 מומחה בכירורגיה כללית ואונקולוגית, אסותא רמת החייל

ד"ר שחר לקס

ד"ר

<p>ד"ר שחר לקס, מומחה בכירורגיה כללית ואונקולוגית, אסותא רמת החייל, בהרצאתו בנושא סרטן העור.</p>

ד"ר שחר לקס, מומחה בכירורגיה כללית ואונקולוגית, אסותא רמת החייל, בהרצאתו בנושא סרטן העור.

סרטן עור - גורמי סיכון, אבחון וטיפול  |אסותא

Skin cancer

וובינרים - צפו בהרצאות בעולמות הבריאות 

באסותא, אנו שמחים להציע לכם מגוון הרצאות מרתקות על עולמות הבריאות. צפו בוובינרים כאן.

את תכניות ערוץ דוק כבר הכרתם ?

מומחה לכירורגיה כללית, אסותא רמת החייל

ד"ר רון גרינברג

<p style="direction: rtl;">פרוקטולוגיה - אבחנה, גורמי הסיכון, דרכי הטיפול והטכנולוגיות החדשות בתחום</p>

ד"ר רון גרינברג, מומחה בכירורגיה כללית, אסותא רמת החייל, בהרצאתו על הנושאים השכיחים בפרוקטולוגיה - טחורים, פיסורה אנאלית ואי שליטה על הסוגרים:
אבחנה, גורמי הסיכון, דרכי הטיפול והטכנולוגיות החדשות בתחום.


פרוקטולוגיה - אבחנה, גורמי הסיכון, דרכי הטיפול והטכנולוגיות החדשות בתחום |אסותא

fructology

פרוקטולוגיה- אבחנה, גורמי הסיכון, דרכי הטיפול והטכנולוגיות

אחראית תחום גידולי בית חזה, אסותא מרכזים רפואיים

ד"ר אליזבטה דודניק

<p style="direction: rtl;">ד"ר אליזבטה דודניק, אונקולוגית ריאות, יו"ר חוג הריאה הארצי ומנהלת תחום אונקולוגיית ריאה באסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא אבחון מוקדם ומניעה של מחלות ריאה</p>

ד"ר אליזבטה דודניק, אונקולוגית ריאות, יו"ר חוג הריאה הארצי ומנהלת תחום אונקולוגיית ריאה באסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא אבחון מוקדם ומניעה של מחלות ריאה

אבחון מוקדם ומניעה של מחלות ריאה/ד"ר אליזבטה דודניק, אסותא מרכזים רפואיים |אסותא

Early diagnosis and prevention of lung disease

אבחון מוקדם ומניעה של מחלות ריאה

סרטן עור - גורמי סיכון, אבחון וטיפול 

מנהלת השירות לעבודה סוציאלית, אסותא מרכזים רפואיים

ד"ר ג'וליה גוזמן

<p style="direction: rtl;"><span>מרגישים לחץ? חרדה? בגלל המצב - אתם לא לבד! ד"ר ג'וליה גוזמן, מנהלת השירות לעבודה סוציאלית, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא התמודדות במצבי לחץ וחרדה. </span></p>

ד"ר ג'וליה גוזמן, מנהלת השירות לעבודה סוציאלית, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא התמודדות במצבי לחץ וחרדה.

מרגישים לחץ? חרדה? בגלל המצב - אתם לא לבד!  |אסותא

Pressure and anxiety

איך נתמודד במצבי לחץ וחרדה?

מנהל השירות הגינקו-אונקולוגי, אסותא ראשון לציון

ד"ר לירון קוגן

<p style="direction: rtl;">ד"ר לירון קוגן, מנהל שירות אונקוגינקולוגיה, אסותא ראשון לציון, בהרצאתו בנושא צוואר הרחם ווירוס הפפילומה</p>

ד"ר לירון קוגן, מנהל שירות אונקוגינקולוגיה, אסותא ראשון לציון, בהרצאתו בנושא צוואר הרחם ווירוס הפפילומה

צוואר הרחם, וירוס הפפילומה ומה שביניהם |אסותא

Cervix, papilloma virus

צוואר הרחם, וירוס הפפילומה ומה שביניהם

<p style="direction: rtl;">ד"ר ג'וליה גוזמן, מנהלת השירות לעבודה סוציאלית, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא איכות חיים בגיל השלישי.</p>

ד"ר ג'וליה גוזמן, מנהלת השירות לעבודה סוציאלית, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא איכות חיים בגיל השלישי.

עד 100 כ-20: איכות חיים בגיל השלישי |אסותא

Quality of life in the third age

עד 100 כ-20: איכות חיים בגיל השלישי

מומחית בינלאומית לאבחון וטיפול בסרטן הערמונית, אסותא מרכזים רפואיים

ד"ר אורית רז

<p style="direction: rtl;">ד"ר אורית רז, מומחית בינלאומית לאבחון וטיפול בסרטן הערמונית באסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא בלוטת הערמונית, לרגל חודש העלאת המודעות לסרטן הערמונית. ההרצאה עוסקת בשינויים הביולוגיים המתרחשים עם השנים בבלוטה, אשר עשויים להשפיע על התפקוד המיני, יכולת ההשתנה ואף התפתחות סרטן. כמו כן, ההרצאה עוסקת בחידושים בתחום סרטן הערמונית, אשר משפרים באופן משמעותי את הדיוק באבחון וטיפול המחלה.</p>

ד"ר אורית רז, מומחית בינלאומית לאבחון וטיפול בסרטן הערמונית באסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא בלוטת הערמונית, לרגל חודש העלאת המודעות לסרטן הערמונית. ההרצאה עוסקת בשינויים הביולוגיים המתרחשים עם השנים בבלוטה, אשר עשויים להשפיע על התפקוד המיני, יכולת ההשתנה ואף התפתחות סרטן. כמו כן, ההרצאה עוסקת בחידושים בתחום סרטן הערמונית, אשר משפרים באופן משמעותי את הדיוק באבחון וטיפול המחלה.


הערמונית: בלוטה קטנה, צרות גדולות - האם כך הדבר? |אסותא

Prostate: Little gland, big troubles

הערמונית: בלוטה קטנה, צרות גדולות - האם כך הדבר?

