רפואיים. חשוב לנו להפחית ככל הניתן תחושות של פחד, כאב ותופעות לוואי אחרות ולכן הבאנו לכם את כל המידע החשוב לילדים בסרטון, הכולל את הפגישה עם האחות, מהלך ההרדמה, מה קורה אחרי הניתוח והנחיות חשובות לכם ההורים לאחר ההתעוררות.</p>

כדי לאפשר לילדים ולבני משפחותיהם לעבור את הימים שלפני הניתוח בצורה בטוחה ורגועה יותר, הכנו סרטון הדרכה על תהליך ההרדמה בניתוח שיעברו באסותא מרכזים רפואיים. חשוב לנו להפחית ככל הניתן תחושות של פחד, כאב ותופעות לוואי אחרות ולכן הבאנו לכם את כל המידע החשוב לילדים בסרטון, הכולל את הפגישה עם האחות, מהלך ההרדמה, מה קורה אחרי הניתוח והנחיות חשובות לכם ההורים לאחר ההתעוררות.

הרדמת ילדים לפני ניתוח - הדרכה לקראת ניתוח באסותא  |אסותא

הרדמת ילדים לפני ניתוח

הרדמת ילדים לפני ניתוח - הדרכה לקראת ניתוח באסותא

<p style="direction: rtl;">קולנוסקופיה היא בדיקה פולשנית של מערכת העיכול התחתונה, לאיבחון ולטיפול במחלות המעי הגס, כולל סרטן המעי הגס. הבדיקה היא איבחונית וטיפולית, ובמקרה של גילוי פוליפים בדופן המעי, הם יכולים להיות מוסרים תוך כדי הבדיקה.</p>

בדיקת קולונוסקופיה מאפשרת להתבונן ברקטום ובכל המעי הגס. הבדיקה משתמשת לאבחון מחלות במערכת עיכול עליונה ותחתונה. 

הסבר והדרכה על בדיקת קולונוסקופיה  |אסותא

בדיקת קולונוסקופיה

<p style="direction: rtl;"><span>קיבלתם הפנייה לבדיקת צפיפות עצם ? בדיקת צפיפות העצם נועדה לאתר ירידה במסת העצם ואוסטאופרוזיס. מדובר בבדיקה אבחנתית, מהירה ולא פושלנית כמות הקרינה בבדיקה זו היא מזערית .</span></p>

קיבלתם הפנייה לבדיקת צפיפות עצם ?
בדיקת צפיפות העצם נועדה לאתר ירידה במסת העצם ואוסטאופרוזיס. מדובר בבדיקה אבחנתית, מהירה ולא פושלנית  כמות הקרינה בבדיקה זו היא מזערית .

סרטון הסבר לבדיקת צפיפות עצם  |אסותא

בדיקת צפיפות עצם

<p style="direction: rtl;">אקו לב היא בדיקת הלב באמצעות מכשיר אולטרסאונד וטכנולוגיית דופלר בזמן מאמץ.</p>
<p style="direction: rtl;">בדיקת אקו קרדיוגרפיה במאמץ מאפשרת הערכה מדויקת של שינויים החלים בתפקוד הלב והמסתמים בעת מאמץ גופני. זוהי אחת החלופות לבדיקת פעילות הלב במאמץ ומיפוי לב במאמץ , כאשר בדיקת המאמץ המתאימה ביותר תקבע על ידי הרופא המטפל בהתאם למצבם הרפואי ולנסיבות הקליניות של כל מטופל.</p>

מהי בדיקת אקו לב במאמץ ?
אקו לב במאמץ היא בדיקה משולבת של פעילות הלב במאמץ (ארגומטריה) עם בדיקת אקוקרדיוגרפית (אולטרסאונד) במנוחה. 
הבדיקה משמשת כאחת השיטות לבדיקת פעילות הלב במאמץ .

סרטון הסבר לבדיקת אקו לב במאמץ  |אסותא

בדיקת אקו לב במאמץ

<p style="direction: rtl;">בדיקת PET CT - בדיקת פט סי-טי סימפטומים, טיפול והחלמה.</p>
<p style="direction: rtl;">בדיקת פט סי-טי PET CT משלבת שתי בדיקות, בדיקת סי-טי ובדיקת פט.</p>
<p style="direction: rtl;">בדיקת סי-טי : בדיקת דימות אשר נותנת מפה אנטומית של גוף האדם.</p>
<p style="direction: rtl;">בדיקת הפט: בדיקה הנותנת תמונה פיזיולוגית בגוף האדם.</p>
<p style="direction: rtl;">שילוב של שתי הבדיקות נותן תמונה ברורה יותר של האברים בתוך גוף האדם, דרכה ניתן לאבחן בצורה מדויקת תהליכים חריגים בגוף.</p>
<p style="direction: rtl;">בבדיקת פט סי-טי PET CT משתמשים בעיקר בתחום האונקולוגיה, חולים עם סרטן, בתחום הנוירולוגיה והקרדיולוגיה.</p>

בדיקת PET CT - בדיקת פט סי-טי סימפטומים, טיפול והחלמה. 
בדיקת פט סי-טי  PET CT משלבת שתי בדיקות, בדיקת סי-טי ובדיקת פט.
בדיקת סי-טי : בדיקת דימות אשר נותנת מפה אנטומית של גוף האדם.
בדיקת הפט:  בדיקה הנותנת תמונה פיזיולוגית בגוף האדם.
שילוב של שתי הבדיקות נותן תמונה ברורה יותר של האברים בתוך גוף האדם, דרכה ניתן לאבחן בצורה מדויקת תהליכים חריגים בגוף.
בבדיקת פט סי-טי PET CT משתמשים בעיקר בתחום האונקולוגיה, חולים עם סרטן, בתחום הנוירולוגיה והקרדיולוגיה. 

הסבר והדרכה על בדיקת PET CT  |אסותא

בדיקת PET CT

<p style="direction: rtl;">בדיקת אם- אר- איי MRI היא צילום משוכלל שמאפשר לנו להביט אל הגוף מבפנים ולבדוק האם יש בעיה באזור הנבדק.</p>
<p style="direction: rtl;">הבדיקה עצמה ארוכה ויכולה להמשך כ- 40 דקות, במהלכה הנבדק שוכב ללא תזוזה ושומע את רעשי המגנט. הבדיקה עושה הרבה רעש.</p>

בדיקת אם- אר- איי MRI היא צילום משוכלל שמאפשר לנו להביט אל הגוף מבפנים ולבדוק האם יש בעיה באזור הנבדק.
הבדיקה עצמה ארוכה ויכולה להמשך כ- 40 דקות, במהלכה הנבדק שוכב ללא תזוזה ושומע את רעשי המגנט. הבדיקה עושה הרבה רעש.
בדיקת אם- אר- איי MRI הכרוכה בהזרקת חומר ניגודי מחייבת צום של שעתיים.
בדיקות אם- אר- איי MRI של מוח ובטן בדרך כלל מחייבות הזרקת חומר ניגודי, חומר זה אינו גורם לתופעות אלרגיה.
רצוי להגיע ל בדיקת האם- אר- איי עם בגדים חופשיים ונוחים, לעיתים תינתן כותונת של בית החולים.
מאחר ומכשיר האם-אר-איי הוא מגנט חזק, יש להסיר כל חפץ מתכתי מהגוף כגון: תכשיטים, שעונים, מטבעות, מכשירי שמיעה, גשרי שיניים, איפור,מכשירים ניידים וכד'.
מי שיש בגופו קוצב לב, מסתם מלאכותי או משתלים תותבים כירורגיים אחרים, לא יוכל לבצע בדיקת MRI, אלא אם כן מדובר במכשור מהשנים האחרונות שעמיד באם-אר-איי.
לכל בדיקות הדימות יש להביא את הדברים הבאים: מכתב הפניה מרופא מטפל, בדיקות כלייה ובדיקות דימות קודמות במידה ויש.
כל בדיקות הדימות עוברות פענוח ע"י רופא מומחה ברדיולוגיה, אשר מסתכל על הבדיקה וקובע את האבחנה.
הבדיקה מוקלטת, מוקלדת, נחתמת ע"י הרדיולוג ומועברת לרופא המפנה ולנבדק.

