נוירולוגית, מומחית במחלת פרקינסון ובהפרעות תנועה, אסותא רמת החייל


ד"ר סנדרה בניזרי

ד״ר

ד"ר סנדרה בניזרי, נוירולוגית, מומחית במחלת פרקינסון ובהפרעות תנועה, אסותא רמת החייל, בהרצאתה על איכות חיים עם מחלת הפרקינסון – טיפים ודרכי התמודדות.

איכות חיים עם מחלת הפרקינסון – טיפים ודרכי התמודדות

איכות חיים עם מחלת הפרקינסון | אסותא

Parkinson's_disease

וובינרים - צפו בהרצאות בעולמות הבריאות 

באסותא, אנו שמחים להציע לכם מגוון הרצאות מרתקות על עולמות הבריאות. צפו בוובינרים כאן.

את תכניות ערוץ דוק כבר הכרתם ?

מומחה לכירורגיה כללית, אסותא רמת החייל

ד"ר רון גרינברג

ד"ר

פרוקטולוגיה - אבחנה, גורמי הסיכון, דרכי הטיפול והטכנולוגיות החדשות בתחום

ד"ר רון גרינברג, מומחה בכירורגיה כללית, אסותא רמת החייל, בהרצאתו על הנושאים השכיחים בפרוקטולוגיה - טחורים, פיסורה אנאלית ואי שליטה על הסוגרים:
אבחנה, גורמי הסיכון, דרכי הטיפול והטכנולוגיות החדשות בתחום.


פרוקטולוגיה - אבחנה, גורמי הסיכון, דרכי הטיפול והטכנולוגיות החדשות בתחום |אסותא

fructology

פרוקטולוגיה- אבחנה, גורמי הסיכון, דרכי הטיפול והטכנולוגיות

אחראית תחום גידולי בית חזה, אסותא מרכזים רפואיים

ד"ר אליזבטה דודניק

ד"ר אליזבטה דודניק, אונקולוגית ריאות, יו"ר חוג הריאה הארצי ומנהלת תחום אונקולוגיית ריאה באסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא אבחון מוקדם ומניעה של מחלות ריאה

ד"ר אליזבטה דודניק, אונקולוגית ריאות, יו"ר חוג הריאה הארצי ומנהלת תחום אונקולוגיית ריאה באסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא אבחון מוקדם ומניעה של מחלות ריאה

אבחון מוקדם ומניעה של מחלות ריאה/ד"ר אליזבטה דודניק, אסותא מרכזים רפואיים |אסותא

Early diagnosis and prevention of lung disease

אבחון מוקדם ומניעה של מחלות ריאה

 מומחה בכירורגיה כללית ואונקולוגית, אסותא רמת החייל

ד"ר שחר לקס

ד"ר שחר לקס, מומחה בכירורגיה כללית ואונקולוגית, אסותא רמת החייל, בהרצאתו בנושא סרטן העור.

ד"ר שחר לקס, מומחה בכירורגיה כללית ואונקולוגית, אסותא רמת החייל, בהרצאתו בנושא סרטן העור.

סרטן עור - גורמי סיכון, אבחון וטיפול  |אסותא

Skin cancer

סרטן עור - גורמי סיכון, אבחון וטיפול 

מנהלת השירות לעבודה סוציאלית, אסותא מרכזים רפואיים

ד"ר ג'וליה גוזמן

מרגישים לחץ? חרדה? בגלל המצב - אתם לא לבד! ד"ר ג'וליה גוזמן, מנהלת השירות לעבודה סוציאלית, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא התמודדות במצבי לחץ וחרדה.

ד"ר ג'וליה גוזמן, מנהלת השירות לעבודה סוציאלית, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא התמודדות במצבי לחץ וחרדה.

מרגישים לחץ? חרדה? בגלל המצב - אתם לא לבד!  |אסותא

Pressure and anxiety

איך נתמודד במצבי לחץ וחרדה?

מנהל השירות הגינקו-אונקולוגי, אסותא ראשון לציון

ד"ר לירון קוגן

ד"ר לירון קוגן, מנהל שירות אונקוגינקולוגיה, אסותא ראשון לציון, בהרצאתו בנושא צוואר הרחם ווירוס הפפילומה

ד"ר לירון קוגן, מנהל שירות אונקוגינקולוגיה, אסותא ראשון לציון, בהרצאתו בנושא צוואר הרחם ווירוס הפפילומה

צוואר הרחם, וירוס הפפילומה ומה שביניהם |אסותא

Cervix, papilloma virus

צוואר הרחם, וירוס הפפילומה ומה שביניהם

ד"ר ג'וליה גוזמן, מנהלת השירות לעבודה סוציאלית, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא איכות חיים בגיל השלישי.

ד"ר ג'וליה גוזמן, מנהלת השירות לעבודה סוציאלית, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא איכות חיים בגיל השלישי.

עד 100 כ-20: איכות חיים בגיל השלישי |אסותא

Quality of life in the third age

עד 100 כ-20: איכות חיים בגיל השלישי

מומחית בינלאומית לאבחון וטיפול בסרטן הערמונית, אסותא מרכזים רפואיים

ד"ר אורית רז

ד"ר אורית רז, מומחית בינלאומית לאבחון וטיפול בסרטן הערמונית באסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא בלוטת הערמונית, לרגל חודש העלאת המודעות לסרטן הערמונית. ההרצאה עוסקת בשינויים הביולוגיים המתרחשים עם השנים בבלוטה, אשר עשויים להשפיע על התפקוד המיני, יכולת ההשתנה ואף התפתחות סרטן. כמו כן, ההרצאה עוסקת בחידושים בתחום סרטן הערמונית, אשר משפרים באופן משמעותי את הדיוק באבחון וטיפול המחלה.