מנהלת תחום גידולי מערכת עיכול, אסותא רמת החייל

ד"ר אסתר טחובר

<p style="direction: rtl;">ד"ר אסתר טחובר, מנהלת תחום גידולי מערכת העיכול, אסותא רמת החייל, בהרצאתה לרגל חודש המודעות לסרטן המעי הגס, בנושא: מניעה וטיפול בגידולי מערכת העיכול - כל מה שחשוב לדעת על גילוי מוקדם ורפואה מותאמת אישית</p>

ד"ר אסתר טחובר, מנהלת תחום גידולי מערכת העיכול, אסותא רמת החייל, בהרצאתה לרגל חודש המודעות לסרטן המעי הגס, בנושא: מניעה וטיפול בגידולי מערכת העיכול - כל מה שחשוב לדעת על גילוי מוקדם ורפואה מותאמת אישית

מניעה וטיפול בגידולי מערכת העיכול-כל מה שחשוב לדעת על גילוי מוקדם ורפואה מותאמת אישית | אסותא

Prevention and treatment of digestive tumors

מניעה וטיפול בגידולי מערכת העיכול

מומחה בכירורגיה אורתופדית, מנתח עמוד שדרה, אסותא חיפה

ד"ר ליאור מרום

<p style="direction: rtl;">ד"ר ליאור מרום, מומחה בכירורוגיה אורתופדית, מנתח עמוד שדרה, אסותא חיפה, בהרצאתו בנושא: עמוד השדרה מתקדם לגבורות - מה מתרחש בעמוד השדרה כחלק מההתבגרות שלנו?</p>

ד"ר ליאור מרום, מומחה בכירורוגיה אורתופדית, מנתח עמוד שדרה, אסותא חיפה, בהרצאתו בנושא: עמוד השדרה מתקדם לגבורות - מה מתרחש בעמוד השדרה כחלק מההתבגרות שלנו?

עמוד השדרה מתקדם לגבורות |אסותא

The spine is advanced to heroism

עמוד השדרה מתקדם לגבורות

מומחה באונקוגנטיקה וראש המרכז הגנטי לאבחון מוקדם, אסותא מרכזים רפואיים

פרופ' איתן פרידמן

פרופ'

<p style="direction: rtl;">פרופ' איתן פרידמן, מומחה ברפואה פנימית ובגנטיקה רפואית תוך התמקצעות באונקוגנטיקה, מוביל המכון הגנטי לאבחון מוקדם באסותא מרכזים רפואיים, בהרצאה "סרטן שד ותורשה - האם יש קשר?"</p>

פרופ' איתן פרידמן, מומחה ברפואה פנימית ובגנטיקה רפואית תוך התמקצעות באונקוגנטיקה, מוביל המכון הגנטי לאבחון מוקדם באסותא מרכזים רפואיים, בהרצאה "סרטן שד ותורשה - האם יש קשר?" 

סרטן שד ותורשה |אסותא

Breast cancer and heredity

סרטן שד ותורשה

נוירולוגית, מומחית במחלת פרקינסון ובהפרעות תנועה, אסותא רמת החייל


ד"ר סנדרה בניזרי

ד״ר

<p>ד"ר סנדרה בניזרי, נוירולוגית, מומחית במחלת פרקינסון ובהפרעות תנועה, אסותא רמת החייל, בהרצאתה על איכות חיים עם מחלת הפרקינסון – טיפים ודרכי התמודדות.</p>

איכות חיים עם מחלת הפרקינסון – טיפים ודרכי התמודדות

איכות חיים עם מחלת הפרקינסון | אסותא

Parkinson's_disease

איכות חיים עם מחלת הפרקינסון: טיפים ודרכי התמודדות

פסיכיאטרית ומנהלת רפואית של שירות בריאות הנפש ב"אסותא עד הבית"

ד"ר מורן שגיב

<p>ד"ר מורן שגיב, רופאה פסיכיאטרית מומחית, מנהלת השירות הפסיכיאטרי וטיפול רגשי, אסותא עד הבית, בהרצאתה בנושא "חרדה, דיכאון ומה שביניהם", אשר עוסקת בסוגי הפרעות נפשיות</p>

ד"ר מורן שגיב, רופאה פסיכיאטרית מומחית, מנהלת השירות הפסיכיאטרי וטיפול רגשי, אסותא עד הבית, בהרצאתה בנושא "חרדה, דיכאון ומה שביניהם", אשר עוסקת בסוגי הפרעות נפשיות

חרדה דיכאון ומה שביניהם | אסותא 

anxiety_and_depression

חרדה דיכאון ומה שביניהם

מומחה קרדיולוגיה, אסותא רמת החייל 

פרופ' רפאל רוסו

<p>פרופ' רפאל רוסו, קרדיולוג מומחה באסותא רמת החייל ומנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה במערך הקרדיולוגיה, מרכז רפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, בהרצאתו בנושא פרפור פרוזדורים, במסגרת סדרת וובינרים לרגל יום הלב בשיתוף אתר מ.ת.ג</p>

פרופ' רפאל רוסו, קרדיולוג מומחה באסותא רמת החייל ומנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה במערך הקרדיולוגיה, מרכז רפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, בהרצאתו בנושא פרפור פרוזדורים, במסגרת סדרת וובינרים לרגל יום הלב בשיתוף אתר מ.ת.ג

פרפור פרוזדורים: קווים לדמותה של הפרעת קצב הלב השכיחה ביותר ודרכי הטיפול בה | אסותא

Atrial_fibrillation

פרפור פרוזדורים: קווים לדמותה של הפרעת קצב הלב השכיחה ביותר ודרכי הטיפול בה

רופאה מומחית בקרדיולוגיה ומנהלת רפואית של מערך הלב, אסותא רמת החייל

ד"ר מיטל רופא שמואל

<p>ד"ר מיטל רופא שמואל, קרדיולוגית מומחית, מנהלת רפואית של מערך הלב, אסותא רמת החייל, בהרצאתה על התקף לב, כחלק מסדרת וובינרים מיוחדת לרגל יום הלב בשיתוף אתר מ.ת.ג</p>

ד"ר מיטל רופא שמואל, קרדיולוגית מומחית, מנהלת רפואית של מערך הלב, אסותא רמת החייל, בהרצאתה על התקף לב, כחלק מסדרת וובינרים מיוחדת לרגל יום הלב בשיתוף אתר מ.ת.ג

אוטם שריר הלב או במינוח המוכר יותר התקף לב | אסותא 

Heart_attack

אוטם שריר הלב או במינוח המוכר יותר התקף לב

<p style="direction: rtl;">ד"ר מיטל רופא שמואל, רופאה מומחית בקרדיולוגיה, מנהלת מערך הלב, אסותא רמת החייל, בהרצאתה בנושא אוטם שריר הלב או במינוח המוכר יותר התקף לב - גורמים, אבחון, טיפול ומניעה.</p>

ד"ר מיטל רופא שמואל, רופאה מומחית בקרדיולוגיה, מנהלת מערך הלב, אסותא רמת החייל, בהרצאתה בנושא אוטם שריר הלב או במינוח המוכר יותר התקף לב - גורמים, אבחון, טיפול ומניעה.

