מומחה באונקוגנטיקה וראש המרכז הגנטי לאבחון מוקדם, אסותא מרכזים רפואיים

פרופ' איתן פרידמן

פרופ'

פרופ' איתן פרידמן, מומחה ברפואה פנימית ובגנטיקה רפואית תוך התמקצעות באונקוגנטיקה, מוביל המכון הגנטי לאבחון מוקדם באסותא מרכזים רפואיים, בהרצאה "סרטן שד ותורשה - האם יש קשר?"

פרופ' איתן פרידמן, מומחה ברפואה פנימית ובגנטיקה רפואית תוך התמקצעות באונקוגנטיקה, מוביל המכון הגנטי לאבחון מוקדם באסותא מרכזים רפואיים, בהרצאה "סרטן שד ותורשה - האם יש קשר?" 

סרטן שד ותורשה |אסותא

Breast cancer and heredity

וובינרים - צפו בהרצאות בעולמות הבריאות 

באסותא, אנו שמחים להציע לכם מגוון הרצאות מרתקות על עולמות הבריאות. צפו בוובינרים כאן.

את תכניות ערוץ דוק כבר הכרתם ?

מומחה לכירורגיה כללית, אסותא רמת החייל

ד"ר רון גרינברג

ד"ר

פרוקטולוגיה - אבחנה, גורמי הסיכון, דרכי הטיפול והטכנולוגיות החדשות בתחום

ד"ר רון גרינברג, מומחה בכירורגיה כללית, אסותא רמת החייל, בהרצאתו על הנושאים השכיחים בפרוקטולוגיה - טחורים, פיסורה אנאלית ואי שליטה על הסוגרים:
אבחנה, גורמי הסיכון, דרכי הטיפול והטכנולוגיות החדשות בתחום.


פרוקטולוגיה - אבחנה, גורמי הסיכון, דרכי הטיפול והטכנולוגיות החדשות בתחום |אסותא

fructology

פרוקטולוגיה- אבחנה, גורמי הסיכון, דרכי הטיפול והטכנולוגיות

אחראית תחום גידולי בית חזה, אסותא מרכזים רפואיים

ד"ר אליזבטה דודניק

ד"ר אליזבטה דודניק, אונקולוגית ריאות, יו"ר חוג הריאה הארצי ומנהלת תחום אונקולוגיית ריאה באסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא אבחון מוקדם ומניעה של מחלות ריאה

ד"ר אליזבטה דודניק, אונקולוגית ריאות, יו"ר חוג הריאה הארצי ומנהלת תחום אונקולוגיית ריאה באסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא אבחון מוקדם ומניעה של מחלות ריאה

אבחון מוקדם ומניעה של מחלות ריאה/ד"ר אליזבטה דודניק, אסותא מרכזים רפואיים |אסותא

Early diagnosis and prevention of lung disease

אבחון מוקדם ומניעה של מחלות ריאה

 מומחה בכירורגיה כללית ואונקולוגית, אסותא רמת החייל

ד"ר שחר לקס

ד"ר שחר לקס, מומחה בכירורגיה כללית ואונקולוגית, אסותא רמת החייל, בהרצאתו בנושא סרטן העור.

ד"ר שחר לקס, מומחה בכירורגיה כללית ואונקולוגית, אסותא רמת החייל, בהרצאתו בנושא סרטן העור.

סרטן עור - גורמי סיכון, אבחון וטיפול  |אסותא

Skin cancer

סרטן עור - גורמי סיכון, אבחון וטיפול 

מנהלת השירות לעבודה סוציאלית, אסותא מרכזים רפואיים

ד"ר ג'וליה גוזמן

מרגישים לחץ? חרדה? בגלל המצב - אתם לא לבד! ד"ר ג'וליה גוזמן, מנהלת השירות לעבודה סוציאלית, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא התמודדות במצבי לחץ וחרדה.

ד"ר ג'וליה גוזמן, מנהלת השירות לעבודה סוציאלית, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא התמודדות במצבי לחץ וחרדה.

מרגישים לחץ? חרדה? בגלל המצב - אתם לא לבד!  |אסותא

Pressure and anxiety

איך נתמודד במצבי לחץ וחרדה?

מנהל השירות הגינקו-אונקולוגי, אסותא ראשון לציון

ד"ר לירון קוגן

ד"ר לירון קוגן, מנהל שירות אונקוגינקולוגיה, אסותא ראשון לציון, בהרצאתו בנושא צוואר הרחם ווירוס הפפילומה

ד"ר לירון קוגן, מנהל שירות אונקוגינקולוגיה, אסותא ראשון לציון, בהרצאתו בנושא צוואר הרחם ווירוס הפפילומה

צוואר הרחם, וירוס הפפילומה ומה שביניהם |אסותא

Cervix, papilloma virus

צוואר הרחם, וירוס הפפילומה ומה שביניהם

ד"ר ג'וליה גוזמן, מנהלת השירות לעבודה סוציאלית, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא איכות חיים בגיל השלישי.

ד"ר ג'וליה גוזמן, מנהלת השירות לעבודה סוציאלית, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא איכות חיים בגיל השלישי.

עד 100 כ-20: איכות חיים בגיל השלישי |אסותא

Quality of life in the third age

עד 100 כ-20: איכות חיים בגיל השלישי

מומחית בינלאומית לאבחון וטיפול בסרטן הערמונית, אסותא מרכזים רפואיים

ד"ר אורית רז

ד"ר אורית רז, מומחית בינלאומית לאבחון וטיפול בסרטן הערמונית באסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא בלוטת הערמונית, לרגל חודש העלאת המודעות לסרטן הערמונית. ההרצאה עוסקת בשינויים הביולוגיים המתרחשים עם השנים בבלוטה, אשר עשויים להשפיע על התפקוד המיני, יכולת ההשתנה ואף התפתחות סרטן. כמו כן, ההרצאה עוסקת בחידושים בתחום סרטן הערמונית, אשר משפרים באופן משמעותי את הדיוק באבחון וטיפול המחלה.

ד"ר אורית רז, מומחית בינלאומית לאבחון וטיפול בסרטן הערמונית באסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא בלוטת הערמונית, לרגל חודש העלאת המודעות לסרטן הערמונית. ההרצאה עוסקת בשינויים הביולוגיים המתרחשים עם השנים בבלוטה, אשר עשויים להשפיע על התפקוד המיני, יכולת ההשתנה ואף התפתחות סרטן. כמו כן, ההרצאה עוסקת בחידושים בתחום סרטן הערמונית, אשר משפרים באופן משמעותי את הדיוק באבחון וטיפול המחלה.


הערמונית: בלוטה קטנה, צרות גדולות - האם כך הדבר? |אסותא

Prostate: Little gland, big troubles

הערמונית: בלוטה קטנה, צרות גדולות - האם כך הדבר?

מנהלת תחום גידולי מערכת עיכול, אסותא רמת החייל

ד"ר אסתר טחובר

ד"ר אסתר טחובר, מנהלת תחום גידולי מערכת העיכול, אסותא רמת החייל, בהרצאתה לרגל חודש המודעות לסרטן המעי הגס, בנושא: מניעה וטיפול בגידולי מערכת העיכול - כל מה שחשוב לדעת על גילוי מוקדם ורפואה מותאמת אישית

ד"ר אסתר טחובר, מנהלת תחום גידולי מערכת העיכול, אסותא רמת החייל, בהרצאתה לרגל חודש המודעות לסרטן המעי הגס, בנושא: מניעה וטיפול בגידולי מערכת העיכול - כל מה שחשוב לדעת על גילוי מוקדם ורפואה מותאמת אישית

מניעה וטיפול בגידולי מערכת העיכול-כל מה שחשוב לדעת על גילוי מוקדם ורפואה מותאמת אישית | אסותא

Prevention and treatment of digestive tumors

מניעה וטיפול בגידולי מערכת העיכול

מומחה בכירורגיה אורתופדית, מנתח עמוד שדרה, אסותא חיפה

ד"ר ליאור מרום

ד"ר ליאור מרום, מומחה בכירורוגיה אורתופדית, מנתח עמוד שדרה, אסותא חיפה, בהרצאתו בנושא: עמוד השדרה מתקדם לגבורות - מה מתרחש בעמוד השדרה כחלק מההתבגרות שלנו?

