מומחה באונקוגנטיקה וראש המרכז הגנטי לאבחון מוקדם, אסותא מרכזים רפואיים

פרופ' איתן פרידמן

פרופ'

היום שלי, סדרת דוקו שמביאה את הסיפורים המרגשים והמיוחדים ביותר מבין כותלי בית החולים.
היום של פרופ' איתן פרידמן התחיל מוקדם בבוקר בבריכת גורדון בה הוא מקפיד להדריך חבורת שחיינים שהפכו למשפחתו השניה והסתיים במפגש השבועי בפאב הקבוע עם חברי הנפש שלו. באמצע היום פרופ' פרידמן לא ויתר על זום עם הבת והנכדה שאליהן הוא מאוד מתגעגע ולא פסח על שיחות הייעוץ היומיות הפעם עם שתי מטופלות אצלם אובחן גן ה BRCA שעלול לגרום לסרטן
את התוכנית המלאה ניתן לראות בערוץ דוק שישודר ב-FreeTV ו- PartnerTV.

סדרת דוקו שמביאה את הסיפורים המרגשים והמיוחדים ביותר מבין כותלי בית החולים.

פרק 8- היום של פרופ' איתן פרידמן, רופא גנטיקאי ואיש של אנשים, והמפגש שלו עם מטופלות ברגע מכריע בחייהן | אסותא

Ethan_Friedman

היום שלי 

את תוכניות הדוק כבר הכרתם ?

היום של רונה צור

מומחה בכירורגיה גינקולוגית ומנתח בכיר, אסותא חיפה

ד"ר יובל קאופמן

ד"ר

&nbsp;רונה צור, אישה צעירה המתמודדת עם אנדומטריוזיס, מחלה כרונית שמשפיעה על חיי היומיום שלה מבחינה פיזית ונפשית. בפרק זה, רונה פותחת את הלב ומשתפת בכנות על ההתמודדות עם כאבים בלתי פוסקים, השפעתם על חייה האישיים והמקצועיים, וההחלטה לעבור ניתוח במטרה לשפר את איכות חייה. הפרק עוקב אחר הניתוח וההחלמה ודרך סיפורה האישי של אורנה נחשפים הקשיים התקוות ורגעי התמודדות שמלווים נשים רבות במצבה.
&nbsp;
את התוכנית המלאה ניתן לראות בערוץ דוק שישודר ב-FreeTV, יס פלוס, STING TV, סלקום ו- PartnerTV.

רונה צור, אישה צעירה המתמודדת עם אנדומטריוזיס, מחלה כרונית שמשפיעה על חיי היומיום שלה מבחינה פיזית ונפשית. בפרק זה, רונה פותחת את הלב ומשתפת בכנות על ההתמודדות עם כאבים בלתי פוסקים, השפעתם על חייה האישיים והמקצועיים, וההחלטה לעבור ניתוח במטרה לשפר את איכות חייה. הפרק עוקב אחר הניתוח וההחלמה ודרך סיפורה האישי של אורנה נחשפים הקשיים התקוות ורגעי התמודדות שמלווים נשים רבות במצבה.

היום של רונה צור | אסותא 

Yuval_Kaufman

היום של ד"ר ליאור מרום

מומחה בכירורגיה אורתופדית, מנתח עמוד שדרה, אסותא חיפה

ד"ר ליאור מרום

יום בחייו של ד"ר ליאור מרום, מומחה בניתוחי גב, שמצליח לשלב בין עבודה רפואית תובענית, לבין זמן איכות עם משפחתו ואהבתו לים. הפרק עוקב אחרי ניתוח גב שעובר שי, מטופל שסובל מכאב מתמשך ומגביל בגבו ועובר ניתוח לקיבוע החוליות בעמוד השדרה - האם מצבו ישתפר משמעותית?
&nbsp;
את התוכנית המלאה ניתן לראות בערוץ דוק שישודר ב-FreeTV, יס פלוס, STING TV, סלקום ו- PartnerTV.
&nbsp;

יום בחייו של ד"ר ליאור מרום, מומחה בניתוחי גב, שמצליח לשלב בין עבודה רפואית תובענית, לבין זמן איכות עם משפחתו ואהבתו לים. הפרק עוקב אחרי ניתוח גב שעובר שי, מטופל שסובל מכאב מתמשך ומגביל בגבו ועובר ניתוח לקיבוע החוליות בעמוד השדרה - האם מצבו ישתפר משמעותית?

היום של ד"ר ליאור מרום | אסותא 

Lior_Marom

מנהלת המערך האונקולוגי באסותא רמת החייל

פרופ' מירב בן דוד

פרופ' מירב בן דוד, ראש המערך האונקולוגי באסותא ומנהלת מכון הקרינה המתקדם בישראל.
בפגישה אישית עם מטופלת, משתפת ברגעים המיוחדים ובתחושת השליחות שבתפקידה.
את התוכנית המלאה ניתן לראות בערוץ דוק שישודר ב-FreeTV, יס פלוס, STING TV, סלקום ו- PartnerTV.

היום שלי- פרופ' מירב בן דוד | אסותא 

meirav

היום של פרופ' מירב בן דוד, ראש המערך האונקולוגי באסותא

ליווינו את פרופ' בן דוד ביום העבודה העמוס שלה במכון האונקולוגי החדשני באסותא. מירב שרואה בעבודתה שליחות, מצליחה לשלב טיפול באמצעות טכנולוגיות מתקדמות ויחס אישי וחם לכל מטופל. כל יום עבורה הוא הזדמנות להפוך את העולם למקום טוב יותר.
את התוכנית המלאה ניתן לראות בערוץ דוק שישודר ב-FreeTV ו- PartnerTV.

