מומחה באונקוגנטיקה וראש המרכז הגנטי לאבחון מוקדם, אסותא מרכזים רפואיים

פרופ' איתן פרידמן

פרופ'

<p style="direction: rtl;">פרופ' איתן פרידמן, מומחה באונקוגנטיקה, מנהל המרכז לגנטיקה ולגילוי מוקדם, אסותא רמת החייל, בהרצאתו על השפעתה של הגנטיקה וחשיבותן של בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלות לב. ההרצאה התקיימה לרגל יום הלב העולמי בשיתוף אתר מ.ת.ג</p>

פרופ' איתן פרידמן, מומחה באונקוגנטיקה, מנהל המרכז לגנטיקה ולגילוי מוקדם, אסותא רמת החייל, בהרצאתו על השפעתה של הגנטיקה וחשיבותן של בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלות לב. ההרצאה התקיימה לרגל יום הלב העולמי בשיתוף אתר מ.ת.ג

העתיד ב-DNA שלך: בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלות לב | אסותא 

future_in_DNA

וובינרים - צפו בהרצאות בעולמות הבריאות 

באסותא, אנו שמחים להציע לכם מגוון הרצאות מרתקות על עולמות הבריאות. צפו בוובינרים כאן.

את תכניות ערוץ דוק כבר הכרתם ?

מומחה לכירורגיה כללית, אסותא רמת החייל

ד"ר רון גרינברג

ד"ר

<p style="direction: rtl;">פרוקטולוגיה - אבחנה, גורמי הסיכון, דרכי הטיפול והטכנולוגיות החדשות בתחום</p>

ד"ר רון גרינברג, מומחה בכירורגיה כללית, אסותא רמת החייל, בהרצאתו על הנושאים השכיחים בפרוקטולוגיה - טחורים, פיסורה אנאלית ואי שליטה על הסוגרים:
אבחנה, גורמי הסיכון, דרכי הטיפול והטכנולוגיות החדשות בתחום.


פרוקטולוגיה - אבחנה, גורמי הסיכון, דרכי הטיפול והטכנולוגיות החדשות בתחום |אסותא

fructology

פרוקטולוגיה- אבחנה, גורמי הסיכון, דרכי הטיפול והטכנולוגיות

אחראית תחום גידולי בית חזה, אסותא מרכזים רפואיים

ד"ר אליזבטה דודניק

<p style="direction: rtl;">ד"ר אליזבטה דודניק, אונקולוגית ריאות, יו"ר חוג הריאה הארצי ומנהלת תחום אונקולוגיית ריאה באסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא אבחון מוקדם ומניעה של מחלות ריאה</p>

ד"ר אליזבטה דודניק, אונקולוגית ריאות, יו"ר חוג הריאה הארצי ומנהלת תחום אונקולוגיית ריאה באסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא אבחון מוקדם ומניעה של מחלות ריאה

אבחון מוקדם ומניעה של מחלות ריאה/ד"ר אליזבטה דודניק, אסותא מרכזים רפואיים |אסותא

Early diagnosis and prevention of lung disease

אבחון מוקדם ומניעה של מחלות ריאה

 מומחה בכירורגיה כללית ואונקולוגית, אסותא רמת החייל

ד"ר שחר לקס

<p>ד"ר שחר לקס, מומחה בכירורגיה כללית ואונקולוגית, אסותא רמת החייל, בהרצאתו בנושא סרטן העור.</p>

ד"ר שחר לקס, מומחה בכירורגיה כללית ואונקולוגית, אסותא רמת החייל, בהרצאתו בנושא סרטן העור.

סרטן עור - גורמי סיכון, אבחון וטיפול  |אסותא

Skin cancer

סרטן עור - גורמי סיכון, אבחון וטיפול 

מנהלת השירות לעבודה סוציאלית, אסותא מרכזים רפואיים

ד"ר ג'וליה גוזמן

<p style="direction: rtl;"><span>מרגישים לחץ? חרדה? בגלל המצב - אתם לא לבד! ד"ר ג'וליה גוזמן, מנהלת השירות לעבודה סוציאלית, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא התמודדות במצבי לחץ וחרדה. </span></p>

ד"ר ג'וליה גוזמן, מנהלת השירות לעבודה סוציאלית, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא התמודדות במצבי לחץ וחרדה.

מרגישים לחץ? חרדה? בגלל המצב - אתם לא לבד!  |אסותא

Pressure and anxiety

איך נתמודד במצבי לחץ וחרדה?

מנהל השירות הגינקו-אונקולוגי, אסותא ראשון לציון

ד"ר לירון קוגן

<p style="direction: rtl;">ד"ר לירון קוגן, מנהל שירות אונקוגינקולוגיה, אסותא ראשון לציון, בהרצאתו בנושא צוואר הרחם ווירוס הפפילומה</p>

ד"ר לירון קוגן, מנהל שירות אונקוגינקולוגיה, אסותא ראשון לציון, בהרצאתו בנושא צוואר הרחם ווירוס הפפילומה

צוואר הרחם, וירוס הפפילומה ומה שביניהם |אסותא

Cervix, papilloma virus

צוואר הרחם, וירוס הפפילומה ומה שביניהם

<p style="direction: rtl;">ד"ר ג'וליה גוזמן, מנהלת השירות לעבודה סוציאלית, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא איכות חיים בגיל השלישי.</p>

ד"ר ג'וליה גוזמן, מנהלת השירות לעבודה סוציאלית, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא איכות חיים בגיל השלישי.

עד 100 כ-20: איכות חיים בגיל השלישי |אסותא

Quality of life in the third age

עד 100 כ-20: איכות חיים בגיל השלישי

מומחית בינלאומית לאבחון וטיפול בסרטן הערמונית, אסותא מרכזים רפואיים

ד"ר אורית רז

<p style="direction: rtl;">ד"ר אורית רז, מומחית בינלאומית לאבחון וטיפול בסרטן הערמונית באסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא בלוטת הערמונית, לרגל חודש העלאת המודעות לסרטן הערמונית. ההרצאה עוסקת בשינויים הביולוגיים המתרחשים עם השנים בבלוטה, אשר עשויים להשפיע על התפקוד המיני, יכולת ההשתנה ואף התפתחות סרטן. כמו כן, ההרצאה עוסקת בחידושים בתחום סרטן הערמונית, אשר משפרים באופן משמעותי את הדיוק באבחון וטיפול המחלה.</p>

ד"ר אורית רז, מומחית בינלאומית לאבחון וטיפול בסרטן הערמונית באסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא בלוטת הערמונית, לרגל חודש העלאת המודעות לסרטן הערמונית. ההרצאה עוסקת בשינויים הביולוגיים המתרחשים עם השנים בבלוטה, אשר עשויים להשפיע על התפקוד המיני, יכולת ההשתנה ואף התפתחות סרטן. כמו כן, ההרצאה עוסקת בחידושים בתחום סרטן הערמונית, אשר משפרים באופן משמעותי את הדיוק באבחון וטיפול המחלה.


