אפליקציה חדשה שעשויה לעזור בזיהוי החמרה בסובלים מאי ספיקת לב

מנהל מכון הלב אסותא באר שבע

פרופ' עמוס כץ

פרופ'

<p style="direction: rtl;">הדר אביאל מארחת את פרופ' עמוס כץ, מנהל מכון הלב באסותא באר שבע, שמספר על אפליקציה לזיהוי החמרה במצבם של חולים עם אי ספיקת לב באמצעות גלי קול.</p>
<p dir="RTL" class="MsoNormal"><span lang="HE">חולי אי ספיקת לב נמצאים בסיכון ללקות בהפרעות קצב, ומצבם יכול להחמיר עד שנוצרים אצלם גודש ריאתי ואגירת נוזלים. החמרה זו מביאה רבים מהם לאשפוז בבית החולים כדי לקבל טיפול חדש או לשנות את הטיפול הקיים. פרופ' כץ מציג מחקר חדש שבו חולים עם אי ספיקת לב משתמשים באפליקציה הבוחנת את קולם ולפי השינויים הניכרים בו מזהה שינוי לרעה ומציעה להם לגשת למרפאה ולקבל טיפול מתאים.<br><br></span></p>
<p style="direction: rtl;">את התוכנית המלאה ניתן לראות בערוץ דוק שישודר ב-YES+, FREETV ,PartnerTV ו-STING TV.</p>

הדר אביאל מארחת את פרופ' עמוס כץ, מנהל מכון הלב באסותא באר שבע, בנושא זיהוי החמרה במצבו של חולה באי ספיקת לב באמצעות גלי קול.

אפליקציה חדשה שעשויה לעזור בזיהוי החמרה בסובלים מאי ספיקת לב | אסותא

Dr_Amos_Katz

הדר אביאל

את תוכניות הדוק כבר הכרתם ?

מומחה בכירורגיה אורולוגית, אסותא באר שבע

ד"ר יונתן וגמייסטר

ד"ר

<p style="direction: rtl;">הדר אביאל מארחת את ד"ר יונתן ויגמייסטר, מומחה בתחום האורולוגיה, אסותא באר שבע, בנושא טיפול חדשני לפתרון בעיית ערמונית מוגדלת.</p>
<p style="direction: rtl;">REZUM <span>היא שיטה פורצת דרך המאפשרת לטפל בערמונית מוגדלת בצורה בטוחה ופשוטה</span><span>.</span><span>&nbsp;אידוי הערמונית מתבצע על ידי יצירת קיטור במכשיר מתוחכם והזרקתו אל רקמת הערמונית החוסמת את צינור השופכה, כל זאת תחת הסתכלות אנדוסקופית (מצלמה זעירה המוחדרת דרך צינור השופכה תחת הרדמה קצרה). הקיטור מכווץ את הרקמה שגורמת לחסימה ומקטין את גודל הערמונית. מדובר בהליך זעיר פולשני, מהיר וקל שאינו דורש אשפוז ומאפשר למטופל לחזור לביתו עוד באותו היום. הפעולה מאפשרת לשמור על תפקוד מיני תקין ואינה פוגעת במנגנון השפיכה.</span>&nbsp;</p>
<p style="direction: rtl;">את התוכנית המלאה ניתן לראות בערוץ דוק שישודר ב-FreeTV, יס פלוס, STING TV, סלקום ו- PartnerTV.</p>

הדר אביאל מארחת את ד"ר יונתן ויגמייסטר,מומחה בתחום האורולוגיה, אסותא באר שבע, בנושא טיפול חדשני לפתרון בעיית ערמונית מוגדלת.