ראש המערך האונקולוגי באסותא, שמנהלת את מכון הקרינה המתקדם בישראל, והשחרור המרגש למטופל שסיים סדרת הקרנות .

פרק 2- היום של פרופ' מירב בן דוד | אסותא

Meirav_Ben_David

פרק 2- היום של פרופ' מירב בן דוד, ראש המערך האונקולוגי באסותא, שמנהלת את מכון הקרינה המתקדם בישראל, והשחרור המרגש למטופל שסיים סדרת הקרנות 

מנהל היחידה לניתוחי מוז, אסותא רמת החייל

פרופ' יוסי אלקלעי

הצצה ליום שגרתי בחייו של פרופ' יוסי אלקלעי, מנהל היחידה לניתוחי מוז באסותא רמת החייל. המרפאה שהיא מוזיאון עם אוסף בובות מטורף, האהבה לרכיבת אופניים ולקבוצת הכדורגל ברצלונה, מערכת היחסים החמה עם הצוות, מטופלים שהפכו לחברים וגם מטופל אחד מיוחד שכולנו מכירים.
לפרקים נוספים של התוכנית ניתן לראות בערוץ דוק שישודר ב-YES+, FREETV ,PartnerTV ו- STING TV.

הצצה ליום שגרתי בחייו של פרופ' יוסי אלקלעי, מנהל היחידה לניתוחי מוז באסותא רמת החייל. 

פרק 4- היום של פרופ' יוסף אלקלעי

Yossi_Alkalai_long

פרק 4- הפרק המלא- היום של פרופ' יוסף אלקלעי, שמבצע ניתוחי מוז בגישות מתקדמות והמפגש המרגש עם המנותח שכולנו מכירים

ד"ר משה חייצ'יק

הצצה ליום העבודה של ד"ר משה חייצ'יק - מנתח ילדים ברגישות, מרגיע את ההורים ויחד עם כריס הליצן הרפואי מייצר אווירה קסומה במחלקה. למה בעצם בחר במקצוע שלו? מי עזר לו להתגבר על הטראומה הפרטית שלו? ומה הקשר לגלישת גלים?
את התוכנית המלאה ניתן לראות בערוץ דוק שישודר ב-FreeTV ו- PartnerTV.

היום של ד"ר משה חייצ'יק, רופא אא"ג שמנתח ילדים ברגישות וכריס, הליצן הרפואי שמייצר איתו אווירה קסומה במחלקה ועוזר לו להתגבר על הטראומה הפרטית שלו. 

פרק 5- ד"ר משה חייצ'יק  | אסותא

Moshe_Lahichik

פרק 5- היום של ד"ר משה חייצ'יק, רופא אא"ג שמנתח ילדים ברגישות וכריס, הליצן הרפואי שמייצר איתו אווירה קסומה במחלקה. 

שרון בנדת, אישה אופטימית ואנרגטית שבאמצע החיים חלתה במחלת כליות כרונית המחייבת אותה לעבור טיפול דיאליזה 3 פעמים בשבוע, בזמן שהיא ממתינה להשתלת כליה. התלווינו אליה ליום של טיפול במכון דיאליזה וגילינו איך מעבירים 4 שעות מחוברים למכונה ועדיין שומרים על חיוך.  
את התוכנית המלאה ניתן לראות בערוץ דוק שישודר ב-FreeTV ו- PartnerTV.

היום של שרון בת, מטופלת דיאליזה שחייה סובבים סביב בית החולים בטיפול דיאליזה אינטנסיבי ומציל חיים והמפגש המרגש עם ילדיה במהלך הטיפול.

פרק 1- היום של שרון בת, מטופלת דיאליזה שחייה סובבים סביב בית החולים בטיפול דיאליזה אינטנסיבי ומציל חיים   | אסותא

Dialysis

פרק 1- היום של שרון בת, מטופלת דיאליזה שחייה סובבים סביב בית החולים בטיפול דיאליזה אינטנסיבי ומציל חיים 

פרק 8- תכירו את פרופ' פרידמן הרופא שמאמין שעל ידי בדיקה גנטית פשוטה נוכל להימנע ממחלות קשות, שניצח פציעה קשה מאו, שלא מוכן לוותר על שחיה יומית. 

היום שלי, סדרת דוקו שמביאה את הסיפורים המרגשים והמיוחדים ביותר מבין כותלי בית החולים.
אחרי 7 ניתוחים שברוך בלוך בן 63 מנהריה עבר בשנה וחצי האחרונות בהן שגרת החיים הייתה בלתי נסבלת ופגעה בתפקוד היומיומי ובהנאה מדברים פשוטים. בלוך עומד בפני ניתוח לכריתת כליה ונסיון להשתילה חזרה. הוא ומשפחתו מקווים שאחרי הניתוח עליו מופקדים ד"ר אביתר נשר וד"ר אנדריי נאדו, הוא יוכל לחזור ולהיות אדם פעיל וסבא במשרה מלאה ל 5 נכדים ונכדות.
את התוכנית המלאה ניתן לראות בערוץ דוק שישודר ב-FreeTV ו- PartnerTV.

אחרי 7 ניתוחים שברוך בלוך בן 63 מנהריה עבר בשנה וחצי האחרונות בהן שגרת החיים הייתה בלתי נסבלת ופגעה בתפקוד היומיומי ובהנאה מדברים פשוטים.

פרק 7- רוך בלוך האיש שנלחם להחזיר לעצמו את שגרת החיים | אסותא

Kidney_transplant

פרק 7- תכירו את ברוך בלוך האיש שנלחם להחזיר לעצמו את שגרת החיים וההנאה מהם ועומד לעבור את הניתוח ה-8 בשנה וחצי האחרונות, ניתוח להשתלת כליה עצמית.