הערמונית: בלוטה קטנה, צרות גדולות - האם כך הדבר? |אסותא

Prostate: Little gland, big troubles

הערמונית: בלוטה קטנה, צרות גדולות - האם כך הדבר?

מנהלת תחום גידולי מערכת עיכול, אסותא רמת החייל

ד"ר אסתר טחובר

<p style="direction: rtl;">ד"ר אסתר טחובר, מנהלת תחום גידולי מערכת העיכול, אסותא רמת החייל, בהרצאתה לרגל חודש המודעות לסרטן המעי הגס, בנושא: מניעה וטיפול בגידולי מערכת העיכול - כל מה שחשוב לדעת על גילוי מוקדם ורפואה מותאמת אישית</p>

ד"ר אסתר טחובר, מנהלת תחום גידולי מערכת העיכול, אסותא רמת החייל, בהרצאתה לרגל חודש המודעות לסרטן המעי הגס, בנושא: מניעה וטיפול בגידולי מערכת העיכול - כל מה שחשוב לדעת על גילוי מוקדם ורפואה מותאמת אישית

מניעה וטיפול בגידולי מערכת העיכול-כל מה שחשוב לדעת על גילוי מוקדם ורפואה מותאמת אישית | אסותא

Prevention and treatment of digestive tumors

מניעה וטיפול בגידולי מערכת העיכול

מומחה בכירורגיה אורתופדית, מנתח עמוד שדרה, אסותא חיפה

ד"ר ליאור מרום

<p style="direction: rtl;">ד"ר ליאור מרום, מומחה בכירורוגיה אורתופדית, מנתח עמוד שדרה, אסותא חיפה, בהרצאתו בנושא: עמוד השדרה מתקדם לגבורות - מה מתרחש בעמוד השדרה כחלק מההתבגרות שלנו?</p>

ד"ר ליאור מרום, מומחה בכירורוגיה אורתופדית, מנתח עמוד שדרה, אסותא חיפה, בהרצאתו בנושא: עמוד השדרה מתקדם לגבורות - מה מתרחש בעמוד השדרה כחלק מההתבגרות שלנו?

עמוד השדרה מתקדם לגבורות |אסותא

The spine is advanced to heroism

עמוד השדרה מתקדם לגבורות

<p style="direction: rtl;">פרופ' איתן פרידמן, מומחה ברפואה פנימית ובגנטיקה רפואית תוך התמקצעות באונקוגנטיקה, מוביל המכון הגנטי לאבחון מוקדם באסותא מרכזים רפואיים, בהרצאה "סרטן שד ותורשה - האם יש קשר?"</p>

פרופ' איתן פרידמן, מומחה ברפואה פנימית ובגנטיקה רפואית תוך התמקצעות באונקוגנטיקה, מוביל המכון הגנטי לאבחון מוקדם באסותא מרכזים רפואיים, בהרצאה "סרטן שד ותורשה - האם יש קשר?" 

סרטן שד ותורשה |אסותא

Breast cancer and heredity

סרטן שד ותורשה

נוירולוגית, מומחית במחלת פרקינסון ובהפרעות תנועה, אסותא רמת החייל


ד"ר סנדרה בניזרי

ד״ר

<p>ד"ר סנדרה בניזרי, נוירולוגית, מומחית במחלת פרקינסון ובהפרעות תנועה, אסותא רמת החייל, בהרצאתה על איכות חיים עם מחלת הפרקינסון – טיפים ודרכי התמודדות.</p>

איכות חיים עם מחלת הפרקינסון – טיפים ודרכי התמודדות

איכות חיים עם מחלת הפרקינסון | אסותא

Parkinson's_disease

איכות חיים עם מחלת הפרקינסון: טיפים ודרכי התמודדות

פסיכיאטרית ומנהלת רפואית של שירות בריאות הנפש ב"אסותא עד הבית"

ד"ר מורן שגיב

<p>ד"ר מורן שגיב, רופאה פסיכיאטרית מומחית, מנהלת השירות הפסיכיאטרי וטיפול רגשי, אסותא עד הבית, בהרצאתה בנושא "חרדה, דיכאון ומה שביניהם", אשר עוסקת בסוגי הפרעות נפשיות</p>

ד"ר מורן שגיב, רופאה פסיכיאטרית מומחית, מנהלת השירות הפסיכיאטרי וטיפול רגשי, אסותא עד הבית, בהרצאתה בנושא "חרדה, דיכאון ומה שביניהם", אשר עוסקת בסוגי הפרעות נפשיות

חרדה דיכאון ומה שביניהם | אסותא 

anxiety_and_depression

חרדה דיכאון ומה שביניהם

מומחה קרדיולוגיה, אסותא רמת החייל 

פרופ' רפאל רוסו

<p>פרופ' רפאל רוסו, קרדיולוג מומחה באסותא רמת החייל ומנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה במערך הקרדיולוגיה, מרכז רפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, בהרצאתו בנושא פרפור פרוזדורים, במסגרת סדרת וובינרים לרגל יום הלב בשיתוף אתר מ.ת.ג</p>

פרופ' רפאל רוסו, קרדיולוג מומחה באסותא רמת החייל ומנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה במערך הקרדיולוגיה, מרכז רפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, בהרצאתו בנושא פרפור פרוזדורים, במסגרת סדרת וובינרים לרגל יום הלב בשיתוף אתר מ.ת.ג

פרפור פרוזדורים: קווים לדמותה של הפרעת קצב הלב השכיחה ביותר ודרכי הטיפול בה | אסותא

Atrial_fibrillation

פרפור פרוזדורים: קווים לדמותה של הפרעת קצב הלב השכיחה ביותר ודרכי הטיפול בה

רופאה מומחית בקרדיולוגיה ומנהלת רפואית של מערך הלב, אסותא רמת החייל

ד"ר מיטל רופא שמואל

<p>ד"ר מיטל רופא שמואל, קרדיולוגית מומחית, מנהלת רפואית של מערך הלב, אסותא רמת החייל, בהרצאתה על התקף לב, כחלק מסדרת וובינרים מיוחדת לרגל יום הלב בשיתוף אתר מ.ת.ג</p>

ד"ר מיטל רופא שמואל, קרדיולוגית מומחית, מנהלת רפואית של מערך הלב, אסותא רמת החייל, בהרצאתה על התקף לב, כחלק מסדרת וובינרים מיוחדת לרגל יום הלב בשיתוף אתר מ.ת.ג

אוטם שריר הלב או במינוח המוכר יותר התקף לב | אסותא 

Heart_attack

אוטם שריר הלב או במינוח המוכר יותר התקף לב

<p style="direction: rtl;">ד"ר מיטל רופא שמואל, רופאה מומחית בקרדיולוגיה, מנהלת מערך הלב, אסותא רמת החייל, בהרצאתה בנושא אוטם שריר הלב או במינוח המוכר יותר התקף לב - גורמים, אבחון, טיפול ומניעה.</p>

ד"ר מיטל רופא שמואל, רופאה מומחית בקרדיולוגיה, מנהלת מערך הלב, אסותא רמת החייל, בהרצאתה בנושא אוטם שריר הלב או במינוח המוכר יותר התקף לב - גורמים, אבחון, טיפול ומניעה.