טיפול חדשני לפתרון בעיית ערמונית מוגדלת  | אסותא

Dr_Jonathan_Wagmaister

פרק 5- טיפול חדשני לפתרון בעיית ערמונית מוגדלת 

פרק 7 - אפליקציה חדשה שעשויה לעזור בזיהוי החמרה בסובלים מאי ספיקת לב 

<p style="direction: rtl;">איך מתבצע זיהוי לא פולשני של מחלות רק על ידי בדיקת דם או רוק, כיצד חשיבה פורצת דרך בטכנולוגיית תלת מימד סייעה בטיפול בסרטן נרתיק אצל תינוקת, איך יכול אווטאר לסייע לתמיכה בחולי נפש וכיצד ניתן להשיב את היכולת ללכת ולהימנע מנפילות בעזרת מציאות מדומה?</p>
<p style="direction: rtl;"><span style="text-decoration: underline;">משתתפים בפרק :</span></p>
<ul>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">ד"ר שירה פלדר מנהלת השירות הגינקולוגי במכון לרדיותרפיה אונקולוגית בתל השומר</li>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">ד"ר חדוה ווליוביץ', יו"ר החברה הישראלית לטכנולוגיה עילית ברפואה</li>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">ד"ר אושרת רוקח ראש מעבדת המחקר המולקולרית, אסותא רמת החייל</li>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">חיליק הררי מנכ"ל GAIT BETTER    </li>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">ד"ר ירון סלע, פסיכולוג קליני</li>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">מיכל חמו לוטם רופאה, יזמית ועתידנית</li>
</ul>
<p>את התוכנית המלאה ניתן לראות בערוץ דוק שישודר ב-FreeTV ו- PartnerTV.</p>

התוכנית קליניקה 2.0 מביאה התפתחויות טכנולוגיות חדשניות ופורצות דרך בתחומי בריאות, רובוטיקה, מציאות רבודה, ננו רפואה, בינה מלאכותית ועוד המעצבות את עתיד הרפואה ואיכות החיים של כולנו. 

קליניקה 2.0  |אסותא

part_1

קליניקה 2.0 פרק 1

<p style="text-align: right;" dir="rtl">כיצד פועל מכשיר חדשני להקלה על מיגרנות ומניעתן, איך מפחיתים את נפח הקיבה בהליך פחות פולשני, כיצד מזהים החמרה במצבו של חולה באי ספיקת לב בעזרת גלי קול והפיתוח שמאפשר לתאי שליה אחת לעזור לכ-20 אלף מטופלים.</p>
<p style="text-align: right;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;">משתתפים בפרק :</span></p>
<ul>
<li style="text-align: right;">ד"ר שירה פלדר מנהלת השירות הגינקולוגי במכון לרדיותרפיה אונקולוגית בתל השומר</li>
<li style="text-align: right;">ד"ר חדוה ווליוביץ', יו"ר החברה הישראלית לטכנולוגיה עילית ברפואה</li>
<li style="text-align: right;">ד"ר אושרת רוקח ראש מעבדת המחקר המולקולרית, אסותא רמת החייל</li>
<li style="text-align: right;">חיליק הררי מנכ"ל GAIT BETTER   </li>
<li style="text-align: right;">ד"ר ירון סלע, פסיכולוג קליני</li>
<li style="text-align: right;">מיכל חמו לוטם רופאה, יזמית ועתידנית</li>
</ul>
<p>את התוכנית המלאה ניתן לראות בערוץ דוק שישודר ב-FreeTV ו- PartnerTV.</p>

התפתחויות טכנולוגיות חדשניות ופורצות דרך בתחומי בריאות,רובוטיקה, מציאות רבודה, ננו רפואה, בינה מלאכותית ועוד, מעצבות את עתיד הרפואה ואיכות החיים של כולנו. 

קליניקה 2.0 פרק 2  | אסותא

part_2

קליניקה 2.0 פרק 2

קליניקה 2.0 היא מגזין חדשנות בהגשת הדר אביאל, המביאה התפתחויות טכנולוגיות חדשניות ופורצות דרך בתחומי בריאות הכוללות רובוטיקה, מציאות רבודה, ננו רפואה, בינה מלאכותית ועוד. 

קליניקה  | אסותא

clinic_2.0

קליניקה 2.0 היא מגזין חדשנות בהגשת הדר אביאל, המביאה התפתחויות טכנולוגיות חדשניות ופורצות דרך בתחומי בריאות הכוללות רובוטיקה, מציאות רבודה, ננו רפואה, בינה מלאכותית ועוד. גישות אלה מעצבות את עתיד הרפואה ואיכות החיים של כולנו. במסגרת התוכנית יוצגו חידושים בעולם התרופות, המכשור הרפואי, שיטות חדשניות לטיפול, אבחון ומניעה ויתארחו מיטב המוחות בתחום הרפואה, המחקר, ההייטק והיזמות.

קליניקה 2.0

<p style="direction: rtl;">אנו משתמשים בעוגיות לצורך תפעול האתר, ניתוחים ופילוחים סטטיסטיים, שיפור השירות והתוכן המוצג באתר וכן לצורכי פרסום והצגת <a href="https://www.assuta.co.il/privacy_policy/"><strong>מדיניות פרטיות.</strong></a> למידע נוסף אנא ראו במדיניות הפרטיות של אסותא.</p>

לא מצאת תשובה? רצית לדעת משהו נוסף בנושא?