מומחית בכירורגיה כללית ובריאטרית, אסותא מרכזים רפואיים

ד"ר אילנית מלר

ד"ר אילנית מלר, משלבת בין קריירה מרשימה כמנתחת בכירה לבין חיי משפחה תובעניים כאמא לארבעה ילדים קטנים. הצטרפנו אליה לניתוח קיצור קיבה של תמר אצבאן, ניתוח שני שהיא עוברת אחרי 7 שנים כחלק מהמאבק שלה במחלת ההשמנה. אילנית מגיעה עם תשוקה לחדר הניתוח ומשנה את חיי המטופלים והמטופלות שלה.
את התוכנית המלאה ניתן לראות בערוץ דוק שישודר ב-FreeTV ו- PartnerTV.

ד"ר אילנית מלר, משלבת בין קריירה מרשימה כמנתחת בכירה לבין חיי משפחה תובעניים כאמא לארבעה ילדים קטנים. 

פרק 3- היום של ד"ר אילנית מלר, מנתחת בריאטרית  | אסותא

Ilanit_Meller

פרק 3- היום של ד"ר אילנית מלר, מנתחת בריאטרית, שמבצעת את הניתוחים המורכבים ביותר בבריאטריה והמטופלת שחייה השתנו מקצה לקצה 

הצצה ליום שגרתי בחייו של פרופ' יוסי אלקלעי, מנהל היחידה לניתוחי מוז באסותא רמת החייל. המרפאה שהיא מוזיאון עם אוסף בובות מטורף, האהבה לרכיבת אופניים ולקבוצת הכדורגל ברצלונה, מערכת היחסים החמה עם הצוות, מטופלים שהפכו לחברים וגם מטופל אחד מיוחד שכולנו מכירים.
את התוכנית המלאה ניתן לראות בערוץ דוק שישודר ב-FreeTV ו- PartnerTV.

Yossi_Alkalai

פרק 4- היום של פרופ' יוסף אלקלעי, שמבצע ניתוחי מוז בגישות מתקדמות והמפגש המרגש עם המנותח שכולנו מכירים

יש ימים שמשנים חיים. הסדרה "היום שלי" עוקבת אחר יום אחד שכולל שינוי רפואי משמעותי ומביאה את מה שעובר הן על הרופאים והרופאות והן על המטופלים בתהליך המיוחד

היום שלי  | אסותא

my_day

היום שלי

אנו משתמשים בעוגיות לצורך תפעול האתר, ניתוחים ופילוחים סטטיסטיים, שיפור השירות והתוכן המוצג באתר וכן לצורכי פרסום והצגת <a href="https://www.assuta.co.il/privacy_policy/">מדיניות פרטיות.</a> למידע נוסף אנא ראו במדיניות הפרטיות של אסותא.

לא מצאת תשובה? רצית לדעת משהו נוסף בנושא?