התקף לב - גורמים, אבחון, טיפול ומניעה |אסותא

Heart attack

התקף לב - גורמים, אבחון, טיפול ומניעה

העתיד ב-DNA שלך: בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלות לב

מנהלת המחלקה לתזונה באסותא מרכזים רפואיים

לימור מרדי טילבור

דיאטנית קלינית

<p style="direction: rtl;">לימור מרדי, תזונאית ראשית, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה על תזונה מומלצת למניעת מחלות לב, לרגל יום הלב העולמי, בשיתוף אתר מ.ת.ג.</p>

לימור מרדי, תזונאית ראשית, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה על תזונה מומלצת למניעת מחלות לב, לרגל יום הלב העולמי, בשיתוף אתר מ.ת.ג.

מתזונה דלת שומן עד תזונה ים תיכונית: המלצות תזונה למניעת מחלות לב | אסותא 

Nutrition_and_heart

מתזונה דלת שומן עד תזונה ים תיכונית: המלצות תזונה למניעת מחלות לב

<p>פרופ' זיו בן ארי, מנהלת מרכז מצוינות לרפואת הכבד, אסותא מרכזים רפואיים בהרצאה העוסקת ברפואת הכבד ומתייחסת לחידושים בתחום ולאמצעים בלתי פולשניים להערכת חומרת מחלות כבד.</p>

פרופ' זיו בן ארי, מנהלת מרכז מצוינות לרפואת הכבד, אסותא מרכזים רפואיים בהרצאה העוסקת ברפואת הכבד ומתייחסת לחידושים בתחום ולאמצעים בלתי פולשניים להערכת חומרת מחלות כבד.

חידושים ברפואת הכבד ואמצעים בלתי פולשניים להערכת חומרת המחלה | אסותא

liver

"מהקל אל הכבד": חידושים ברפואת הכבד ואמצעים בלתי פולשניים להערכת חומרת המחלה

<p style="direction: rtl;"><span>הידעתם? העתיד ב-DNA שלכם! פרופ' איתו פרידמן, מומחה באונקוגנטיקה ומנהל המרכז לגנטיקה ולגילוי מוקדם, אסותא רמת החייל, בהרצאתו בנושא רפואה מונעת מותאמת אישית. ההרצאה עוסקת בבדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלות בקרב אוכלוסייה בריאה.</span></p>

ההרצאה עוסקת בבדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלות בקרב אוכלוסייה בריאה.

העתיד ב-DNA שלכם: בדיקות סקר לגילוי מוקדם בקרב אוכלוסייה בריאה | אסותא 

העתיד ב-DNA שלכם: בדיקות סקר לגילוי מוקדם בקרב אוכלוסייה בריאה

רפואה פנימית קרדיולוגיה התערבותית, קרדיולוגיה, אסותא רמת החייל

פרופ' סער מנחה

<p style="direction: rtl;">פרופ' סער מנחה, קרדיולוג מצנתר, קבוצת קרדיו טים, אסותא רמת החייל ומנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית, המרכז הרפואי שמיר, בהרצאתו בנושא קרדיולוגיה התערבותית - עם הפנים לעתיד: מתיקוני מסתם והחלפת מסתם בצינתור ועד לטיפול בקרישי דם בריאות וטיפולים למניעת שבץ.</p>

פרופ' סער מנחה, קרדיולוג מצנתר, קבוצת קרדיו טים, אסותא רמת החייל ומנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית, המרכז הרפואי שמיר, בהרצאתו בנושא קרדיולוגיה התערבותית - עם הפנים לעתיד: מתיקוני מסתם והחלפת מסתם בצינתור ועד לטיפול בקרישי דם בריאות וטיפולים למניעת שבץ.

קרדיולוגיה התערבותית - עם הפנים לעתיד | אסותא 

Interventional_Cardiology

קרדיולוגיה התערבותית - עם הפנים לעתיד

מנהל מכון גסטרו ומחלות כבד, אסותא אשדוד כלניות 

ד"ר חורחה שמואל דלגדו

<p style="direction: rtl;">ד"ר חורחה-שמואל דלגדו, מנהל מכון גסטרו, אסותא כלניות אשדוד בהרצאה לרגל חודש המודעות לסרטן המעי הגס בנושא בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. ההרצאה מתייחסת לסוגי הבדיקות השונות - קולונוסקופיה רגילה, וירטואלית ומה שביניהן.</p>

בהרצאה לרגל חודש המודעות לסרטן המעי הגס בנושא בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס.

בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס | אסותא

Colorectal_Cancer

בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס

מומחית למחלות עור ומין, מנהלת תחום הפוטותרפיה

ד"ר חגית מץ

<p style="direction: rtl;">ד"ר חגית מץ, מנהלת תחום פוטותרפיה באסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא פוטותרפיה</p>

ד"ר חגית מץ, מנהלת תחום פוטותרפיה באסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא פוטותרפיה

פוטותרפיה - מנזקי השמש עד לטיפול באמצעות קרני שמש | אסותא

From sun damage to treatment using sun rays

פוטותרפיה-מנזקי השמש עד לטיפול באמצעות קרני שמש

מנהל תחום קרדיולוגיה, אסותא מרכזים רפואיים

פרופ' גד קרן

<p style="direction: rtl;">פרופ' גדי קרן, מנהל תחום קרדיולוגיה, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתו בנושא אי ספיקת לב - מחלת הלב שהפכה לאפידמיה: גורמים, אבחון וטיפול</p>

פרופ' גדי קרן, מנהל תחום קרדיולוגיה, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתו בנושא אי ספיקת לב - מחלת הלב שהפכה לאפידמיה: גורמים, אבחון וטיפול

אי ספיקת לב - מחלת הלב שהפכה לאפידמיה: גורמים, אבחון וטיפול/פרופ' גדי קרן |אסותא

Heart disease that has become epidemia

אי ספיקת לב - מחלת הלב שהפכה לאפידמיה: גורמים, אבחון וטיפול

באסותא, אנו שמחים להציע לכם מגוון הרצאות מרתקות על עולמות הבריאות. מיטב המומחים מדברים על בריאות, איכות חיים, מחלות, מניעתם ועוד. צפו בוובינרים כאן.