ד"ר ליאור מרום, מומחה בכירורוגיה אורתופדית, מנתח עמוד שדרה, אסותא חיפה, בהרצאתו בנושא: עמוד השדרה מתקדם לגבורות - מה מתרחש בעמוד השדרה כחלק מההתבגרות שלנו?

עמוד השדרה מתקדם לגבורות |אסותא

The spine is advanced to heroism

עמוד השדרה מתקדם לגבורות

סרטן שד ותורשה

נוירולוגית, מומחית במחלת פרקינסון ובהפרעות תנועה, אסותא רמת החייל


ד"ר סנדרה בניזרי

ד״ר

ד"ר סנדרה בניזרי, נוירולוגית, מומחית במחלת פרקינסון ובהפרעות תנועה, אסותא רמת החייל, בהרצאתה על איכות חיים עם מחלת הפרקינסון – טיפים ודרכי התמודדות.

איכות חיים עם מחלת הפרקינסון – טיפים ודרכי התמודדות

איכות חיים עם מחלת הפרקינסון | אסותא

Parkinson's_disease

איכות חיים עם מחלת הפרקינסון: טיפים ודרכי התמודדות

פסיכיאטרית ומנהלת רפואית של שירות בריאות הנפש ב"אסותא עד הבית"

ד"ר מורן שגיב

ד"ר מורן שגיב, רופאה פסיכיאטרית מומחית, מנהלת השירות הפסיכיאטרי וטיפול רגשי, אסותא עד הבית, בהרצאתה בנושא "חרדה, דיכאון ומה שביניהם", אשר עוסקת בסוגי הפרעות נפשיות

ד"ר מורן שגיב, רופאה פסיכיאטרית מומחית, מנהלת השירות הפסיכיאטרי וטיפול רגשי, אסותא עד הבית, בהרצאתה בנושא "חרדה, דיכאון ומה שביניהם", אשר עוסקת בסוגי הפרעות נפשיות

חרדה דיכאון ומה שביניהם | אסותא 

anxiety_and_depression

חרדה דיכאון ומה שביניהם

מומחה קרדיולוגיה, אסותא רמת החייל 

פרופ' רפאל רוסו

פרופ' רפאל רוסו, קרדיולוג מומחה באסותא רמת החייל ומנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה במערך הקרדיולוגיה, מרכז רפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, בהרצאתו בנושא פרפור פרוזדורים, במסגרת סדרת וובינרים לרגל יום הלב בשיתוף אתר מ.ת.ג

פרופ' רפאל רוסו, קרדיולוג מומחה באסותא רמת החייל ומנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה במערך הקרדיולוגיה, מרכז רפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, בהרצאתו בנושא פרפור פרוזדורים, במסגרת סדרת וובינרים לרגל יום הלב בשיתוף אתר מ.ת.ג

פרפור פרוזדורים: קווים לדמותה של הפרעת קצב הלב השכיחה ביותר ודרכי הטיפול בה | אסותא

Atrial_fibrillation

פרפור פרוזדורים: קווים לדמותה של הפרעת קצב הלב השכיחה ביותר ודרכי הטיפול בה

רופאה מומחית בקרדיולוגיה ומנהלת רפואית של מערך הלב, אסותא רמת החייל

ד"ר מיטל רופא שמואל

ד"ר מיטל רופא שמואל, קרדיולוגית מומחית, מנהלת רפואית של מערך הלב, אסותא רמת החייל, בהרצאתה על התקף לב, כחלק מסדרת וובינרים מיוחדת לרגל יום הלב בשיתוף אתר מ.ת.ג

ד"ר מיטל רופא שמואל, קרדיולוגית מומחית, מנהלת רפואית של מערך הלב, אסותא רמת החייל, בהרצאתה על התקף לב, כחלק מסדרת וובינרים מיוחדת לרגל יום הלב בשיתוף אתר מ.ת.ג

אוטם שריר הלב או במינוח המוכר יותר התקף לב | אסותא 

Heart_attack

אוטם שריר הלב או במינוח המוכר יותר התקף לב

ד"ר מיטל רופא שמואל, רופאה מומחית בקרדיולוגיה, מנהלת מערך הלב, אסותא רמת החייל, בהרצאתה בנושא אוטם שריר הלב או במינוח המוכר יותר התקף לב - גורמים, אבחון, טיפול ומניעה.

ד"ר מיטל רופא שמואל, רופאה מומחית בקרדיולוגיה, מנהלת מערך הלב, אסותא רמת החייל, בהרצאתה בנושא אוטם שריר הלב או במינוח המוכר יותר התקף לב - גורמים, אבחון, טיפול ומניעה.

התקף לב - גורמים, אבחון, טיפול ומניעה |אסותא

Heart attack

התקף לב - גורמים, אבחון, טיפול ומניעה

פרופ' איתן פרידמן, מומחה באונקוגנטיקה, מנהל המרכז לגנטיקה ולגילוי מוקדם, אסותא רמת החייל, בהרצאתו על השפעתה של הגנטיקה וחשיבותן של בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלות לב. ההרצאה התקיימה לרגל יום הלב העולמי בשיתוף אתר מ.ת.ג

פרופ' איתן פרידמן, מומחה באונקוגנטיקה, מנהל המרכז לגנטיקה ולגילוי מוקדם, אסותא רמת החייל, בהרצאתו על השפעתה של הגנטיקה וחשיבותן של בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלות לב. ההרצאה התקיימה לרגל יום הלב העולמי בשיתוף אתר מ.ת.ג

העתיד ב-DNA שלך: בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלות לב | אסותא 

future_in_DNA

העתיד ב-DNA שלך: בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלות לב

מנהלת המחלקה לתזונה באסותא מרכזים רפואיים

לימור מרדי טילבור

דיאטנית קלינית

לימור מרדי, תזונאית ראשית, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה על תזונה מומלצת למניעת מחלות לב, לרגל יום הלב העולמי, בשיתוף אתר מ.ת.ג.

לימור מרדי, תזונאית ראשית, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה על תזונה מומלצת למניעת מחלות לב, לרגל יום הלב העולמי, בשיתוף אתר מ.ת.ג.

מתזונה דלת שומן עד תזונה ים תיכונית: המלצות תזונה למניעת מחלות לב | אסותא 

Nutrition_and_heart

מתזונה דלת שומן עד תזונה ים תיכונית: המלצות תזונה למניעת מחלות לב

פרופ' זיו בן ארי, מנהלת מרכז מצוינות לרפואת הכבד, אסותא מרכזים רפואיים בהרצאה העוסקת ברפואת הכבד ומתייחסת לחידושים בתחום ולאמצעים בלתי פולשניים להערכת חומרת מחלות כבד.

פרופ' זיו בן ארי, מנהלת מרכז מצוינות לרפואת הכבד, אסותא מרכזים רפואיים בהרצאה העוסקת ברפואת הכבד ומתייחסת לחידושים בתחום ולאמצעים בלתי פולשניים להערכת חומרת מחלות כבד.

חידושים ברפואת הכבד ואמצעים בלתי פולשניים להערכת חומרת המחלה | אסותא

liver

"מהקל אל הכבד": חידושים ברפואת הכבד ואמצעים בלתי פולשניים להערכת חומרת המחלה

הידעתם? העתיד ב-DNA שלכם! פרופ' איתו פרידמן, מומחה באונקוגנטיקה ומנהל המרכז לגנטיקה ולגילוי מוקדם, אסותא רמת החייל, בהרצאתו בנושא רפואה מונעת מותאמת אישית. ההרצאה עוסקת בבדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלות בקרב אוכלוסייה בריאה.

