יעל גולדמן בשיחה עם סתיו צלינקר, פרופ' איל פרוכטר- פסיכיאטר, ד"ר אייל גניסין- מומחה באורטופדיה ועומרי לוי על איך נראים אימונים של אומנית קרקס שעושה סווינג על טרפז, כיצד הכדורגלן ליאור רפאלוב מתמודד עם אתגרים, מה צריכה להכיל ארוחת צהריים מומלצת של ספורטאים ואיך מטפלים בשחיקת ברך? התוכנית דוק ספורט מחברת בין רפואה וספורט.
את התוכנית המלאה ניתן לראות בערוץ דוק שישודר ב-FreeTV ו- PartnerTV.

התוכנית דוק ספורט מחברת בין רפואה וספורט.

פרק 2- סתיו צלניקר  | אסותא

Stav_Slincker

דוק ספורט

מנחת טלוויזיה, שחקנית ודוגמנית ישראלית 

יעל גולדמן

את תוכניות הדוק כבר הכרתם ?

יעל גולדמן מאחרת את אור מיניאלי, ד"ר יוסי דניאלי- קרדיולוג ילדים, נדב מאירסון- מאמן מנטאלי ואלון פורת- מאמן ריצה. 
כוכב הנינג'ה אור מיניאלי מספר על ההישג שהוא הכי גאה בו, הקרדיולוג ד"ר יוסי דניאלי מפרט את בדיקות הספורט שחשוב שילדים ספורטאים יבצעו, והמאמן המנטאלי נדב מאירסון משתף איזה טיפ מנצח יכול לדחוף ספורטאים להישג גדול יותר?
את התוכנית המלאה ניתן לראות בערוץ דוק שישודר ב-FreeTV ו- PartnerTV.

התוכנית דוק ספורט מארח הפעם את כוכב הנינג'ה אור מיניאלי שמספר על החששות בתחרויות

פרק 5- אור מיניאלי, מטפס וספורטאי נינג'ה | אסותא

Or_MINIALI

פרק 5- כיצד שומרים על אורח חיים בריא וספורטיבי? התוכנית דוק ספורט מארח הפעם את כוכב הנינג'ה אור מיניאלי שמספר על החששות בתחרויות 

אורטופד פציעות ספורט, אסותא רמת החייל 

ד"ר יוחנן חורב

ד"ר

יעל גולדמן מארחת את האצנית האולימפית הדר אופיר, בנושא פציעות ספורט ברצועה הצולבת.
<div class="x_gmail_default" style="direction: rtl;">קרע ברצועה הוא אחת הפציעות השכיחות ביותר בקרב ספורטאים. הטיפול בקרע של הרצועה הצולבת תלוי בדרך כלל במספר גורמים כגון חומרת הפציעה, רמת הפעילות של הפרט ונוכחות כל פציעות קשורות אחרות. במקרים רבים, ניתוח מומלץ לאנשים צעירים, פעילים או בעלי ברכיים לא יציבות. אפשרויות ניתוח כוללות שחזור הרצועה, כאשר הרצועה הקרועה מוחלפת בשתל, לעתים קרובות מגופו של המטופל עצמו או מתורם. לשיקום לאחר הניתוח יש חשיבות מכרעת, תוך התמקדות בחיזוק השרירים סביב הברך ושיפור טווחי התנועה. עבור אנשים פחות פעילים או כאלה עם קרעים חלקיים, ניתן להציע טיפול לא פולשני הכולל פיזיותרפיה וחיזוק השרירים, על מנת להחזיר את היציבות והתפקוד לברך. </div>
את התוכנית המלאה ניתן לראות בערוץ דוק שישודר ב- YES+, FREETV ,PartnerTV ו- STING TV.

יעל גולדמן מארחת את ד"ר יוחנן חורב, אורטופד מומחה בפציעות ספורט, אסותא רמת החייל, בנושא פציעות ספורט ברצועה הצולבת.

פציעות ספורט ברצועה הצולבת | אסותא 

Dr_Yochanan_Horev

עונה 2 פרק 6 - המתאבקת אילנה קרטיש מספרת איך מתאמנים לקראת קרב היאבקות ועל ההחלטה לייצג את ישראל לראשונה בסומו

יעל גולדמן מארחת את גור ארד, פרופ' איל פרוכטר- פסכיאטר, ד"ר רן טין- מומחה באורטופדיה ועומרי לוי בשיחה על מהי שגרת האימונים של גור ארד, כיצד ערן זהבי מתמודד עם כישלונות, האם חובה לאכול חלבון חצי שעה אחרי אימון, מהי תעופה חופשית וכיצד מחלימים לאחר קריעת רצועה בברך – התוכנית דוק ספורט מחברת בין רפואה וספורט. 
את התוכנית המלאה ניתן לראות בערוץ דוק שישודר ב-FreeTV ו- PartnerTV.