ד"ר אורית רז, מומחית בינלאומית לאבחון וטיפול בסרטן הערמונית באסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא בלוטת הערמונית, לרגל חודש העלאת המודעות לסרטן הערמונית. ההרצאה עוסקת בשינויים הביולוגיים המתרחשים עם השנים בבלוטה, אשר עשויים להשפיע על התפקוד המיני, יכולת ההשתנה ואף התפתחות סרטן. כמו כן, ההרצאה עוסקת בחידושים בתחום סרטן הערמונית, אשר משפרים באופן משמעותי את הדיוק באבחון וטיפול המחלה.


הערמונית: בלוטה קטנה, צרות גדולות - האם כך הדבר? |אסותא

Prostate: Little gland, big troubles

הערמונית: בלוטה קטנה, צרות גדולות - האם כך הדבר?

מנהלת תחום גידולי מערכת עיכול, אסותא רמת החייל

ד"ר אסתר טחובר

ד"ר אסתר טחובר, מנהלת תחום גידולי מערכת העיכול, אסותא רמת החייל, בהרצאתה לרגל חודש המודעות לסרטן המעי הגס, בנושא: מניעה וטיפול בגידולי מערכת העיכול - כל מה שחשוב לדעת על גילוי מוקדם ורפואה מותאמת אישית

ד"ר אסתר טחובר, מנהלת תחום גידולי מערכת העיכול, אסותא רמת החייל, בהרצאתה לרגל חודש המודעות לסרטן המעי הגס, בנושא: מניעה וטיפול בגידולי מערכת העיכול - כל מה שחשוב לדעת על גילוי מוקדם ורפואה מותאמת אישית

מניעה וטיפול בגידולי מערכת העיכול-כל מה שחשוב לדעת על גילוי מוקדם ורפואה מותאמת אישית | אסותא

Prevention and treatment of digestive tumors

מניעה וטיפול בגידולי מערכת העיכול

מומחה בכירורגיה אורתופדית, מנתח עמוד שדרה, אסותא חיפה

ד"ר ליאור מרום

ד"ר ליאור מרום, מומחה בכירורוגיה אורתופדית, מנתח עמוד שדרה, אסותא חיפה, בהרצאתו בנושא: עמוד השדרה מתקדם לגבורות - מה מתרחש בעמוד השדרה כחלק מההתבגרות שלנו?

ד"ר ליאור מרום, מומחה בכירורוגיה אורתופדית, מנתח עמוד שדרה, אסותא חיפה, בהרצאתו בנושא: עמוד השדרה מתקדם לגבורות - מה מתרחש בעמוד השדרה כחלק מההתבגרות שלנו?

עמוד השדרה מתקדם לגבורות |אסותא

The spine is advanced to heroism

עמוד השדרה מתקדם לגבורות

מומחה באונקוגנטיקה וראש המרכז הגנטי לאבחון מוקדם, אסותא מרכזים רפואיים

פרופ' איתן פרידמן

פרופ'

פרופ' איתן פרידמן, מומחה ברפואה פנימית ובגנטיקה רפואית תוך התמקצעות באונקוגנטיקה, מוביל המכון הגנטי לאבחון מוקדם באסותא מרכזים רפואיים, בהרצאה "סרטן שד ותורשה - האם יש קשר?"

פרופ' איתן פרידמן, מומחה ברפואה פנימית ובגנטיקה רפואית תוך התמקצעות באונקוגנטיקה, מוביל המכון הגנטי לאבחון מוקדם באסותא מרכזים רפואיים, בהרצאה "סרטן שד ותורשה - האם יש קשר?" 

סרטן שד ותורשה |אסותא

Breast cancer and heredity

סרטן שד ותורשה

איכות חיים עם מחלת הפרקינסון: טיפים ודרכי התמודדות

פסיכיאטרית ומנהלת רפואית של שירות בריאות הנפש ב"אסותא עד הבית"

ד"ר מורן שגיב

ד"ר מורן שגיב, רופאה פסיכיאטרית מומחית, מנהלת השירות הפסיכיאטרי וטיפול רגשי, אסותא עד הבית, בהרצאתה בנושא "חרדה, דיכאון ומה שביניהם", אשר עוסקת בסוגי הפרעות נפשיות

ד"ר מורן שגיב, רופאה פסיכיאטרית מומחית, מנהלת השירות הפסיכיאטרי וטיפול רגשי, אסותא עד הבית, בהרצאתה בנושא "חרדה, דיכאון ומה שביניהם", אשר עוסקת בסוגי הפרעות נפשיות

חרדה דיכאון ומה שביניהם | אסותא 

anxiety_and_depression

חרדה דיכאון ומה שביניהם

מומחה קרדיולוגיה, אסותא רמת החייל 

פרופ' רפאל רוסו

פרופ' רפאל רוסו, קרדיולוג מומחה באסותא רמת החייל ומנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה במערך הקרדיולוגיה, מרכז רפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, בהרצאתו בנושא פרפור פרוזדורים, במסגרת סדרת וובינרים לרגל יום הלב בשיתוף אתר מ.ת.ג

פרופ' רפאל רוסו, קרדיולוג מומחה באסותא רמת החייל ומנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה במערך הקרדיולוגיה, מרכז רפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, בהרצאתו בנושא פרפור פרוזדורים, במסגרת סדרת וובינרים לרגל יום הלב בשיתוף אתר מ.ת.ג

פרפור פרוזדורים: קווים לדמותה של הפרעת קצב הלב השכיחה ביותר ודרכי הטיפול בה | אסותא