ההרצאה עוסקת בבדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלות בקרב אוכלוסייה בריאה.

העתיד ב-DNA שלכם: בדיקות סקר לגילוי מוקדם בקרב אוכלוסייה בריאה | אסותא 

העתיד ב-DNA שלכם: בדיקות סקר לגילוי מוקדם בקרב אוכלוסייה בריאה

רפואה פנימית קרדיולוגיה התערבותית, קרדיולוגיה, אסותא רמת החייל

פרופ' סער מנחה

פרופ' סער מנחה, קרדיולוג מצנתר, קבוצת קרדיו טים, אסותא רמת החייל ומנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית, המרכז הרפואי שמיר, בהרצאתו בנושא קרדיולוגיה התערבותית - עם הפנים לעתיד: מתיקוני מסתם והחלפת מסתם בצינתור ועד לטיפול בקרישי דם בריאות וטיפולים למניעת שבץ.

פרופ' סער מנחה, קרדיולוג מצנתר, קבוצת קרדיו טים, אסותא רמת החייל ומנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית, המרכז הרפואי שמיר, בהרצאתו בנושא קרדיולוגיה התערבותית - עם הפנים לעתיד: מתיקוני מסתם והחלפת מסתם בצינתור ועד לטיפול בקרישי דם בריאות וטיפולים למניעת שבץ.

קרדיולוגיה התערבותית - עם הפנים לעתיד | אסותא 

Interventional_Cardiology

קרדיולוגיה התערבותית - עם הפנים לעתיד

מנהל מכון גסטרו ומחלות כבד, אסותא אשדוד כלניות 

ד"ר חורחה שמואל דלגדו

ד"ר חורחה-שמואל דלגדו, מנהל מכון גסטרו, אסותא כלניות אשדוד בהרצאה לרגל חודש המודעות לסרטן המעי הגס בנושא בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. ההרצאה מתייחסת לסוגי הבדיקות השונות - קולונוסקופיה רגילה, וירטואלית ומה שביניהן.

בהרצאה לרגל חודש המודעות לסרטן המעי הגס בנושא בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס.

בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס | אסותא

Colorectal_Cancer

בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס

מומחית למחלות עור ומין, מנהלת תחום הפוטותרפיה

ד"ר חגית מץ

ד"ר חגית מץ, מנהלת תחום פוטותרפיה באסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא פוטותרפיה

ד"ר חגית מץ, מנהלת תחום פוטותרפיה באסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה בנושא פוטותרפיה

פוטותרפיה - מנזקי השמש עד לטיפול באמצעות קרני שמש | אסותא

From sun damage to treatment using sun rays

פוטותרפיה-מנזקי השמש עד לטיפול באמצעות קרני שמש

מנהל תחום קרדיולוגיה, אסותא מרכזים רפואיים

פרופ' גד קרן

פרופ' גדי קרן, מנהל תחום קרדיולוגיה, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתו בנושא אי ספיקת לב - מחלת הלב שהפכה לאפידמיה: גורמים, אבחון וטיפול

פרופ' גדי קרן, מנהל תחום קרדיולוגיה, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתו בנושא אי ספיקת לב - מחלת הלב שהפכה לאפידמיה: גורמים, אבחון וטיפול

אי ספיקת לב - מחלת הלב שהפכה לאפידמיה: גורמים, אבחון וטיפול/פרופ' גדי קרן |אסותא

Heart disease that has become epidemia

אי ספיקת לב - מחלת הלב שהפכה לאפידמיה: גורמים, אבחון וטיפול

באסותא, אנו שמחים להציע לכם מגוון הרצאות מרתקות על עולמות הבריאות. מיטב המומחים מדברים על בריאות, איכות חיים, מחלות, מניעתם ועוד. צפו בוובינרים כאן.


וובינרים - הרצאות מרתקות על עולמות הבריאות | אסותא 

webinar_channel

ערוץ ההרצאות המרתקות של אסותא 

אנו משתמשים בעוגיות לצורך תפעול האתר, ניתוחים ופילוחים סטטיסטיים, שיפור השירות והתוכן המוצג באתר וכן לצורכי פרסום והצגת <a href="https://www.assuta.co.il/privacy_policy/">מדיניות פרטיות.</a> למידע נוסף אנא ראו במדיניות הפרטיות של אסותא.

לא מצאת תשובה? רצית לדעת משהו נוסף בנושא?