לדעת, השלב הראשון במניעה מתחיל כאן

&nbsp;אם הייתה ניתנת לכם האפשרות, האם הייתם מעוניינים לדעת באילו מחלות אתם עלולים לחלות בעתיד. התשובה, מטבע הדברים, היא אינדיבידואלית, אבל עצם האפשרות להציף מידע רפואי שכזה, היא אחת היכולות המהפכניות של הגנטיקה בעידן החדש.
<a href="https://www.assuta.co.il/hospitals/about_assuta_ramathahayal/clinics_ramathahayal/genie/">Genie</a> הוא שירות חדש ומיוחד של אסותא מרכזים רפואיים, אשר כולל סקר גנטי מקיף לאוכלוסייה הבריאה. בדיקות הסקר נועדו לסייע לטובת איכות חיים ואריכות ימים בבריאות מיטבית אישית.
"רופאים מתמודדים בדרך כלל עם 2 מצבים עיקריים. האחד, כשהמטופל או המטופלת מתלונים על כאב או תסמין אחר שמפריע להם ויש צורך באבחון, והשני, לאחר האבחון - התמקדות בטיפול במחלה", מספר <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/eitan-friedman-13909">פרופ' איתן פרידמן</a>, מומחה ברפואה פנימית ובאונקו-גנטיקה ומנהל המרכז לגנטיקה וגילוי מוקדם. "Genie — השירות החדשני שאסותא משיקה, מכניס אותנו אל תוך המאה ה-21 מעניק כלים להתמודדות בזירה נוספת. לדעת מראש מה הסיכון שלנו לחלות יחסית לסיכון באוכלוסייה הכללית, מתוך גישה פרו אקטיבית, ולבחור כיצד להתמודד עם הסיכון האישי. אנחנו עוברים מעולם שבו יש One fits all לעולם של התאמה אישית. הרפואה כיום חותרת לא רק לטיפול במחלה קיימת, אלא 'לובשת' פן פרו-אקטיבי", מוסיף פרופ' פרידמן.
Genie — הוא שירות שניתן יחד עם מעבדה גנטית חיצונית בינלאומית, במסגרתו מתבצעות בדיקות סקר גנטי שמיועדות לאוכלוסייה הבריאה, לאנשים נטולי סימפטומים או רקע משפחתי מחשיד. תוצאות הבדיקה, שנערכת באמצעות דגימת רוק, מאפשרות לכמת את הסיכון האישי לחלות במצב רפואי עתידי, וכך לבנות לנבדק תוכנית מותאמת אישית לגילוי מוקדם באמצעים שונים או אפילו באופן אקטיבי להמליץ על טיפול (תרופתי או כירורגי) שעשוי להקטין את הסיכון לחלות בו.
&nbsp;
<h2 style="text-align: right;" dir="rtl">לשאול את Genie מה צופן העתיד</h2>
שירות הסקר הגנטי Genie נולד מפריצת דרך טכנולוגית, שמאפשרת כיום לרצף גנים רבים שקשורים במחלות תורשתיות, בעת ובעונה אחת במהירות וביעילות. "הבדיקות האלה מאפשרות לנו גילוי מוקדם למי שבסיכון גבוה לחלות במחלות שהן ברות טיפול, אותן אנחנו מכנים Medically Actionable. במסגרת השירות אנחנו בודקים את הסיכון רק עבור מצבים ומחלות שבהם ביכולתנו להציע דרכי פעולה לגילוי מוקדם ולמניעה", מדגיש פרופ' פרידמן.
הבדיקות מסייעות להיערך מראש ליום המחר, ולייעץ לאנשים בריאים כיצד להתמודד עם הסיכונים האישיים שלהם הנגזרים מגורמים גנטיים ומוטציות שאותרו בהן. באופן כזה, אדם שהתגלה שיש לו סיכון לפתח סרטן או מצבים רפואיים כמו מחלות מטבוליות, מחלות ריאה, יוכל לבחור כיצד להתנהל, וכיצד להפחית את הסיכון האישי שאיתו הוא נולד.
&nbsp;
<h2 style="text-align: right;" dir="rtl">אתם בעצם מעודדים אנשים בריאים לערוך בדיקות רפואיות ולגלות תחלואות עתידיות.</h2>
"המטרה היא לא לבצע בדיקות פולשניות, אלא להפוך את הגנטיקה לכלי לריבוד רמת הסיכון האישית. באופן כזה אנחנו מזמינים אוכלוסייה של אנשים ש'על הנייר', מבחינה קלינית, אינם בסיכון. כאלה שלא חלו בסרטן, ושסבא או סבתא שלהם לא מתו מוות פתאומי. לאחר הבדיקה הם ידעו אם יש להם מוטציה ברת משמעות קלינית או שאין. תוצאות הבדיקה הגנטית אינן 'כתב ביטוח' או התחייבות שאנשים לא יחלו בסרטן, אבל הן מעניקות לנבדקים יכולת לגלות אותו בשלבים מוקדמים ואף למנוע אותו מראש. ההערכה שלנו על פי מחקרים בעולם היא שמתוך כל 100 נבדקים, יהיו 2 או 3 בעלי פגם גנטי. והרעיון הוא לא 'לשלוח אותם לדרכם' עם המידע הזה, אלא להעניק להם ייעוץ גנטי שמתייחס לגורמי סיכון נוספים וממליץ בהתאם על פעולות גילוי מוקדם או מניעה".
&nbsp;
<h2 style="text-align: right;" dir="rtl">תוצאות כאלה לא אמורות להגביר את מפלס החרדות?</h2>
"אנחנו כמובן לא מחייבים איש לעבור את הבדיקות האלה. הניסיון המצטבר בישראל מעיד למשל על כך שכ-50% מהנשים שנושאות מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2, הקשורות לסיכון מוגבר משמעותי לחלות בסרטן השד או בסרטן השחלה, לא היו מתגלות לו היינו מסתמכים רק על גורמי סיכון מקובלים כדי לבצע בדיקה גנטית. נשים אלה צריכות להיות במעקב שונה משאר האוכלוסייה, אך הן לא היו יודעות זאת אם לא היו מבצעות בדיקה גנטית. ידוע כי אבחון של מחלת הסרטן בשלבים מוקדמים מגדיל משמעותית את סיכויי ההחלמה. מחקרים מוכיחים שגישות לזיהוי מי נמצא בסיכון גבוה והתאמה של משטר מעקב מוכוון לרמת הסיכון האישית הזו היא יעילה ומצילה חיים, ברמה האישית וברמה הלאומית, שכן היא מפחיתה את הסבל הרב שכרוך בגילוי מאוחר וגם מובילה לחיסכון במשאבים וליעילות כלכלית, בין השאר".
&nbsp;
<h2 style="text-align: right;" dir="rtl">כיצד הבדיקה מתבצעת וכיצד היא חושפת את המידע לנבדקים?</h2>
"הבדיקה במסגרת שירות Genie היא בדיקת רוק שנאסף במטוש מחלל הפה. היא נלקחת באסותא או בבית הנבדק, ללא צורך בהפנייה או ייעוץ גנטי מקדים ומועברת למעבדה גנטית חיצונית BluePrint Genetics Oy בפינלנד. הבדיקה בודקת כ-100 גנים שונים ובוחנת אפשרות לקיום כ-250 אלף מוטציות שונות בהן. התשובות מתקבלות אצלנו בצורה מאובטחת. הצוות שלנו עובר על התוצאות, ובהתאם מחליט את מי לזמן לבדיקות נוספות ולייעוץ גנטי מותאם. כל הנבדקים מקבלים את תוצאות הריצוף הגנטי עם המלצות לגבי ממצאים ברי משמעות שנמצאו בבדיקה".
&nbsp;
<h2 style="text-align: right;" dir="rtl">מי קהל היעד לשירות Genie?</h2>
"השירות מיועד לאנשים בריאים, שאין להם או לבן משפחה מדרגה ראשונה סרטן. אנחנו מציעים אותה לגילאי 18 ומעלה וממליצים לבצע אותה עד גיל 70. בגילים מבוגרים יותר, המשמעות של הבדיקה היא פחות עבור הנבדק, ויותר עבור הילדים שלו. גבר בן 90, לדוגמה, הרי כבר חי את מרבית חייו תחת אותו סיכון, אבל ילדיו ונכדיו עלולים לפתח מחלות מאותו גן שקיבלו בהורשה".
&nbsp;
<h2 style="text-align: right;" dir="rtl">ומה הצעד הבא בתחום המורכב הזה?</h2>
"בעתיד אנחנו שואפים להעניק מעין תעודת זהות גנטית לכל תינוק שנולד, וליצור מעין קידוד לכל אדם, באופן שיגדיל את טווח הסקת המסקנות מאותה בדיקה. כיום הבדיקות מתבססות על זיהוי של מחלות תורשתיות מונוגניות, כלומר כאלה שנגרמות כתוצאה מפגם בגן בודד, אבל ישנם גם דפוסי הורשה מורכבים וגנטיקה פוליגנית, שמושפעים ממספר רב של גנים, והם ישנו את כל התמונה.&nbsp;
הרפואה המתפתחת מעניקה לנו אפשרויות לטיפול ולהקטנת ההשפעה של אותו גן פגום ובעתיד נרצה להקים מרפאה מיוחדת שתענה על הצרכים של אנשים בסיכון גבוה לפתח מחלות שונות. אנו נדאג ונלווה אותם באופן צמוד מהבדיקה ועד הטיפול, כך שהכל ייעשה תחת קורת גג אחת. זה החלום", מסכם פרופ' פרידמן
רפואה מונעת מותאמת אישית – זהו העתיד הבריא יותר של כולנו.
&nbsp;