וובינרים - הרצאות מרתקות על עולמות הבריאות | אסותא 

webinar_channel

ערוץ ההרצאות המרתקות של אסותא 

<p style="direction: rtl;">אנו משתמשים בעוגיות לצורך תפעול האתר, ניתוחים ופילוחים סטטיסטיים, שיפור השירות והתוכן המוצג באתר וכן לצורכי פרסום והצגת <a href="https://www.assuta.co.il/privacy_policy/"><strong>מדיניות פרטיות.</strong></a> למידע נוסף אנא ראו במדיניות הפרטיות של אסותא.</p>

לא מצאת תשובה? רצית לדעת משהו נוסף בנושא?

אפליקציה חדשה שעשויה לעזור בזיהוי החמרה בסובלים מאי ספיקת לב

מנהל מכון הלב אסותא באר שבע

פרופ' עמוס כץ

<p style="direction: rtl;">הדר אביאל מארחת את פרופ' עמוס כץ, מנהל מכון הלב באסותא באר שבע, שמספר על אפליקציה לזיהוי החמרה במצבם של חולים עם אי ספיקת לב באמצעות גלי קול.</p>
<p dir="RTL" class="MsoNormal"><span lang="HE">חולי אי ספיקת לב נמצאים בסיכון ללקות בהפרעות קצב, ומצבם יכול להחמיר עד שנוצרים אצלם גודש ריאתי ואגירת נוזלים. החמרה זו מביאה רבים מהם לאשפוז בבית החולים כדי לקבל טיפול חדש או לשנות את הטיפול הקיים. פרופ' כץ מציג מחקר חדש שבו חולים עם אי ספיקת לב משתמשים באפליקציה הבוחנת את קולם ולפי השינויים הניכרים בו מזהה שינוי לרעה ומציעה להם לגשת למרפאה ולקבל טיפול מתאים.<br><br></span></p>
<p style="direction: rtl;">את התוכנית המלאה ניתן לראות בערוץ דוק שישודר ב-YES+, FREETV ,PartnerTV ו-STING TV.</p>

הדר אביאל מארחת את פרופ' עמוס כץ, מנהל מכון הלב באסותא באר שבע, בנושא זיהוי החמרה במצבו של חולה באי ספיקת לב באמצעות גלי קול.

אפליקציה חדשה שעשויה לעזור בזיהוי החמרה בסובלים מאי ספיקת לב | אסותא

Dr_Amos_Katz

פרק 7 - אפליקציה חדשה שעשויה לעזור בזיהוי החמרה בסובלים מאי ספיקת לב 

<p style="direction: rtl;">לב העניין הוא בריאות הלב. אבל משום מה רבים מאיתנו נוטים להזניח את הלב, ומשערים שהוא בסדר. כל עוד לא כואב – אין מה לדאוג. אבל כידוע הרפואה הטובה ביותר הינה רפואה מונעת, ומדי פעם כדאי להתעניין מה שלום הלב, וכיום ניתן לעשות זאת בשורה של בדיקות אבחון לא פולשניות.</p>
<h2 style="direction: rtl;">קצת רקע על הלב</h2>
<p style="direction: rtl;">האם ידעתם שלבו של אדם פועם כ- 4200 פעמים בשעה ולמעלה מ- 100 אלף פעמים ביממה? </p>
<p style="direction: rtl;">הלב וכלי הדם מהווים משאבה מפליאה בתפקודה ויעילותה. הלב בנוי משריר המקבל את אספקת הדם שלו מכלי הדם הכליליים שמוצאם מאבי העורקים היוצא מן החדר השמאלי. בלב קיימים שני חדרים, שמאל וימין ושתי עליות שמאל וימין והתפקוד שלהם מתוזמן על ידי מערכת חשמלית פנימית בלב, בבקרה של מערכת העצבים האוטונומית, ובבקרה פנימית של 4 מסתמים שגורמים לדם לנוע בצורה יעילה קדימה ללא דליפה לאחור, כל זמן שהמסתמים תקינים. אבל – כאשר אחת המערכות משתבשת, אנחנו בבעיה.</p>
<h2 style="direction: rtl;">להתבונן פנימה אל תוך הלב</h2>
<p style="direction: rtl;">שורה של בדיקות אבחון מתקדמות בתחום הלב, מאפשרות לנו להציץ אל מעמקי המשאבה המופלאה, לאתר מבעוד מועד מחלות בתחילתן או לתכנן טיפול יעיל במחלות מתקדמות. לכל אלה יש השפעה כבדת משקל על הורדת שכיחות המוות ממחלות לב, ושיפור איכות החיים של חולי לב.</p>
<p style="direction: rtl;">במערך הלב של אסותא ניתן למצוא בדיקות אבחון כגון אקו לב, אקו במאמץ, אקו דרך הוושט, מיפויי לב, CT של כלי הדם של הלב ו- MRI של הלב, צנתורי לב אבחוניים וטיפוליים, מרפאות להפרעות קצב וחדר צנתורים לביצוע בדיקות אלקטרופסיולוגיות.</p>
<h2 style="direction: rtl;">לא רוצים לחכות?</h2>
<p style="direction: rtl;">לרשותכם שירות <a href="https://www.assuta.co.il/services/heart_system/services/rapid_heart_diagnostic/"><strong>בירור מהיר-קרדיאלי</strong></a>,  שירות פרטי במסגרת היחידה לאבחון ובירור מהיר ומערך הלב של אסותא,</p>
<p style="direction: rtl;">אם אתם סובלים מקוצר נשימה במאמץ, דופק לא סדיר, ירידה פתאומית בסיבולת לב ריאה ועוד - וברצונכם לבצע בירור רפואי בהקדם, ניתן כיום לבצע הליך אבחון מהיר לבעיות לב, על מנת לתת מענה למטופלים אשר מבקשים לוותר על תקופה ארוכה של התרוצצות, ביורוקרטיה והמתנה המלווה פעמים רבות בתחושת חרדה ואי ודאות (שממילא אינם בריאים ללב).  </p>
<p style="direction: rtl;">התור לרופאי <strong>שירות קרדיאלי מהיר</strong> יקבע בתוך שלושה ימים ממועד הפנייה והבדיקות שידרשו לתהליך האבחון יתואמו אף הן תוך שלושה ימי עסקים מיום הפגישה עם הרופאים (למעט בדיקות חריגות). שיחת הסיכום עם הרופאים המאבחנים תקבע גם היא תוך שלושה ימים מקבלת התוצאה האחרונה.</p>
<p style="direction: rtl;"><strong>פרופ' גדי קרן, מנהל תחום קרדיולוגיה באסותא</strong><strong>, </strong>אחראי, בין היתר, על הנהגת ויישום רצף טיפולי במערך הקרדיולוגי, על מנת לאפשר אבחון וטיפול מיטבי: "רצף טיפולי בתחום הקרדיולוגיה הינו קריטי להצלת החיים, שירותי הלב בקרדיולוגיה נבנו כמערך מסודר עם תקשורת טובה מאד בתוך המוסדות השונים של הרשת. אדם יכול להגיע למסע של ייעוץ, אבחון, טיפול (ניתוח במידת הצורך), החלמה ושיקום במקום אחד, ובידי הצוות הרפואי הטוב בישראל".</p>
<h2 style="direction: rtl;">מכל הלב</h2>
<p style="direction: rtl;">כדי למנוע תחלואה לבבית מומלץ לטפל בגורמי הסיכון הקיימים: יתר לחץ דם, סכרת והשמנת יתר ולהקפיד על תזונה מאוזנת, פעילות גופנית, הפחתת סטרס והימנעות מעישון – אלה הם כללי הזהב שיסייעו לשמור על הלב שלכם בריא וחזק לאורך זמן.</p>
<p style="direction: rtl;"> </p>