התקף לב - גורמים, אבחון, טיפול ומניעה |אסותא

Heart attack

התקף לב - גורמים, אבחון, טיפול ומניעה

<p style="direction: rtl;">פרופ' איתן פרידמן, מומחה באונקוגנטיקה, מנהל המרכז לגנטיקה ולגילוי מוקדם, אסותא רמת החייל, בהרצאתו על השפעתה של הגנטיקה וחשיבותן של בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלות לב. ההרצאה התקיימה לרגל יום הלב העולמי בשיתוף אתר מ.ת.ג</p>

פרופ' איתן פרידמן, מומחה באונקוגנטיקה, מנהל המרכז לגנטיקה ולגילוי מוקדם, אסותא רמת החייל, בהרצאתו על השפעתה של הגנטיקה וחשיבותן של בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלות לב. ההרצאה התקיימה לרגל יום הלב העולמי בשיתוף אתר מ.ת.ג

העתיד ב-DNA שלך: בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלות לב | אסותא 

future_in_DNA

העתיד ב-DNA שלך: בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלות לב

מנהלת המחלקה לתזונה באסותא מרכזים רפואיים

לימור מרדי טילבור

דיאטנית קלינית

<p style="direction: rtl;">לימור מרדי, תזונאית ראשית, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה על תזונה מומלצת למניעת מחלות לב, לרגל יום הלב העולמי, בשיתוף אתר מ.ת.ג.</p>

לימור מרדי, תזונאית ראשית, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה על תזונה מומלצת למניעת מחלות לב, לרגל יום הלב העולמי, בשיתוף אתר מ.ת.ג.

מתזונה דלת שומן עד תזונה ים תיכונית: המלצות תזונה למניעת מחלות לב | אסותא 

Nutrition_and_heart

מתזונה דלת שומן עד תזונה ים תיכונית: המלצות תזונה למניעת מחלות לב

<p>פרופ' זיו בן ארי, מנהלת מרכז מצוינות לרפואת הכבד, אסותא מרכזים רפואיים בהרצאה העוסקת ברפואת הכבד ומתייחסת לחידושים בתחום ולאמצעים בלתי פולשניים להערכת חומרת מחלות כבד.</p>

פרופ' זיו בן ארי, מנהלת מרכז מצוינות לרפואת הכבד, אסותא מרכזים רפואיים בהרצאה העוסקת ברפואת הכבד ומתייחסת לחידושים בתחום ולאמצעים בלתי פולשניים להערכת חומרת מחלות כבד.

חידושים ברפואת הכבד ואמצעים בלתי פולשניים להערכת חומרת המחלה | אסותא

liver

"מהקל אל הכבד": חידושים ברפואת הכבד ואמצעים בלתי פולשניים להערכת חומרת המחלה

<p style="direction: rtl;"><span>הידעתם? העתיד ב-DNA שלכם! פרופ' איתו פרידמן, מומחה באונקוגנטיקה ומנהל המרכז לגנטיקה ולגילוי מוקדם, אסותא רמת החייל, בהרצאתו בנושא רפואה מונעת מותאמת אישית. ההרצאה עוסקת בבדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלות בקרב אוכלוסייה בריאה.</span></p>

ההרצאה עוסקת בבדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלות בקרב אוכלוסייה בריאה.

העתיד ב-DNA שלכם: בדיקות סקר לגילוי מוקדם בקרב אוכלוסייה בריאה | אסותא 

העתיד ב-DNA שלכם: בדיקות סקר לגילוי מוקדם בקרב אוכלוסייה בריאה

רפואה פנימית קרדיולוגיה התערבותית, קרדיולוגיה, אסותא רמת החייל

פרופ' סער מנחה

<p style="direction: rtl;">פרופ' סער מנחה, קרדיולוג מצנתר, קבוצת קרדיו טים, אסותא רמת החייל ומנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית, המרכז הרפואי שמיר, בהרצאתו בנושא קרדיולוגיה התערבותית - עם הפנים לעתיד: מתיקוני מסתם והחלפת מסתם בצינתור ועד לטיפול בקרישי דם בריאות וטיפולים למניעת שבץ.</p>

פרופ' סער מנחה, קרדיולוג מצנתר, קבוצת קרדיו טים, אסותא רמת החייל ומנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית, המרכז הרפואי שמיר, בהרצאתו בנושא קרדיולוגיה התערבותית - עם הפנים לעתיד: מתיקוני מסתם והחלפת מסתם בצינתור ועד לטיפול בקרישי דם בריאות וטיפולים למניעת שבץ.

קרדיולוגיה התערבותית - עם הפנים לעתיד | אסותא 

Interventional_Cardiology

קרדיולוגיה התערבותית - עם הפנים לעתיד

מנהל מכון גסטרו ומחלות כבד, אסותא אשדוד כלניות 

ד"ר חורחה שמואל דלגדו

<p style="direction: rtl;">ד"ר חורחה-שמואל דלגדו, מנהל מכון גסטרו, אסותא כלניות אשדוד בהרצאה לרגל חודש המודעות לסרטן המעי הגס בנושא בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. ההרצאה מתייחסת לסוגי הבדיקות השונות - קולונוסקופיה רגילה, וירטואלית ומה שביניהן.</p>

בהרצאה לרגל חודש המודעות לסרטן המעי הגס בנושא בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס.

בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס | אסותא

Colorectal_Cancer

בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס

מומחית למחלות עור ומין, מנהלת תחום הפוטותרפיה

ד"ר חגית מץ

<p style="direction: rtl;">ד"ר חגית מץ, מנהלת תחום פוטותרפיה באסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא פוטותרפיה</p>

ד"ר חגית מץ, מנהלת תחום פוטותרפיה באסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא פוטותרפיה

פוטותרפיה - מנזקי השמש עד לטיפול באמצעות קרני שמש | אסותא

From sun damage to treatment using sun rays

פוטותרפיה-מנזקי השמש עד לטיפול באמצעות קרני שמש

מנהל תחום קרדיולוגיה, אסותא מרכזים רפואיים

פרופ' גד קרן

<p style="direction: rtl;">פרופ' גדי קרן, מנהל תחום קרדיולוגיה, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתו בנושא אי ספיקת לב - מחלת הלב שהפכה לאפידמיה: גורמים, אבחון וטיפול</p>

פרופ' גדי קרן, מנהל תחום קרדיולוגיה, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתו בנושא אי ספיקת לב - מחלת הלב שהפכה לאפידמיה: גורמים, אבחון וטיפול

אי ספיקת לב - מחלת הלב שהפכה לאפידמיה: גורמים, אבחון וטיפול/פרופ' גדי קרן |אסותא

Heart disease that has become epidemia

אי ספיקת לב - מחלת הלב שהפכה לאפידמיה: גורמים, אבחון וטיפול

באסותא, אנו שמחים להציע לכם מגוון הרצאות מרתקות על עולמות הבריאות. מיטב המומחים מדברים על בריאות, איכות חיים, מחלות, מניעתם ועוד. צפו בוובינרים כאן.


וובינרים - הרצאות מרתקות על עולמות הבריאות | אסותא 

webinar_channel

ערוץ ההרצאות המרתקות של אסותא 

<p style="direction: rtl;">אנו משתמשים בעוגיות לצורך תפעול האתר, ניתוחים ופילוחים סטטיסטיים, שיפור השירות והתוכן המוצג באתר וכן לצורכי פרסום והצגת <a href="https://www.assuta.co.il/privacy_policy/"><strong>מדיניות פרטיות.</strong></a> למידע נוסף אנא ראו במדיניות הפרטיות של אסותא.</p>

לא מצאת תשובה? רצית לדעת משהו נוסף בנושא?

<p style="direction: rtl;">התחדשות הטבע ופריחתו, לצד התארכות היום והופעתה התכופה של השמש, מרוממים את מצב הרוח אבל עלולים להיות מלווים בתופעות שונות בעור: אדמומיות מוגברת, חספוס, גרד טורדני ותחושת יובש תמידית. על חלק מהשינויים האלה אחראים האביב וחילופי העונות, שמערערים את תפקודה של מערכת החיסון, מקשים על תאי העור לשמור על רמת הלחות הנדרשת ומעודדים תגובה אלרגית ותהליכים דלקתיים מוגברים.</p>
<p style="direction: rtl;">הקפדה על שתיית מים (לפחות 10 כוסות ביום) ושימוש מוגבר בקרם לחות הם המפתח להשבת הלחות החיונית לגוף. קרם הלחות מיועד לשפר את פעולת החסם הטבעית של העור, ולהחדיר לשכבות העליונות של העור חומרים סופחי מים כדי למנוע התייבשות.</p>
<p style="direction: rtl;">כמות השומן בתכשיר חייבת להתאים לעור של המשתמש ולדרישותיו. למשל, עור יבש, מבוגר או פגוע זקוק ליותר שומן ממה שנדרש לעור צעיר. בכל מקרה, מומלץ להשתמש בקרם לחות לאחר רחצה וניגוב קל, כדי לשמור על לחות הגוף.</p>
<p style="direction: rtl;">מומלץ לא להשתמש בסבון רחצה יותר מפעם ביום, ובמידת הצורך להיעזר בשמן אמבט. עוד חשוב לזכור כי הקרניים של השמש האביבית אינן כה תמימות כפי שהן מרגישות. חשיפה לאור השמש מסוכנת לבריאותנו ומאיצה תהליכי הזדקנות מוקדמת, שאינם תלויים בגיל.</p>
<p style="direction: rtl;">תקופת האביב היא בדיוק הזמן לחזור להרגל היומי של מריחת קרם הגנה עמיד במים עם מקדם הגנה גבוה (SPF 30 ומעלה) בכל חלקי החשופים לשמש, ובנוסף להשתמש באביזרי הגנה כמו ביגוד דק וארוך, משקפי שמש, כובע רחב שוליים או מטרייה בכל שהייה מחוץ לבית.</p>
<p style="direction: rtl;"><br /><br /></p>

התחדשות הטבע ופריחתו, לצד התארכות היום והופעתה התכופה של השמש, מרוממים את מצב הרוח אבל עלולים להיות מלווים בתופעות שונות בעור.

שינויי מזג האוויר הביאו אותי לחשוב על בריאות העור | אסותא

skin health and weather changes

שינויי מזג האוויר הביאו אותי לחשוב על בריאות העור   

כירורגיה פלסטית, עור ומין, אסותא השלום

ד"ר מאיה סיני

<div class="episode-content">
<div class="border-0 d-flex  list">
<div class="card-body mt-5 ps-0">
<p style="direction: rtl;">ד"ר מאיה סיני, רופאת עור מנתחת, מומחית בניתוחי מוז, אסותא השלום, על הסימנים לזיהוי נגעים סרטניים, איך מתבצעים ניתוחי מוז להסרת הנגעים וגם – המשחה שיכולה למנוע מנקודת חן להפוך לסרטנית.&nbsp;</p>
</div>
</div>
</div>

ד"ר מאיה סיני, רופאת עור מנתחת, מומחית בניתוחי מוז, אסותא השלום, על הסימנים לזיהוי נגעים סרטניים, איך מתבצעים ניתוחי מוז להסרת הנגעים וגם – המשחה שיכולה למנוע מנקודת חן להפוך לסרטנית. 

כיצד תדעו האם נקודת החן החדשה שלכם מסוכנת ? |אסותא

Signs for identifying cancerous lesions

כיצד תדעו האם נקודת החן החדשה שלכם מסוכנת ?