סרטון הסבר על בדיקת MRI   |אסותא

בדיקת MRI

<p style="direction: rtl;">בדיקת CT סי-טי היא הדמיה תלת ממדית של רקמות ואיברים באמצעות סורק ממוחשב, שמאפשר לנו להביט על הגוף מבפנים ולבדוק האם יש בעיה באזור הנבדק. בדיקת הסי-טי היא בדיקה מהירה מאוד, אורכת מספר דקות ואינה מכאיבה. בחלק מהבדיקות יש צורך בהזרקת חומר ניגודי אל הווריד, שצובע את כלי הדם. לאחר ההזרקה יש להמתין 20 דקות באזור ההמתנה, על מנת לוודא שהמטופל לא פיתח אלרגיה לחומר. </p>

בדיקת CT סי-טי היא הדמיה תלת ממדית של רקמות ואיברים באמצעות סורק ממוחשב, שמאפשר לנו להביט על הגוף מבפנים ולבדוק האם יש בעיה באזור הנבדק. בדיקת הסי-טי היא בדיקה מהירה מאוד, אורכת מספר דקות ואינה מכאיבה. בחלק מהבדיקות יש צורך בהזרקת חומר ניגודי אל הווריד, שצובע את כלי הדם. לאחר ההזרקה יש להמתין 20 דקות באזור ההמתנה, על מנת לוודא שהמטופל לא פיתח אלרגיה לחומר. 

בדיקת CT בית חולים אסותא  |אסותא

בדיקת CT

<p style="direction: rtl;">מיפוי עצם הינה בדיקה שיכולה לאתר בשלבים מוקדמים תהליכים כגון: חבלות, דלקות, שינויים ניווניים, מחלות עצם ראשוניות וגידולים בעצמות. לפני המיפוי מזריקים לחולה חומר רדיואקטיבי בכמות זעירה, החומר מתפזר בעצמות כעבור שעה או שעתיים, לאחר מכן מכניסים את הנבדק לתוך מצלמה מיוחדת שעושה מיפוי של העצמות. משך, כמות וסוג הצילומים ייקבעו ע"י רופא המכון של בית חולים אסותא בהתאם לבקשת הרופא המפנה.</p>

מיפוי עצם הינה בדיקה שיכולה לאתר בשלבים מוקדמים תהליכים כגון: חבלות, דלקות, שינויים ניווניים, מחלות עצם ראשוניות וגידולים בעצמות.
לפני המיפוי מזריקים לחולה חומר רדיואקטיבי בכמות זעירה, החומר מתפזר בעצמות כעבור שעה או שעתיים, לאחר מכן מכניסים את הנבדק לתוך מצלמה מיוחדת שעושה מיפוי של העצמות.
משך, כמות וסוג הצילומים ייקבעו ע"י רופא המכון של בית חולים אסותא בהתאם לבקשת הרופא המפנה.

הסבר והדרכה על בדיקות מיפויים | אסותא

בדיקות מיפויים

  בדיקת מיפוי עצם

<p style="direction: rtl;"><span>סרטון זה יסייע לכם להגיע מוכנים לפגישת יעוץ עם רופא\ה מומחה\ית במרכז המומחים של אסותא. לכל שאלה או בעיה מוזמנים לפנות למוקד התמיכה הטכנית במספר: 03-7643930 או צרו קשר בכל אחד מהאמצעים הזמינים באתר אסותא</span></p>

סרטון זה יסייע לכם להגיע מוכנים לפגישת יעוץ עם רופא\ה מומחה\ית במרכז המומחים של אסותא. לכל שאלה או בעיה מוזמנים לפנות למוקד התמיכה הטכנית במספר: 03-7643930 או צרו קשר בכל אחד מהאמצעים הזמינים באתר אסותא

הדרכה: תור לפגישת ייעוץ online | מרכז המומחים באסותא |אסותא

Online counseling

הדרכה: תור לפגישת ייעוץ online | מרכז המומחים באסותא

כאן תמצאו מגוון תשובות על שאלות שמטופלים שואלים בדרך כלל. דרך הסרטונים, תגלו הדרכות והסברים איכותיים שהכנו במיוחד עבורכם. יש לכם שאלה? חפשו אותה ב-אסותאTube! צפו בסרטונים כאן. 


אסותאTube - צפו בסרטונים של אסותא

youtube_channel

ערוץ הסרטונים של אסותא 

<p style="direction: rtl;">אנו משתמשים בעוגיות לצורך תפעול האתר, ניתוחים ופילוחים סטטיסטיים, שיפור השירות והתוכן המוצג באתר וכן לצורכי פרסום והצגת <a href="https://www.assuta.co.il/privacy_policy/"><strong>מדיניות פרטיות.</strong></a> למידע נוסף אנא ראו במדיניות הפרטיות של אסותא.</p>

לא מצאת תשובה? רצית לדעת משהו נוסף בנושא?

מומחה באונקוגנטיקה וראש המרכז הגנטי לאבחון מוקדם, אסותא מרכזים רפואיים

פרופ' איתן פרידמן

פרופ'