התוכנית דוק ספורט מחברת בין רפואה וספורט

פרק 1- גור ארד ספורטאי נינג'ה ומאמן לאורח חיים בריא  |  אסותא

Gore_Arad

פרק 1- מהי שגרת האימונים של גור ארד, כיצד ערן זהבי מתמודד עם כישלונות, האם חובה לאכול חלבון חצי שעה אחרי אימון, ומהי תעופה חופשית?

אורטופדית מומחית ומנתחת כף יד, אסותא רמת החייל


ד"ר אסתר רובינראוט

יעל גולדמן מארחת את הסייפת גילי קוריצקי, פרופ' איל פרוכטר – פסיכיאטר וד"ר אסתר רובינראוט – אורטופדית מומחית כף יד, אסותא רמת החייל. הסייפת המבטיחה גילי קוריצקי עם חלום אולימפי מרגש, מהו אגרוף תאילנדי ואיך מתחילים לעסוק בו וכיצד משתקמים אחרי פגיעה במיניסקוס וחוזרים לספורט?
את התוכנית המלאה ניתן לראות בערוץ דוק שישודר ב-FreeTV ו- PartnerTV.

הסייפת המבטיחה גילי קוריצקי עם חלום אולימפי מרגש, מהו אגרוף תאילנדי ואיך מתחילים לעסוק בו וכיצד משתקמים אחרי פגיעה במיניסקוס וחוזרים לספורט?

פרק 6- איך נראה סדר היום של גילי קוריצקי, סייפת מקצוענית צעירה שמכוונת לאולימפיאדה?  | אסותא

Gili_Koritsky

פרק 6- איך נראה סדר היום של גילי קוריצקי, סייפת מקצוענית צעירה שמכוונת לאולימפיאדה? 

יעל גולדמן מארחת את המתעמלת ניקול זליקמן – בעבר מתעמלת אומנותית, ניר פינק - דיאטן ספורט ופולי רביד - פסיכולוגית ספורט
הקריירה המרשימה של המתעמלת האומנותית ניקול זליקמן, כיצד מתבצע אימון כושר עם ספורטאים פאראלימפיים, האם תזונה נכונה יכולה לסייע בשיקום מפציעות ומהו הסיוע המנטאלי שמזניק את הספורטאים להישגים?
את התוכנית המלאה ניתן לראות בערוץ דוק שישודר ב-FreeTV ו- PartnerTV.

הקריירה המרשימה של המתעמלת האומנותית ניקול זליקמן, כיצד מתבצע אימון כושר עם ספורטאים פאראלימפיים, האם תזונה נכונה יכולה לסייע בשיקום מפציעות ומהו הסיוע המנטאלי שמזניק את הספורטאים להישגים?

פרק 7- כיצד התמודדה המתעמלת ניקול זליקמן עם המשמעת והציפיות הגבוהות בתחום ההתעמלות האומנותית? | אסותא

Nicole Selikman

פרק 7- כיצד התמודדה המתעמלת ניקול זליקמן עם המשמעת והציפיות הגבוהות בתחום ההתעמלות האומנותית ואיך היא מסייעת כיום למתעמלות צעירות?

יעל גולדמן מארחת את האצנית האולימפית הדר אופיר, פרופ' איל פרוכטר – פסיכיאטר, ד"ר אסתר רובינראוט – אורטופדית מומחית כף יד, אסותא רמת החייל.
הדר אופיר פורר, אלופת ישראל בריצה, מספרת על החיבור בין ספורט מקצועני לעולם הדת, כיצד יכולה השחייה לשחרר אתכם מכאב הגב המציק, מהי אקרובטיקה אווירית והאם כל אחד יכול ואיך מטפלים במרפק טניס?
את התוכנית המלאה ניתן לראות בערוץ דוק שישודר ב-FreeTV ו- PartnerTV.

הדר אופיר פורר, אלופת ישראל בריצה, מספרת על החיבור בין ספורט מקצועני לעולם הדת, כיצד יכולה השחייה לשחרר אתכם מכאב הגב המציק, מהי אקרובטיקה אווירית והאם כל אחד יכול ואיך מטפלים במרפק טניס?

פרק 8- כיצד האצנית אלופת ישראל הדר אופיר פורר משלבת בין אורח החיים הדתי לספורט מקצועני ומדוע היא מקפידה לרוץ עם חצאית? | אסותא

Hadar_Ophir_Forer

פרק 8- כיצד האצנית אלופת ישראל הדר אופיר פורר משלבת בין אורח החיים הדתי לספורט מקצועני ומדוע היא מקפידה לרוץ עם חצאית?