אחת מכל עשר נשים יהודיות אשכנזיות (ושיעור מעט נמוך יותר של נשים יהודיות לא אשכנזיות) החולות בסרטן השד, היא נשאית של מוטציה בגן&nbsp;BRCA21&nbsp;או&nbsp;BRCA2&nbsp;שאילו הייתה מאובחנת טרם האבחנה, ייתכן וניתן היה למנוע את המחלה או לגלות אותה בגילוי מוקדם ובכך לשפר את סיכויי ההחלמה. חידושים בתחום האבחון הגנטי מאפשרים כיום לאתר&nbsp;נשים הנמצאות בסיכון גבוה לחלות בסרטן השד, ולנקוט בצעדים אשר יפחיתו את הסיכון להתפתחות המחלה או יאפשרו גילוי מוקדם.
במסגרת מרכז לגנטיקה וגילוי מוקדם באסותא, ניתן לבדוק בבדיקה אחת מוטציות רבות אפשריות בגנים מרובים בו זמנית בטכניקה של ריצוף עמוק ובהתאם לתוצאות לבנות תכנית מעקב וטיפול מותאמת אישית. הבדיקה מתבצעת באמצעות נטילת רוק או דם של המטופלת, שליחת הדגימה למעבדות בחו"ל והפקת החומר התורשתי (DNA) מכדוריות הדם הלבנות. במסגרת הבדיקה מנסים לאתר מוטציות (פגמים גנטיים) שנמצאות בכל אחד מתאי הגוף, ומעלות באופן משמעותי את הסיכון של האישה שנושאת מוטציות אלה לחלות בסרטן השד. תשובות לבדיקה הגנטית ניתנות בתוך 4-6 שבועות מרגע לקיחת הדגימה.
<h2 style="direction: rtl;">למי מומלץ לעבור בדיקה גנטית לזיהוי נטייה מורשת לסרטן שד?</h2>
<ul>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">נשים בריאות שיש להן שתי קרובות משפחה מדרגה ראשונה (למשל אם או אחות) או שנייה (דודה סבתא) אשר חלו בסרטן שד</li>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">נשים שבמשפחתן אישה אשר חלתה בגיל צעיר (מתחת ל-40) בסרטן שד</li>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">נשים עם ריבוי קרובות משפחה מאותו צד של המשפחה אשר חלו בסרטן שד</li>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">נשים אשר במשפחתן כמה מקרי סרטן שאחד מהם לפחות הוא סרטן שד</li>
</ul>
<h2 style="direction: rtl;">מוטציות לסרטן השד – לא רק BRCA</h2>
תסמונת הסרטן השכיחה ביותר הינה תסמונת סרטן שד ושחלות מורשת על רקע מוטציות הקיימות בכל תא מתאי הגוף בגנים&nbsp;,BRCA1/2&nbsp;מוטציות המגדירות נשים שנושאות אותן &nbsp;בסיכון גבוה משמעותית לאורך חייהן לחלות בסרטן שד ושחלה (ובסיכון מעט מוגבר לסרטן ערמונית ושד אצל גברים). בחלק מהמשפחות מוטציות בגנים אלה מעלות מעט גם את הסיכון לסרטן לבלב.
שני הגנים&nbsp;&nbsp;BRCA1/2&nbsp;אחראים לרוב המקרים של סרטן שד וסרטן שחלות תורשתיים, כאשר נשים היורשות מוטציות בגנים אלו הן בעלות סיכון גבוה ביותר לחלות בסרטן שד במיוחד&nbsp;בגיל צעיר (מתחת לגיל 40 שנים). ע"פ הנתונים הסיכון של נשאית מוטציה בגן&nbsp;BRCA&nbsp;לחלות בסרטן שד לאורך חייה הינו 56-87% לעומת סיכון של 12% אצל אישה ללא המוטציה. בנוסף מצויות נשים אלו בסיכון מוגבר משמעותית לחלות בסרטן השחלה (עד 50% סיכון יחסית לסיכון של 1.4% לנשים שאינן נשאיות).
עד היום אותרו בגנים BRCA1 וBRCA2&nbsp;&nbsp;כ-4000 מוטציות הגורמות לסיכון מוגבר לסרטן השד והשחלה. חשוב לדעת כי ישנה סברה מוטעית שמוטציות בגנים אלה בלעדיות רק לאוכלוסייה האשכנזית אך אין זה נכון. יש מקבץ של מוטציות מוגדרות שאמנם שכיחות יותר בקרב עדה זו, אבל בהחלט קיימות מוטציות אחרות בגנים אלה גם בעדות אחרות ובקרב לא יהודים בישראל. אבל לא רק BRCA – ישנם גנים נוספים שמוטציות בהם מעלות משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן שד תורשתי, חלקם ידועים (למשל CHEK2 PALB2 PTEN) וחלקם עדיין לא מוכרים וזיהויים הוא נושא הנחקר במרץ רב בישראל ובעולם.
<h2 style="direction: rtl;">עידן חדש ברפואה מונעת מותאמת אישית בסרטן שד</h2>
ומה עושים אם התגלתה מוטציה בגן המעלה משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן שד אצל הנבדקת?&nbsp;על פי הגן הפגום וסוג המוטציה ניתן להציע לנשים הנשאיות שתי אפשרויות:
<ol style="text-align: right;">
<li>
משטר מעקב לגילוי מוקדם&nbsp;– ביצוע בדיקת&nbsp;MRI&nbsp;שדיים שנתית החל מגיל 25-30, ומדי שנה (בהפרש של חצי שנה מה-MRI) יומלץ לבצע אולטראסאונד או ממוגרפיה. כך שכל 6 חודשים תתבצע הדמיה של השד. בנוסף רצוי לעבור גם בדיקה ידנית על ידי כירורג מדי 6 חודשים.
</li>
<li style="direction: rtl;">כירורגיה מקטינת סיכון – כריתת שדיים מונעת אשר מפחיתה משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן שד. בנוסף יומלץ לבנותיה של המטופלת להיבדק בגיל המתאים ולעבור אבחון גנטי.&nbsp;<a href="https://www.assuta.co.il/services/oncology/services/genetic_center/">ה</a><a href="https://www.assuta.co.il/services/oncology/services/genetic_center/">מרכז לגנטיקה וגילוי מוקדם</a>&nbsp;מורכב ממומחי גנטיקה מכל תחומי הרפואה, ומספק גם שירותים סוציאליים ופסיכולוגיים המעניקים מעטפת תמיכה רפואית ואישית מקיפה.&nbsp;</li>
</ol>
<a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/eitan-friedman-13909">פרופ' איתן פרידמן</a><a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/eitan-friedman-13909">,</a> מומחה באונקוגנטיקה ומוביל המרכז הגנטי לאבחון באסותא: "אני קורא לכל אישה מעל גיל 25 בעלת סיפור משפחתי של סרטן שד, לבוא ולעבור אבחון גנטי אשר יכול להציל את חייה. מאידך, אם יתברר שאיננה נשאית – האבחון הגנטי יכול לספק שקט נפשי עבורה ועבור משפחתה".<a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/eitan-friedman-13909"> </a>

חידושים בתחום האבחון הגנטי מאפשרים כיום לאתר נשים הנמצאות בסיכון גבוה לחלות בסרטן השד, ולנקוט בצעדים אשר יפחיתו את הסיכון להתפתחות המחלה או יאפשרו גילוי מוקדם.

אבחון גנטי מוקדם לסרטן השד | אסותא

genetic diagnosis for breast cancer

אבחון גנטי מוקדם לסרטן השד

<div class="episode-content">
<div class="border-0 d-flex list">
<div class="card-body mt-5 ps-0">
פרופ' איתן פרידמן, מומחה באונקוגנטיקה וראש המרכז הגנטי לאבחון מוקדם באסותא, על פריצות דרך בתחום הגנטיקה הרפואית, שישנו את פני האנושות בזכות רפואה מונעת
</div>
</div>
</div>

פרופ' איתן פרידמן, מומחה באונקוגנטיקה וראש המרכז הגנטי לאבחון מוקדם באסותא, על פריצות דרך בתחום הגנטיקה הרפואית, שישנו את פני האנושות בזכות רפואה מונעת



איך תדעו האם אתם בסיכון לפתח סרטן? |אסותא

Oncogence

אונקוגנטיקה - איך תדעו האם אתם בסיכון לפתח סרטן ?