מנהל תחום קרדיולוגיה, אסותא מרכזים רפואיים

פרופ' גד קרן

<p style="direction: rtl;">לב העניין הוא בריאות הלב. אבל משום מה רבים מאיתנו נוטים להזניח את הלב, ומשערים שהוא בסדר. כל עוד לא כואב – אין מה לדאוג. אבל כידוע הרפואה הטובה ביותר הינה רפואה מונעת, ומדי פעם כדאי להתעניין מה שלום הלב, וכיום ניתן לעשות זאת בשורה של בדיקות אבחון לא פולשניות.</p>
<h2 style="direction: rtl;">קצת רקע על הלב</h2>
<p style="direction: rtl;">האם ידעתם שלבו של אדם פועם כ- 4200 פעמים בשעה ולמעלה מ- 100 אלף פעמים ביממה? </p>
<p style="direction: rtl;">הלב וכלי הדם מהווים משאבה מפליאה בתפקודה ויעילותה. הלב בנוי משריר המקבל את אספקת הדם שלו מכלי הדם הכליליים שמוצאם מאבי העורקים היוצא מן החדר השמאלי. בלב קיימים שני חדרים, שמאל וימין ושתי עליות שמאל וימין והתפקוד שלהם מתוזמן על ידי מערכת חשמלית פנימית בלב, בבקרה של מערכת העצבים האוטונומית, ובבקרה פנימית של 4 מסתמים שגורמים לדם לנוע בצורה יעילה קדימה ללא דליפה לאחור, כל זמן שהמסתמים תקינים. אבל – כאשר אחת המערכות משתבשת, אנחנו בבעיה.</p>
<h2 style="direction: rtl;">להתבונן פנימה אל תוך הלב</h2>
<p style="direction: rtl;">שורה של בדיקות אבחון מתקדמות בתחום הלב, מאפשרות לנו להציץ אל מעמקי המשאבה המופלאה, לאתר מבעוד מועד מחלות בתחילתן או לתכנן טיפול יעיל במחלות מתקדמות. לכל אלה יש השפעה כבדת משקל על הורדת שכיחות המוות ממחלות לב, ושיפור איכות החיים של חולי לב.</p>
<p style="direction: rtl;">במערך הלב של אסותא ניתן למצוא בדיקות אבחון כגון אקו לב, אקו במאמץ, אקו דרך הוושט, מיפויי לב, CT של כלי הדם של הלב ו- MRI של הלב, צנתורי לב אבחוניים וטיפוליים, מרפאות להפרעות קצב וחדר צנתורים לביצוע בדיקות אלקטרופסיולוגיות.</p>
<h2 style="direction: rtl;">לא רוצים לחכות?</h2>
<p style="direction: rtl;">לרשותכם שירות <a href="https://www.assuta.co.il/services/heart_system/services/rapid_heart_diagnostic/"><strong>בירור מהיר-קרדיאלי</strong></a>,  שירות פרטי במסגרת היחידה לאבחון ובירור מהיר ומערך הלב של אסותא,</p>
<p style="direction: rtl;">אם אתם סובלים מקוצר נשימה במאמץ, דופק לא סדיר, ירידה פתאומית בסיבולת לב ריאה ועוד - וברצונכם לבצע בירור רפואי בהקדם, ניתן כיום לבצע הליך אבחון מהיר לבעיות לב, על מנת לתת מענה למטופלים אשר מבקשים לוותר על תקופה ארוכה של התרוצצות, ביורוקרטיה והמתנה המלווה פעמים רבות בתחושת חרדה ואי ודאות (שממילא אינם בריאים ללב).  </p>
<p style="direction: rtl;">התור לרופאי <strong>שירות קרדיאלי מהיר</strong> יקבע בתוך שלושה ימים ממועד הפנייה והבדיקות שידרשו לתהליך האבחון יתואמו אף הן תוך שלושה ימי עסקים מיום הפגישה עם הרופאים (למעט בדיקות חריגות). שיחת הסיכום עם הרופאים המאבחנים תקבע גם היא תוך שלושה ימים מקבלת התוצאה האחרונה.</p>
<p style="direction: rtl;"><strong>פרופ' גדי קרן, מנהל תחום קרדיולוגיה באסותא</strong><strong>, </strong>אחראי, בין היתר, על הנהגת ויישום רצף טיפולי במערך הקרדיולוגי, על מנת לאפשר אבחון וטיפול מיטבי: "רצף טיפולי בתחום הקרדיולוגיה הינו קריטי להצלת החיים, שירותי הלב בקרדיולוגיה נבנו כמערך מסודר עם תקשורת טובה מאד בתוך המוסדות השונים של הרשת. אדם יכול להגיע למסע של ייעוץ, אבחון, טיפול (ניתוח במידת הצורך), החלמה ושיקום במקום אחד, ובידי הצוות הרפואי הטוב בישראל".</p>
<h2 style="direction: rtl;">מכל הלב</h2>
<p style="direction: rtl;">כדי למנוע תחלואה לבבית מומלץ לטפל בגורמי הסיכון הקיימים: יתר לחץ דם, סכרת והשמנת יתר ולהקפיד על תזונה מאוזנת, פעילות גופנית, הפחתת סטרס והימנעות מעישון – אלה הם כללי הזהב שיסייעו לשמור על הלב שלכם בריא וחזק לאורך זמן.</p>
<p style="direction: rtl;"> </p>