יעל גולדמן מארחת את ארטיום ליאסקובסקי, ניר פינק- תזונאי ספורט, פולי רביד- פסיכולוגית ספורט ורותם שוורץ- מדריכת זומבה.
רקדן הנשמה ארטיום ליאסקובסקי מספר על  אורח החיים האינטנסיבי והתמודדות עם פציעות. התזונאי ניר פינק מדבר על ניהול שגרת אימונים אינטנסיבית לצד תזונה בריאה ופול רביד, פסיכולוגית ספורט, מספרת איזה אימון פסיכולוגי יכול לסייע בהכנה לקראת תחרות.
את התוכנית המלאה ניתן לראות בערוץ דוק שישודר ב-FreeTV ו- PartnerTV.

רקדן הנשמה ארטיום ליאסקובסקי מספר על  אורח החיים האינטנסיבי והתמודדות עם פציעות. 

פרק 3- ארטיום ליאסקובסקי, אלוף העולם בריקודים לטינו-אמריקאיים | אסותא

Artium_Liaskowski

פרק 3-כיצד שומרים על אורח חיים בריא וספורטיבי? דוק ספורט מארחת הפעם את הרקדן ואלוף העולם ארטיום ליאסקובסקי

פרק 2- איך נראים אימונים של אומנית קרקס שעושה סווינג על טרפז, כיצד הכדורגלן ליאור רפאלוב מתמודד עם אתגרים, ומה צריכה להכיל ארוחת צהריים מומלצת של ספורטאים?

יעל גולדמן מארחת את קטרינה זילברמן, פרופ' אייל פרוכטר- פסיכיאטר, ד"ר ענת מילמן- קרדיולוגית מומחית להפרעות קצב וספורט ואיתי קטן- מאמן כושר.
קפטנית הכדורעף קטרינה זילברמן מספרת על המשחק מול אחותה התאומה, מהם אימוני טבתה ואיך מבצעים אותם בצורה נכונה, ניתוח אופי ללברון ג'יימס, מה מניע את הרעב שלו להצלחה ומומחית הבית עונה לשאלות הצופים  בנושא קרדיולוגית ספורט.
את התוכנית המלאה ניתן לראות בערוץ דוק שישודר ב-FreeTV ו- PartnerTV.

קפטנית הכדורעף קטרינה זילברמן מספרת על המשחק מול אחותה התאומה, מהם אימוני טבתה ואיך מבצעים אותם בצורה נכונה, ניתוח אופי ללברון ג'יימס, מה מניע את הרעב שלו להצלחה ומומחית הבית עונה לשאלות הצופים  בנושא קרדיולוגית ספורט.

פרק 4- קטרינה זילברמן, שחקנית כדורעף | אסותא

Katrina_Silberman

פרק 4- קטרינה זילברמן, שחקנית כדורעף

רז הרשקו היא כוכבת עולה בתחום הג'ודו העולמי וגאווה ישראלית ייחודית ולאחרונה אף דורגה, לראשונה בהיסטוריה, בראש הדירוג העולמי בג'ודו. רז הגיעה לתוכנית "דוק ספורט" ושיתפה את יעל גולדמן בתחילת הדרך שלה, הקשיים, האתגרים, ההצלחות והחלום הכי גדול שלה. מוזמנים לצפות בשיחה המרגשת.
את התוכנית המלאה ניתן לראות בערוץ דוק שישודר ב- YES+, FREETV ,PartnerTV ו- STING TV.

רז הגיעה לתוכנית "דוק ספורט" ושיתפה את יעל גולדמן בתחילת הדרך שלה, הקשיים, האתגרים, ההצלחות והחלום הכי גדול שלה.

הג'ודוקא רז הרשקו מספרת על החלום האלימפי ומשתפת כיצד היא מתמודדת עם הפסדים | אסותא

raz_hershko

פרק 9- הג'ודוקא רז הרשקו מספרת על החלום האלימפי ומשתפת כיצד היא מתמודדת עם הפסדים?

דוק ספורט היא תוכנית בהגשת יעל גולדמן, שעוסקת ברפואת ספורט ובמפגש בין עולמות הבריאות ואורח החיים הספורטיבי.

דוק ספורט  | אסותא

doc_sport

איך נראה אורח החיים של ספורטאי מקצועני? דוק ספורט היא תוכנית בהגשת יעל גולדמן, שעוסקת ברפואת ספורט ובמפגש בין עולמות הבריאות ואורח החיים הספורטיבי. התוכנית מבוססת על אינטראקציה עם הצופים ומענה לשאלות שמטרידות אותם בתחום

אנו משתמשים בעוגיות לצורך תפעול האתר, ניתוחים ופילוחים סטטיסטיים, שיפור השירות והתוכן המוצג באתר וכן לצורכי פרסום והצגת <a href="https://www.assuta.co.il/privacy_policy/">מדיניות פרטיות.</a> למידע נוסף אנא ראו במדיניות הפרטיות של אסותא.