<p style="direction: rtl;">ד"ר ליאת אפל מארחת את ד"ר אסתי טחובר בנושא כבד ולבלב. בשנים האחרונות התפתחו טיפולים חדשים המאפשרים לסייע לחולים עם סרטן כבד ראשוני והן לחולים עם סרטן בלבלב. תרופות חדשות וניתוחים מתקדמים מאריכים את חיי החולים משמעותית ומאפשרים איכות חיים טובה יותר. מרבית התרופות החדשות פועלות במנגנון של גיוס מערכת החיסון לטובת מלחמה בגידולים, והן נמצאות בתנופת פיתוח גם בשנים אלו.</p>
<p style="direction: rtl;">את התוכנית המלאה ניתן לראות בערוץ דוק שישודר ב-FreeTV, יס פלוס, STING TV, סלקום ו- PartnerTV.</p>

בשנים האחרונות התפתחו טיפולים חדשים המאפשרים לסייע לחולים עם סרטן כבד ראשוני והן לחולים עם סרטן בלבלב.

מהו המבנה של הכבד, איך מטפלים במחלות כבד נפוצות ואילו טיפולים חדשניים קיימים בסרטן הלבלב | אסותא

Liver_and_pancreas

פרק 6 - מהו המבנה של הכבד, איך מטפלים במחלות כבד נפוצות ואילו טיפולים חדשניים קיימים בסרטן הלבלב

<p style="direction: rtl;"><strong>יום האישה העולמי</strong> הוא גם הזדמנות לעסוק בהתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות שמאפשרות לנו כיום לזהות ולנהל סיכונים על בסיס שינויים גנטיים, לשפר את איכות הרפואה המונעת, לאבחן ולטפל בבעיות רפואיות נפוצות בקרב נשים.</p>
<p style="direction: rtl;">בראש הרשימה ניצב כמובן סרטן השד, שמקבל תהודה רבה בתקשורת, בקרב רופאים ובציבור הרחב. בישראל מתגלים בכל שנה יותר מ- 5,000 מקרים חדשים של סרטן השד. הסיכון לחלות בסרטן השד באוכלוסייה הכללית בישראל הינו כ-13% וישנם גורמים שמעלים את הסיכון, בהם חוסר פעילות גופנית, גיל האישה בעת הלידה הראשונה, הנקה, חשיפה להורמוני מין (כמו אלה המצויים בגלולות למניעת הריון), עודף משקל וחשיפה לקרינה מייננת. גורם הסיכון העיקרי לסרטן שד (והשחלות) הוא הרקע המשפחתי, או במילה אחת - גנטיקה.</p>
<h2 style="direction: rtl;">רפואה פורצת דרך</h2>
<p style="direction: rtl;">הרפואה עשתה קפיצת מדרגה משמעותית בכל הנוגע ל<strong>אונקוגנטיקה</strong> - <strong>גנטיקה של סרטן</strong> - המשפיעה במידה ניכרת על נשים. באמצע שנות התשעים איתרה ד"ר מרי קלייר קינג אזור חשוד בכרומוזום מס' 17 הקשור בתורשה של סרטן שד. שנים ספורות לאחר מכן אותר הגן BRCA1 ולאחריו הגן BRCA2  שני גנים שפגמים גנטיים (=מוטציות) בהם מעלים מאוד את הסיכון לחלות בסרטן השד (והשחלות). כלומר, בזכות תגליות אלה קיימת בידינו היכולת לבדוק באמצעות בדיקת דם (או רוק) פשוטה את הד.נ.א (חומר התורשתי) ולזהות את המוטציה שאחראית לנטייה המשפחתית לפתח סרטן שד. אפשרות זמינה זו הובילה למהפכה בזיהוי, אבחון, והצעה למשטר לגילוי מוקדם או אפילו מניעה של התפתחות סרטן בנשים, גברים ומשפחות בסיכון גבוה לפתח סרטן השד והשחלות.</p>
<h2 style="direction: rtl;">מתי סיפור משפחתי לובש משמעות קלינית?</h2>
<p style="direction: rtl;">כבר הרבה שנים ידוע שככל שיש לאישה יותר קרובות משפחה שחלו בסרטן שד או שחלות ובגיל צעיר יותר, כך עולים סיכוייה לחלות גם כן. כך למשל, אישה שאמה ואחותה חלו בסרטן שד מתחת לגיל 30 נמצאת בסיכון של 45% לחלות בסרטן שד לאורך חייה. עם זאת, סיפור משפחתי של סרטן אינו שכיח ומופיע רק בקרב בכ-10% מהחולות. <strong>כיצד זה יתכן</strong><strong>?</strong> חשוב להבין שרקע משפחתי ברמה הקלינית מאובחן רק על בסיס היסטוריה משפחתית, ויש לחשוד בו כאשר מתקיימים אחד או יותר מהתנאים הבאים: קיום של קרובות משפחה רבות שחלו בסרטן שד ו/או שחלות, גיל אבחנה מתחת ל-40, סרטן שד דו-צדדי ושילוב אצל אותה אישה או באותה משפחה של סרטן שד ושחלות.</p>
<h2 style="direction: rtl;">ייחודיות המוצא היהודי - סיכון וסיכוי</h2>