Atrial_fibrillation

פרפור פרוזדורים: קווים לדמותה של הפרעת קצב הלב השכיחה ביותר ודרכי הטיפול בה

רופאה מומחית בקרדיולוגיה ומנהלת רפואית של מערך הלב, אסותא רמת החייל

ד"ר מיטל רופא שמואל

ד"ר מיטל רופא שמואל, קרדיולוגית מומחית, מנהלת רפואית של מערך הלב, אסותא רמת החייל, בהרצאתה על התקף לב, כחלק מסדרת וובינרים מיוחדת לרגל יום הלב בשיתוף אתר מ.ת.ג

ד"ר מיטל רופא שמואל, קרדיולוגית מומחית, מנהלת רפואית של מערך הלב, אסותא רמת החייל, בהרצאתה על התקף לב, כחלק מסדרת וובינרים מיוחדת לרגל יום הלב בשיתוף אתר מ.ת.ג

אוטם שריר הלב או במינוח המוכר יותר התקף לב | אסותא 

Heart_attack

אוטם שריר הלב או במינוח המוכר יותר התקף לב

ד"ר מיטל רופא שמואל, רופאה מומחית בקרדיולוגיה, מנהלת מערך הלב, אסותא רמת החייל, בהרצאתה בנושא אוטם שריר הלב או במינוח המוכר יותר התקף לב - גורמים, אבחון, טיפול ומניעה.

ד"ר מיטל רופא שמואל, רופאה מומחית בקרדיולוגיה, מנהלת מערך הלב, אסותא רמת החייל, בהרצאתה בנושא אוטם שריר הלב או במינוח המוכר יותר התקף לב - גורמים, אבחון, טיפול ומניעה.

התקף לב - גורמים, אבחון, טיפול ומניעה |אסותא

Heart attack

התקף לב - גורמים, אבחון, טיפול ומניעה

פרופ' איתן פרידמן, מומחה באונקוגנטיקה, מנהל המרכז לגנטיקה ולגילוי מוקדם, אסותא רמת החייל, בהרצאתו על השפעתה של הגנטיקה וחשיבותן של בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלות לב. ההרצאה התקיימה לרגל יום הלב העולמי בשיתוף אתר מ.ת.ג

פרופ' איתן פרידמן, מומחה באונקוגנטיקה, מנהל המרכז לגנטיקה ולגילוי מוקדם, אסותא רמת החייל, בהרצאתו על השפעתה של הגנטיקה וחשיבותן של בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלות לב. ההרצאה התקיימה לרגל יום הלב העולמי בשיתוף אתר מ.ת.ג

העתיד ב-DNA שלך: בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלות לב | אסותא 

future_in_DNA

העתיד ב-DNA שלך: בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלות לב

מנהלת המחלקה לתזונה באסותא מרכזים רפואיים

לימור מרדי טילבור

דיאטנית קלינית

לימור מרדי, תזונאית ראשית, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה על תזונה מומלצת למניעת מחלות לב, לרגל יום הלב העולמי, בשיתוף אתר מ.ת.ג.

לימור מרדי, תזונאית ראשית, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה על תזונה מומלצת למניעת מחלות לב, לרגל יום הלב העולמי, בשיתוף אתר מ.ת.ג.

מתזונה דלת שומן עד תזונה ים תיכונית: המלצות תזונה למניעת מחלות לב | אסותא 

Nutrition_and_heart

מתזונה דלת שומן עד תזונה ים תיכונית: המלצות תזונה למניעת מחלות לב

פרופ' זיו בן ארי, מנהלת מרכז מצוינות לרפואת הכבד, אסותא מרכזים רפואיים בהרצאה העוסקת ברפואת הכבד ומתייחסת לחידושים בתחום ולאמצעים בלתי פולשניים להערכת חומרת מחלות כבד.

פרופ' זיו בן ארי, מנהלת מרכז מצוינות לרפואת הכבד, אסותא מרכזים רפואיים בהרצאה העוסקת ברפואת הכבד ומתייחסת לחידושים בתחום ולאמצעים בלתי פולשניים להערכת חומרת מחלות כבד.

חידושים ברפואת הכבד ואמצעים בלתי פולשניים להערכת חומרת המחלה | אסותא

liver

"מהקל אל הכבד": חידושים ברפואת הכבד ואמצעים בלתי פולשניים להערכת חומרת המחלה

הידעתם? העתיד ב-DNA שלכם! פרופ' איתו פרידמן, מומחה באונקוגנטיקה ומנהל המרכז לגנטיקה ולגילוי מוקדם, אסותא רמת החייל, בהרצאתו בנושא רפואה מונעת מותאמת אישית. ההרצאה עוסקת בבדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלות בקרב אוכלוסייה בריאה.

ההרצאה עוסקת בבדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלות בקרב אוכלוסייה בריאה.

העתיד ב-DNA שלכם: בדיקות סקר לגילוי מוקדם בקרב אוכלוסייה בריאה | אסותא 

העתיד ב-DNA שלכם: בדיקות סקר לגילוי מוקדם בקרב אוכלוסייה בריאה

רפואה פנימית קרדיולוגיה התערבותית, קרדיולוגיה, אסותא רמת החייל

פרופ' סער מנחה

פרופ' סער מנחה, קרדיולוג מצנתר, קבוצת קרדיו טים, אסותא רמת החייל ומנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית, המרכז הרפואי שמיר, בהרצאתו בנושא קרדיולוגיה התערבותית - עם הפנים לעתיד: מתיקוני מסתם והחלפת מסתם בצינתור ועד לטיפול בקרישי דם בריאות וטיפולים למניעת שבץ.