אם הייתה ניתנת לכם האפשרות, האם הייתם מעוניינים לדעת באילו מחלות אתם עלולים לחלות בעתיד. התשובה, מטבע הדברים, היא אינדיבידואלית, אבל עצם האפשרות להציף מידע רפואי שכזה, היא אחת היכולות המהפכניות של הגנטיקה בעידן החדש.

לדעת, השלב הראשון במניעה מתחיל כאן | אסותא 

Genetics

פרופ' איתן פרידמן, מומחה ברפואה פנימית ובגנטיקה רפואית תוך התמקצעות באונקוגנטיקה, מוביל המכון הגנטי לאבחון מוקדם באסותא מרכזים רפואיים, בהרצאה "סרטן שד ותורשה - האם יש קשר?"

פרופ' איתן פרידמן, מומחה ברפואה פנימית ובגנטיקה רפואית תוך התמקצעות באונקוגנטיקה, מוביל המכון הגנטי לאבחון מוקדם באסותא מרכזים רפואיים, בהרצאה "סרטן שד ותורשה - האם יש קשר?" 

סרטן שד ותורשה |אסותא

Breast cancer and heredity

סרטן שד ותורשה

הידעתם? העתיד ב-DNA שלכם! פרופ' איתו פרידמן, מומחה באונקוגנטיקה ומנהל המרכז לגנטיקה ולגילוי מוקדם, אסותא רמת החייל, בהרצאתו בנושא רפואה מונעת מותאמת אישית. ההרצאה עוסקת בבדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלות בקרב אוכלוסייה בריאה.

ההרצאה עוסקת בבדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלות בקרב אוכלוסייה בריאה.

העתיד ב-DNA שלכם: בדיקות סקר לגילוי מוקדם בקרב אוכלוסייה בריאה | אסותא 

העתיד ב-DNA שלכם: בדיקות סקר לגילוי מוקדם בקרב אוכלוסייה בריאה

<div class="episode-content">
<div class="border-0 d-flex list">
<div class="card-body mt-5 ps-0">
פרופ' איתן פרידמן, מומחה באונקוגנטיקה וראש המרכז הגנטי לאבחון מוקדם באסותא, על פריצות דרך בתחום הגנטיקה הרפואית, שישנו את פני האנושות בזכות רפואה מונעת
</div>
</div>
</div>

פרופ' איתן פרידמן, מומחה באונקוגנטיקה וראש המרכז הגנטי לאבחון מוקדם באסותא, על פריצות דרך בתחום הגנטיקה הרפואית, שישנו את פני האנושות בזכות רפואה מונעת



איך תדעו האם אתם בסיכון לפתח סרטן? |אסותא

Oncogence

אונקוגנטיקה - איך תדעו האם אתם בסיכון לפתח סרטן ?