<p style="direction: rtl;">בקרב נשים יהודיות, נמצא כי מגוון המוטציות בגנים BRCA1/2 הוא מאוד מצומצם: בהשוואה ל-4,000 מוטציות המתוארות בעולם, בשני הגנים הללו בנשים יהודיות ממוצאים שונים יש כ-25 מוטציות שתוארו ביותר ממשפחה אחת, ו-3 מתוכן שכיחות מאוד גם באוכלוסייה האשכנזית הכללית (כלומר בנשים בריאות, ללא היסטוריה אישית או משפחתית של סרטן). מחקרים רבים שבוצעו בארץ ובעולם מראים ששיעור הנשאים של אחת מ-3 מוטציות אלו, נאמד ב-2.5% (1/40) מהאוכלוסייה האשכנזית וכ- 0.5% (1/200) בקרב אוכלוסיית יוצאי עיראק. בישראל, מדובר אבסולוטית על כ-30,000-35,000 נשים נשאיות של אחת מהמוטציות האלה, ובעולם על כ-250,000 נשים וגברים הנושאים מוטציות המעלות משמעותית את הסיכון לפתח סרטן שד לאורך החיים (גם בגברים וגם אך במידה פחותה סוגי סרטן אחרים). בסרטן שד עולה הסיכון מ- 13% ל- 72%-70 ובסרטן השחלות עולה הסיכון מ-1.4% ל- 40-50%. בנוסף, ממחקרים ביהודים אשכנזים, עולה כי בלפחות ממחצית מהמקרים בהם מתגלה נשאות, אין סיפור משפחתי משמעותי של ממאירויות ברקע, כלומר <strong>הסיפור המשפחתי אינו מספיק כדי לקבוע למי יש להציע בישראל את הבדיקה הגנטית של המוטציות השכיחות בגנים</strong><strong> BRCA1/2.</strong></p>
<p style="direction: rtl;">גם גברים וגם נשים הנושאים מוטציות אלה, יכולים להעביר אותם לילדיהם. לכל בן/ת של נשא/ית, ישנו סיכון של 50% לרשת את המוטציה, וסיכוי של 50% שלא לרשת אותה. אח/ות של נשא/ית גם הם בסיכון של 50% להיות נשא/ית. מי שלא ירש את המוטציה אינו בסיכון יתר לחלות בסרטן, ומי שירש את המוטציה מוגדר רק על בסיס קיום המוטציה, כמי שהוא בסיכון מוגבר לחלות. כיום אנו יודעים כי עצם קיומה של המוטציה בגנים אלה, הוא הגורם העיקרי בהערכת הסיכון לחלות בסרטן השד והשחלות ולאו דווקא ההיסטוריה המשפחתית הספציפית.</p>
<h2 style="direction: rtl;">ידע גנטי זה כוח - איך תדעי מה נכון לך?</h2>
<p style="direction: rtl;"><strong>לנשים נשאיות בריאות</strong> מומלץ להקפיד מאוד על מעקב לגילוי מוקדם מגיל 25-30 של סרטן השד, הכולל הדמיית השד (בעדיפות על-ידי MRI וכמכוסה בסל הבריאות) ובדיקת כירורג שניהם בתדירות של אחת ל-6 חודשים. במקביל מומלץ לבצע כריתת שחלות מקטינת סיכון בסביבות גיל 40 ולאחר השלמת תכנון המשפחה. בנוסף, קיימת אפשרות לבצע כריתת שדיים מקטינת סיכון (כמו שעברה אנג'לינה ג'ולי ב-2013) - אפשרות בה בוחרות כ-10% מקרב הנשאיות הבריאות בישראל.</p>
<p style="direction: rtl;">לאור שכיחות המוטציות בגנים BRCA1/2 באוכלוסייה האשכנזית הכללית, מאז 2020 ובסל הבריאות החדש, כל אישה יהודייה אשכנזית זכאית לבצע בדיקת סקר על חשבון הקופה, ללא צורך בייעוץ אונקוגנטי מקדים. במידה ותאותר כנשאית, תוזמן לייעוץ גנטי שבמהלכו יוסברו לה כל המשמעויות האישיות והמשפחתיות. במידה ואישה אינה נשאית, תקבל תשובה זו לביתה.</p>
<h2 style="direction: rtl;">גישה יוזמת ואחראית מצילה חיים!</h2>
<p style="direction: rtl;">גילוי מוקדם הוא קריטי ולכן מעקב לגילוי מוקדם חשוב במיוחד עבור נשים בקבוצת סיכון רגיל מגיל 40-50, ולנשים שהן בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן שד - בשל היסטוריה משפחתית ובעיקר נשים נשאיות - כבר מגיל 25 שנים.</p>
<p style="direction: rtl;"><strong>ביום האישה, אנו קוראים לך לקחת אחריות על בריאותך ולהיות פרו-אקטיבית ויוזמת</strong><strong>!</strong></p>
<p style="direction: rtl;">אם את, או מי מבנות משפחתך או חברותייך, נמצאת בקבוצת סיכון בשל מוצא, היסטוריה אישית או משפחתית של סרטן, אל תהססי לבצע או להציע למישהי שאת מכירה את בדיקת הסקר, או בדיקה גנטית לאחר ייעוץ אונקוגנטי - הבדיקה הגנטית יכולה להציל חיים.</p>
<p style="direction: rtl;"> </p>
<p style="direction: rtl;"><a href="https://www.assuta.co.il/doctor-details/friedman-eitan.aspx"><strong>פרופ' איתן פרידמן</strong></a><strong> - </strong><strong>מומחה באונקוגנטיקה, מוביל </strong><a href="https://www.assuta.co.il/services/oncology/services/genetic_center/"><strong>המרכז לגנטיקה וגילוי מוקדם</strong></a><strong>, </strong><strong>אסותא רמת החייל</strong><strong>.</strong></p>
<p style="direction: rtl;"> </p>
<p style="direction: rtl;"> </p>