לא מצאת תשובה? רצית לדעת משהו נוסף בנושא?

פיזיולוג במחלקה לקידום הבריאות באסותא

איתי גולדפרב

השבוע מתקיים שבוע הספורט בישראל (13-20.5.2022), איתי גולדפרב - פיזיולוג, דוקטורנט במדעי הרפואה מהמחלקה לקידום בריאות באסותא, מסביר כיצד התנהגות יושבנית עלולה להשפיע על בריאותנו לאורך מעגל החיים ומה אנחנו יכולים לעשות אחרת, כבר מהיום...
התנהגות יושבנית (יושבנות יתר) מתבטאת בקיום אורח חיים לא פעיל הכולל ברובו שעות ישיבה ממושכות, וקשור באופן בלתי תלוי בתפקוד גופני לקוי, תחלואה ותמותה מוקדמת. התנהגות זו מבוססת, לפי הספרות המקצועית, על כמה משתנים משמעותיים, כגון: חוסר פעילות גופנית ותנועה בחיי היומיום, אי ביצוע אימונים גופניים יזומים (פיתוח הכושר הגופני), שעות ישיבה מרובות - מעל 6-8 שעות ביום (ומעל שעתיים ישיבה ברציפות לאורך היממה בעיקר במהלך יום העבודה), ומספר צעדים נמוך מ-5000 צעדים/ליום (במבוגר) ו-12,500 ביום (בילדים ובני נוער).
<h2 style="direction: rtl;">הקלות הבלתי נסבלת של היושבנות</h2>
עם חדירת הטכנולוגיה לכל היבטי החיים וריבוי שעות המסך, הפכה התנהגות יושבנית נפוצה בעשור האחרון בקרב ילדים, בני נוער ומבוגרים כאחד. זאת, לצד תהליכי זקנה (Aging) ולאור המציאות המודרנית והקדמה המעודדת (אבולוציונית) אורח חיים יושבני, חוסר פעילות ואף העדפה ביולוגית למנוחה. למעשה מציאות חיינו לרבות משבר הקורונה, תרמה באופן משמעותי להתנהגות יושבנית יתרה, לא פעילה ולא בריאה. התנהגות כזו קשורה באופן ישיר לסיכון מוגבר לתחלואה נלוות קשה ולתמותה מוקדמת (לדוגמא, שיעור תמותה גבוה יותר ב-60% בקרב גברים בעלי כושר אירובי ומסת שריר נמוכה).
<h2 style="direction: rtl;">איך ניתן להוסיף לחיינו עוד 3 שנים (איכותיות)?</h2>
פעילות יומיומית הכוללת מעל 5,000 צעדים ביום, או מעל לפחות 150 דקות (3-5 ימים בשבוע), נמצאה במחקרים קשורה בהפחתת הסיכון לתמותה ב-20-40%. יתרה מכך, באופן ישיר נמצא כי ריצה של חמש עד עשר דקות ביום קשורה להפחתה של 30% בסיכון לתמותה, להפחתה של 45% בסיכון למחלות לב וכלי דם, ולתוספת איכותית בתוחלת החיים ב-3 שנים. מספר יכולות גופניות קשורות לביצוע פעילות גופנית יומיומית (הניתנת למדידה בזמן פעילות אקטיבי או במספר צעדים יומיומי ממוצע) ואימון גופני יזום הכולל פיתוח מרכיבי כושר מרכזיים כגון: סבולת לב ריאה, כוח השריר, מהירות, קואורדינציה, וגמישות. שימור ופיתוח יכולות גופניות עם הגיל, לצד שינויים בסביבה המודרנית, הוכחו כבעלי השפעה משמעותית על תוחלת החיים הבריאותית של כולנו (קידום בריאות, רפואה מונעת ואיכות החיים).
כושר גופני הוא האמצעי הישיר המשפיע ישירות ובאופן חיובי על המערכות הפיזיולוגיות השונות באדם: שיפור היכולת האירובית, יעילות חילוף החומרים ותפקוד תאי שרירי השלד, שיפור היציבה והשיטה המוטורית, הגברת ביטוי הגנים להישרדות ולתנועה (אפי-גנטיקה), שיפור התפקודים הקוגניטיביים (למידה וזיכרון), חידוש תאי עצב במוח (כולל שינויים חיוביים בכלי הדם המרכזיים וההיקפיים), עלייה בתחושת המסוגלות, הדימוי העצמי ואיכות החיים בשלושת רבדי הבריאות: הגופני, הרגשי והחברתי.
<h2 style="direction: rtl;">נולדנו לנוע</h2>