יום האישה העולמי הוא גם הזדמנות לעסוק בהתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות שמאפשרות לנו כיום לזהות ולנהל סיכונים על בסיס שינויים גנטיים, לשפר את איכות הרפואה המונעת, לאבחן ולטפל בבעיות רפואיות נפוצות בקרב נשים.
בראש הרשימה ניצב כמובן סרטן השד, שמקבל תהודה רבה בתקשורת, בקרב רופאים ובציבור הרחב. בישראל מתגלים בכל שנה יותר מ- 5,000 מקרים חדשים של סרטן השד. הסיכון לחלות בסרטן השד באוכלוסייה הכללית בישראל הינו כ-13% וישנם גורמים שמעלים את הסיכון, בהם חוסר פעילות גופנית, גיל האישה בעת הלידה הראשונה, הנקה, חשיפה להורמוני מין (כמו אלה המצויים בגלולות למניעת הריון), עודף משקל וחשיפה לקרינה מייננת. גורם הסיכון העיקרי לסרטן שד (והשחלות) הוא הרקע המשפחתי, או במילה אחת - גנטיקה.
<h2 style="direction: rtl;">רפואה פורצת דרך</h2>
הרפואה עשתה קפיצת מדרגה משמעותית בכל הנוגע לאונקוגנטיקה - גנטיקה של סרטן - המשפיעה במידה ניכרת על נשים. באמצע שנות התשעים איתרה ד"ר מרי קלייר קינג אזור חשוד בכרומוזום מס' 17 הקשור בתורשה של סרטן שד. שנים ספורות לאחר מכן אותר הגן BRCA1 ולאחריו הגן BRCA2  שני גנים שפגמים גנטיים (=מוטציות) בהם מעלים מאוד את הסיכון לחלות בסרטן השד (והשחלות). כלומר, בזכות תגליות אלה קיימת בידינו היכולת לבדוק באמצעות בדיקת דם (או רוק) פשוטה את הד.נ.א (חומר התורשתי) ולזהות את המוטציה שאחראית לנטייה המשפחתית לפתח סרטן שד. אפשרות זמינה זו הובילה למהפכה בזיהוי, אבחון, והצעה למשטר לגילוי מוקדם או אפילו מניעה של התפתחות סרטן בנשים, גברים ומשפחות בסיכון גבוה לפתח סרטן השד והשחלות.
<h2 style="direction: rtl;">מתי סיפור משפחתי לובש משמעות קלינית?</h2>
כבר הרבה שנים ידוע שככל שיש לאישה יותר קרובות משפחה שחלו בסרטן שד או שחלות ובגיל צעיר יותר, כך עולים סיכוייה לחלות גם כן. כך למשל, אישה שאמה ואחותה חלו בסרטן שד מתחת לגיל 30 נמצאת בסיכון של 45% לחלות בסרטן שד לאורך חייה. עם זאת, סיפור משפחתי של סרטן אינו שכיח ומופיע רק בקרב בכ-10% מהחולות. כיצד זה יתכן? חשוב להבין שרקע משפחתי ברמה הקלינית מאובחן רק על בסיס היסטוריה משפחתית, ויש לחשוד בו כאשר מתקיימים אחד או יותר מהתנאים הבאים: קיום של קרובות משפחה רבות שחלו בסרטן שד ו/או שחלות, גיל אבחנה מתחת ל-40, סרטן שד דו-צדדי ושילוב אצל אותה אישה או באותה משפחה של סרטן שד ושחלות.
<h2 style="direction: rtl;">ייחודיות המוצא היהודי - סיכון וסיכוי</h2>
בקרב נשים יהודיות, נמצא כי מגוון המוטציות בגנים BRCA1/2 הוא מאוד מצומצם: בהשוואה ל-4,000 מוטציות המתוארות בעולם, בשני הגנים הללו בנשים יהודיות ממוצאים שונים יש כ-25 מוטציות שתוארו ביותר ממשפחה אחת, ו-3 מתוכן שכיחות מאוד גם באוכלוסייה האשכנזית הכללית (כלומר בנשים בריאות, ללא היסטוריה אישית או משפחתית של סרטן). מחקרים רבים שבוצעו בארץ ובעולם מראים ששיעור הנשאים של אחת מ-3 מוטציות אלו, נאמד ב-2.5% (1/40) מהאוכלוסייה האשכנזית וכ- 0.5% (1/200) בקרב אוכלוסיית יוצאי עיראק. בישראל, מדובר אבסולוטית על כ-30,000-35,000 נשים נשאיות של אחת מהמוטציות האלה, ובעולם על כ-250,000 נשים וגברים הנושאים מוטציות המעלות משמעותית את הסיכון לפתח סרטן שד לאורך החיים (גם בגברים וגם אך במידה פחותה סוגי סרטן אחרים). בסרטן שד עולה הסיכון מ- 13% ל- 72%-70 ובסרטן השחלות עולה הסיכון מ-1.4% ל- 40-50%. בנוסף, ממחקרים ביהודים אשכנזים, עולה כי בלפחות ממחצית מהמקרים בהם מתגלה נשאות, אין סיפור משפחתי משמעותי של ממאירויות ברקע, כלומר הסיפור המשפחתי אינו מספיק כדי לקבוע למי יש להציע בישראל את הבדיקה הגנטית של המוטציות השכיחות בגנים BRCA1/2.
גם גברים וגם נשים הנושאים מוטציות אלה, יכולים להעביר אותם לילדיהם. לכל בן/ת של נשא/ית, ישנו סיכון של 50% לרשת את המוטציה, וסיכוי של 50% שלא לרשת אותה. אח/ות של נשא/ית גם הם בסיכון של 50% להיות נשא/ית. מי שלא ירש את המוטציה אינו בסיכון יתר לחלות בסרטן, ומי שירש את המוטציה מוגדר רק על בסיס קיום המוטציה, כמי שהוא בסיכון מוגבר לחלות. כיום אנו יודעים כי עצם קיומה של המוטציה בגנים אלה, הוא הגורם העיקרי בהערכת הסיכון לחלות בסרטן השד והשחלות ולאו דווקא ההיסטוריה המשפחתית הספציפית.
<h2 style="direction: rtl;">ידע גנטי זה כוח - איך תדעי מה נכון לך?</h2>
לנשים נשאיות בריאות מומלץ להקפיד מאוד על מעקב לגילוי מוקדם מגיל 25-30 של סרטן השד, הכולל הדמיית השד (בעדיפות על-ידי MRI וכמכוסה בסל הבריאות) ובדיקת כירורג שניהם בתדירות של אחת ל-6 חודשים. במקביל מומלץ לבצע כריתת שחלות מקטינת סיכון בסביבות גיל 40 ולאחר השלמת תכנון המשפחה. בנוסף, קיימת אפשרות לבצע כריתת שדיים מקטינת סיכון (כמו שעברה אנג'לינה ג'ולי ב-2013) - אפשרות בה בוחרות כ-10% מקרב הנשאיות הבריאות בישראל.
לאור שכיחות המוטציות בגנים BRCA1/2 באוכלוסייה האשכנזית הכללית, מאז 2020 ובסל הבריאות החדש, כל אישה יהודייה אשכנזית זכאית לבצע בדיקת סקר על חשבון הקופה, ללא צורך בייעוץ אונקוגנטי מקדים. במידה ותאותר כנשאית, תוזמן לייעוץ גנטי שבמהלכו יוסברו לה כל המשמעויות האישיות והמשפחתיות. במידה ואישה אינה נשאית, תקבל תשובה זו לביתה.
<h2 style="direction: rtl;">גישה יוזמת ואחראית מצילה חיים!</h2>
גילוי מוקדם הוא קריטי ולכן מעקב לגילוי מוקדם חשוב במיוחד עבור נשים בקבוצת סיכון רגיל מגיל 40-50, ולנשים שהן בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן שד - בשל היסטוריה משפחתית ובעיקר נשים נשאיות - כבר מגיל 25 שנים.
ביום האישה, אנו קוראים לך לקחת אחריות על בריאותך ולהיות פרו-אקטיבית ויוזמת!
אם את, או מי מבנות משפחתך או חברותייך, נמצאת בקבוצת סיכון בשל מוצא, היסטוריה אישית או משפחתית של סרטן, אל תהססי לבצע או להציע למישהי שאת מכירה את בדיקת הסקר, או בדיקה גנטית לאחר ייעוץ אונקוגנטי - הבדיקה הגנטית יכולה להציל חיים.
 