יום האישה העולמי הוא גם הזדמנות לעסוק בהתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות שמאפשרות לנו כיום לזהות ולנהל סיכונים על בסיס שינויים גנטיים, לשפר את איכות הרפואה המונעת, לאבחן ולטפל בבעיות רפואיות נפוצות בקרב נשים. פרופ' איתן פרידמן - מומחה באונקוגנטיקה, מוביל המרכז לגנטיקה וגילוי מוקדם, אסותא רמת החייל.

גנטיקה נשית | אסותא

female genetics

גנטיקה נשית 

מנהלת המערך האונקולוגי באסותא רמת החייל

פרופ' מירב בן דוד

<h2 style="direction: rtl; text-align: right;" dir="rtl">טיפולי קרינה לסרטן השד – קצר יותר, מהיר יותר</h2>
<p style="direction: rtl;">טיפולי קרינה הם חלק חשוב בתכנית הריפוי של סרטן השד, ומשמשים כיום ככלי יעיל ביותר בהרג תאים סרטניים ומניעת הישנות של המחלה. רדיותרפיה היא למעשה טיפול בקרינה מייננת שפוגעת בחומר הגנטי של תאים סרטניים, ומונעת מהם מלהמשיך ולהתרבות. גם תאים בריאים מושפעים מקרינה, אבל בניגוד לתאי סרטן, להם יש מנגנוני ריפוי שחסרים לתאים הסרטניים, ולכן הם מתחדשים ומחלימים. עם זאת, אחד האתגרים הגדולים בתחום טיפולי רדיותרפיה היה להגדיל את מידת הדיוק בפגיעה בתאים סרטניים, ולהפחית פגיעה ברקמות הבריאות, ובתחום הזה חלה בשנים האחרונות התקדמות גדולה, כאשר ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת כיום מתן קרינה לחולות סרטן שד תוך הגנה משמעותית על הלב ומיעוט של תופעות לוואי.</p>
<h2 style="direction: rtl;"><strong>ישנן שתי אפשרויות למתן קרינה בסרטן השד</strong><strong>:</strong></h2>
<ul style="text-align: right;">
<li>
<p style="direction: rtl;"><strong>קרינה חיצונית</strong>&nbsp;– טיפולי קרינה הניתנים לאחר הניתוח כדי למגר תאים סרטניים מיקרוסקופיים ולמנוע הישנות של המחלה. כיום, בחלק מהמקרים, ניתן להפחית&nbsp;את מספר טיפולי הקרינה לחמש פעמים בנשים עם גידולים קטנים ובנשים בגיל מבוגר.&nbsp;קיצור משך ההגעה לקרינה משפר כמובן את איכות החיים, חוסך זמן רב ומאפשר חזרה לעבודה או לשגרת היום תוך ימים ספורים. במקביל, מתן טיפול מקוצר מאפשר לנשים הגרות רחוק מאסותא רמת החייל (וחברות במכבי)&nbsp; לשהות לתקופה קצרה במרכז ההחלמה הרפואי הצמוד, "<a href="https://www.assuta.co.il/hospitals/about_assuta_ramathahayal/our_services/assuta_relax/">אסותא רילקס</a>", לקבל את הקרינה ולשוב למשפחתן במהרה.</p>
</li>
<li style="direction: rtl;"><strong>קרינה תוך ניתוחית</strong><strong> –&nbsp;</strong>מדובר בקרינה באנרגיה נמוכה יותר, הניתנת במהלך הניתוח להסרת הגידול בשד, כדי להשמיד תאים סרטניים שאולי נותרו באזור הניתוח. שיטה זו מתאימה לנשים בעלי מאפיינים מסוימים של הגידול, ולרוב חוסכת את הצורך בטיפולי קרינה לאחר הניתוח.&nbsp;מתן קרינה תוך ניתוחית בסרטן השד מתבצע מיד לאחר כריתת הגידול, בזמן ההרדמה, כאשר האזור מוקרן במשך עשרים עד חמישים דקות בקרינה ממוקדת, אשר מצמצמת את החשיפה של איברים בריאים לקרינה.</li>
</ul>
<p style="direction: rtl;">&nbsp;</p>
<p style="direction: rtl;"><strong>פרופ' מירב בן דוד</strong>, מנהלת המערך האונקולוגי באסותא: "הטיפול הרדיותרפי נחשב כיום לאחד האמצעים היעילים לטיפול בסרטן בכלל וסרטן השד בפרט. מדובר בטיפול מהיר, שאינו כואב, ובעל תופעות לוואי מועטות, שמרביתן מוגבלות לאזור ההקרנה. רוב הנשים מקבלות את הקרינה וחווות מעט אודם על פני השד ועייפות נילווית. נדיר לראות בימינו כוויה קשה. הטיפול מוקפד ביותר, נעשה בתנאים מצויינים ובטוח ביותר. נשים עם גידול בשד שמאל מבצעות את הקרינה תוך כדי הפעלת מיכשור המוודא את תזוזת דופן בית החזה במהלך הקרינה עצמה ושומר על הלב".</p>
<p style="direction: rtl; text-align: right;" dir="rtl">&nbsp;</p>

טיפולי קרינה הם חלק חשוב בתכנית הריפוי של סרטן השד, ומשמשים כיום ככלי יעיל ביותר בהרג תאים סרטניים ומניעת הישנות של המחלה.