האם מציאות עודף היושבנות נגזרה עלינו כתוצאה מהשינויים הסביבתיים שאנו עצמנו יצרנו? האם עלינו לקבל זאת כדרך חיים? נראה כי בריא יותר להבין כי האדם נועד לנוע, ולפעילות גופנית יתרון משמעותי גם בביטוי הגנים לדורות הבאים. כלומר, אנו מעבירים לצאצאינו את התכונות הגנטיות להישרדות, לפעילות גופנית ולבריאות (אפיגנטיקה). מעבר לתוחלת החיים בשנים, פעילות גופנית היא הדרך המיטבית עבורנו כמודל לחיקוי למען שיפור ה"תוחלת האנושית הבריאותית" - תפקוד איכותי לאורך שנים.
<h2 style="direction: rtl;">לשבור את ההתנהגות היושבנית</h2>
נשאלת השאלה איך ניתן "לשבור את ההתנהגות היושבנית" וליישם את ההמלצות לקידום אורח חיים פעיל ובריא, כחלק בלתי נפרד מאורח החיים?
לפניכם מספר המלצות ליישום אורח חיים פעיל ובריא בכל גיל, בדגש על התמדה הדרגתית והתאמה אישית:
1. "כל דקה נחשבת" - ביצוע תנועה מרובה ככל הניתן לאורך היום, תוך שבירת זמני ישיבה ממושכים (מעל שעתיים ברציפות) על-ידי קטעי הליכה / תנועה בין 5-15 דקות לפחות מדי יום. נמצא כי היתרונות הבריאותיים המתקבלים בביצוע של לפחות חמש דקות ריצה ביום, מקבילים ליתרונות הבריאותיים בביצוע 15 דקות הליכה ביום (הפחתת סיכון לתמותה ב-10%). כמו כן, ביצוע אימון ריצה של 25 דקות ביום שווה ערך ל-105 דקות הליכה ביום (עם הפחתה של 35% בסיכון לתמותה). את היעילות הבריאותית ניתן לווסת במהלך השבוע בין אימוני ריצה והליכה ביחס של 1:4 בזמן הפעילות בהתאמה, עם לפחות 15 דקות תנועה יומיומית קבועה, להפחתת ההתנהגות היושבנית שלנו.
2. "צעד קטן לאדם - צעד גדול לבריאות" - הגברת הפעילות הגופנית היומיומית תוך מדידת מספר הצעדים היומיומי באמצעות כל יישומון בסיסי הקיים בטלפון הסלולרי. מספר צעדים הנמוך מ- 5,000 צעדים ביום מוגדר כאורח חיים יושבני (לא פעיל). לפיכך, מומלץ לבצע מעל 5000 צעדים ביום, בטווח מיטבי של בין 7000-13,000 צעדים ביום. עבור ילדים ובני נוער ההמלצה היא ממוצע של 13,500 צעדים ביום, בטווח בין 9000-20,000 צעדים ביום.
3. גם העצימות קובעת - פעילות אירובית כללית מומלצת ביומיום או באופן יזום כאימון, בזמן של לפחות 4 שעות תנועה בשבוע בעצימות מתונה, או לפחות שעתיים בשבוע בעצימות גבוהה, בהתאמה אישית לרמת הכושר הגופני של האדם. לדוגמה: עצימות מתונה - הליכה בקצב של 7.5-5.5 קמ"ש, ריצה מתחת לסף האנאירובי בטווח של 11.5-10 קמ"ש או לפי דופק מטרה של 75-65% מהדופק המרבי החזוי לגיל (ועד 85% מהדופק המרבי בקרב מאומנים). עצימות גבוהה - מעל הסף האנאירובי לבעלי כושר גופני גבוה וניסיון, בטווח של 95-85% מהדופק המרבי החזוי לגיל. ניתן ליישום באימוני אינטרוולים (ביחס של 1:1, 1:2 או 2:4 בכל דרגת מאמץ).
4. אימוני כוח גם כש"אין כוח" - אימוני התנגדות (כוח) מהווים עמוד תווך מרכזי בהמלצות לקידום בריאות ורפואה מונעת במיוחד למטרת שימור והפחתת הירידה הצפויה במסת השריר, בכוח ובצפיפות העצם עם השנים. ההמלצה: הקפדה על שני אימוני כוח לפחות בשבוע (ועד ארבעה בקרב האוכלוסייה הכללית), הכוללים בעיקר תרגילים מורכבים לקבוצות שרירים עיקריות (רגליים, חזה, גב, כתפיים וזרועות), 1-4 סטים - בהתאם לרמת הניסיון בתחום ובין 12-8 חזרות בהתאמה להתקדמות בתוכניות האימון, עם 2 דקות מנוחה בין הסטים.
לסיכום, אפשר וחשוב לשבור את ההתנהגות היושבנית ולנהל אורח חיים פעיל ובריא ברמה היומיומית. אורח חיים כזה כולל מעל 5,000 צעדים ביום לפחות, ביצוע אימונים אירוביים במשך 4-2 שעות בשבוע, ואימוני התנגדות (לפחות פעמיים בשבוע). זה חיוני למערכות גופינו, לתפקודינו, לבריאותנו ולאיכות חיינו לדורי דורות. הולכים על זה?