<a href="https://www.assuta.co.il/doctor-details/friedman-eitan.aspx">פרופ' איתן פרידמן</a> - מומחה באונקוגנטיקה, מוביל <a href="https://www.assuta.co.il/services/oncology/services/genetic_center/">המרכז לגנטיקה וגילוי מוקדם</a>, אסותא רמת החייל.

יום האישה העולמי הוא גם הזדמנות לעסוק בהתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות שמאפשרות לנו כיום לזהות ולנהל סיכונים על בסיס שינויים גנטיים, לשפר את איכות הרפואה המונעת, לאבחן ולטפל בבעיות רפואיות נפוצות בקרב נשים. פרופ' איתן פרידמן - מומחה באונקוגנטיקה, מוביל המרכז לגנטיקה וגילוי מוקדם, אסותא רמת החייל.

גנטיקה נשית | אסותא

female genetics

גנטיקה נשית 

אחת מכל עשר נשים יהודיות אשכנזיות (ושיעור מעט נמוך יותר של נשים יהודיות לא אשכנזיות) החולות בסרטן השד, היא נשאית של מוטציה בגן&nbsp;BRCA21&nbsp;או&nbsp;BRCA2&nbsp;שאילו הייתה מאובחנת טרם האבחנה, ייתכן וניתן היה למנוע את המחלה או לגלות אותה בגילוי מוקדם ובכך לשפר את סיכויי ההחלמה. חידושים בתחום האבחון הגנטי מאפשרים כיום לאתר&nbsp;נשים הנמצאות בסיכון גבוה לחלות בסרטן השד, ולנקוט בצעדים אשר יפחיתו את הסיכון להתפתחות המחלה או יאפשרו גילוי מוקדם.
במסגרת מרכז לגנטיקה וגילוי מוקדם באסותא, ניתן לבדוק בבדיקה אחת מוטציות רבות אפשריות בגנים מרובים בו זמנית בטכניקה של ריצוף עמוק ובהתאם לתוצאות לבנות תכנית מעקב וטיפול מותאמת אישית. הבדיקה מתבצעת באמצעות נטילת רוק או דם של המטופלת, שליחת הדגימה למעבדות בחו"ל והפקת החומר התורשתי (DNA) מכדוריות הדם הלבנות. במסגרת הבדיקה מנסים לאתר מוטציות (פגמים גנטיים) שנמצאות בכל אחד מתאי הגוף, ומעלות באופן משמעותי את הסיכון של האישה שנושאת מוטציות אלה לחלות בסרטן השד. תשובות לבדיקה הגנטית ניתנות בתוך 4-6 שבועות מרגע לקיחת הדגימה.
<h2 style="direction: rtl;">למי מומלץ לעבור בדיקה גנטית לזיהוי נטייה מורשת לסרטן שד?</h2>
<ul>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">נשים בריאות שיש להן שתי קרובות משפחה מדרגה ראשונה (למשל אם או אחות) או שנייה (דודה סבתא) אשר חלו בסרטן שד</li>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">נשים שבמשפחתן אישה אשר חלתה בגיל צעיר (מתחת ל-40) בסרטן שד</li>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">נשים עם ריבוי קרובות משפחה מאותו צד של המשפחה אשר חלו בסרטן שד</li>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">נשים אשר במשפחתן כמה מקרי סרטן שאחד מהם לפחות הוא סרטן שד</li>
</ul>
<h2 style="direction: rtl;">מוטציות לסרטן השד – לא רק BRCA</h2>
תסמונת הסרטן השכיחה ביותר הינה תסמונת סרטן שד ושחלות מורשת על רקע מוטציות הקיימות בכל תא מתאי הגוף בגנים&nbsp;,BRCA1/2&nbsp;מוטציות המגדירות נשים שנושאות אותן &nbsp;בסיכון גבוה משמעותית לאורך חייהן לחלות בסרטן שד ושחלה (ובסיכון מעט מוגבר לסרטן ערמונית ושד אצל גברים). בחלק מהמשפחות מוטציות בגנים אלה מעלות מעט גם את הסיכון לסרטן לבלב.
שני הגנים&nbsp;&nbsp;BRCA1/2&nbsp;אחראים לרוב המקרים של סרטן שד וסרטן שחלות תורשתיים, כאשר נשים היורשות מוטציות בגנים אלו הן בעלות סיכון גבוה ביותר לחלות בסרטן שד במיוחד&nbsp;בגיל צעיר (מתחת לגיל 40 שנים). ע"פ הנתונים הסיכון של נשאית מוטציה בגן&nbsp;BRCA&nbsp;לחלות בסרטן שד לאורך חייה הינו 56-87% לעומת סיכון של 12% אצל אישה ללא המוטציה. בנוסף מצויות נשים אלו בסיכון מוגבר משמעותית לחלות בסרטן השחלה (עד 50% סיכון יחסית לסיכון של 1.4% לנשים שאינן נשאיות).
עד היום אותרו בגנים BRCA1 וBRCA2&nbsp;&nbsp;כ-4000 מוטציות הגורמות לסיכון מוגבר לסרטן השד והשחלה. חשוב לדעת כי ישנה סברה מוטעית שמוטציות בגנים אלה בלעדיות רק לאוכלוסייה האשכנזית אך אין זה נכון. יש מקבץ של מוטציות מוגדרות שאמנם שכיחות יותר בקרב עדה זו, אבל בהחלט קיימות מוטציות אחרות בגנים אלה גם בעדות אחרות ובקרב לא יהודים בישראל. אבל לא רק BRCA – ישנם גנים נוספים שמוטציות בהם מעלות משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן שד תורשתי, חלקם ידועים (למשל CHEK2 PALB2 PTEN) וחלקם עדיין לא מוכרים וזיהויים הוא נושא הנחקר במרץ רב בישראל ובעולם.
<h2 style="direction: rtl;">עידן חדש ברפואה מונעת מותאמת אישית בסרטן שד</h2>
ומה עושים אם התגלתה מוטציה בגן המעלה משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן שד אצל הנבדקת?&nbsp;על פי הגן הפגום וסוג המוטציה ניתן להציע לנשים הנשאיות שתי אפשרויות:
<ol style="text-align: right;">
<li>
משטר מעקב לגילוי מוקדם&nbsp;– ביצוע בדיקת&nbsp;MRI&nbsp;שדיים שנתית החל מגיל 25-30, ומדי שנה (בהפרש של חצי שנה מה-MRI) יומלץ לבצע אולטראסאונד או ממוגרפיה. כך שכל 6 חודשים תתבצע הדמיה של השד. בנוסף רצוי לעבור גם בדיקה ידנית על ידי כירורג מדי 6 חודשים.
</li>
<li style="direction: rtl;">כירורגיה מקטינת סיכון – כריתת שדיים מונעת אשר מפחיתה משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן שד. בנוסף יומלץ לבנותיה של המטופלת להיבדק בגיל המתאים ולעבור אבחון גנטי.&nbsp;<a href="https://www.assuta.co.il/services/oncology/services/genetic_center/">ה</a><a href="https://www.assuta.co.il/services/oncology/services/genetic_center/">מרכז לגנטיקה וגילוי מוקדם</a>&nbsp;מורכב ממומחי גנטיקה מכל תחומי הרפואה, ומספק גם שירותים סוציאליים ופסיכולוגיים המעניקים מעטפת תמיכה רפואית ואישית מקיפה.&nbsp;</li>
</ol>
<a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/eitan-friedman-13909">פרופ' איתן פרידמן</a><a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/eitan-friedman-13909">,</a> מומחה באונקוגנטיקה ומוביל המרכז הגנטי לאבחון באסותא: "אני קורא לכל אישה מעל גיל 25 בעלת סיפור משפחתי של סרטן שד, לבוא ולעבור אבחון גנטי אשר יכול להציל את חייה. מאידך, אם יתברר שאיננה נשאית – האבחון הגנטי יכול לספק שקט נפשי עבורה ועבור משפחתה".<a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/eitan-friedman-13909"> </a>