טיפולי קרינה לסרטן השד | אסותא

radiation

הקרינה שעושה את ההבדל

<div style="direction: rtl;">אחד מכל שמונה גברים יאובחנו במהלך חייהם בסרטן הערמונית. לרגל חודש המודעות למחלה הכירו את שיטות האבחון שיכולות להציל חיים.</div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
<div>
<h2 style="direction: rtl;">סרטן הערמונית בישראל – יותר מ- 2,500 חולים חדשים מדי שנה</h2>
</div>
<div style="direction: rtl;">סרטן הערמונית מהווה את הגידול הממאיר השכיח ביותר בקרב גברים בישראל ובעולם המערבי.<span>&nbsp;</span>לפי נתוני משרד הבריאות משנת 2019 קרוב ל-2,500 גברים מאובחנים עם סרטן ערמונית בכל שנה והערכות האגודה למלחמה בסרטן כי בשנת 2022 מספר המאובחנים עלה ל- 2800.<span>&nbsp;עם זאת,&nbsp;</span>בזכות השיפור באבחון ובטיפול – מעל 90% מהחולים צפויים כיום להחלים מהמחלה.</div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
<div style="direction: rtl;">חשוב לדעת כי גידול ממאיר בערמונית מתפתח במשך שנים ארוכות, בדרך כלל באיטיות מרובה, וגילוי של המחלה בשלב מוקדם מגדיל מאד את סיכויי הצלחת הטיפול והריפוי.</div>
<div style="direction: rtl;">ידוע כי במשפחות שבהם קיים סרטן הערמונית, ישנו סיכוי מוגבר לגברים במשפחה לחלות במחלה, וכיום<span>&nbsp;</span>ההמלצה לבדיקת ערמונית על ידי אורולוג ובדיקת דם לרמת<span>&nbsp;</span>PSA<span>&nbsp;היא עבור כל גבר מגיל 50 ובגברים עם גורמי סיכון משפחתיים וגנטיים החל מגיל 40 או 45.</span></div>
<div style="direction: rtl;">כמובן, מומלץ להיות קשובים לגוף ולהיבדק ע"י אורולוג בכל מקרה של הפרעה במתן שתן, דימום, כאבי גב בלתי מוסברים או כאבים באגן.&nbsp;</div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
<div>
<h2 style="direction: rtl;">איך מאבחנים סרטן בערמונית?</h2>
</div>
<div style="direction: rtl;">כאשר רופא חושד בתהליך סרטני בערמונית, הוא יבצע בדיקה פיזיקלית במרפאה, ובדיקת דם לחלבון של הערמונית.<span>&nbsp;במידה ויתקבלו תוצאות שמעלות חשד לתהליכים סרטניים בערמונית – יש לבצע ביופסיה על מנת לקחת דגימת רקמה מהערמונית לבדיקה. ביופסיה של הערמונית מבוצעת באופן רקטלי (דרך פי הטבעת), באמצעות מתמר על-קולי (מוט של אולטרסאונד), ובמסגרתה אוסף הרופא הבודק דגימות זעירות של רקמה, משני צידי הערמונית.</span></div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
<div>
<h2 style="direction: rtl;">ביופסיית פיוז'ן - הבדיקה החכמה לסרטן הערמונית</h2>
<p style="direction: rtl;">ביופסיית פיוז'ן היא ביופסיה של הערמונית המתבצעת על גבי בדיקת&nbsp;MRI&nbsp;מקדימה, אשר מסייעת לביצוע מדויק במיוחד של ביופסיה באמצעות אולטרסאונד, ומעלה את הסיכוי לגילוי המחלה.&nbsp;במהלך ה-MRI&nbsp;מסמנים בתמונות ההדמיה את האתרים החשודים כסרטניים, מהם יש לקחת ביופסיה. לאחר מכן, בונים באמצעות תוכנת מחשב ייעודית מודל תלת ממדי של הערמונית בו מסומנים האתרים החשודים. הביופסיה עצמה מבוצעת בהנחיית אולטרסאונד ותחת הרדמה מקומית, דרך פי הטבעת. המחשב שאליו הוזן המודל התלת ממדי של הערמונית עם סימון האתרים החשודים, ״מלביש״ בזמן אמת את המודל על תמונת האולטרסאונד ומאחה ביניהם, ומכאן שם השיטה: פיוז׳ן. כך ניתן לכוון את מחט הביופסיה אל האתרים החשודים ולקחת מהם דגימות, בניגוד לבדיקת הביופסיה הרגילה המבוצעת באופן עיוור.</p>
<p style="direction: rtl;">&nbsp;</p>
</div>
<div style="direction: rtl;"><a href="https://www.assuta.co.il/services/oncology/prostate_cancer/biopsy_fusion/">באסותא חיפה<span>&nbsp;</span></a>מרבית הביופסיות מתבצעות בגישה טרנספרינאלית (מחט הביופסיה מוחדרת דרך העור מתחת&nbsp; לשק האשכים ומעל פי הטבעת), גישה המשפרת את הדיוק באבחון ומקטינה את הסיכון להתפתחות זיהום בעקבות הפעולה.&nbsp;משך הבדיקה המשוער - כ-40 דקות.</div>
<div style="direction: rtl;">לבדיקה החדשנית אחוזי הצלחה גבוהים בגילוי סרטן הערמונית, לרבות ביסוס הקביעה אם מדובר בגידול סרטני אגרסיבי הדורש טיפול דחוף להסרתו או בגידול שאינו אגרסיבי הדורש מעקב בלבד. במקרים בהם מתגלה גידול ממאיר, ניתן באמצעות בדיקת ה-<span>&nbsp;</span>MRI<span>&nbsp;שהתבצעה</span><span>&nbsp;</span>לפני הביופסיה, לקבוע אם הגידול מוגבל בתוך הערמונית או שחדר אל מעבר לדופן שלה, על כל המשתמע מכך.</div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
<div>
<h2 style="direction: rtl;">לנצח את הערמונית</h2>
</div>
<div style="direction: rtl;">גם הטיפולים בסרטן הערמונית עברו מהפכה בשנים האחרונות, החל מתרופות חדשניות וטיפולי אימונותרפיה גם במצבים גרורתיים ועד ניתוחים רובוטיים מתקדמים לכריתת הערמונית. טיפולי הקרינה לערמונית התפתחו מאד ובאסותא מבוצע הטיפול באמצעות<span>&nbsp;</span>מאיץ מתקדם משולב<span>&nbsp;</span>MRI, המאפשר תכנון מדויק מאוד של הקרינה לאזור הפרוסטטה, יחד עם הגנה מסוימת לאיברים הסמוכים (בעיקר דרכי השתן והמעי). כך ניתן להעלות את מנת הקרינה לגידול, לשפר את סיכויי הריפוי, להפחית את הפגיעה ברקמות סמוכות ולצמצם תופעות לוואי.<span>&nbsp;הדיוק בטיפול מאפשר גם להגדיל את מנת הקרינה היומית ולקצר משמעותית את מספר ומשך ההקרנות.</span></div>
<div style="direction: rtl;">במטופלים מסוימים ניתן להציע טיפול פוקאלי חדשני המטפל בגידול הסרטני בלבד ולא בכל הערמונית ובכך להקטין משמעותית את שיעור תופעות הלוואי.</div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
<div style="direction: rtl;">סרטן הערמונית הוא כאמור הסרטן השכיח בגברים אבל הוא בר טיפול וריפוי באחוזים גבוהים מאד. אבחון מוקדם הינו מציל חיים ולכן אם אתם גברים מעל גיל 50 – גשו לאורולוג להתייעצות. בשביל זה נועד חודש המודעות.</div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
<div style="direction: rtl;"><a href="https://www.assuta.co.il/contact_us_lobby/">ליצירת קשר וקביעת תור לחצו כאן&gt;</a></div>

אחד מכל שמונה גברים יאובחנו במהלך חייהם בסרטן הערמונית. לרגל חודש המודעות למחלה הכירו את שיטות האבחון שיכולות להציל חיים. 

הסרטן השכיח ביותר בגברים | אסותא

prostate-cancer

הסרטן השכיח ביותר בגברים

מנכל יחידת IVF (הפריה חוץ גופית), אסותא רמת החייל

ד"ר טל שביט

<div class="episode-content">
<div class="border-0 d-flex  list">
<div class="card-body mt-5 ps-0">
<p style="direction: rtl;">ד"ר טל שביט מספר לכן על כל מה שחשוב לדעת רגע לפני שאתן מקבלות את ההחלטה לבצע הליך שימור פוריות&nbsp;</p>
</div>
</div>
</div>

ד"ר טל שביט, מנהל יחידת ה-IVF והמערך הגיניקולוגי באסותא רמת החייל, על שימור פוריות – למי זה מיועד, כיצד מתבצע ההליך ומהם אחוזי ההצלחה.