<p style="direction: rtl;"><strong>יום האישה העולמי</strong> הוא גם הזדמנות לעסוק בהתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות שמאפשרות לנו כיום לזהות ולנהל סיכונים על בסיס שינויים גנטיים, לשפר את איכות הרפואה המונעת, לאבחן ולטפל בבעיות רפואיות נפוצות בקרב נשים.</p>
<p style="direction: rtl;">בראש הרשימה ניצב כמובן סרטן השד, שמקבל תהודה רבה בתקשורת, בקרב רופאים ובציבור הרחב. בישראל מתגלים בכל שנה יותר מ- 5,000 מקרים חדשים של סרטן השד. הסיכון לחלות בסרטן השד באוכלוסייה הכללית בישראל הינו כ-13% וישנם גורמים שמעלים את הסיכון, בהם חוסר פעילות גופנית, גיל האישה בעת הלידה הראשונה, הנקה, חשיפה להורמוני מין (כמו אלה המצויים בגלולות למניעת הריון), עודף משקל וחשיפה לקרינה מייננת. גורם הסיכון העיקרי לסרטן שד (והשחלות) הוא הרקע המשפחתי, או במילה אחת - גנטיקה.</p>
<h2 style="direction: rtl;">רפואה פורצת דרך</h2>
<p style="direction: rtl;">הרפואה עשתה קפיצת מדרגה משמעותית בכל הנוגע ל<strong>אונקוגנטיקה</strong> - <strong>גנטיקה של סרטן</strong> - המשפיעה במידה ניכרת על נשים. באמצע שנות התשעים איתרה ד"ר מרי קלייר קינג אזור חשוד בכרומוזום מס' 17 הקשור בתורשה של סרטן שד. שנים ספורות לאחר מכן אותר הגן BRCA1 ולאחריו הגן BRCA2  שני גנים שפגמים גנטיים (=מוטציות) בהם מעלים מאוד את הסיכון לחלות בסרטן השד (והשחלות). כלומר, בזכות תגליות אלה קיימת בידינו היכולת לבדוק באמצעות בדיקת דם (או רוק) פשוטה את הד.נ.א (חומר התורשתי) ולזהות את המוטציה שאחראית לנטייה המשפחתית לפתח סרטן שד. אפשרות זמינה זו הובילה למהפכה בזיהוי, אבחון, והצעה למשטר לגילוי מוקדם או אפילו מניעה של התפתחות סרטן בנשים, גברים ומשפחות בסיכון גבוה לפתח סרטן השד והשחלות.</p>
<h2 style="direction: rtl;">מתי סיפור משפחתי לובש משמעות קלינית?</h2>
<p style="direction: rtl;">כבר הרבה שנים ידוע שככל שיש לאישה יותר קרובות משפחה שחלו בסרטן שד או שחלות ובגיל צעיר יותר, כך עולים סיכוייה לחלות גם כן. כך למשל, אישה שאמה ואחותה חלו בסרטן שד מתחת לגיל 30 נמצאת בסיכון של 45% לחלות בסרטן שד לאורך חייה. עם זאת, סיפור משפחתי של סרטן אינו שכיח ומופיע רק בקרב בכ-10% מהחולות. <strong>כיצד זה יתכן</strong><strong>?</strong> חשוב להבין שרקע משפחתי ברמה הקלינית מאובחן רק על בסיס היסטוריה משפחתית, ויש לחשוד בו כאשר מתקיימים אחד או יותר מהתנאים הבאים: קיום של קרובות משפחה רבות שחלו בסרטן שד ו/או שחלות, גיל אבחנה מתחת ל-40, סרטן שד דו-צדדי ושילוב אצל אותה אישה או באותה משפחה של סרטן שד ושחלות.</p>
<h2 style="direction: rtl;">ייחודיות המוצא היהודי - סיכון וסיכוי</h2>
<p style="direction: rtl;">בקרב נשים יהודיות, נמצא כי מגוון המוטציות בגנים BRCA1/2 הוא מאוד מצומצם: בהשוואה ל-4,000 מוטציות המתוארות בעולם, בשני הגנים הללו בנשים יהודיות ממוצאים שונים יש כ-25 מוטציות שתוארו ביותר ממשפחה אחת, ו-3 מתוכן שכיחות מאוד גם באוכלוסייה האשכנזית הכללית (כלומר בנשים בריאות, ללא היסטוריה אישית או משפחתית של סרטן). מחקרים רבים שבוצעו בארץ ובעולם מראים ששיעור הנשאים של אחת מ-3 מוטציות אלו, נאמד ב-2.5% (1/40) מהאוכלוסייה האשכנזית וכ- 0.5% (1/200) בקרב אוכלוסיית יוצאי עיראק. בישראל, מדובר אבסולוטית על כ-30,000-35,000 נשים נשאיות של אחת מהמוטציות האלה, ובעולם על כ-250,000 נשים וגברים הנושאים מוטציות המעלות משמעותית את הסיכון לפתח סרטן שד לאורך החיים (גם בגברים וגם אך במידה פחותה סוגי סרטן אחרים). בסרטן שד עולה הסיכון מ- 13% ל- 72%-70 ובסרטן השחלות עולה הסיכון מ-1.4% ל- 40-50%. בנוסף, ממחקרים ביהודים אשכנזים, עולה כי בלפחות ממחצית מהמקרים בהם מתגלה נשאות, אין סיפור משפחתי משמעותי של ממאירויות ברקע, כלומר <strong>הסיפור המשפחתי אינו מספיק כדי לקבוע למי יש להציע בישראל את הבדיקה הגנטית של המוטציות השכיחות בגנים</strong><strong> BRCA1/2.</strong></p>
<p style="direction: rtl;">גם גברים וגם נשים הנושאים מוטציות אלה, יכולים להעביר אותם לילדיהם. לכל בן/ת של נשא/ית, ישנו סיכון של 50% לרשת את המוטציה, וסיכוי של 50% שלא לרשת אותה. אח/ות של נשא/ית גם הם בסיכון של 50% להיות נשא/ית. מי שלא ירש את המוטציה אינו בסיכון יתר לחלות בסרטן, ומי שירש את המוטציה מוגדר רק על בסיס קיום המוטציה, כמי שהוא בסיכון מוגבר לחלות. כיום אנו יודעים כי עצם קיומה של המוטציה בגנים אלה, הוא הגורם העיקרי בהערכת הסיכון לחלות בסרטן השד והשחלות ולאו דווקא ההיסטוריה המשפחתית הספציפית.</p>
<h2 style="direction: rtl;">ידע גנטי זה כוח - איך תדעי מה נכון לך?</h2>
<p style="direction: rtl;"><strong>לנשים נשאיות בריאות</strong> מומלץ להקפיד מאוד על מעקב לגילוי מוקדם מגיל 25-30 של סרטן השד, הכולל הדמיית השד (בעדיפות על-ידי MRI וכמכוסה בסל הבריאות) ובדיקת כירורג שניהם בתדירות של אחת ל-6 חודשים. במקביל מומלץ לבצע כריתת שחלות מקטינת סיכון בסביבות גיל 40 ולאחר השלמת תכנון המשפחה. בנוסף, קיימת אפשרות לבצע כריתת שדיים מקטינת סיכון (כמו שעברה אנג'לינה ג'ולי ב-2013) - אפשרות בה בוחרות כ-10% מקרב הנשאיות הבריאות בישראל.</p>
<p style="direction: rtl;">לאור שכיחות המוטציות בגנים BRCA1/2 באוכלוסייה האשכנזית הכללית, מאז 2020 ובסל הבריאות החדש, כל אישה יהודייה אשכנזית זכאית לבצע בדיקת סקר על חשבון הקופה, ללא צורך בייעוץ אונקוגנטי מקדים. במידה ותאותר כנשאית, תוזמן לייעוץ גנטי שבמהלכו יוסברו לה כל המשמעויות האישיות והמשפחתיות. במידה ואישה אינה נשאית, תקבל תשובה זו לביתה.</p>
<h2 style="direction: rtl;">גישה יוזמת ואחראית מצילה חיים!</h2>
<p style="direction: rtl;">גילוי מוקדם הוא קריטי ולכן מעקב לגילוי מוקדם חשוב במיוחד עבור נשים בקבוצת סיכון רגיל מגיל 40-50, ולנשים שהן בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן שד - בשל היסטוריה משפחתית ובעיקר נשים נשאיות - כבר מגיל 25 שנים.</p>
<p style="direction: rtl;"><strong>ביום האישה, אנו קוראים לך לקחת אחריות על בריאותך ולהיות פרו-אקטיבית ויוזמת</strong><strong>!</strong></p>
<p style="direction: rtl;">אם את, או מי מבנות משפחתך או חברותייך, נמצאת בקבוצת סיכון בשל מוצא, היסטוריה אישית או משפחתית של סרטן, אל תהססי לבצע או להציע למישהי שאת מכירה את בדיקת הסקר, או בדיקה גנטית לאחר ייעוץ אונקוגנטי - הבדיקה הגנטית יכולה להציל חיים.</p>
<p style="direction: rtl;"> </p>
<p style="direction: rtl;"><a href="https://www.assuta.co.il/doctor-details/friedman-eitan.aspx"><strong>פרופ' איתן פרידמן</strong></a><strong> - </strong><strong>מומחה באונקוגנטיקה, מוביל </strong><a href="https://www.assuta.co.il/services/oncology/services/genetic_center/"><strong>המרכז לגנטיקה וגילוי מוקדם</strong></a><strong>, </strong><strong>אסותא רמת החייל</strong><strong>.</strong></p>
<p style="direction: rtl;"> </p>
<p style="direction: rtl;"> </p>