לדעת, השלב הראשון במניעה מתחיל כאן

&nbsp;אם הייתה ניתנת לכם האפשרות, האם הייתם מעוניינים לדעת באילו מחלות אתם עלולים לחלות בעתיד. התשובה, מטבע הדברים, היא אינדיבידואלית, אבל עצם האפשרות להציף מידע רפואי שכזה, היא אחת היכולות המהפכניות של הגנטיקה בעידן החדש.
<a href="https://www.assuta.co.il/hospitals/about_assuta_ramathahayal/clinics_ramathahayal/genie/">Genie</a> הוא שירות חדש ומיוחד של אסותא מרכזים רפואיים, אשר כולל סקר גנטי מקיף לאוכלוסייה הבריאה. בדיקות הסקר נועדו לסייע לטובת איכות חיים ואריכות ימים בבריאות מיטבית אישית.
"רופאים מתמודדים בדרך כלל עם 2 מצבים עיקריים. האחד, כשהמטופל או המטופלת מתלונים על כאב או תסמין אחר שמפריע להם ויש צורך באבחון, והשני, לאחר האבחון - התמקדות בטיפול במחלה", מספר <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/eitan-friedman-13909">פרופ' איתן פרידמן</a>, מומחה ברפואה פנימית ובאונקו-גנטיקה ומנהל המרכז לגנטיקה וגילוי מוקדם. "Genie — השירות החדשני שאסותא משיקה, מכניס אותנו אל תוך המאה ה-21 מעניק כלים להתמודדות בזירה נוספת. לדעת מראש מה הסיכון שלנו לחלות יחסית לסיכון באוכלוסייה הכללית, מתוך גישה פרו אקטיבית, ולבחור כיצד להתמודד עם הסיכון האישי. אנחנו עוברים מעולם שבו יש One fits all לעולם של התאמה אישית. הרפואה כיום חותרת לא רק לטיפול במחלה קיימת, אלא 'לובשת' פן פרו-אקטיבי", מוסיף פרופ' פרידמן.
Genie — הוא שירות שניתן יחד עם מעבדה גנטית חיצונית בינלאומית, במסגרתו מתבצעות בדיקות סקר גנטי שמיועדות לאוכלוסייה הבריאה, לאנשים נטולי סימפטומים או רקע משפחתי מחשיד. תוצאות הבדיקה, שנערכת באמצעות דגימת רוק, מאפשרות לכמת את הסיכון האישי לחלות במצב רפואי עתידי, וכך לבנות לנבדק תוכנית מותאמת אישית לגילוי מוקדם באמצעים שונים או אפילו באופן אקטיבי להמליץ על טיפול (תרופתי או כירורגי) שעשוי להקטין את הסיכון לחלות בו.
&nbsp;
<h2 style="text-align: right;" dir="rtl">לשאול את Genie מה צופן העתיד</h2>
שירות הסקר הגנטי Genie נולד מפריצת דרך טכנולוגית, שמאפשרת כיום לרצף גנים רבים שקשורים במחלות תורשתיות, בעת ובעונה אחת במהירות וביעילות. "הבדיקות האלה מאפשרות לנו גילוי מוקדם למי שבסיכון גבוה לחלות במחלות שהן ברות טיפול, אותן אנחנו מכנים Medically Actionable. במסגרת השירות אנחנו בודקים את הסיכון רק עבור מצבים ומחלות שבהם ביכולתנו להציע דרכי פעולה לגילוי מוקדם ולמניעה", מדגיש פרופ' פרידמן.
הבדיקות מסייעות להיערך מראש ליום המחר, ולייעץ לאנשים בריאים כיצד להתמודד עם הסיכונים האישיים שלהם הנגזרים מגורמים גנטיים ומוטציות שאותרו בהן. באופן כזה, אדם שהתגלה שיש לו סיכון לפתח סרטן או מצבים רפואיים כמו מחלות מטבוליות, מחלות ריאה, יוכל לבחור כיצד להתנהל, וכיצד להפחית את הסיכון האישי שאיתו הוא נולד.
&nbsp;
<h2 style="text-align: right;" dir="rtl">אתם בעצם מעודדים אנשים בריאים לערוך בדיקות רפואיות ולגלות תחלואות עתידיות.</h2>
"המטרה היא לא לבצע בדיקות פולשניות, אלא להפוך את הגנטיקה לכלי לריבוד רמת הסיכון האישית. באופן כזה אנחנו מזמינים אוכלוסייה של אנשים ש'על הנייר', מבחינה קלינית, אינם בסיכון. כאלה שלא חלו בסרטן, ושסבא או סבתא שלהם לא מתו מוות פתאומי. לאחר הבדיקה הם ידעו אם יש להם מוטציה ברת משמעות קלינית או שאין. תוצאות הבדיקה הגנטית אינן 'כתב ביטוח' או התחייבות שאנשים לא יחלו בסרטן, אבל הן מעניקות לנבדקים יכולת לגלות אותו בשלבים מוקדמים ואף למנוע אותו מראש. ההערכה שלנו על פי מחקרים בעולם היא שמתוך כל 100 נבדקים, יהיו 2 או 3 בעלי פגם גנטי. והרעיון הוא לא 'לשלוח אותם לדרכם' עם המידע הזה, אלא להעניק להם ייעוץ גנטי שמתייחס לגורמי סיכון נוספים וממליץ בהתאם על פעולות גילוי מוקדם או מניעה".
&nbsp;
<h2 style="text-align: right;" dir="rtl">תוצאות כאלה לא אמורות להגביר את מפלס החרדות?</h2>
"אנחנו כמובן לא מחייבים איש לעבור את הבדיקות האלה. הניסיון המצטבר בישראל מעיד למשל על כך שכ-50% מהנשים שנושאות מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2, הקשורות לסיכון מוגבר משמעותי לחלות בסרטן השד או בסרטן השחלה, לא היו מתגלות לו היינו מסתמכים רק על גורמי סיכון מקובלים כדי לבצע בדיקה גנטית. נשים אלה צריכות להיות במעקב שונה משאר האוכלוסייה, אך הן לא היו יודעות זאת אם לא היו מבצעות בדיקה גנטית. ידוע כי אבחון של מחלת הסרטן בשלבים מוקדמים מגדיל משמעותית את סיכויי ההחלמה. מחקרים מוכיחים שגישות לזיהוי מי נמצא בסיכון גבוה והתאמה של משטר מעקב מוכוון לרמת הסיכון האישית הזו היא יעילה ומצילה חיים, ברמה האישית וברמה הלאומית, שכן היא מפחיתה את הסבל הרב שכרוך בגילוי מאוחר וגם מובילה לחיסכון במשאבים וליעילות כלכלית, בין השאר".
&nbsp;
<h2 style="text-align: right;" dir="rtl">כיצד הבדיקה מתבצעת וכיצד היא חושפת את המידע לנבדקים?</h2>
"הבדיקה במסגרת שירות Genie היא בדיקת רוק שנאסף במטוש מחלל הפה. היא נלקחת באסותא או בבית הנבדק, ללא צורך בהפנייה או ייעוץ גנטי מקדים ומועברת למעבדה גנטית חיצונית BluePrint Genetics Oy בפינלנד. הבדיקה בודקת כ-100 גנים שונים ובוחנת אפשרות לקיום כ-250 אלף מוטציות שונות בהן. התשובות מתקבלות אצלנו בצורה מאובטחת. הצוות שלנו עובר על התוצאות, ובהתאם מחליט את מי לזמן לבדיקות נוספות ולייעוץ גנטי מותאם. כל הנבדקים מקבלים את תוצאות הריצוף הגנטי עם המלצות לגבי ממצאים ברי משמעות שנמצאו בבדיקה".
&nbsp;
<h2 style="text-align: right;" dir="rtl">מי קהל היעד לשירות Genie?</h2>
"השירות מיועד לאנשים בריאים, שאין להם או לבן משפחה מדרגה ראשונה סרטן. אנחנו מציעים אותה לגילאי 18 ומעלה וממליצים לבצע אותה עד גיל 70. בגילים מבוגרים יותר, המשמעות של הבדיקה היא פחות עבור הנבדק, ויותר עבור הילדים שלו. גבר בן 90, לדוגמה, הרי כבר חי את מרבית חייו תחת אותו סיכון, אבל ילדיו ונכדיו עלולים לפתח מחלות מאותו גן שקיבלו בהורשה".
&nbsp;
<h2 style="text-align: right;" dir="rtl">ומה הצעד הבא בתחום המורכב הזה?</h2>
"בעתיד אנחנו שואפים להעניק מעין תעודת זהות גנטית לכל תינוק שנולד, וליצור מעין קידוד לכל אדם, באופן שיגדיל את טווח הסקת המסקנות מאותה בדיקה. כיום הבדיקות מתבססות על זיהוי של מחלות תורשתיות מונוגניות, כלומר כאלה שנגרמות כתוצאה מפגם בגן בודד, אבל ישנם גם דפוסי הורשה מורכבים וגנטיקה פוליגנית, שמושפעים ממספר רב של גנים, והם ישנו את כל התמונה.&nbsp;
הרפואה המתפתחת מעניקה לנו אפשרויות לטיפול ולהקטנת ההשפעה של אותו גן פגום ובעתיד נרצה להקים מרפאה מיוחדת שתענה על הצרכים של אנשים בסיכון גבוה לפתח מחלות שונות. אנו נדאג ונלווה אותם באופן צמוד מהבדיקה ועד הטיפול, כך שהכל ייעשה תחת קורת גג אחת. זה החלום", מסכם פרופ' פרידמן
רפואה מונעת מותאמת אישית – זהו העתיד הבריא יותר של כולנו.
&nbsp;

אם הייתה ניתנת לכם האפשרות, האם הייתם מעוניינים לדעת באילו מחלות אתם עלולים לחלות בעתיד. התשובה, מטבע הדברים, היא אינדיבידואלית, אבל עצם האפשרות להציף מידע רפואי שכזה, היא אחת היכולות המהפכניות של הגנטיקה בעידן החדש.