חידושים בתחום האבחון הגנטי מאפשרים כיום לאתר נשים הנמצאות בסיכון גבוה לחלות בסרטן השד, ולנקוט בצעדים אשר יפחיתו את הסיכון להתפתחות המחלה או יאפשרו גילוי מוקדם.

אבחון גנטי מוקדם לסרטן השד | אסותא

genetic diagnosis for breast cancer

אבחון גנטי מוקדם לסרטן השד

פרופ' איתן פרידמן, מומחה באונקוגנטיקה, מנהל המרכז לגנטיקה ולגילוי מוקדם, אסותא רמת החייל, בהרצאתו על השפעתה של הגנטיקה וחשיבותן של בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלות לב. ההרצאה התקיימה לרגל יום הלב העולמי בשיתוף אתר מ.ת.ג

פרופ' איתן פרידמן, מומחה באונקוגנטיקה, מנהל המרכז לגנטיקה ולגילוי מוקדם, אסותא רמת החייל, בהרצאתו על השפעתה של הגנטיקה וחשיבותן של בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלות לב. ההרצאה התקיימה לרגל יום הלב העולמי בשיתוף אתר מ.ת.ג

העתיד ב-DNA שלך: בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלות לב | אסותא 

future_in_DNA

העתיד ב-DNA שלך: בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלות לב

כשאת בוחרת לעבור בדיקת מי שפיר באסותא, את בידיים טובות! בדיקה מקיפה הכוללת את צ׳יפ הגנטי ומאפשרת לאתר או לשלול תסמונות גנטיות ומחלות בעובר. באסותא תוכלי לבחור את הרופא המומחה מתוך נבחרת גינקולוגים מובילים, עם נסיון של אלפי בדיקות מי שפיר. זמינות תורים גבוהה. הבדיקות מפוענחות על ידי מומחים בארץ ובחו״ל. ניתן לבצע בדיקות ספציפיות לבעיות גנטיות נדירות תורשתיות. הבדיקה בליווי מלא, תוך שמירה על פרטיותך. ניתן לקבל החזר מקופות החולים והביטוחים השונים. פריסה ארצית - אסותא חיפה, אסותא רמת החייל, אסותא ראשון לציון, אסותא באר שבע.

כשאת בוחרת לעבור בדיקת מי שפיר באסותא, את בידיים טובות! בדיקה מקיפה הכוללת את צ׳יפ הגנטי ומאפשרת לאתר או לשלול תסמונות גנטיות ומחלות בעובר.   