התנהגות יושבנית עלולה להשפיע על בריאותנו לאורך מעגל החיים, מה אנחנו יכולים לעשות אחרת כבר מהיום?

התנהגות יושבנית | אסותא

sedentary behavior

צעד קטן לאדם, צעד גדול לבריאות

מנהלת המחלקה לקידום בריאות ובריאות דיגיטלית, אגף הרפואה, אסותא מרכזים רפואיים

קארן ברונר

M.Sc HPE

<div>
פעילות גופנית היא נושא חם ומעניין קהלים רבים ולכן, כמות המידע והנתונים המסתובבים ברשת המערבבים, ללא אבחנה, בין מחקר מדעי ונתונים רשמיים לצד בלוגים עם דעות סובייקטיביות, המלצות המבוססות על התנסות וחוייה אישית, מיתוסים שעוברים מפה לאוזן, חצאי אמת ועיוות של ממצאי מחקרים,&nbsp;כך נוצר&nbsp;פסיפס מידע לא אמין, לעיתים סותר ועם המלצות לא תמיד&nbsp;מדויקות לעניין סוג, תדירות, עצימות ואופן היישום של פעילות גופנית בריאה ובטוחה. לרגל יום הפעילות הגופנית העולמי, צוות הפיזיולוגים של המחלקה לקידום בריאות עושים לכם סדר באימונים.
&nbsp;
<h2 style="direction: rtl;">1. ביצוע כפיפות בטן במספר חזרות גבוה יבנה לי קוביות בבטן</h2>
</div>
מחקרים שונים הראו שאין לאימוני בטן ממוקדת יעילות בשריפת השומן בבטן או בשינוי הרכב הגוף. תרגילי&nbsp;הבטן&nbsp;חשובים&nbsp;כשם&nbsp;שכל&nbsp;שריר&nbsp;אחר&nbsp;חשוב&nbsp;לצורך&nbsp;תפקוד&nbsp;תנועתי&nbsp;תקין&nbsp;של&nbsp;גופנו. כפי&nbsp;שאנחנו&nbsp;מחזקים&nbsp;כל שריר אחר בגופנו על ידי יישום עקרונות האימון השונים כגון : העמסה הדרגתית במשקל/דרגת תרגול מאתגרת יותר, גיוון והוספת נפח לאימון. מטרת התרגילים היא לא לחטב את הבטן אלא חיזוק שרירי הליבה, התורמים לאיזון ויציבות הגוף, בסיס איתן לביצוע כל פעילות גופנית אחרת. כדי לראות את הקוביות בבטן יש לרדת באחוזי שומן בגוף בשילוב של גרעון קלורי לצד ביצוע פעילות גופנית משולבת. כמה קוביות יהיו (4 או 6) ובאיזה אחוז שומן יראו אותם זה כבר תלוי בגנטיקה של כל אחת ואחד. 
<h2 style="direction: rtl;">2. ביצוע מתיחות סטאטיות לפני אימון או אחרי אימון יסייעו להפחית פציעות ולמנוע כאבי שרירים מאוחרים</h2>
אין מיתוס יותר נפוץ בעולם הספורט והפעילות הגופנית כמו המיתוס שביצוע מתיחות סטטיות (מתיחה של 30 שניות ומעלה) לפני או אחרי אימון כוח&nbsp;יסייע למניעת פציעות ולהכנת הגוף טוב יותר למאמץ הגופני, זאת בנוסף על השפעה במניעת כאבי שרירים המתרחשים לאחר אימון עצים. המחקרים השונים מנוגדים במסקנתם הסופית אך המגמה היום של רוב המחקרים היא שביצוע תרגילי מתיחות לא מפחיתים כאבי שרירים ולא נמצאים כגורם מגן בפני פציעות. במידה ומשלבים אותם לאחר אימון צריך להבין שהמטרה העיקרית היא לסייע בשיפור טווחי תנועה (ואפשר להשיג את השיפור גם בדרכים אחרות). מתיחות לפני אימון דווקא פחות מומלצות ועדיף לבצע חימום להעלאת דופק וביצוע תנועות ספציפיות בעצימות יותר נמוכה לחימום הגוף. 
<h2 style="direction: rtl;">3. במידה ויש לי מחלה כרונית אסור לי להתאמן</h2>