בשנים האחרונות התפתחו מספר בדיקות אבחון חדשניות ולא פולשניות המאפשרות הצצה אל הלב, על מנת לאפשר גילוי מוקדם ומציל חיים של בעיות לבביות.

מחלות לב: מניעה, אבחון וטיפול - זה בידיים שלכם | אסותא

Heart Disease: Prevention, Diagnosis and Treatment

 מחלות לב: מניעה, אבחון וטיפול- זה בידיים שלכם

<div class="episode-content">
<div class="border-0 d-flex  list">
<div class="card-body mt-5 ps-0">
<p style="direction: rtl;">פרופ' איתן פרידמן, מומחה באונקוגנטיקה וראש המרכז הגנטי לאבחון מוקדם באסותא, על פריצות דרך בתחום הגנטיקה הרפואית, שישנו את פני האנושות בזכות רפואה מונעת</p>
</div>
</div>
</div>

פרופ' איתן פרידמן, מומחה באונקוגנטיקה וראש המרכז הגנטי לאבחון מוקדם באסותא, על פריצות דרך בתחום הגנטיקה הרפואית, שישנו את פני האנושות בזכות רפואה מונעת



איך תדעו האם אתם בסיכון לפתח סרטן? |אסותא

Oncogence

אונקוגנטיקה - איך תדעו האם אתם בסיכון לפתח סרטן ?

מנהלת תחום מיפויי לב באסותא מרכזים רפואיים

פרופ' טלי שריר

<h2 style="direction: rtl;">רפואת לב מונעת היא הטיפול הטוב ביותר</h2>
<p style="direction: rtl;">הלב שלנו חשוף להרבה מאד גורמי סיכון אשר עלולים לפגוע בו. אורח החיים היושבני, מיעוט בפעילות גופנית ומזון מתועש מעלים משמעותית את הסיכון להתפתחות מחלות לב שונות, במרבית המקרים ללא סימנים מוקדמים. וזוהי אחת הבעיות – ממש כמו לחץ דם גבוה, המכונה "הרוצח השקט", כך מחלות לב כליליות עלולות להוביל לאירועי לב פתאומיים ומסכני חיים, מבלי שנהיה מודעים לכך בזמן. למעשה, בארה"ב מתים כחצי מיליון איש מדי שנה מאירועי לב פתאומיים, אשר ידיעה מוקדמת לגבי תסמינים ראשונים יכלה להציל את חייהם.  </p>
<h2 style="direction: rtl;">מיפוי לב חדשני יכול להציל את חייכם</h2>
<p style="direction: rtl;">אחת הדרכים לאבחון מוקדם של בעיות בלב היא באמצעות מיפוי לב. מדובר בבדיקה שמאבחנת הצרויות או חסימות בכלי דם, מאפשרת להעריך מצב של זרימת הדם בכלי הדם של הלב ומספקת גם חיזוי לסיכון לאירועי לב בעתיד.</p>
<h2 style="direction: rtl;">איך מבוצעת הבדיקה?</h2>
<p style="direction: rtl;">המטופל/ת מגיעים למכון, עושים בדיקת מאמץ שבמהלכה מתבצעת בדיקת אק"ג, ובשיא המאמץ מזריקים למטופלים חומר רדיואקטיבי במינון נמוך, שמגיע אל הלב ומאפשר לאבחן את זרימת הדם בבדיקת הדמיה שמבוצעת לאחר מכן. ע"פ תוצאות ההדמיה ניתן להבחין באילו מקומות זרימת הדם אינה תקינה, והאם שריר הלב מתכווץ כראוי. בנוסף למיפוי מתבצעת סריקה לזיהוי משקעי סידן בעורקים, וכך ניתן לאתר אנשים עם טרשת עורקים אשר נמצאים בסיכון לאירוע לב, ולטפל בהם בהתאם.</p>
<h2 style="direction: rtl;">המצלמה המתקדמת בעולם</h2>
<p style="direction: rtl;">מיפוי הלב מתבצע באסותא באמצעות מצלמה גרעינית חדשנית, אשר קולטת את החומר הרדיואקטיבי שמוזרק למטופלים, ומעבירה את המידע לתמונה ממוחשבת במהירות גדולה ובאיכות גבוהה. למעשה, בהשוואה למיפוי לב רגיל שאורך כ-20 דקות. מיפוי הלב במצלמה החדשנית אורך כ-3 דקות, והתמונה מתקבלת ברזולוציה כפולה באיכותה.</p>
<p style="direction: rtl;"><strong>פרופ' טלי שריר, מנהלת תחום מיפויי לב באסותא מרכזים רפואיים</strong>: "אנחנו מובילים ברמה עולמית בזכות המצלמה הגרעינית המתקדמת, שבאמצעותה ניתן להגיע לצילום מהיר ואיכותי, תוך הזרקה מופחתת של חומר וקרינה ברמה נמוכה בהרבה. למעשה אנחנו עובדים ברמות קרינה נמוכות ב-50%-90% פחות ממקומות אחרים".</p>
<h2 style="direction: rtl;">אז מי צריך לשקול ביצוע מיפוי לב?</h2>
<p style="direction: rtl;">הבדיקה מתאימה לאנשים עם גורמי סיכון למחלה כלילית: יתר לחץ דם, סוכרת, כולסטרול, סיפור משפחתי ועישון, וכן לאנשים עם מחלה ידועה שעברו אוטם בשריר הלב. תשומת לב מיוחדת לאבחון מוקדם צריך להינתן בקרב נשים, אשר מחלות לב נמצאות במקום הראשון כגורם תמותה בנשים.</p>
<p style="direction: rtl;"> ואולי זה המקום לכוון זרקור אל תחלואת לב בקרב נשים, אשר מסתמנת באופן שונה אצל נשים לעומת גברים. בניגוד לתסמיני לחץ בחזה אצל גברים, סימנים מקדימים להתקפי לב בקרב נשים יכולים להיות כאבים מפושטים בכתפיים, בחזה ובגב, כאבים בלסת, קושי בנשימה, בחילות וסחרחורת, עייפות ניכרת ותעוקה כללית המופיעה לעתים במנוחה ולאו דווקא במאמץ. נתונים מכל העולם מלמדים כי במקרה של תעוקת לב - נשים מגיעות למיון בממוצע כשעה מאוחר יותר מגברים באותו מצב, בשל תחושת אי נוחות לפנות לטיפול רפואי ואי הנעימות "להכביד על הסביבה". בסופו של דבר התמותה בקרב נשים מאירועי לב חסימתיים גבוהה יותר מאשר תמותת גברים באותו סוג אירוע. לכן חשוב להיות מודעות לסימני האזהרה אשר לא תמיד מתאימים לתיאור הקלאסי של התקף לב. אם את מרגישה עייפות משמעותית ממושכת, אי נוחות, כאבי כתפיים ולעתים בחילה – פני לבירור רפואי. זה יכול להציל חיים.</p>