יום האישה העולמי הוא גם הזדמנות לעסוק בהתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות שמאפשרות לנו כיום לזהות ולנהל סיכונים על בסיס שינויים גנטיים, לשפר את איכות הרפואה המונעת, לאבחן ולטפל בבעיות רפואיות נפוצות בקרב נשים. פרופ' איתן פרידמן - מומחה באונקוגנטיקה, מוביל המרכז לגנטיקה וגילוי מוקדם, אסותא רמת החייל.

גנטיקה נשית | אסותא

female genetics

גנטיקה נשית 

כיצד הפך בנק הזרע בישראל – לאחד המובילים בעולם?

מומחה לאורולוגיה ופריון הגבר, מנהל בנק הזרע, אסותא רמת החייל

ד"ר יגאל מדג'ר

ד"ר

<div style="direction: rtl;">
<div class="episode-content">
<div class="border-0 d-flex  list">
<div class="card-body mt-5 ps-0">
<p>ד"ר יגאל מדג'ר, מנהל בנק הזרע אסותא סופרם, על הביקוש הגדול בקרב נשים ישראליות לתרומות זרע, וכיצד מתבצע שימור זרע במקרי מחלה או לאחר המוות</p>
</div>
</div>
</div>
<div class="pb-2">
<div class="cc-comments">
<div class="title-content border-top pt-3"></div>
</div>
</div>
</div>
<p> </p>
<p> </p>
<p> </p>

ד"ר יגאל מדג'ר, מנהל בנק הזרע אסותא סופרם, על הביקוש הגדול בקרב נשים ישראליות לתרומות זרע, וכיצד מתבצע שימור זרע במקרי מחלה או לאחר המוות.

כיצד הפך בנק הזרע בישראל – לאחד המובילים בעולם? |אסותא

assuta supram

<p>היום שלי, סדרת דוקו שמביאה את הסיפורים המרגשים והמיוחדים ביותר מבין כותלי בית החולים.</p>
<p>היום של פרופ' איתן פרידמן התחיל מוקדם בבוקר בבריכת גורדון בה הוא מקפיד להדריך חבורת שחיינים שהפכו למשפחתו השניה והסתיים במפגש השבועי בפאב הקבוע עם חברי הנפש שלו. באמצע היום פרופ' פרידמן לא ויתר על זום עם הבת והנכדה שאליהן הוא מאוד מתגעגע ולא פסח על שיחות הייעוץ היומיות הפעם עם שתי מטופלות אצלם אובחן גן ה BRCA שעלול לגרום לסרטן</p>
<p>את התוכנית המלאה ניתן לראות בערוץ דוק שישודר ב-FreeTV ו- PartnerTV.</p>

סדרת דוקו שמביאה את הסיפורים המרגשים והמיוחדים ביותר מבין כותלי בית החולים.

פרק 8- היום של פרופ' איתן פרידמן, רופא גנטיקאי ואיש של אנשים, והמפגש שלו עם מטופלות ברגע מכריע בחייהן | אסותא

Ethan_Friedman

פרק 8- תכירו את פרופ' פרידמן הרופא שמאמין שעל ידי בדיקה גנטית פשוטה נוכל להימנע ממחלות קשות, שניצח פציעה קשה מאו, שלא מוכן לוותר על שחיה יומית. 

מנהל השירות הגינקו-אונקולוגי, אסותא ראשון לציון

ד"ר לירון קוגן

<p style="direction: rtl;">ד"ר לירון קוגן, מנהל שירות אונקוגינקולוגיה, אסותא ראשון לציון, בהרצאתו בנושא צוואר הרחם ווירוס הפפילומה</p>

ד"ר לירון קוגן, מנהל שירות אונקוגינקולוגיה, אסותא ראשון לציון, בהרצאתו בנושא צוואר הרחם ווירוס הפפילומה