פרופ' סער מנחה, קרדיולוג מצנתר, קבוצת קרדיו טים, אסותא רמת החייל ומנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית, המרכז הרפואי שמיר, בהרצאתו בנושא קרדיולוגיה התערבותית - עם הפנים לעתיד: מתיקוני מסתם והחלפת מסתם בצינתור ועד לטיפול בקרישי דם בריאות וטיפולים למניעת שבץ.

קרדיולוגיה התערבותית - עם הפנים לעתיד | אסותא 

Interventional_Cardiology

קרדיולוגיה התערבותית - עם הפנים לעתיד

מנהל מכון גסטרו ומחלות כבד, אסותא אשדוד כלניות 

ד"ר חורחה שמואל דלגדו

ד"ר חורחה-שמואל דלגדו, מנהל מכון גסטרו, אסותא כלניות אשדוד בהרצאה לרגל חודש המודעות לסרטן המעי הגס בנושא בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. ההרצאה מתייחסת לסוגי הבדיקות השונות - קולונוסקופיה רגילה, וירטואלית ומה שביניהן.

בהרצאה לרגל חודש המודעות לסרטן המעי הגס בנושא בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס.

בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס | אסותא

Colorectal_Cancer

בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס

מומחית למחלות עור ומין, מנהלת תחום הפוטותרפיה

ד"ר חגית מץ

ד"ר חגית מץ, מנהלת תחום פוטותרפיה באסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא פוטותרפיה

ד"ר חגית מץ, מנהלת תחום פוטותרפיה באסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא פוטותרפיה

פוטותרפיה - מנזקי השמש עד לטיפול באמצעות קרני שמש | אסותא

From sun damage to treatment using sun rays

פוטותרפיה-מנזקי השמש עד לטיפול באמצעות קרני שמש

מנהל תחום קרדיולוגיה, אסותא מרכזים רפואיים

פרופ' גד קרן

פרופ' גדי קרן, מנהל תחום קרדיולוגיה, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתו בנושא אי ספיקת לב - מחלת הלב שהפכה לאפידמיה: גורמים, אבחון וטיפול

פרופ' גדי קרן, מנהל תחום קרדיולוגיה, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתו בנושא אי ספיקת לב - מחלת הלב שהפכה לאפידמיה: גורמים, אבחון וטיפול

אי ספיקת לב - מחלת הלב שהפכה לאפידמיה: גורמים, אבחון וטיפול/פרופ' גדי קרן |אסותא

Heart disease that has become epidemia

אי ספיקת לב - מחלת הלב שהפכה לאפידמיה: גורמים, אבחון וטיפול

באסותא, אנו שמחים להציע לכם מגוון הרצאות מרתקות על עולמות הבריאות. מיטב המומחים מדברים על בריאות, איכות חיים, מחלות, מניעתם ועוד. צפו בוובינרים כאן.


וובינרים - הרצאות מרתקות על עולמות הבריאות | אסותא 

webinar_channel

ערוץ ההרצאות המרתקות של אסותא 

אנו משתמשים בעוגיות לצורך תפעול האתר, ניתוחים ופילוחים סטטיסטיים, שיפור השירות והתוכן המוצג באתר וכן לצורכי פרסום והצגת <a href="https://www.assuta.co.il/privacy_policy/">מדיניות פרטיות.</a> למידע נוסף אנא ראו במדיניות הפרטיות של אסותא.

לא מצאת תשובה? רצית לדעת משהו נוסף בנושא?

מומחית בנוירוכירורגיה, אסותא רמת החייל 

פרופ' רחל גרוסמן

ד"ר אסתר רובינראוט מארחת את פרופ' רחל גרוסמן בנושא ניתוחי מוח. ניתוח מוחי ניתן לבצע כיון בזמן שהמטופל ער, באופן שמאפשר לנוירוכירורגים ליצור אינטראקציה עם מטופלים במהלך הניתוח כדי להבטיח את שימור תפקודי המוח הקריטיים. במהלך הליך זה, הקרקפת והגולגולת של המטופל רדומות בהרדמה מקומית, בעוד שלמוח עצמו אין קולטני כאב. כך יכול הצוות הכירורגי לשתף את המטופל בשיחה, לבצע משימות או לעורר אזורי מוח ספציפיים למפות פונקציות חיוניות כמו דיבור ושליטה מוטורית. המיפוי עוזר להנחות את המנתח בהסרת גידולים או טיפול במחלות מוח, תוך מזעור הסיכון לפגיעה באזורים חיוניים במוח. 
את התוכנית המלאה ניתן לראות בערוץ דוק שישודר ב- YES+, FREETV ,PartnerTV ו- STING TV.

מתיחת בטן היא הליך כירורגי שכולל הסרה של עודפי עור ושומן מאזור הבטן תוך הידוק השרירים הבסיסיים. הניתוח מיועד בעיקר למי שחוו ירידה משמעותית במשקל, הריון או הזדקנות ונשארו עם עור רפוי ושרירי בטן מוחלשים.

כיצד מתבצע ניתוח למתיחת בטן היקפית ולאילו תוצאות ניתן לצפות | אסותא

Brain_surgery

פרק 8- מהן הגישות המתקדמות ביותר לניתוחי מוח ואיך מתבצע ניתוח מוח כאשר המנותח ער?

מנכל יחידת IVF (הפריה חוץ גופית), אסותא רמת החייל

ד"ר טל שביט

<div class="episode-content">
<div class="border-0 d-flex list">
<div class="card-body mt-5 ps-0">
ד"ר טל שביט מספר לכן על כל מה שחשוב לדעת רגע לפני שאתן מקבלות את ההחלטה לבצע הליך שימור פוריות&nbsp;
</div>
</div>
</div>

ד"ר טל שביט, מנהל יחידת ה-IVF והמערך הגיניקולוגי באסותא רמת החייל, על שימור פוריות – למי זה מיועד, כיצד מתבצע ההליך ומהם אחוזי ההצלחה.