סקרנים להביט ישר אל תוך הלב שלכם? מיפוי לב במצלמה גרעינית - הטכנולוגיה החדשנית בעולם מספקת תמונה מדויקת ביותר של זרימת דם בעורקים הכליליים ומצב הלב

ההצצה הכי מתקדמת לתוך הלב | אסותא

heart tali sharir

 ההצצה הכי מתקדמת אל הלב 

מנתח לב בכיר, אסותא רמת החייל

פרופ' אהוד רענני

<h2 style="direction: rtl;">ההתקדמות בניתוחי לב</h2>
<p style="direction: rtl;">ניתוח לב היה בעבר מונח שהחריד אנשים רבים ובצדק. ניתוחי הלב התבצעו בגישות פתוחות, כללו החלמה כואבת וממושכת והותירו צלקות גדולות ודרמטיות. אבל כירורגיית הלב עברה שינוי בשנים האחרונות - הטכניקות התקדמו, הציוד השתכלל והסיכון הניתוחי פחת משמעותית. בין השאר חל שיפור גדול בטכנולוגית מכונת לב ריאה, אשר מעבירה דרכה את דם המנותח ומחמצנת אותו במהלך הניתוח. ההתקדמות הגדולה בציוד החיוני הזה הפכה את ניתוחי הלב לבטוחים הרבה יותר. כמו כן, ישנם ניתוחים המבוצעים תחת הדמיות, כגון החדרת מצלמות אקו (אולטרסאונד) דרך הוושט במסגרת ניתוחי מסתמים, והכלים הניתוחיים החדשניים מאפשרים קשירה טובה יותר של כלי דם ומסתמים.</p>
<p style="direction: rtl;">בנוסף, ניתוחי לב מתבצעים כיום פעמים רבות בגישות זעיר פולשניות הכוללות התערבות כירורגית קטנה הרבה יותר אשר מפחיתה סיכון לזיהומים ומקלה מאד על ההחלמה. והמספרים מדברים בעד עצמם – לפני 40 שנים התמותה מניתוחי לב עמדה על 5-10 אחוזים, לעומת 1-2 אחוזים כיום.</p>
<p style="direction: rtl;">כך למשל ניתן לבצע כיום ניתוח לתיקון המסתם המיטראלי בגישה אנדוסקופית, תוך צמצום משמעותי של החתך הניתוחי. במסגרת הניתוח מבוצע חתך קטן של 5 ס"מ בין הצלעות, ודרכו מוחדרים המצלמה, סיב התאורה ומכשירי הניתוח, שבאמצעותם מתבצע תיקון המסתם. לאחר הניתוח נדרשים כ-3 ימי אשפוז במקום 5-6 ימים שדרושים לאחר ניתוח הכולל חיתוך של עצם החזה. גם ניתוחים לתיקון והחלפה של המסתם האורטאלי מבוצעים כיום בגישה זעיר פולשנית, וישנם מצבים שניתן לבצע כך גם ניתוחי מעקפים.</p>
<h2 style="direction: rtl;">האם ניתוח זעיר פולשני תמיד עדיף?</h2>
<p style="direction: rtl;">ניתוח זעיר פולשני כרוך אמנם בחתך ניתוחי קטן יותר והחלמה קלה יותר, אבל לא תמיד הוא מתאים. יש לזכור כי בניתוח לב פתוח, יש למנתחים גישה קלה וברורה יותר לאזור הניתוחי, וישנם מצבים שבהם שיטה זו עדיפה.</p>
<p style="direction: rtl;"><a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/ehud-raanani-22189"><strong>פרופ' אהוד רענני</strong></a>, מנתח לב בכיר באסותא, מבצע בין כותלי בית החולים את ניתוחי הלב המורכבים ביותר: "אנחנו תומכים בביצוע ניתוחים זעיר פולשניים אבל לא על חשבון איכות הניתוח. לפעמים המטופלים לוחצים על גישה זעיר פולשנית אבל לא תמיד זה מתאים. כאשר הניתוח הזעיר פולשני בטוח באותה מידה כמו ניתוח פתוח והתוצאה הסופית תהיה באותה איכות – אנחנו מבצעים את הניתוח זעיר פולשני, אבל לא צריך להירתע מניתוח פתוח".</p>
<h2 style="direction: rtl;">שם המשחק – עבודת צוות</h2>
<p style="direction: rtl;">תחום ניתוחי הלב מתבסס היום על שיתוף פעולה מוגבר בין רופאים לכירורגים, הודות לממשק בין תחום ניתוחי לב לקרדיולוגיה פולשנית, לטובת תוצאות טובות ובטוחות יותר. אם בעבר נחלק התחום לשתי דיסיפלינות נפרדות – ניתוחי לב וקרדיולוגיה, הרי שעם התפתחות הקרדיולוגיה הפולשנית ניתן לבצע פרוצדורות טיפוליות, כגון הכנסת סטנס או החלפת מסתם בצינתור, באופן שמחליף ניתוח. כדי להחליט על גישת הטיפול הנכונה מתקיימת התייעצות בקרב "צוות לב" הכולל מנתח לב, קרדיולוג פולשני וקרדיולוג מטפל, המשתפים ביניהם פעולה למען רפואה טובה ובטוחה יותר. למעשה מדובר בחלק ממגמה כוללת של רפואה מותאמת אישית שמיושמת בהדרגה גם בתחום בריאות הלב, ומתבטאת בגישה היברידית המתאימה לכל מטופל את חליפת הטיפול המתאימה לו.</p>
<h2 style="direction: rtl;">להיות בידיים בטוחות</h2>
<p style="direction: rtl;">חשוב לציין כי בביה"ח אסותא רמת החייל פועלת יחידת טיפול נמרץ, המצוידת במיכשור מתקדם וציוד שנותן מענה לחולים לאחר ניתוחים מורכבים, או במצבי חירום. היחידה מאובזרת במנשמים מתקדמים מכל סוג, מערכת מוניטורים חדשה ואיכותית המאפשרת לנטר את הפעילות הקרדיאלית והמוחית של המטופלים באופן רציף ובטוח. ביחידה 13 מיטות שעומדות לרשות המטופלים בזמינות גבוהה".</p>

מועמדים לניתוח לב? בשנים האחרונות חלה התקדמות אדירה בתחום ניתוחי לב חזה והם מתבצעים בגישות זעיר פולשניות המאפשרות ניתוח בטוח והחלמה קלה יותר.