צוואר הרחם, וירוס הפפילומה ומה שביניהם |אסותא

Cervix, papilloma virus

צוואר הרחם, וירוס הפפילומה ומה שביניהם

לדעת, השלב הראשון במניעה מתחיל כאן

<p style="text-align: right;" dir="rtl">&nbsp;אם הייתה ניתנת לכם האפשרות, האם הייתם מעוניינים לדעת באילו מחלות אתם עלולים לחלות בעתיד. התשובה, מטבע הדברים, היא אינדיבידואלית, אבל עצם האפשרות להציף מידע רפואי שכזה, היא אחת היכולות המהפכניות של הגנטיקה בעידן החדש.</p>
<p style="text-align: right;" dir="rtl"><a href="https://www.assuta.co.il/hospitals/about_assuta_ramathahayal/clinics_ramathahayal/genie/">Genie</a> הוא שירות חדש ומיוחד של אסותא מרכזים רפואיים, אשר כולל סקר גנטי מקיף לאוכלוסייה הבריאה. בדיקות הסקר נועדו לסייע לטובת איכות חיים ואריכות ימים בבריאות מיטבית אישית.</p>
<p style="text-align: right;" dir="rtl">"רופאים מתמודדים בדרך כלל עם 2 מצבים עיקריים. האחד, כשהמטופל או המטופלת מתלונים על כאב או תסמין אחר שמפריע להם ויש צורך באבחון, והשני, לאחר האבחון - התמקדות בטיפול במחלה", מספר <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/eitan-friedman-13909">פרופ' איתן פרידמן</a>, מומחה ברפואה פנימית ובאונקו-גנטיקה ומנהל המרכז לגנטיקה וגילוי מוקדם. "Genie — השירות החדשני שאסותא משיקה, מכניס אותנו אל תוך המאה ה-21 מעניק כלים להתמודדות בזירה נוספת. לדעת מראש מה הסיכון שלנו לחלות יחסית לסיכון באוכלוסייה הכללית, מתוך גישה פרו אקטיבית, ולבחור כיצד להתמודד עם הסיכון האישי. אנחנו עוברים מעולם שבו יש One fits all לעולם של התאמה אישית. הרפואה כיום חותרת לא רק לטיפול במחלה קיימת, אלא 'לובשת' פן פרו-אקטיבי", מוסיף פרופ' פרידמן.</p>
<p style="text-align: right;" dir="rtl">Genie — הוא שירות שניתן יחד עם מעבדה גנטית חיצונית בינלאומית, במסגרתו מתבצעות בדיקות סקר גנטי שמיועדות לאוכלוסייה הבריאה, לאנשים נטולי סימפטומים או רקע משפחתי מחשיד. תוצאות הבדיקה, שנערכת באמצעות דגימת רוק, מאפשרות לכמת את הסיכון האישי לחלות במצב רפואי עתידי, וכך לבנות לנבדק תוכנית מותאמת אישית לגילוי מוקדם באמצעים שונים או אפילו באופן אקטיבי להמליץ על טיפול (תרופתי או כירורגי) שעשוי להקטין את הסיכון לחלות בו.</p>
<p style="text-align: right;" dir="rtl">&nbsp;</p>
<h2 style="text-align: right;" dir="rtl">לשאול את Genie מה צופן העתיד</h2>
<p style="text-align: right;" dir="rtl">שירות הסקר הגנטי Genie נולד מפריצת דרך טכנולוגית, שמאפשרת כיום לרצף גנים רבים שקשורים במחלות תורשתיות, בעת ובעונה אחת במהירות וביעילות. "הבדיקות האלה מאפשרות לנו גילוי מוקדם למי שבסיכון גבוה לחלות במחלות שהן ברות טיפול, אותן אנחנו מכנים Medically Actionable. במסגרת השירות אנחנו בודקים את הסיכון רק עבור מצבים ומחלות שבהם ביכולתנו להציע דרכי פעולה לגילוי מוקדם ולמניעה", מדגיש פרופ' פרידמן.</p>
<p style="text-align: right;" dir="rtl">הבדיקות מסייעות להיערך מראש ליום המחר, ולייעץ לאנשים בריאים כיצד להתמודד עם הסיכונים האישיים שלהם הנגזרים מגורמים גנטיים ומוטציות שאותרו בהן. באופן כזה, אדם שהתגלה שיש לו סיכון לפתח סרטן או מצבים רפואיים כמו מחלות מטבוליות, מחלות ריאה, יוכל לבחור כיצד להתנהל, וכיצד להפחית את הסיכון האישי שאיתו הוא נולד.</p>
<p style="text-align: right;" dir="rtl">&nbsp;</p>
<h2 style="text-align: right;" dir="rtl">אתם בעצם מעודדים אנשים בריאים לערוך בדיקות רפואיות ולגלות תחלואות עתידיות.</h2>
<p style="text-align: right;" dir="rtl">"המטרה היא לא לבצע בדיקות פולשניות, אלא להפוך את הגנטיקה לכלי לריבוד רמת הסיכון האישית. באופן כזה אנחנו מזמינים אוכלוסייה של אנשים ש'על הנייר', מבחינה קלינית, אינם בסיכון. כאלה שלא חלו בסרטן, ושסבא או סבתא שלהם לא מתו מוות פתאומי. לאחר הבדיקה הם ידעו אם יש להם מוטציה ברת משמעות קלינית או שאין. תוצאות הבדיקה הגנטית אינן 'כתב ביטוח' או התחייבות שאנשים לא יחלו בסרטן, אבל הן מעניקות לנבדקים יכולת לגלות אותו בשלבים מוקדמים ואף למנוע אותו מראש. ההערכה שלנו על פי מחקרים בעולם היא שמתוך כל 100 נבדקים, יהיו 2 או 3 בעלי פגם גנטי. והרעיון הוא לא 'לשלוח אותם לדרכם' עם המידע הזה, אלא להעניק להם ייעוץ גנטי שמתייחס לגורמי סיכון נוספים וממליץ בהתאם על פעולות גילוי מוקדם או מניעה".</p>
<p style="text-align: right;" dir="rtl">&nbsp;</p>
<h2 style="text-align: right;" dir="rtl">תוצאות כאלה לא אמורות להגביר את מפלס החרדות?</h2>
<p style="text-align: right;" dir="rtl">"אנחנו כמובן לא מחייבים איש לעבור את הבדיקות האלה. הניסיון המצטבר בישראל מעיד למשל על כך שכ-50% מהנשים שנושאות מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2, הקשורות לסיכון מוגבר משמעותי לחלות בסרטן השד או בסרטן השחלה, לא היו מתגלות לו היינו מסתמכים רק על גורמי סיכון מקובלים כדי לבצע בדיקה גנטית. נשים אלה צריכות להיות במעקב שונה משאר האוכלוסייה, אך הן לא היו יודעות זאת אם לא היו מבצעות בדיקה גנטית. ידוע כי אבחון של מחלת הסרטן בשלבים מוקדמים מגדיל משמעותית את סיכויי ההחלמה. מחקרים מוכיחים שגישות לזיהוי מי נמצא בסיכון גבוה והתאמה של משטר מעקב מוכוון לרמת הסיכון האישית הזו היא יעילה ומצילה חיים, ברמה האישית וברמה הלאומית, שכן היא מפחיתה את הסבל הרב שכרוך בגילוי מאוחר וגם מובילה לחיסכון במשאבים וליעילות כלכלית, בין השאר".</p>
<p style="text-align: right;" dir="rtl">&nbsp;</p>
<h2 style="text-align: right;" dir="rtl">כיצד הבדיקה מתבצעת וכיצד היא חושפת את המידע לנבדקים?</h2>
<p style="text-align: right;" dir="rtl">"הבדיקה במסגרת שירות Genie היא בדיקת רוק שנאסף במטוש מחלל הפה. היא נלקחת באסותא או בבית הנבדק, ללא צורך בהפנייה או ייעוץ גנטי מקדים ומועברת למעבדה גנטית חיצונית BluePrint Genetics Oy בפינלנד. הבדיקה בודקת כ-100 גנים שונים ובוחנת אפשרות לקיום כ-250 אלף מוטציות שונות בהן. התשובות מתקבלות אצלנו בצורה מאובטחת. הצוות שלנו עובר על התוצאות, ובהתאם מחליט את מי לזמן לבדיקות נוספות ולייעוץ גנטי מותאם. כל הנבדקים מקבלים את תוצאות הריצוף הגנטי עם המלצות לגבי ממצאים ברי משמעות שנמצאו בבדיקה".</p>
<p style="text-align: right;" dir="rtl">&nbsp;</p>
<h2 style="text-align: right;" dir="rtl">מי קהל היעד לשירות Genie?</h2>
<p style="text-align: right;" dir="rtl">"השירות מיועד לאנשים בריאים, שאין להם או לבן משפחה מדרגה ראשונה סרטן. אנחנו מציעים אותה לגילאי 18 ומעלה וממליצים לבצע אותה עד גיל 70. בגילים מבוגרים יותר, המשמעות של הבדיקה היא פחות עבור הנבדק, ויותר עבור הילדים שלו. גבר בן 90, לדוגמה, הרי כבר חי את מרבית חייו תחת אותו סיכון, אבל ילדיו ונכדיו עלולים לפתח מחלות מאותו גן שקיבלו בהורשה".</p>
<p style="text-align: right;" dir="rtl">&nbsp;</p>
<h2 style="text-align: right;" dir="rtl">ומה הצעד הבא בתחום המורכב הזה?</h2>
<p style="text-align: right;" dir="rtl">"בעתיד אנחנו שואפים להעניק מעין תעודת זהות גנטית לכל תינוק שנולד, וליצור מעין קידוד לכל אדם, באופן שיגדיל את טווח הסקת המסקנות מאותה בדיקה. כיום הבדיקות מתבססות על זיהוי של מחלות תורשתיות מונוגניות, כלומר כאלה שנגרמות כתוצאה מפגם בגן בודד, אבל ישנם גם דפוסי הורשה מורכבים וגנטיקה פוליגנית, שמושפעים ממספר רב של גנים, והם ישנו את כל התמונה.&nbsp;</p>
<p style="text-align: right;" dir="rtl">הרפואה המתפתחת מעניקה לנו אפשרויות לטיפול ולהקטנת ההשפעה של אותו גן פגום ובעתיד נרצה להקים מרפאה מיוחדת שתענה על הצרכים של אנשים בסיכון גבוה לפתח מחלות שונות. אנו נדאג ונלווה אותם באופן צמוד מהבדיקה ועד הטיפול, כך שהכל ייעשה תחת קורת גג אחת. זה החלום", מסכם פרופ' פרידמן</p>
<p style="text-align: right;" dir="rtl">רפואה מונעת מותאמת אישית – זהו העתיד הבריא יותר של כולנו.</p>
<p style="text-align: right;" dir="rtl">&nbsp;</p>