אנשים רבים נמנעים מאימון גופני משום שהם סובלים ממחלה כרונית. המחשבה השגויה הינה: "אני חולה, יש לי כאבים, תחושת חולשה ולכן, אימון גופני יכול לסכן או להחמיר את מצבי הבריאותי". האמת, אין טעות גדולה מזו. דווקא אדם המתמודד עם בעיה רפואית כרונית יכול להשיג תועלות בריאותיות רבות בשילוב פעילות גופנית כחלק אינטגראלי מהטיפול הקליני במחלה. פעילות גופנית סדירה תפחית תחושת כאב, עייפות כרונית ותופעות לוואי נוספות של הטיפול הקורטיבי, תסייע באיזון לחץ הדם ושיפור הפרופיל המטבולי (רמות הסוכר, כולסטרול), תוביל לעלייה במסת העצם והשריר, לשיפור בתפקודי הלב והריאות, ולשיפור איכות השינה, מצב הרוח והרווחה הנפשית לצד הורדת הסיכוי לתחלואה כרונית נלוות ו/או הישנות המחלה. מומלץ לקבל אישור רפואי מהרופא/ה המטפל/ת לצד תכנית אימון מקצועית, מותאמת אישית, מפיזיולוג/ית של מאמץ ו/או מאמנ/ת כושר עם הכשרה וניסיון עבודה עם מטופלים לפני התחלת האימונים.&nbsp;&nbsp; 
<h2 style="direction: rtl;">4. אימון אירובי בעצימות נמוכה מסייע לשרוף יותר שומן ומסייע לירידה טובה יותר במשקל</h2>
במהלך אימון גופני אספקת האנרגיה באה בעיקרה מפחמימות ושומנים כתלוי בסוג המאמץ ועצימותו. בכל סוג של פעילות האנרגיה תגיע משני מקורות האנרגיה כאשר אחד המקורות יהיה לרוב דומיננטי יותר באספקת האנרגיה. ככל שהפעילות האירובית תהיה עצימה יותר כך מירב אנרגיה תסופק בתהליך אנאירובי משמע מפחמימות, וככל שהפעילות תהיה מתונה יותר כך רוב האנרגיה תסופק מתהליכים אירוביים משמע משומנים.
מכאן נולד המיתוס שאימון אירובי מתון מסייע בצורה טובה יותר לשרוף יותר שומנים מאשר פעילות אירובית עצימה.
עם זאת, מילת המפתח היא אחוזים ולא ערך מספרי אבסולוטי, דהיינו: באימון אירובי מתון נשרוף יותר שומן באחוזים מכלל הקלוריות שנשרפו ביחס לאימון אירובי בעצימות גבוהה אבל ההוצאה הקלורית באימון עצים תהיה גבוהה יותר ועל כן כמות השומן האבסולוטית שנשרוף תהיה גבוהה יותר באימון עצים.
לשם ההמחשה, בואו ניקח אימון הליכה מתון בן 60 דקות שבו נשרוף 200 קלוריות שמתוכם 70 אחוז מהקלוריות משומן (מהווה 140 קלוריות שמגיעות משומן) ולעומת זאת אימון ריצה של 60 דקות שבו נשרוף 400 קלוריות שמתוכם 40 אחוז משומן (מהווה 160 קלוריות שמגיעות משומן). על פניו שרפנו יותר שומן באחוזים בהליכה אבל הנתון המשמעותי והחשוב ביותר הוא כמה שומן שרפנו כערך מוחלט (שם אנחנו רואים ששרפו יותר שומן באימון הריצה) ואף חשוב מכך כמה קלוריות סה"כ שרפנו וגם כאן בריצה שרפנו יותר קלוריות במצטבר.
אז מה השורה התחתונה? תהליך ירידה במשקל מחייב שילוב של גרעון קלורי לצד אימוני כח (כי אחרת תפגעו במסת השריר בגוף). מוסיפים אימון אירובי שמתאים להעדפה שלכם, לרמת הכושר שלכם וליכולת שלכם להתמיד לאורך זמן ומנסים לעלות עצימות אם זה מתאפשר.
<h2 style="direction: rtl;">5. נשים שמרימות משקולות יתנפחו ויראו "גבריות"</h2>
חשוב להבין שעל מנת שאישה תגיע לממדי גוף גדולים, נדרש שיהיה שילוב של מספר אלמנטים שונים: גנטיקה, תזונה עם ערך קלורי רב ואחוז גבוה של חלבון), אימוני כוח בסגנון, עצימות ונפח שמעודדים גדילה ושינוי בפרופיל ההורמונלי. לרוב זהו לא המצב ולכן אישה לא צריכה לחשוש מאימון כוח (אפילו אינטנסיבי) כל עוד זה מתאים למטרות, להעדפות ולמצבה הבריאותי.