לדעת, השלב הראשון במניעה מתחיל כאן | אסותא 

Genetics

יום האישה העולמי הוא גם הזדמנות לעסוק בהתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות שמאפשרות לנו כיום לזהות ולנהל סיכונים על בסיס שינויים גנטיים, לשפר את איכות הרפואה המונעת, לאבחן ולטפל בבעיות רפואיות נפוצות בקרב נשים.
בראש הרשימה ניצב כמובן סרטן השד, שמקבל תהודה רבה בתקשורת, בקרב רופאים ובציבור הרחב. בישראל מתגלים בכל שנה יותר מ- 5,000 מקרים חדשים של סרטן השד. הסיכון לחלות בסרטן השד באוכלוסייה הכללית בישראל הינו כ-13% וישנם גורמים שמעלים את הסיכון, בהם חוסר פעילות גופנית, גיל האישה בעת הלידה הראשונה, הנקה, חשיפה להורמוני מין (כמו אלה המצויים בגלולות למניעת הריון), עודף משקל וחשיפה לקרינה מייננת. גורם הסיכון העיקרי לסרטן שד (והשחלות) הוא הרקע המשפחתי, או במילה אחת - גנטיקה.
<h2 style="direction: rtl;">רפואה פורצת דרך</h2>
הרפואה עשתה קפיצת מדרגה משמעותית בכל הנוגע לאונקוגנטיקה - גנטיקה של סרטן - המשפיעה במידה ניכרת על נשים. באמצע שנות התשעים איתרה ד"ר מרי קלייר קינג אזור חשוד בכרומוזום מס' 17 הקשור בתורשה של סרטן שד. שנים ספורות לאחר מכן אותר הגן BRCA1 ולאחריו הגן BRCA2  שני גנים שפגמים גנטיים (=מוטציות) בהם מעלים מאוד את הסיכון לחלות בסרטן השד (והשחלות). כלומר, בזכות תגליות אלה קיימת בידינו היכולת לבדוק באמצעות בדיקת דם (או רוק) פשוטה את הד.נ.א (חומר התורשתי) ולזהות את המוטציה שאחראית לנטייה המשפחתית לפתח סרטן שד. אפשרות זמינה זו הובילה למהפכה בזיהוי, אבחון, והצעה למשטר לגילוי מוקדם או אפילו מניעה של התפתחות סרטן בנשים, גברים ומשפחות בסיכון גבוה לפתח סרטן השד והשחלות.
<h2 style="direction: rtl;">מתי סיפור משפחתי לובש משמעות קלינית?</h2>
כבר הרבה שנים ידוע שככל שיש לאישה יותר קרובות משפחה שחלו בסרטן שד או שחלות ובגיל צעיר יותר, כך עולים סיכוייה לחלות גם כן. כך למשל, אישה שאמה ואחותה חלו בסרטן שד מתחת לגיל 30 נמצאת בסיכון של 45% לחלות בסרטן שד לאורך חייה. עם זאת, סיפור משפחתי של סרטן אינו שכיח ומופיע רק בקרב בכ-10% מהחולות. כיצד זה יתכן? חשוב להבין שרקע משפחתי ברמה הקלינית מאובחן רק על בסיס היסטוריה משפחתית, ויש לחשוד בו כאשר מתקיימים אחד או יותר מהתנאים הבאים: קיום של קרובות משפחה רבות שחלו בסרטן שד ו/או שחלות, גיל אבחנה מתחת ל-40, סרטן שד דו-צדדי ושילוב אצל אותה אישה או באותה משפחה של סרטן שד ושחלות.
<h2 style="direction: rtl;">ייחודיות המוצא היהודי - סיכון וסיכוי</h2>
בקרב נשים יהודיות, נמצא כי מגוון המוטציות בגנים BRCA1/2 הוא מאוד מצומצם: בהשוואה ל-4,000 מוטציות המתוארות בעולם, בשני הגנים הללו בנשים יהודיות ממוצאים שונים יש כ-25 מוטציות שתוארו ביותר ממשפחה אחת, ו-3 מתוכן שכיחות מאוד גם באוכלוסייה האשכנזית הכללית (כלומר בנשים בריאות, ללא היסטוריה אישית או משפחתית של סרטן). מחקרים רבים שבוצעו בארץ ובעולם מראים ששיעור הנשאים של אחת מ-3 מוטציות אלו, נאמד ב-2.5% (1/40) מהאוכלוסייה האשכנזית וכ- 0.5% (1/200) בקרב אוכלוסיית יוצאי עיראק. בישראל, מדובר אבסולוטית על כ-30,000-35,000 נשים נשאיות של אחת מהמוטציות האלה, ובעולם על כ-250,000 נשים וגברים הנושאים מוטציות המעלות משמעותית את הסיכון לפתח סרטן שד לאורך החיים (גם בגברים וגם אך במידה פחותה סוגי סרטן אחרים). בסרטן שד עולה הסיכון מ- 13% ל- 72%-70 ובסרטן השחלות עולה הסיכון מ-1.4% ל- 40-50%. בנוסף, ממחקרים ביהודים אשכנזים, עולה כי בלפחות ממחצית מהמקרים בהם מתגלה נשאות, אין סיפור משפחתי משמעותי של ממאירויות ברקע, כלומר הסיפור המשפחתי אינו מספיק כדי לקבוע למי יש להציע בישראל את הבדיקה הגנטית של המוטציות השכיחות בגנים BRCA1/2.
גם גברים וגם נשים הנושאים מוטציות אלה, יכולים להעביר אותם לילדיהם. לכל בן/ת של נשא/ית, ישנו סיכון של 50% לרשת את המוטציה, וסיכוי של 50% שלא לרשת אותה. אח/ות של נשא/ית גם הם בסיכון של 50% להיות נשא/ית. מי שלא ירש את המוטציה אינו בסיכון יתר לחלות בסרטן, ומי שירש את המוטציה מוגדר רק על בסיס קיום המוטציה, כמי שהוא בסיכון מוגבר לחלות. כיום אנו יודעים כי עצם קיומה של המוטציה בגנים אלה, הוא הגורם העיקרי בהערכת הסיכון לחלות בסרטן השד והשחלות ולאו דווקא ההיסטוריה המשפחתית הספציפית.
<h2 style="direction: rtl;">ידע גנטי זה כוח - איך תדעי מה נכון לך?</h2>
לנשים נשאיות בריאות מומלץ להקפיד מאוד על מעקב לגילוי מוקדם מגיל 25-30 של סרטן השד, הכולל הדמיית השד (בעדיפות על-ידי MRI וכמכוסה בסל הבריאות) ובדיקת כירורג שניהם בתדירות של אחת ל-6 חודשים. במקביל מומלץ לבצע כריתת שחלות מקטינת סיכון בסביבות גיל 40 ולאחר השלמת תכנון המשפחה. בנוסף, קיימת אפשרות לבצע כריתת שדיים מקטינת סיכון (כמו שעברה אנג'לינה ג'ולי ב-2013) - אפשרות בה בוחרות כ-10% מקרב הנשאיות הבריאות בישראל.
לאור שכיחות המוטציות בגנים BRCA1/2 באוכלוסייה האשכנזית הכללית, מאז 2020 ובסל הבריאות החדש, כל אישה יהודייה אשכנזית זכאית לבצע בדיקת סקר על חשבון הקופה, ללא צורך בייעוץ אונקוגנטי מקדים. במידה ותאותר כנשאית, תוזמן לייעוץ גנטי שבמהלכו יוסברו לה כל המשמעויות האישיות והמשפחתיות. במידה ואישה אינה נשאית, תקבל תשובה זו לביתה.
<h2 style="direction: rtl;">גישה יוזמת ואחראית מצילה חיים!</h2>
גילוי מוקדם הוא קריטי ולכן מעקב לגילוי מוקדם חשוב במיוחד עבור נשים בקבוצת סיכון רגיל מגיל 40-50, ולנשים שהן בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן שד - בשל היסטוריה משפחתית ובעיקר נשים נשאיות - כבר מגיל 25 שנים.
ביום האישה, אנו קוראים לך לקחת אחריות על בריאותך ולהיות פרו-אקטיבית ויוזמת!
אם את, או מי מבנות משפחתך או חברותייך, נמצאת בקבוצת סיכון בשל מוצא, היסטוריה אישית או משפחתית של סרטן, אל תהססי לבצע או להציע למישהי שאת מכירה את בדיקת הסקר, או בדיקה גנטית לאחר ייעוץ אונקוגנטי - הבדיקה הגנטית יכולה להציל חיים.
 