שימור פוריות חברתי - איך תחליטו האם כדאי לשקול הקפאת ביציות? |אסותא

Preservation of fertility

שימור פוריות חברתי-איך תחליטו האם כדאי לשקול הקפאת ביציות?  

יום האישה העולמי הוא גם הזדמנות לעסוק בהתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות שמאפשרות לנו כיום לזהות ולנהל סיכונים על בסיס שינויים גנטיים, לשפר את איכות הרפואה המונעת, לאבחן ולטפל בבעיות רפואיות נפוצות בקרב נשים.
בראש הרשימה ניצב כמובן סרטן השד, שמקבל תהודה רבה בתקשורת, בקרב רופאים ובציבור הרחב. בישראל מתגלים בכל שנה יותר מ- 5,000 מקרים חדשים של סרטן השד. הסיכון לחלות בסרטן השד באוכלוסייה הכללית בישראל הינו כ-13% וישנם גורמים שמעלים את הסיכון, בהם חוסר פעילות גופנית, גיל האישה בעת הלידה הראשונה, הנקה, חשיפה להורמוני מין (כמו אלה המצויים בגלולות למניעת הריון), עודף משקל וחשיפה לקרינה מייננת. גורם הסיכון העיקרי לסרטן שד (והשחלות) הוא הרקע המשפחתי, או במילה אחת - גנטיקה.
<h2 style="direction: rtl;">רפואה פורצת דרך</h2>
הרפואה עשתה קפיצת מדרגה משמעותית בכל הנוגע לאונקוגנטיקה - גנטיקה של סרטן - המשפיעה במידה ניכרת על נשים. באמצע שנות התשעים איתרה ד"ר מרי קלייר קינג אזור חשוד בכרומוזום מס' 17 הקשור בתורשה של סרטן שד. שנים ספורות לאחר מכן אותר הגן BRCA1 ולאחריו הגן BRCA2  שני גנים שפגמים גנטיים (=מוטציות) בהם מעלים מאוד את הסיכון לחלות בסרטן השד (והשחלות). כלומר, בזכות תגליות אלה קיימת בידינו היכולת לבדוק באמצעות בדיקת דם (או רוק) פשוטה את הד.נ.א (חומר התורשתי) ולזהות את המוטציה שאחראית לנטייה המשפחתית לפתח סרטן שד. אפשרות זמינה זו הובילה למהפכה בזיהוי, אבחון, והצעה למשטר לגילוי מוקדם או אפילו מניעה של התפתחות סרטן בנשים, גברים ומשפחות בסיכון גבוה לפתח סרטן השד והשחלות.
<h2 style="direction: rtl;">מתי סיפור משפחתי לובש משמעות קלינית?</h2>
כבר הרבה שנים ידוע שככל שיש לאישה יותר קרובות משפחה שחלו בסרטן שד או שחלות ובגיל צעיר יותר, כך עולים סיכוייה לחלות גם כן. כך למשל, אישה שאמה ואחותה חלו בסרטן שד מתחת לגיל 30 נמצאת בסיכון של 45% לחלות בסרטן שד לאורך חייה. עם זאת, סיפור משפחתי של סרטן אינו שכיח ומופיע רק בקרב בכ-10% מהחולות. כיצד זה יתכן? חשוב להבין שרקע משפחתי ברמה הקלינית מאובחן רק על בסיס היסטוריה משפחתית, ויש לחשוד בו כאשר מתקיימים אחד או יותר מהתנאים הבאים: קיום של קרובות משפחה רבות שחלו בסרטן שד ו/או שחלות, גיל אבחנה מתחת ל-40, סרטן שד דו-צדדי ושילוב אצל אותה אישה או באותה משפחה של סרטן שד ושחלות.
<h2 style="direction: rtl;">ייחודיות המוצא היהודי - סיכון וסיכוי</h2>