אימון כוח לא רק שאינו פוגע בנראות הגוף אלא שהוא גם מסייע להשגת גוף חטוב ובריא יותר. אימון כוח מקושר למניעת אוסטאופורוזיס בגיל המבוגר יותר, שיפור שיווי המשקל ומניעת נפילות, חיטוב הגוף על ידי שינוי הרכב הגוף, שיפור במדדי הסוכר, כולסטרול ולחץ הדם וזו רק רשימה חלקית של היתרונות הטמונים באימון זה.
<h2 style="direction: rtl;">6. רכיבה על אופנים הורסת את הברכיים</h2>
אם ברכיבה חפצה נפשכם אז צאו ורכבו. פעילות רכיבה מכל סוג מומלץ ומסייעת לחיזוק שרירי הרגליים וכפועל יוצא, לשיפור תפקוד הברכיים. בנוסף העומסים על הברכיים ברכיבה נמוכים משמעותית מהעומס המופעל על הברכיים בהליכה או ריצה (וזו לא המלצה להימנע מהליכה או ריצה). הסיבה להיווצרות המיתוס הינה שרכיבה בגובה מושב ו/או באופנים שאינם מתאימים לרוכב/ת יכולה לפגוע בברכיים של הרוכב/ת. כדאי לזכור שגם עומסי אימון שאינם מתאימים יכולים לגרום לנזקים או פציעות כשם שיכול להתרחש בכל פעילות ספורטיבית אחרת. לאור זאת, התחילו בצורה מדורגת ובמתינות עלו את עומס האימונים, משך ומהירות הרכיבה. אל תשכחו להתאים את גובה המושב ואת האופנים למדדי גופכם לפני כל יציאה לדרך.&nbsp; 
<h2 style="direction: rtl;">7. עדיף להתאמן בבוקר כי יש לי יותר אנרגיה והאימון יהיה אפקטיבי יותר</h2>
לכל אדם שעון ביולוגי שונה, יש ציפורי בוקר ויש ינשופי לילה. המחקרים הראו שלכל זמן פעילות יש את היתרונות שלו ולכן, העיקר זה מציאת חלון ההזדמנויות הנוח ביותר לביצוע פעילות גופנית, במועד בו תוכלו לתת את המיטב וגם להתמיד לאורך זמן. העדויות המדעיות הראו שגם אם אימצתם הרגל להתאמן בשעה מסוימת ביום ניתן לסגל את הגוף להתאמן בשעה אחרת ולהגיע לאותם ביצועים תוך זמן קצר. המפתח הוא נוחות והתאמה ללו"ז האישי.&nbsp; 
<h2 style="direction: rtl;">8. אם הילד/ה שלי ישחקו כדורסל הוא/היא יהיו גבוהים ואם הוא/היא ירמו משקולות הוא/היא יהיו נמוכים</h2>
חשוב לזכור שכל אימון גופני בגיל הילדות וההתבגרות הוא מבורך במיוחד בעידן של אורח חיים יושבני שכולל צפייה מרובה בטלוויזיה והתעסקות עם הטלפון הנייד ורשתות חברתיות. שחקני כדורסל&nbsp; גבוהים משום שגובה מהווה יתרון לשחקנ/ית גבוה כדורסל ולכן, באופן טבעי רוב הספורטאים הגבוהים מנותבים למשחקי כדור שמתאימים לגבוהים כמו כדורסל או כדורעף. משמע זה שאלת הביצה והתרנגולת, לא שהמשחק גרם לשחקנים להיות גבוהים אלא שמראש לגבוהים יש סיכוי הצלחה גדולים יותר להצליח בסוג ספורט זה. באופן דומה משקולנים אולימפיים לרוב נמוכים משום שגובה נמוך מהווה יתרון בהרמת משקולות אולימפיות- טווח התנועה קטן יותר אבסולוטית, זה מקל על המאמץ. המסקנה הינה שלא המשקולות גרמו לספורטאי/ת להיות נמוכ/ה אלא שלאנשים קטני ממדים יש סיכוי הצלחה טובים יותר ביחס לגבוהים להרים משקולות.
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
<div>
כתיבה:
אלעז יוסף, M.P.E, פיזיולוג של המאמץ, המחלקה לקידום בריאות
דני זלבסקי, M.Sc Physiology, RD, פיזיולוגים של המאמץ, המחלקה לקידום בריאות
קארן ברונר , M.Sc HPE, מנהלת המחלקה לקידום בריאות ובריאות דיגיטלית, אגף הרפואה
</div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>

ביצוע כפיפות בטן במספר חזרות גבוה יבנה לי קוביות בבטן, רכיבה על אופנים הורסת את הברכיים. קראו עוד..