אם הייתה ניתנת לכם האפשרות, האם הייתם מעוניינים לדעת באילו מחלות אתם עלולים לחלות בעתיד. התשובה, מטבע הדברים, היא אינדיבידואלית, אבל עצם האפשרות להציף מידע רפואי שכזה, היא אחת היכולות המהפכניות של הגנטיקה בעידן החדש.

לדעת, השלב הראשון במניעה מתחיל כאן | אסותא 

Genetics

מנכל יחידת IVF (הפריה חוץ גופית), אסותא רמת החייל

ד"ר טל שביט

לתכנן היום את המשפחה שתהיה לך מחר. מדוע נשים מקפיאות כיום ביציות? כיצד מבוצעת הקפאת ביציות? ד"ר טל שביט - מנהל יחידת ה- IVF  באסותא רמת החייל, משיב על שאלות חשובות בנושא שימור פוריות והקפאת ביציות

שימור פוריות על ידי הקפאת ביציות | אסותא

fertility preservation

שימור פוריות על ידי הקפאת ביציות 

<p style="direction: rtl;">ההתקדמות שהושגה בשנים האחרונות בתחומי המניעה והטיפול בבעיות בצוואר הרחם, ובראשם נגעים טרום סרטניים הנגרמים עקב וירוס הפפילומה, הפכה את הסרטן עצמו למחלה פחות שכיחה. <strong>איך מקפידים על שגרת מעקב, מאבחנים ומטפלים בזמן</strong><strong>?</strong></p>
<p style="direction: rtl;"><a href="https://www.assuta.co.il/doctor-details/kogan-liron.aspx"><strong>ד"ר לירון קוגן</strong></a><strong> </strong><a href="https://www.assuta.co.il/doctor-details/baruch-yoav.aspx"><strong>וד"ר יואב ברוך</strong></a>, המובילים את מרפאת צוואר הרחם באסותא ראשל"צ מסבירים:<a href="https://www.assuta.co.il/doctor-details/kogan-liron.aspx"></a></p>
<h2 style="direction: rtl;">מה גורם לסרטן צוואר הרחם ובאיזו שכיחות מדובר?</h2>
<p style="direction: rtl;">לדברי ד"ר לירון קוגן "אין הרבה סרטנים שאנחנו יודעים להאשים בהם גורם ויראלי בדומה לסרטן צוואר הרחם. במעל 97% מהמקרים מקורו של הסרטן הוא בנגיף הפפילומה, ה- HPV (human papilloma virus). נגיף הפפילומה נפוץ מאוד, מועבר בקלות במגע עור כולל יחסי מין, כאשר זנים מסוימים שלו גורמים ליבלות באיברי המין וזנים אחרים עלולים לגרום לסרטן צוואר הרחם. באופן נדיר יותר נגיף הפפילומה עלול לגרום לסרטן הפות והעריה וכן לסרטן האנוס בנשים  (בגברים גורם הנגיף לסרטן הפין וכן לסרטן מיתרי הקול). אמצעי מניעה כמו קונדומים אינם מגנים באופן מלא מהידבקות בנגיף הפפילומה. הסיכון להדבקה בנגיף ה-HPV על סמך נתונים מארה"ב מגיע עד 75-80% עד גיל 50, וככל הנראה בישראל המספרים נמוכים יותר. מרבית הנשים שנדבקות בנגיף לא מפתחות תסמינים כלשהם ובמרבית המקרים (80-90%) מערכת החיסון מתמודדת בהצלחה עם הנגיף. ב- 10-20% הנותרים, הנגיף נשאר פעיל, בין אם יש לכך גורם סיכון כמו עישון, כשל חיסוני או מסיבה שלא ברורה לנו, ובין אם מדובר בזנים מסוימים של הווירוס, שנחשבים מסוכנים יותר. במקרים אלו ניתן לפתח נגעים טרום ממאירים בצוואר הרחם, שלהם פוטנציאל להתפתח בהמשך לסרטן. הזמן שחולף בין ההדבקה ועד להתפתחות סרטן צוואר הרחם אורך בממוצע 15-20 שנים, מה שמותיר לנו זמן רב לאבחן, לטפל ולמנוע".</p>
<p style="direction: rtl;">"לשמחתנו, אנחנו פועלים לרב בעולם טרום ממאיר'" אומר ד"ר יואב ברוך. יש מעט מאוד נשים בישראל בשנה שמאובחנת עם סרטן צוואר הרחם - כ-300 מקרים בשנה. אנחנו רואים במרפאת צוואר הרחם באסותא ראשל"צ כ-200 נשים בחודש, מתוכם מאבחנים ומטפלים בכ-20-30 מקרים טרום ממאירים מתקדמים בחודש (CIN2/3), שאלמלא האבחון והטיפול עלולים היו להתקדם לסרטן. כשנמצאים במעקב הסיכוי לחלות בסרטן הוא מאוד נמוך. בשנה שלמה אפשר למנות את מספר המטופלות שאובחנו במרפאה שלנו עם סרטן, על כף יד אחת".</p>
<h2 style="direction: rtl;">האם ישנם תסמינים מוקדמים לסרטן צוואר הרחם וכיצד מאבחנים אותו?</h2>
<p style="direction: rtl;">לדברי השניים, לעיתים לא קיימים כלל תסמינים כלשהם. "במקרים אחרים יופיעו תסמינים שהנפוצים שבהם הם: דמם לדני (מהנרתיק) לא סדיר, דמם לדני לאחר קיום יחסי מין, דמם לדני לאחר גיל הבלות והפרשה נרתיקית" מסביר ד"ר קוגן. "יחד עם זאת, כל התסמינים הללו אינם ייחודיים רק לסרטן צוואר הרחם ויכולים להופיע גם כתוצאה מסיבות אחרות". לדברי ד"ר ברוך: "קיימות בדיקות סקר שנועדו לאתר נגעים בצוואר הרחם בעודם טרום ממאירים וכך למנוע התפתחות סרטן. בדיקות הסקר הן בדיקת הפאפ (Papanicolaou or "Pap" test) ובדיקת PCR לווירוס הפפילומה (hpv test). כיום ה-PCR היא הבדיקה הראשונה המבוצעת כשגרה בקופות החולים, ורק במידה והיא לא תקינה מוסיפים את הפאפ. כך מגיעים לרגישות כוללת של 95%"</p>
<h2 style="direction: rtl;">כיצד השפיע החיסון נגד נגיף הפפילומה על מקרי סרטן צוואר הרחם?</h2>