ניתוחי לב – לא מה שהיה פעם | אסותא

Cardiac surgery-no what used to be

 ניתוחי לב- לא מה שהיה פעם

<p style="direction: rtl;">לב האדם הוא מכונה מופלאה, הוא פועם ללא הפסקה כבר מהשבוע הרביעי להריון ויש לו יכולת להתאים את פעילותו תוך שניות בודדות למצבו המשתנה של הגוף. במנוחה מפיקה משאבת הלב תפוקה של 5 ליטר דם בדקה ובמאמץ, תעלה תפוקה זו עד 20 ליטר דם בדקה.</p>
<p style="direction: rtl;">לצערנו, למרות מאמצים כבירים למניעה, מחלות לב וכלי דם מהוות סיבת תמותה ותחלואה מובילה בעולם כולו.</p>
<p style="direction: rtl;"><strong>אז איך בכל זאת ניתן לשמור על הלב שלנו ולצמצם את הסיכון למחלות לב</strong><strong>?</strong></p>
<ul>
<li style="text-align: right;">
<h2>פעילות גופנית</h2>
</li>
</ul>
<p style="direction: rtl;">בעידן הנוכחי הפעילות הגופנית הנפוצה ביותר היא דפדוף עם אצבע אחת על מסך כלשהו. סגנון חיים יושבני (sedentary) בו אנו מבלים את מרבית שעות היממה בישיבה וללא תנועה, קשור באופן ישיר בהתפתחות טרשת עורקים ומחלות לב. מחקרים הוכיחו כי מעבר מסגנון חיים זה למצב בו אנו מבצעים פעילות גופנית אירובית (דהיינו- הליכה, אופניים, ריצה, שחייה), קשור בהורדה משמעותית של הסיכון לתמותה והתקפי לב. פעילות זו לא דורשת הרבה מאיתנו, רק לנעול נעלים ולצאת החוצה להליכה. אם נוסיף בדרך גם כמה תרגילי גמישות וכח בכל אחד מהמתקנים הפזורים בישוב, הרווחנו גם את יתרונות בניית העצם והמפרקים החשובים להמשך החיים.</p>
<ul>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">
<h2>שמירה על משקל תקין</h2>
</li>
</ul>
<p style="direction: rtl;">השמנת יתר קשורה אף היא בהעדר פעילות גופנית, עליה בסיכון לסוכרת, דום נשימה בשינה ועוד מספר לא מבוטל של מחלות. מאידך, רבים מאיתנו התייאשו מזמן מדיאטות וניסיונות לרדת במשקל והשלימו עם המצב הקיים. אז איך בכל זאת אפשר לעשות זאת?! אין נוסחת קסם אך יש כמה עקרונות מנחים: ראשית, יש לקבוע יעדים מדידים וריאלים כלומר- לאיזה משקל נרצה להגיע ובכמה זמן. שנית, יש לבצע שינויים בהדרגה. בדומה לפעילות גופנית, הקושי המרכזי שלנו הוא התמדה ולכן יש להכין תוכנית, להכניס אותה ליומן ובכל שבוע להתקדם עוד צעד אחד. שלישית, שליטה. חלק משמעותי בעליה במשקל קשור בהעדר שליטה על התזונה שלנו. רק אם נחשוב שניה אחת לפני כל ביס (האם אני באמת צריך את זה?!) ונוותר על הפיתוי לחזור למקרר כל כמה דקות, בעיקר בשעות הערב, כבר החזרנו לעצמו את השליטה ומכאן, תוך תכנון נכון- אנחנו בכיוון הנכון לירידה רצויה ומתוכננת במשקל.</p>
<ul>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">
<h2>תזונה נכונה</h2>
</li>
</ul>
<p style="direction: rtl;">רבות נכתב אודות חשיבות התזונה שלנו. אנחנו נוטים היום לאכול כמויות גדולות של מזון, המזון עצמו מעובד ועתיר בסוכרים ושומנים. כך הסיכוי שלנו להצליח להזין את הגוף שלנו במה שהוא באמת צריך קטן. כולנו יודעים שירקות בצורתם הטבעית בריאים יותר ממנת שווארמה אבל מה לעשות, שווארמה זה מאוד טעים! אז מה עושים?! כבר אמרנו... שליטה. הכל עניין של מודעות, ובעיקר- כמויות. מותר מידי פעם לאכול שווארמה או מזון אחר באותו סגנון. חשוב להנות מאוכל ולא להיות קיצוני. מאידך, חשוב לא פחות לאזן דהיינו ביום בו אנו מתכננים ארוחה עתירת קלוריות, לצמצם את הצריכה שלנו של מזון עתיר קלוריות בשאר שעות היממה. אנו מבינים היום שאחת המלחמות החשובות בתחום התזונה היא הסוכר והפחמימות שלנו במזון. אם נצליח להוריד את כמות הפחמימות הצרכת (סוכר, משקאות ממותקים, אורז, פסטה, תפוחי אדמה) - הסיכוי שנרד במשקל ונמנע מסוכרת וממחלות לב, יעלה משמעותית.</p>
<ul>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">
<h2>איזון גורמי סיכון</h2>
</li>
</ul>
<p style="direction: rtl;">אז התחלנו לעשות הליכות 3-4 פעמים בשבוע, אנחנו כבר לא מחוברים למקרר כל ערב, אנחנו חושבים רגע לפני שאנחנו מכניסים עוד בורקס לפה- עשינו שינוי גדול. נשאר לנו רק לוודא שגורמי סיכון אחרים הקשורים במחלות לב נמצאים בשליטה. הפסקת עישון, איזון שומני הדם, איזון סוכרת ולחץ דם יעזרו לנו להמשיך ולהוריד את הסיכון למחלות לב. עצה בעניין זה- לצערנו, מטופלים רבים מגיעים לבירור ומעקב בשלב מאוחר בחיים. סוכרת, לדוגמא, מתגלה כ-5-7 שנים לאחר שהיא החלה ובעצם כאשר היא מאובחנת, היא כבר נותנת את אותותיה בתחלואה משמעותית. לכן, כבר מגיל צעיר כדאי להכנס לשגרת בדיקות סקר.</p>
<ul>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">
<h2>בדיקות ומעקב קרדילוגי</h2>
</li>
</ul>
<p style="direction: rtl;">קיימות היום טכנולוגיות מרשימות מאוד אשר מסוגלות לתת מידע רלוונטי בכל גיל אודות מצב הלב וכלי הדם שלנו ובכך לסייע בקבלת החלטות לטיפול מונע. כיום, יותר מבעבר, מומחים בתחום מסוגלים להתאים את הבדיקות הרלוונטית למטופל על פי גילו, מצבו הרפואי, ההסטוריה המשפחתית שלו ויעדיו להמשך החיים וכך לתכנן בשיתוף המטופל, את שיטת הטיפול והמעקב.</p>
<p style="direction: rtl;">אז אם נסכם, בריאות הלב שלנו בידנו. עם קצת מודעות ומוטיבציה, אנחנו יכולים לצמצם משמעותית את הסיכון שלנו לחלות במחלות לב. הכל עניין של החלטה! המפתח- צעדים קטנים והתמדה.</p>
<p style="direction: rtl;">ולא לשכוח, אנחנו הקרדיולוגים כאן לסייע. לא רק כאשר כבר קרה אירוע וצריך למנוע את האירוע הבא, אלא דווקא לפני אירוע, לעזור לכם לעשות את השינוי.</p>
<p style="direction: rtl;"> </p>
<p style="direction: rtl;"><strong>הכתבה נכתבה על ידי</strong><strong>:</strong> <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/saar-minha-36525"><strong>פרופ' סער מנחה</strong></a>, מצנתר בכיר, אסותא רמת החייל, קרדיו-טים מרפאת מומחים</p>
<p style="direction: rtl;"> </p>