בשנים האחרונות התפתחו מספר בדיקות אבחון חדשניות ולא פולשניות המאפשרות הצצה אל הלב, על מנת לאפשר גילוי מוקדם ומציל חיים של בעיות לבביות.

מחלות לב: מניעה, אבחון וטיפול - זה בידיים שלכם | אסותא

Heart Disease: Prevention, Diagnosis and Treatment

 מחלות לב: מניעה, אבחון וטיפול- זה בידיים שלכם

רופאה מומחית בקרדיולוגיה ומנהלת רפואית של מערך הלב, אסותא רמת החייל

ד"ר מיטל רופא שמואל

<p>ד"ר מיטל רופא שמואל, קרדיולוגית מומחית, מנהלת רפואית של מערך הלב, אסותא רמת החייל, בהרצאתה על התקף לב, כחלק מסדרת וובינרים מיוחדת לרגל יום הלב בשיתוף אתר מ.ת.ג</p>

ד"ר מיטל רופא שמואל, קרדיולוגית מומחית, מנהלת רפואית של מערך הלב, אסותא רמת החייל, בהרצאתה על התקף לב, כחלק מסדרת וובינרים מיוחדת לרגל יום הלב בשיתוף אתר מ.ת.ג

אוטם שריר הלב או במינוח המוכר יותר התקף לב | אסותא 

Heart_attack

אוטם שריר הלב או במינוח המוכר יותר התקף לב

מנתח לב בכיר, אסותא רמת החייל

פרופ' אהוד רענני

<p style="direction: rtl;">ד"ר אסתר רובינראוט מארחת את פרופ' אהוד רענני בנושא ניתוחי לב.</p>
<p style="direction: rtl;">ניתוחי הלב התבצעו בעבר בגישות פתוחות, כללו החלמה כואבת וממושכת והותירו צלקות גדולות ודרמטיות. אבל כירורגיית הלב עברה שינוי בשנים האחרונות - הטכניקות התקדמו, הציוד השתכלל והסיכון הניתוחי פחת משמעותית. בין השאר חל שיפור גדול בטכנולוגית מכונת לב ריאה, אשר מעבירה דרכה את דם המנותח ומחמצנת אותו במהלך הניתוח. ההתקדמות הגדולה בציוד החיוני הזה הפכה את ניתוחי הלב לבטוחים הרבה יותר. כמו כן, ישנם ניתוחים המבוצעים תחת הדמיות, כגון החדרת מצלמות אקו (אולטרסאונד) דרך הוושט במסגרת ניתוחי מסתמים, והכלים הניתוחיים החדשניים מאפשרים קשירה טובה יותר של כלי דם ומסתמים.</p>
<p style="direction: rtl;">בנוסף, ניתוחי לב מתבצעים כיום פעמים רבות בגישות זעיר פולשניות הכוללות התערבות כירורגית קטנה הרבה יותר אשר מפחיתה סיכון לזיהומים ומקלה מאד על ההחלמה.</p>
<p style="direction: rtl;">את התוכנית המלאה ניתן לראות בערוץ דוק שישודר ב- YES+, FREETV ,PartnerTV ו- STING TV.</p>

ניתוחי הלב התבצעו בעבר בגישות פתוחות, כללו החלמה כואבת וממושכת והותירו צלקות גדולות ודרמטיות. אבל כירורגיית הלב עברה שינוי בשנים האחרונות - הטכניקות התקדמו, הציוד השתכלל והסיכון הניתוחי פחת משמעותית.

מהן הטכניקות החדשניות ביותר לביצוע ניתוחי לב ומתי ניתן לטפל בבעיית הלב בצנתור? | אסותא

Cardiac_surgery

פרק 6 מהן הטכניקות החדשניות ביותר לביצוע ניתוחי לב ומתי ניתן לטפל בבעיית הלב בצנתור?