בקרב נשים יהודיות, נמצא כי מגוון המוטציות בגנים BRCA1/2 הוא מאוד מצומצם: בהשוואה ל-4,000 מוטציות המתוארות בעולם, בשני הגנים הללו בנשים יהודיות ממוצאים שונים יש כ-25 מוטציות שתוארו ביותר ממשפחה אחת, ו-3 מתוכן שכיחות מאוד גם באוכלוסייה האשכנזית הכללית (כלומר בנשים בריאות, ללא היסטוריה אישית או משפחתית של סרטן). מחקרים רבים שבוצעו בארץ ובעולם מראים ששיעור הנשאים של אחת מ-3 מוטציות אלו, נאמד ב-2.5% (1/40) מהאוכלוסייה האשכנזית וכ- 0.5% (1/200) בקרב אוכלוסיית יוצאי עיראק. בישראל, מדובר אבסולוטית על כ-30,000-35,000 נשים נשאיות של אחת מהמוטציות האלה, ובעולם על כ-250,000 נשים וגברים הנושאים מוטציות המעלות משמעותית את הסיכון לפתח סרטן שד לאורך החיים (גם בגברים וגם אך במידה פחותה סוגי סרטן אחרים). בסרטן שד עולה הסיכון מ- 13% ל- 72%-70 ובסרטן השחלות עולה הסיכון מ-1.4% ל- 40-50%. בנוסף, ממחקרים ביהודים אשכנזים, עולה כי בלפחות ממחצית מהמקרים בהם מתגלה נשאות, אין סיפור משפחתי משמעותי של ממאירויות ברקע, כלומר הסיפור המשפחתי אינו מספיק כדי לקבוע למי יש להציע בישראל את הבדיקה הגנטית של המוטציות השכיחות בגנים BRCA1/2.
גם גברים וגם נשים הנושאים מוטציות אלה, יכולים להעביר אותם לילדיהם. לכל בן/ת של נשא/ית, ישנו סיכון של 50% לרשת את המוטציה, וסיכוי של 50% שלא לרשת אותה. אח/ות של נשא/ית גם הם בסיכון של 50% להיות נשא/ית. מי שלא ירש את המוטציה אינו בסיכון יתר לחלות בסרטן, ומי שירש את המוטציה מוגדר רק על בסיס קיום המוטציה, כמי שהוא בסיכון מוגבר לחלות. כיום אנו יודעים כי עצם קיומה של המוטציה בגנים אלה, הוא הגורם העיקרי בהערכת הסיכון לחלות בסרטן השד והשחלות ולאו דווקא ההיסטוריה המשפחתית הספציפית.
<h2 style="direction: rtl;">ידע גנטי זה כוח - איך תדעי מה נכון לך?</h2>
לנשים נשאיות בריאות מומלץ להקפיד מאוד על מעקב לגילוי מוקדם מגיל 25-30 של סרטן השד, הכולל הדמיית השד (בעדיפות על-ידי MRI וכמכוסה בסל הבריאות) ובדיקת כירורג שניהם בתדירות של אחת ל-6 חודשים. במקביל מומלץ לבצע כריתת שחלות מקטינת סיכון בסביבות גיל 40 ולאחר השלמת תכנון המשפחה. בנוסף, קיימת אפשרות לבצע כריתת שדיים מקטינת סיכון (כמו שעברה אנג'לינה ג'ולי ב-2013) - אפשרות בה בוחרות כ-10% מקרב הנשאיות הבריאות בישראל.
לאור שכיחות המוטציות בגנים BRCA1/2 באוכלוסייה האשכנזית הכללית, מאז 2020 ובסל הבריאות החדש, כל אישה יהודייה אשכנזית זכאית לבצע בדיקת סקר על חשבון הקופה, ללא צורך בייעוץ אונקוגנטי מקדים. במידה ותאותר כנשאית, תוזמן לייעוץ גנטי שבמהלכו יוסברו לה כל המשמעויות האישיות והמשפחתיות. במידה ואישה אינה נשאית, תקבל תשובה זו לביתה.
<h2 style="direction: rtl;">גישה יוזמת ואחראית מצילה חיים!</h2>
גילוי מוקדם הוא קריטי ולכן מעקב לגילוי מוקדם חשוב במיוחד עבור נשים בקבוצת סיכון רגיל מגיל 40-50, ולנשים שהן בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן שד - בשל היסטוריה משפחתית ובעיקר נשים נשאיות - כבר מגיל 25 שנים.
ביום האישה, אנו קוראים לך לקחת אחריות על בריאותך ולהיות פרו-אקטיבית ויוזמת!
אם את, או מי מבנות משפחתך או חברותייך, נמצאת בקבוצת סיכון בשל מוצא, היסטוריה אישית או משפחתית של סרטן, אל תהססי לבצע או להציע למישהי שאת מכירה את בדיקת הסקר, או בדיקה גנטית לאחר ייעוץ אונקוגנטי - הבדיקה הגנטית יכולה להציל חיים.
 