<p style="direction: rtl;">ד"ר קוגן מעיד כי הודות לבדיקות הסקר והודות לחיסון הקיים לווירוס הפפילומה בעשור האחרון, סרטן צוואר הרחם נדיר במדינות מפותחות. "לצערנו, אנחנו בישראל לא מצטיינים בנושא החיסון ומתמודדים עם התנגדויות חסרות בסיס ועם דעות קדומות לגבי תופעות לוואי". "החיסון נמצא בתת שימוש כתוצאה מחוסר ידע" אומר ד"ר ברוך. אחרי הפגישה איתנו במרפאה, נשים רבות מחליטות לקבל את החיסון, הכולל 9 זנים, ביניהם המסוכנים ביותר לצוואר הרחם, וגם זנים אחרים, האחראים ליבלות בדרכי המין. בחלק מהמקרים אנו ממליצים לשקול לחזור על החיסון, גם אם ניתן בעבר".</p>
<h2 style="direction: rtl;">מה קורה במידה ותוצאות בדיקת הפאפ של אשה אינן תקינות?</h2>
<p style="direction: rtl;">"כאשר אשה מגיעה למרפאה עם בדיקת פאפ חשודה או עם סימפטומים אנחנו מבצעים בדיקה אבחנתית קצרה בשם קולפוסקופיה, שאינה כרוכה בכאב אלא באי נוחות בלבד" מספר ד"ר ברוך. "בבדיקה אנו עושים שימוש במפסק (ספקולום) על מנת להתבונן על צוואר הרחם דרך עדשה מגדלת ועושים שימוש בחומרים דמויי תמיסת חומץ ותמיסת יוד, על מנת לבחון אם  אנו מזהים שינויים על גבי הצוואר המצדיקים נטילת דגימה לביופסיה. גם אם נלקחת דגימה, זה לא אומר שבהכרח יהיו ממצאים בלתי תקינים, מאחר וישנם מצבים נוספים שגורמים לשינויים (כגון דלקת). אנחנו פוגשים נשים רבות שמגיעות עם חששות וחרדות מפני הבדיקה, ורובן המכריע יוצאות ממנה בתחושה שה"שד" לא היה נורא. גם כאשר נלקחת ביופסיה אין צורך בהרדמה מיוחדת, אנחנו משתמשים במכשיר קטן, התחושה היא במקרה הגרוע של צביטה קלה ובמקרים רבים המטופלת לא מרגישה דבר. יש נשים שחוששות ללא הצדקה להיבדק למרות שמשטח הפאפ שלהן לא תקין".</p>
<h2 style="direction: rtl;">כיצד מטפלים בנגעים טרום ממאירים במידה ומאותרים כאלה?</h2>
<p style="direction: rtl;">ד"ר קוגן: "כשמדובר בנגעים טרום ממאירים קלים, אנחנו לרוב מסתפקים במעקב בלבד, אלא אם נגעים אלו נמצאים לאורך זמן. בנגעים מתקדמים יותר, שלבים 2 או 3 (למעט מקרים חריגים) נציע קוניזציה – פעולה קצרה ופשוטה יחסית, של הסרת המקטע הנגוע באמצעות כריתת חרוט מקצהו של צוואר הרחם, תוך שימוש בלולאה חשמלית. החרוט נשלח לבדיקה פתולוגית ולכן הפעולה היא אבחנתית וטיפולית גם יחד".</p>
<h2 style="direction: rtl;"><a href="https://www.assuta.co.il/hospitals/rishonlezion_hospital/clinics_and_services/cervical_clinic/">מרפאת צוואר הרחם באסותא ראשון לציון</a></h2>
<p style="direction: rtl;">מרפאת צוואר הרחם באסותא ראשל"צ מעניקה מענה ייעודי לנשים עם חשד לנגעים טרום סרטניים באזור צוואר הרחם, העריה והנרתיק. לדברי ד"ר ברוך: "אנחנו רואים חשיבות רבה בחוויית המטופלת, לכן, אנחנו מקדישים זמן כדי להרגיע, לספק מידע ולהפיג את חששותיהן של המטופלות שלנו. במהלך הבדיקות והטיפולים מלווה את המטופלת אחות אשר מעניקה לה תמיכה רגשית במידת הצורך, היות ובאופן טבעי יש חרדה וחששות סביב האבחנה והביקור". מסכם ד"ר קוגן: "אנחנו מאמינים בגישה אישית כבר מהשלב הראשון בו המטופלת מגיעה אלינו, מקבלת הסבר על הסיבה לביצוע הבדיקה, אופן הבדיקה, האבחנה, הטיפול והמשך המעקב. חשוב לנו תמיד לעדכן את המטופלות שלנו לכל אורך התהליך כדי לצמצם עד כמה שניתן את אי הוודאות".</p>
<p style="direction: rtl;"><a href="https://www.assuta.co.il/doctor-details/kogan-liron.aspx"><strong>ד"ר לירון קוגן</strong> </a>- גניקולוג בעל התמחות על בגינקולוגיה אונקולוגית, מנהל השירות הרובוטי גינקו-אונקולוגי בהדסה ירושלים ומנהל השירות הגינקו-אונקולוגי ב<a href="https://www.assuta.co.il/hospitals/rishonlezion_hospital/">אסותא ראשון לציון</a>.</p>
<p style="direction: rtl;"><a href="https://www.assuta.co.il/doctor-details/baruch-yoav.aspx"><strong>ד"ר  יואב ברוך</strong></a> -  מנתח ורופא בכיר ביחידה לאורוגינקולוגיה וכירורגיה של רצפת האגן במרכז הרפואי "איכילוב" תל אביב ומומחה למחלות עריה וצוואר הרחם ב<a href="https://www.assuta.co.il/hospitals/rishonlezion_hospital/">אסותא ראשון לציון</a>.</p>

מה גורם לסרטן צוואר הרחם ובאיזו שכיחות מדובר? האם ישנם תסמינים מוקדמים לסרטן צוואר הרחם וכיצד מאבחנים אותו? ד"ר לירון קוגן וד"ר יואב ברוך, המובילים את מרפאת צוואר הרחם באסותא ראשל"צ

לשמור על עצמך - מראש ועד צוואר

Cervix_cancer

<div class="episode-content">
<div class="border-0 d-flex  list">
<div class="card-body mt-5 ps-0">
<p style="direction: rtl;">פרופ' איתן פרידמן, מומחה באונקוגנטיקה וראש המרכז הגנטי לאבחון מוקדם באסותא, על פריצות דרך בתחום הגנטיקה הרפואית, שישנו את פני האנושות בזכות רפואה מונעת</p>
</div>
</div>
</div>

פרופ' איתן פרידמן, מומחה באונקוגנטיקה וראש המרכז הגנטי לאבחון מוקדם באסותא, על פריצות דרך בתחום הגנטיקה הרפואית, שישנו את פני האנושות בזכות רפואה מונעת



איך תדעו האם אתם בסיכון לפתח סרטן? |אסותא

Oncogence

אונקוגנטיקה - איך תדעו האם אתם בסיכון לפתח סרטן ?