<a href="https://www.assuta.co.il/doctor-details/friedman-eitan.aspx">פרופ' איתן פרידמן</a> - מומחה באונקוגנטיקה, מוביל <a href="https://www.assuta.co.il/services/oncology/services/genetic_center/">המרכז לגנטיקה וגילוי מוקדם</a>, אסותא רמת החייל.

יום האישה העולמי הוא גם הזדמנות לעסוק בהתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות שמאפשרות לנו כיום לזהות ולנהל סיכונים על בסיס שינויים גנטיים, לשפר את איכות הרפואה המונעת, לאבחן ולטפל בבעיות רפואיות נפוצות בקרב נשים. פרופ' איתן פרידמן - מומחה באונקוגנטיקה, מוביל המרכז לגנטיקה וגילוי מוקדם, אסותא רמת החייל.

גנטיקה נשית | אסותא

female genetics

גנטיקה נשית 

חשיבותה של תזונה בריאה ידועה בתחומי רפואה רבים ובכללם סרטן השד. ישנם מזונות ומשקאות אשר ידועים כתורמים לבריאות האישה ומקטינים את הסיכון להתפתחות מחלות שונות, ומחקרים רבים בדקו ומצאו אילו מאכלים יכולים להפחית סיכון להתפתחות סרטן שד. וכך, בצד ביצוע בדיקות מעקב ושמירה על אורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית, מומלץ לאמץ גם תפריט מאוזן שיכול לסייע בשמירה על הבריאות.
<h2 style="direction: rtl;">צריכת ירקות ופירות</h2>
מומלץ לאכול 9-5 מנות או 400 גרם של ירקות ופירות. ירקות ופירות מכילים ויטמינים, מינרלים ופיטוכימיקלים רבים שהם נוגדי חמצון ובעלי פעילות נוגדת סרטן. פיטוכימיקלים הם החומרים שנמצאים באופן טבעי בצמחים ומעניקים להם את הצבע שלהם.
רצוי מאוד לגוון בסוגים ובצבעים, מכל ירק ופרי אחר תקבלו עוד ויטמין, מינרל או נוגד חמצון אחר. מחקרים רבים מצביעים על הקשר שבין צריכה גבוהה של ירקות ובין סיכון מופחת לסרטן השד, עם השפעה גדולה יותר על סרטן שד שלילי להורמונים.
ההמלצה: הרבי באכילת ירקות ופירות מידי יום, לפחות 5 מנות ביום, בצבעים שונים.
<h2 style="direction: rtl;">סיבים תזונתיים</h2>
סיבים תזונתיים נמצאים במזונות צמחיים, במיוחד בקליפה של ירקות, פירות, דגנים וקטניות. סיבים תזונתיים יכולים לאזן רמות של אסטרוגן בגוף ובכך לסייע לחשיפה מופחתת של אסטרוגן ולהקטנת הסיכון לסרטן שד חיובי לאסטרוגן. בנוסף הם מסייעים להפחתת דלקתיות, מניעת עמידות לאינסולין ולתחושת שובע ובכך עשויים לסייע למניעת השמנה. הקשר בין סיבים תזונתיים למניעה של סרטן שד נמצא בעיקר מסיבים של דגנים וירקות ולא מסיבים שמקורם בפירות.
ההמלצה: הקפידי על צריכת דגנים מלאים וירקות מידי יום.
<h2 style="direction: rtl;">הימנעות מאלכוהול</h2>
אלכוהול עשוי להשפיע על רמות האסטרוגן בדם וכך להשפיע על הסיכון לסרטן השד. בנוסף, לתוצרי הפירוק של האלכוהול בגוף יש השפעה מסרטנת. רקמת השד חשופה יותר לפוטנציאל הסרטני של האלכוהול. צריכה מתונה של אלכוהול (כמשקה אחד ביום) מעלה באופן מובהק את הסיכון ב15%-4 .
המלצה: הימנעי ככל האפשר משתיית אלכוהול
<h2 style="direction: rtl;">תזונה ים תיכונית</h2>
מדובר בדפוס תזונה שחלק גדול ממנו מבוסס על מזונות מן הצומח כגון דגנים מלאים, קטניות, ירקות, פירות, אגוזים וזרעים. שמן זית הוא מרכיב דומיננטי בתזונה זו. תזונה זו מכילה גם מוצרי חלב, דגים, מעט עוף, מעט בשר בקר. הבישול הוא בישול ביתי של מזון מקומי והאכילה היא בצוותא, ארוחות משפחתיות.
התזונה הים תיכונית מהווה שילוב של סיבים תזונתיים, שפע נוגדי חמצון, אומגה 3, שומנים בריאים ובמיוחד שומן חד בלתי רווי משמן הזית וממקורות אחרים, פחות מזון מעובד, פחות סוכר פשוט, פחות בשר מעובד. השילוב הזה יוצר סביבה אנטי סרטנית ברמת התא.
תזונה זו נחקרה ועדיין נחקרת רבות ונמצאה כמסייעת למניעת מחלות רבות כולל סרטן שד.
אימוץ תזונה ים תיכונית גם לאחר האבחון עשוי לסייע למניעת הישנות המחלה. גם צמחונות וטבעונות עולות בקנה אחד עם רוב ההמלצות וגם דפוסי תזונה אלה נחקרו ונמצאו כמסייעים למניעת הישנות סרטן שד.
 אם את לא אוכלת בשר הקפידי על קטניות כתחליף לו, אם לא אוכלת דגים הקפידי על קבלת אומגה 3 ממקור אחר כגון זרעי פשתן וצ'יה, אגוזי מלך. 
 
המידע נכתב על ידי: לימור מרדי טילבור, דיאטנית ראשית, אסותא מרכזים רפואיים

ישנם מזונות ומשקאות אשר ידועים כתורמים לבריאות האישה ומקטינים את הסיכון להתפתחות מחלות שונות, ומחקרים רבים בדקו ומצאו אילו מאכלים יכולים להפחית סיכון להתפתחות סרטן שד.