<a href="https://www.assuta.co.il/doctor-details/friedman-eitan.aspx">פרופ' איתן פרידמן</a> - מומחה באונקוגנטיקה, מוביל <a href="https://www.assuta.co.il/services/oncology/services/genetic_center/">המרכז לגנטיקה וגילוי מוקדם</a>, אסותא רמת החייל.

יום האישה העולמי הוא גם הזדמנות לעסוק בהתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות שמאפשרות לנו כיום לזהות ולנהל סיכונים על בסיס שינויים גנטיים, לשפר את איכות הרפואה המונעת, לאבחן ולטפל בבעיות רפואיות נפוצות בקרב נשים. פרופ' איתן פרידמן - מומחה באונקוגנטיקה, מוביל המרכז לגנטיקה וגילוי מוקדם, אסותא רמת החייל.

גנטיקה נשית | אסותא

female genetics

גנטיקה נשית 

מנהלת המערך האונקולוגי באסותא רמת החייל

פרופ' מירב בן דוד

<h2 style="direction: rtl; text-align: right;" dir="rtl">טיפולי קרינה לסרטן השד – קצר יותר, מהיר יותר</h2>
טיפולי קרינה הם חלק חשוב בתכנית הריפוי של סרטן השד, ומשמשים כיום ככלי יעיל ביותר בהרג תאים סרטניים ומניעת הישנות של המחלה. רדיותרפיה היא למעשה טיפול בקרינה מייננת שפוגעת בחומר הגנטי של תאים סרטניים, ומונעת מהם מלהמשיך ולהתרבות. גם תאים בריאים מושפעים מקרינה, אבל בניגוד לתאי סרטן, להם יש מנגנוני ריפוי שחסרים לתאים הסרטניים, ולכן הם מתחדשים ומחלימים. עם זאת, אחד האתגרים הגדולים בתחום טיפולי רדיותרפיה היה להגדיל את מידת הדיוק בפגיעה בתאים סרטניים, ולהפחית פגיעה ברקמות הבריאות, ובתחום הזה חלה בשנים האחרונות התקדמות גדולה, כאשר ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת כיום מתן קרינה לחולות סרטן שד תוך הגנה משמעותית על הלב ומיעוט של תופעות לוואי.
<h2 style="direction: rtl;">ישנן שתי אפשרויות למתן קרינה בסרטן השד:</h2>
<ul style="text-align: right;">
<li>
קרינה חיצונית&nbsp;– טיפולי קרינה הניתנים לאחר הניתוח כדי למגר תאים סרטניים מיקרוסקופיים ולמנוע הישנות של המחלה. כיום, בחלק מהמקרים, ניתן להפחית&nbsp;את מספר טיפולי הקרינה לחמש פעמים בנשים עם גידולים קטנים ובנשים בגיל מבוגר.&nbsp;קיצור משך ההגעה לקרינה משפר כמובן את איכות החיים, חוסך זמן רב ומאפשר חזרה לעבודה או לשגרת היום תוך ימים ספורים. במקביל, מתן טיפול מקוצר מאפשר לנשים הגרות רחוק מאסותא רמת החייל (וחברות במכבי)&nbsp; לשהות לתקופה קצרה במרכז ההחלמה הרפואי הצמוד, "<a href="https://www.assuta.co.il/hospitals/about_assuta_ramathahayal/our_services/assuta_relax/">אסותא רילקס</a>", לקבל את הקרינה ולשוב למשפחתן במהרה.
</li>
<li style="direction: rtl;">קרינה תוך ניתוחית –&nbsp;מדובר בקרינה באנרגיה נמוכה יותר, הניתנת במהלך הניתוח להסרת הגידול בשד, כדי להשמיד תאים סרטניים שאולי נותרו באזור הניתוח. שיטה זו מתאימה לנשים בעלי מאפיינים מסוימים של הגידול, ולרוב חוסכת את הצורך בטיפולי קרינה לאחר הניתוח.&nbsp;מתן קרינה תוך ניתוחית בסרטן השד מתבצע מיד לאחר כריתת הגידול, בזמן ההרדמה, כאשר האזור מוקרן במשך עשרים עד חמישים דקות בקרינה ממוקדת, אשר מצמצמת את החשיפה של איברים בריאים לקרינה.</li>
</ul>
&nbsp;
פרופ' מירב בן דוד, מנהלת המערך האונקולוגי באסותא: "הטיפול הרדיותרפי נחשב כיום לאחד האמצעים היעילים לטיפול בסרטן בכלל וסרטן השד בפרט. מדובר בטיפול מהיר, שאינו כואב, ובעל תופעות לוואי מועטות, שמרביתן מוגבלות לאזור ההקרנה. רוב הנשים מקבלות את הקרינה וחווות מעט אודם על פני השד ועייפות נילווית. נדיר לראות בימינו כוויה קשה. הטיפול מוקפד ביותר, נעשה בתנאים מצויינים ובטוח ביותר. נשים עם גידול בשד שמאל מבצעות את הקרינה תוך כדי הפעלת מיכשור המוודא את תזוזת דופן בית החזה במהלך הקרינה עצמה ושומר על הלב".
&nbsp;

טיפולי קרינה הם חלק חשוב בתכנית הריפוי של סרטן השד, ומשמשים כיום ככלי יעיל ביותר בהרג תאים סרטניים ומניעת הישנות של המחלה.

טיפולי קרינה לסרטן השד | אסותא

radiation

הקרינה שעושה את ההבדל

מומחה לרפואה פנימית, אלרגיה, אסטמה ואימונולוגיה קלינית  בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון, אסותא רמת החייל