<div class="episode-content">
<div class="border-0 d-flex  list">
<div class="card-body mt-5 ps-0">
<p style="direction: rtl;">ד"ר טל שביט מספר לכן על כל מה שחשוב לדעת רגע לפני שאתן מקבלות את ההחלטה לבצע הליך שימור פוריות&nbsp;</p>
</div>
</div>
</div>

ד"ר טל שביט, מנהל יחידת ה-IVF והמערך הגיניקולוגי באסותא רמת החייל, על שימור פוריות – למי זה מיועד, כיצד מתבצע ההליך ומהם אחוזי ההצלחה.

שימור פוריות חברתי - איך תחליטו האם כדאי לשקול הקפאת ביציות? |אסותא

Preservation of fertility

שימור פוריות חברתי-איך תחליטו האם כדאי לשקול הקפאת ביציות?  

כירורגיה כללית, גניקולוג ומיילדות, אסותא רמת החייל

פרופ' דוד סוריאנו

<p style="direction: rtl; text-align: right;">אנדומטריוזיס היא מחלה שכיחה אשר רק בשנים האחרונות גברה המודעות אליה ולאופן הטיפול בנשים הסובלות ממנה. מדובר במצב שבמסגרתו ישנה גדילה של רקמה הדומה לרירית הרחם (אנדומטריום) מחוץ לחלל הרחם, כאשר האזורים הנפוצים ביותר לגדילה של רקמת אנדומטריום מחוץ לרחם הם איברי הרבייה: שחלות, חצוצרות, ורחם. רקמת אנדומטריום יכולה להופיע גם באיברים נוספים שנמצאים בקרבה אנטומית לאברי הרבייה כגון: שלפוחית השתן, המעי הגס והרקטום. לעיתים נדירות ניתן למצוא רקמת רירית אקטופית אפילו במקומות מרוחקים כגון ריאות ומח.</p>
<p style="direction: rtl; text-align: right;">כמו רקמת רירית הרחם, המגיבה לשינויים הורמונליים שמופיעים במהלך המחזור החודשי, גם רקמת הרירית שנדדה מחוץ לרחם מגיבה אליהם, וכאשר רקמה זו תדמם באזור שבו היא ממוקמת, היא עלולה לגרום להיווצרות הידבקויות לאיברים סמוכים, ציסטות, חללים מלאים בנוזל חום שוקולדי הנקראים אנדומטריומה ורקמת צלקת מסביב למוקדים.</p>
<h2 style="direction: rtl;">כאבים אשר עלולים לפגוע משמעותית באיכות החיים</h2>
<p style="direction: rtl; text-align: right;">לא ידועה הסיבה להתפתחות אנדומטריוזיס אבל במרבית המקרים מדובר בתופעה מולדת, נטייה גנטית (אפיגנטית) ולכן רואים שכיחות רבה בקרב אחיות או בת ואם. ישנן כמה צורות להופעת המחלה אבל במרבית המקרים מדווחות הנשים הסובלות על כאבים עזים ומשתקים במהלך הווסת, כאבי גב לפני ובמהלך המחזור החודשי, כאבים בזמן יחסי מין, הפרעות במערכת העיכול כגון עצירות או שלשול ופעמים רבות אי קשיי פוריות. תסמינים אלה פוגעים באופן דרמטי באיכות חיי הנשים הסובלות מהמחלה, אשר פעמים רבות אינן מאובחנות בזמן ולא מקבלות טיפול מתאים.</p>
<h2 style="direction: rtl;">אל תמשיכי לסבול</h2>
<p style="direction: rtl; text-align: right;">אבחון מוקדם של אנדומטריוזיס הינו חשוב מאד הן על מנת להפחית את הסבל של האישה ובעיקר כדי למנוע החמרה של המצב. האבחון מתבצע באמצעות תשאול של האישה, בדיקה גיניקולוגית וביצוע אולטראסאונד להדגמת הרחם והשחלות על מנת לאתר הידבקויות ולזהות מוקדים המערבים את השחלה, המעי או שלפוחית שתן.</p>
<p style="direction: rtl; text-align: right;">הטיפול באנדומטריוזיס תלוי בגורמים רבים והוא מכוון להעלמת התסמינים, שיפור איכות חיים, פתרון בעיית אי הפוריות ובעיקר שמירת בריאותה הכללית של המטופלת. הגישה המיטבית מבוססת על טיפול רב תחומי המשלב טיפול הורמונלי בעת הצורך, רפואה משלימה כגון דיקור או טיפול נטורופתי, פיזיותרפיה אגנית, תזונה מותאמת, וטיפול כירורגי בעת הצורך ע"י מומחה לאנדומטריוזיס.</p>
<h2 style="direction: rtl;">מצלמה מתקדמת שמסייעת באבחון וטיפול באנדומטריוזיס</h2>
<p style="direction: rtl;">אסותא פועלת רבות לקידום הטיפול בנשים הסובלות מאנדומטריוזיס, כולל הכנסת מכשור מתקדם לשם טיפול מיטבי.</p>
<p style="direction: rtl; text-align: right;"><a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/david-soriano-23236"><strong>פרופ' דוד סוריאנו</strong></a>, מנתח בכיר באסותא: "אני מאמין בגישה רב תחומית בטיפול באנדומטריוזיס, הכוללת הערכה מיטבית, בדיקת אולטראסאונד מקיפה, ייעוץ פוריות, וביצוע ניתוח ע"י מומחים בתחום יחד עם שימוש ברפואה משלימה, וכל זאת במקום אחד. בשנים האחרות צברנו ניסיון רב בשימוש במצלמה תלת מימד אשר מעניקה תמונה מדוייקת של כלל הנגעים. עד כה בוצעו עשרות ניתוחים בשיטה זו, בעיקר בעת טיפול במקרים מורכבים של מעורבות מעי או שלפוחית שתן בהצלחה מירבית. בעתיד נפעל להכנסת מכשור לייזר על מנת להקטין נזק לרזרבה השחלתית במיוחד בנשים הנאבקות להשגת הריון".</p>
<p style="direction: rtl;"> </p>

אנדומטריוזיס היא מחלה שכיחה אשר רק בשנים האחרונות גברה המודעות אליה ולאופן הטיפול בנשים הסובלות ממנה. קראו עוד על האבחון והטיפול במחלה.