עצות לשמירה על לב בריא ומניעת מחלות לב

מה עשית היום בשביל הלב שלך?! | אסותא

heart cardio team

 מה עשית היום בשביל הלב שלך ?! 

כיצד הצחוק יכול לרפא את הלב שלכם

<div style="direction: rtl;"><span>אין זה חדש שצחוק מוסיף לבריאות האדם. צחוק הוכח כדרך יעילה להתמודדות עם לחץ, חרדה ודיכאון על ידי הורדת רמות הורמוני הסטרס (קורטיזול ואפינאפרין) לצד העלאת הנוירוטרנסמיטורים דופמין וסרוטונין המייצרים תחושה של מצב רוח מרומם וגם מסייעים בשיכוך כאבים. הצחוק גם מהווה קטליזטור בתהליך ייצור נוגדנים ותאי T, </span><span>ולכן הוכח במחקרים כמחזק את המערכת החיסונית</span><span>.</span></div>
<div style="direction: rtl;"><span></span></div>
<div style="direction: rtl;"><span>מעבר לזאת, הצחוק גם מגן על בריאות המוח על ידי הפעלת מספר אזורים במקביל, כדוגמת</span><span>&nbsp;</span><span>אזור בקליפת המוח האחראי על תנועה ופעולת השרירים, האונה הפרונטלית (המצחית) – המעורבת בפעילויות קוגניטיביות כגון זיכרון לטווח קצר, הצבת יעדים וקבלת החלטות והמערכת הלימבית הקשורה לרגשות. </span></div>
<div style="direction: rtl;"><span></span></div>
<div style="direction: rtl;"><span>עוד נמצא שבפעולת צחוק הנמשכת בין 10 ל-15 דקות ניתן לשרוף עד</span><span> 40 </span><span>קלוריות</span><span>. </span><span>מחקר יפני משנת 2022, דיווח שתוכנית צחוק בת 12 שבועות לאנשים עם גורמי סיכון לפתח תסמונת מטאבולית סייעה להורדה&nbsp;במשקל ולשיפור מדד&nbsp;מסת הגוף </span><span>(BMI</span><span>)</span><span> .<br></span></div>
<div>
<p style="direction: rtl;">&nbsp;</p>
<h2 style="direction: rtl;">אז כיצד צחוק קבוע יכול לשפר את בריאות הלב של מטופלים?</h2>
<p style="direction: rtl;">במחקר מיוחד מסוגו שנערך בברזיל, והוצג לאחרונה בכנס האיגוד האירופאי לקרדיולוגיה באמסטרדם, נמדדה ההשפעה של תרפיית צחוק על מדדי דלקת ותפקוד הלב של אנשים עם מחלת לב איסכמית. בקרב קבוצת ההתערבות, פעולת הצחוק שיפרה באופן משמעותי את מדדי הדלקת ויכולת התרחבות של רקמות הלב, וכפועל יוצא חלה עלייה של כ-10% ברמת זרימת החמצן לכל איברי הגוף כבר לאחר 12 שבועות של תרפיית צחוק.<br><br>מבחינה פיזיולוגית, כשצוחקים קצב הלב עולה, הנשימות שלנו עמוקות יותר ומכילות יותר חמצן וכפועל יוצא, זרימת הדם מוגברת, דפנות כלי הדם מתרחבים והתפקוד הווסקולרי שלנו משתפר. קבוצת ההתערבות, שצחקה הרבה מעל הממוצע, גם הדגימה ירידה במדדי דלקת, הקשורים להתפתחות טרשת עורקים והצטברות פלאק על דפנות הלב. <br><br>על אף שהמחקר ראשוני ויש צורך במחקרים נוספים לחיזוק הממצאים הללו, בצד נטילת טיפול תרופתי קבוע, שמירה על תזונה ים-תיכונית וביצוע פעילות גופנית בשגרת היום-יום, בהחלט ניתן ומומלץ להוסיף צחוק מתגלגל וקורט הומור לשגרת החיים של אנשים עם מחלות לב. זה ירומם את מצב הרוח ויגן על בריאות הלב.</p>
</div>
<div>
<p style="direction: rtl;">&nbsp;</p>
<p style="direction: rtl;">כתיבה: <strong>קארן ברונר</strong>, M.Sc HPE, מנהלת המחלקה לקידום בריאות ובריאות דיגיטלית, אגף הרפואה.</p>
</div>
<div>
<p style="direction: rtl;"><a href="https://www.assuta.co.il/contact_us_lobby/">ליצירת קשר וקביעת תור לחצו כאן&gt;</a></p>
</div>

האם צחוק מתגלגל הוא כלי נוסף בארסנל הטיפול שיש לנו במחלות לב? 
מחקר חדש מביא תוצאות מבטיחות ומעלות חיוך. 