ד"ר יוסי רוסמן

נזלת אלרגית היא תופעה שרבים סובלים ממנה, בעיקר בעונות מעבר. למה היא מתפתחת ואיך אפשר לטפל? <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/yossi-rosman-35386">ד"ר יוסי רוסמן</a> עם התשובות.
עונות המעבר מתאפיינות אצל רבים בתגובות אלרגיות, ללא קשר לגיל ולמצב הבריאותי.
תגובה אלרגית מתפתחת כתוצאה מכך שמערכת החיסון מזהה, בטעות, חומר זר תמים (אלרגן) כגורם מסוכן, דבר שגורם לתגובת שרשרת של הגוף ולתגובה מוגזמת של מערכת החיסון. נזלת אלרגית, נגרמת כתוצאה מחשיפה של דרכי הנשימה לאלרגנים שונים, שהנפוצים שבהם: קרדית אבק הבית, אבקנים שונים, פרווה של חיות ועובשים. באביב, עונת הפריחה, עצים רבים פורחים בישראל ביניהם עץ הזית, ברוש, פקאן, צפצפה אורן, אלון ושיטה. גם סוגי דשא רבים פורחים בעונה זו. האבקנים של אותם צמחים מתפזרים ברוח וחשיפה נשימתית לאותם האבקנים, באנשים האלרגיים לאבקנים הנ"ל, עלולה לגרום לתסמינים קליניים הכוללים: נזלת אלרגית, דלקת עיניים על רקע אלרגי ואסתמה.
נזלת אלרגית מתבטאת בנזלת שקופה או מימית, מלווה בעיטושים מרובים ובגרד בעיניים ובאף. חלק מהאנשים יתלוננו על קושי בנשימה ו/או על תפרחת בעור. כאשר האלרגיה הינה לאבקנים של צמחים, התסמינים האופיינים יתחילו מיד עם התחלת עונת הפריחה, בחשיפה לאותם האבקנים, ויחלפו מעצמם בסוף העונה.
נזלת אלרגית, על אף שאינה מחלה מסכנת חיים, פוגעת באופן משמעותי באיכות החיים של הסובלים ממנה. מחקרים רבים הוכיחו שנזלת אלרגית שאינה מטופלת גורמת פגיעה ביכולת הריכוז, ירידה בהישגים בלימודים ו/או בעבודה, אובדן ימי עבודה, פגיעה באיכות השינה ופגיעה משמעותית במצב הרוח. בנוסף, הנזלת האלרגית יכולה להשפיע על מחלות כרוניות אחרות כגון אסתמה ולהחמיר אותן.
<h2 style="direction: rtl;" dir="rtl">כיצד מטפלים בנזלת אלרגית?</h2>
הטיפול בנזלת אלרגית מורכב מכמה שלבים:
<ul>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">מניעה: במידה שאנו מודעים לאלרגן שגורם לאלרגיה, ניתן לנסות להימנע מחשיפה אליו. מניעה, במקרים של נזלת אלרגית, הינה קשה עד בלתי אפשרית, בעיקר כאשר מדובר ברגישות לאבקנים הנישאים באוויר.</li>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">אנטיהיסטמינים: ניתנים בכדור, בתרסיס לאף או בטיפות עיניים. אנטיהיסטמינים יעילים ביותר כנגד תסמיני נזלת וגרד. השפעתם מתחילה דקות ספורות לאחר הנטילה, והאפקט שלהם נמשך למשך עד 24 שעות. אנטיהיסטמינים מודרניים (דור שני), הינם בטוחים ביותר ובעצם נטולי תופעות לוואי. ניתן לקחת אנטיהיסטמינים, לפי הצורך והם אף מיועדים לאנשים הסובלים מתסמיני נזלת, מדי פעם.</li>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">סטרואידים: ניתנים למטופלים שסובלים מאוד מתסמיני האלרגיה. ניתן לנסות טיפול מונע הכולל תרסיס אף על בסיס סטרואידים, הפועל מקומית. תרסיס סטרודיאלי לאף, נחשב ליעיל ביותר בטיפול בתסמיני האלרגיה וזאת כאשר הוא ניתן מספיק זמן מראש וכאשר מקפידים על טיפול יום יומי. תופעת הלוואי שלו הינה דימום חולף מהאף ועם זאת, מדובר בטיפול בטוח מאוד.</li>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">חיסון (אימונותרפיה): אימונותרפיה הינה שיטת הטיפול היחידה העשויה לרפא נזלת אלרגית. הטיפול מתבצע באופן הבא: המטופלים מקבלים בזריקה תת עורית מנה זעירה של האלרגן שאליו הם רגישים, בתדירות של אחת לשבוע ובמנות הולכות ועולות עד להתרגלות של מערכת החיסון לאותו האלרגן ויצירת סבילות אליו. לאחר שמגיעים למנה המקסימלית (מנת אחזקה), מרווחים את תדירות הטיפולים לפעם בחודש, למשך חמש שנים לפחות. מדובר בטיפול יעיל ביותר אך הוא דורש מהמטופלים להגיע בתדירות גבוהה למרפאה, ולכן הוא מיועד לאנשים הסובלים מאוד מתסמיני אלרגיה ואינם מסתדרים עם הטיפול התרופתי. מדובר בטיפול הניתן במרפאות אלרגיה בלבד.</li>
</ul>
היום אפשר לבצע טיפול אימונותרפיה לקרדית אבק הבית על ידי טבליות תת לשוניות, הניתנות בטיפול ביתי פעם ביום, למשך שלוש שנים. מדובר בטיפול שנכנס לסל הבריאות בשנת 2023 עבור מטופלים עם נזלת ואסתמה אלרגית ורגישות לקרדית אבק הבית בלבד.
<h2 style="direction: rtl;" dir="rtl">קוצר נשימה ודלקות עיניים</h2>
תופעה אלרגית נוספת שיכולה להופיע בעונת המעבר היא קוצר נשימה, בעיקר אצל אסתמטיים, שיזדקקו לטיפול במשאפים המכילים מרחיבי סמפונות. הטיפול במשאפים יכול להינתן לפי הצורך או באופן קבוע ומניעתי, תלוי בתדירות ובחומרת התקפי קוצר הנשימה.
עוד תופעה כאובה היא דלקות עיניים על רקע אלרגי. התגובה האלרגית גורמת לתאי פיטום לייצר היסטמין הגורם נפיחות של כלי הדם בעיניים שתוצאתה היא אודם, דמעת וגירוי בעיניים. ניתן לטפל באמצעות אנטיהיסטמינים הניתנים בטיפות עיניים. במידה ואין הטבה מספקת, ניתן להיעזר בטיפות עיניים על בסיס סטרואידים, הניתנים רק לאחר בדיקת רופא עיניים מומחה.

עונות המעבר מתאפיינות אצל רבים בתגובות אלרגיות, ללא קשר לגיל ולמצב הבריאותי.

מה עושים עם נזלת אלרגית? | אסותא

Allergic_rhinitis

מה עושים עם נזלת אלרגית?

ד"ר עידית תמיר

ד"ר אסתר רובינראוט בשיחה עם ד"ר עידית תמיר על השתלת קוצבי מוח. ניתוח להשתלת קוצב מוחי מתבצע כיום במספר מצבים נוירולוגיים כגון פרקינסון, רעד ראשוני ואפילפסיה ומצליח להביא לשיפור משמעותי בתסמינים. המועמדים לניתוח הם אנשים שלא מגיבים מספיק טוב לטיפול התרופתי או סובלים מתופעות לוואי קשות. בנוסף ניתן להשתיל קוצב מוחי במטופלים עם הפרעות פסיכיאטריות שונות כגון הפרעה טורדנית כפייתית, או קוצב וגאלי שמסיע במצבי דיכאון מז'ורי. 
את התוכנית המלאה ניתן לראות בערוץ דוק שישודר ב- YES+, FREETV ,PartnerTV ו- STING TV.

ניתוח להשתלת קוצב מוחי מתבצע כיום במספר מצבים נוירולוגיים כגון פרקינסון, רעד ראשוני ואפילפסיה ומצליח להביא לשיפור משמעותי בתסמינים.