המאכלים שמפחיתים סיכון לסרטן השד | אסותא

preventive nutrition

המאכלים שמפחיתים סיכון לסרטן השד  

מנהלת המערך האונקולוגי באסותא רמת החייל

פרופ' מירב בן דוד

<h2 style="direction: rtl; text-align: right;" dir="rtl">טיפולי קרינה לסרטן השד – קצר יותר, מהיר יותר</h2>
טיפולי קרינה הם חלק חשוב בתכנית הריפוי של סרטן השד, ומשמשים כיום ככלי יעיל ביותר בהרג תאים סרטניים ומניעת הישנות של המחלה. רדיותרפיה היא למעשה טיפול בקרינה מייננת שפוגעת בחומר הגנטי של תאים סרטניים, ומונעת מהם מלהמשיך ולהתרבות. גם תאים בריאים מושפעים מקרינה, אבל בניגוד לתאי סרטן, להם יש מנגנוני ריפוי שחסרים לתאים הסרטניים, ולכן הם מתחדשים ומחלימים. עם זאת, אחד האתגרים הגדולים בתחום טיפולי רדיותרפיה היה להגדיל את מידת הדיוק בפגיעה בתאים סרטניים, ולהפחית פגיעה ברקמות הבריאות, ובתחום הזה חלה בשנים האחרונות התקדמות גדולה, כאשר ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת כיום מתן קרינה לחולות סרטן שד תוך הגנה משמעותית על הלב ומיעוט של תופעות לוואי.
<h2 style="direction: rtl;">ישנן שתי אפשרויות למתן קרינה בסרטן השד:</h2>
<ul style="text-align: right;">
<li>
קרינה חיצונית&nbsp;– טיפולי קרינה הניתנים לאחר הניתוח כדי למגר תאים סרטניים מיקרוסקופיים ולמנוע הישנות של המחלה. כיום, בחלק מהמקרים, ניתן להפחית&nbsp;את מספר טיפולי הקרינה לחמש פעמים בנשים עם גידולים קטנים ובנשים בגיל מבוגר.&nbsp;קיצור משך ההגעה לקרינה משפר כמובן את איכות החיים, חוסך זמן רב ומאפשר חזרה לעבודה או לשגרת היום תוך ימים ספורים. במקביל, מתן טיפול מקוצר מאפשר לנשים הגרות רחוק מאסותא רמת החייל (וחברות במכבי)&nbsp; לשהות לתקופה קצרה במרכז ההחלמה הרפואי הצמוד, "<a href="https://www.assuta.co.il/hospitals/about_assuta_ramathahayal/our_services/assuta_relax/">אסותא רילקס</a>", לקבל את הקרינה ולשוב למשפחתן במהרה.
</li>
<li style="direction: rtl;">קרינה תוך ניתוחית –&nbsp;מדובר בקרינה באנרגיה נמוכה יותר, הניתנת במהלך הניתוח להסרת הגידול בשד, כדי להשמיד תאים סרטניים שאולי נותרו באזור הניתוח. שיטה זו מתאימה לנשים בעלי מאפיינים מסוימים של הגידול, ולרוב חוסכת את הצורך בטיפולי קרינה לאחר הניתוח.&nbsp;מתן קרינה תוך ניתוחית בסרטן השד מתבצע מיד לאחר כריתת הגידול, בזמן ההרדמה, כאשר האזור מוקרן במשך עשרים עד חמישים דקות בקרינה ממוקדת, אשר מצמצמת את החשיפה של איברים בריאים לקרינה.</li>
</ul>
&nbsp;
פרופ' מירב בן דוד, מנהלת המערך האונקולוגי באסותא: "הטיפול הרדיותרפי נחשב כיום לאחד האמצעים היעילים לטיפול בסרטן בכלל וסרטן השד בפרט. מדובר בטיפול מהיר, שאינו כואב, ובעל תופעות לוואי מועטות, שמרביתן מוגבלות לאזור ההקרנה. רוב הנשים מקבלות את הקרינה וחווות מעט אודם על פני השד ועייפות נילווית. נדיר לראות בימינו כוויה קשה. הטיפול מוקפד ביותר, נעשה בתנאים מצויינים ובטוח ביותר. נשים עם גידול בשד שמאל מבצעות את הקרינה תוך כדי הפעלת מיכשור המוודא את תזוזת דופן בית החזה במהלך הקרינה עצמה ושומר על הלב".
&nbsp;

טיפולי קרינה הם חלק חשוב בתכנית הריפוי של סרטן השד, ומשמשים כיום ככלי יעיל ביותר בהרג תאים סרטניים ומניעת הישנות של המחלה.

טיפולי קרינה לסרטן השד | אסותא

radiation

הקרינה שעושה את ההבדל

כירורגיה כללית, גניקולוג ומיילדות, אסותא רמת החייל

פרופ' דוד סוריאנו

אנדומטריוזיס היא מחלה שכיחה אשר רק בשנים האחרונות גברה המודעות אליה ולאופן הטיפול בנשים הסובלות ממנה. מדובר במצב שבמסגרתו ישנה גדילה של רקמה הדומה לרירית הרחם (אנדומטריום) מחוץ לחלל הרחם, כאשר האזורים הנפוצים ביותר לגדילה של רקמת אנדומטריום מחוץ לרחם הם איברי הרבייה: שחלות, חצוצרות, ורחם. רקמת אנדומטריום יכולה להופיע גם באיברים נוספים שנמצאים בקרבה אנטומית לאברי הרבייה כגון: שלפוחית השתן, המעי הגס והרקטום. לעיתים נדירות ניתן למצוא רקמת רירית אקטופית אפילו במקומות מרוחקים כגון ריאות ומח.
כמו רקמת רירית הרחם, המגיבה לשינויים הורמונליים שמופיעים במהלך המחזור החודשי, גם רקמת הרירית שנדדה מחוץ לרחם מגיבה אליהם, וכאשר רקמה זו תדמם באזור שבו היא ממוקמת, היא עלולה לגרום להיווצרות הידבקויות לאיברים סמוכים, ציסטות, חללים מלאים בנוזל חום שוקולדי הנקראים אנדומטריומה ורקמת צלקת מסביב למוקדים.
<h2 style="direction: rtl;">כאבים אשר עלולים לפגוע משמעותית באיכות החיים</h2>
לא ידועה הסיבה להתפתחות אנדומטריוזיס אבל במרבית המקרים מדובר בתופעה מולדת, נטייה גנטית (אפיגנטית) ולכן רואים שכיחות רבה בקרב אחיות או בת ואם. ישנן כמה צורות להופעת המחלה אבל במרבית המקרים מדווחות הנשים הסובלות על כאבים עזים ומשתקים במהלך הווסת, כאבי גב לפני ובמהלך המחזור החודשי, כאבים בזמן יחסי מין, הפרעות במערכת העיכול כגון עצירות או שלשול ופעמים רבות אי קשיי פוריות. תסמינים אלה פוגעים באופן דרמטי באיכות חיי הנשים הסובלות מהמחלה, אשר פעמים רבות אינן מאובחנות בזמן ולא מקבלות טיפול מתאים.
<h2 style="direction: rtl;">אל תמשיכי לסבול</h2>
אבחון מוקדם של אנדומטריוזיס הינו חשוב מאד הן על מנת להפחית את הסבל של האישה ובעיקר כדי למנוע החמרה של המצב. האבחון מתבצע באמצעות תשאול של האישה, בדיקה גיניקולוגית וביצוע אולטראסאונד להדגמת הרחם והשחלות על מנת לאתר הידבקויות ולזהות מוקדים המערבים את השחלה, המעי או שלפוחית שתן.
הטיפול באנדומטריוזיס תלוי בגורמים רבים והוא מכוון להעלמת התסמינים, שיפור איכות חיים, פתרון בעיית אי הפוריות ובעיקר שמירת בריאותה הכללית של המטופלת. הגישה המיטבית מבוססת על טיפול רב תחומי המשלב טיפול הורמונלי בעת הצורך, רפואה משלימה כגון דיקור או טיפול נטורופתי, פיזיותרפיה אגנית, תזונה מותאמת, וטיפול כירורגי בעת הצורך ע"י מומחה לאנדומטריוזיס.
<h2 style="direction: rtl;">מצלמה מתקדמת שמסייעת באבחון וטיפול באנדומטריוזיס</h2>
אסותא פועלת רבות לקידום הטיפול בנשים הסובלות מאנדומטריוזיס, כולל הכנסת מכשור מתקדם לשם טיפול מיטבי.
<a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/david-soriano-23236">פרופ' דוד סוריאנו</a>, מנתח בכיר באסותא: "אני מאמין בגישה רב תחומית בטיפול באנדומטריוזיס, הכוללת הערכה מיטבית, בדיקת אולטראסאונד מקיפה, ייעוץ פוריות, וביצוע ניתוח ע"י מומחים בתחום יחד עם שימוש ברפואה משלימה, וכל זאת במקום אחד. בשנים האחרות צברנו ניסיון רב בשימוש במצלמה תלת מימד אשר מעניקה תמונה מדוייקת של כלל הנגעים. עד כה בוצעו עשרות ניתוחים בשיטה זו, בעיקר בעת טיפול במקרים מורכבים של מעורבות מעי או שלפוחית שתן בהצלחה מירבית. בעתיד נפעל להכנסת מכשור לייזר על מנת להקטין נזק לרזרבה השחלתית במיוחד בנשים הנאבקות להשגת הריון".

אנדומטריוזיס היא מחלה שכיחה אשר רק בשנים האחרונות גברה המודעות אליה ולאופן הטיפול בנשים הסובלות ממנה. קראו עוד על האבחון והטיפול במחלה.