<p style="direction: rtl;">פרופ' אהוד רענני, מנתח לב בכיר, מייסד קבוצת קרדיוהיל לניתוחי בית חזה באסותא רמת החייל ומנהל מרכז לב, חזה וכלי דם בשיבא, על המהפכה שעבר תחום כירורגיה לב חזה בשנים האחרונות, וכיצד מחליטים האם לנתח בגישה פתוחה או זעיר פולשנית.</p>

פרופ' אהוד רענני, מנתח לב בכיר, מייסד קבוצת קרדיוהיל לניתוחי בית חזה באסותא רמת החייל ומנהל מרכז לב, חזה וכלי דם בשיבא, על
 המהפכה שעבר תחום כירורגיה לב חזה בשנים האחרונות, וכיצד מחליטים האם לנתח בגישה פתוחה או זעיר פולשנית.



מדוע המושג ”ניתוח לב” כבר לא צריך להפחיד אתכם? |אסותא

Heart surgery

מדוע המושג "ניתוח לב" כבר לא צריך להפחיד אתכם?

מנהלת תחום מיפויי לב באסותא מרכזים רפואיים

פרופ' טלי שריר

<h2 style="direction: rtl;">רפואת לב מונעת היא הטיפול הטוב ביותר</h2>
<p style="direction: rtl;">הלב שלנו חשוף להרבה מאד גורמי סיכון אשר עלולים לפגוע בו. אורח החיים היושבני, מיעוט בפעילות גופנית ומזון מתועש מעלים משמעותית את הסיכון להתפתחות מחלות לב שונות, במרבית המקרים ללא סימנים מוקדמים. וזוהי אחת הבעיות – ממש כמו לחץ דם גבוה, המכונה "הרוצח השקט", כך מחלות לב כליליות עלולות להוביל לאירועי לב פתאומיים ומסכני חיים, מבלי שנהיה מודעים לכך בזמן. למעשה, בארה"ב מתים כחצי מיליון איש מדי שנה מאירועי לב פתאומיים, אשר ידיעה מוקדמת לגבי תסמינים ראשונים יכלה להציל את חייהם.  </p>
<h2 style="direction: rtl;">מיפוי לב חדשני יכול להציל את חייכם</h2>
<p style="direction: rtl;">אחת הדרכים לאבחון מוקדם של בעיות בלב היא באמצעות מיפוי לב. מדובר בבדיקה שמאבחנת הצרויות או חסימות בכלי דם, מאפשרת להעריך מצב של זרימת הדם בכלי הדם של הלב ומספקת גם חיזוי לסיכון לאירועי לב בעתיד.</p>
<h2 style="direction: rtl;">איך מבוצעת הבדיקה?</h2>
<p style="direction: rtl;">המטופל/ת מגיעים למכון, עושים בדיקת מאמץ שבמהלכה מתבצעת בדיקת אק"ג, ובשיא המאמץ מזריקים למטופלים חומר רדיואקטיבי במינון נמוך, שמגיע אל הלב ומאפשר לאבחן את זרימת הדם בבדיקת הדמיה שמבוצעת לאחר מכן. ע"פ תוצאות ההדמיה ניתן להבחין באילו מקומות זרימת הדם אינה תקינה, והאם שריר הלב מתכווץ כראוי. בנוסף למיפוי מתבצעת סריקה לזיהוי משקעי סידן בעורקים, וכך ניתן לאתר אנשים עם טרשת עורקים אשר נמצאים בסיכון לאירוע לב, ולטפל בהם בהתאם.</p>
<h2 style="direction: rtl;">המצלמה המתקדמת בעולם</h2>
<p style="direction: rtl;">מיפוי הלב מתבצע באסותא באמצעות מצלמה גרעינית חדשנית, אשר קולטת את החומר הרדיואקטיבי שמוזרק למטופלים, ומעבירה את המידע לתמונה ממוחשבת במהירות גדולה ובאיכות גבוהה. למעשה, בהשוואה למיפוי לב רגיל שאורך כ-20 דקות. מיפוי הלב במצלמה החדשנית אורך כ-3 דקות, והתמונה מתקבלת ברזולוציה כפולה באיכותה.</p>
<p style="direction: rtl;"><strong>פרופ' טלי שריר, מנהלת תחום מיפויי לב באסותא מרכזים רפואיים</strong>: "אנחנו מובילים ברמה עולמית בזכות המצלמה הגרעינית המתקדמת, שבאמצעותה ניתן להגיע לצילום מהיר ואיכותי, תוך הזרקה מופחתת של חומר וקרינה ברמה נמוכה בהרבה. למעשה אנחנו עובדים ברמות קרינה נמוכות ב-50%-90% פחות ממקומות אחרים".</p>
<h2 style="direction: rtl;">אז מי צריך לשקול ביצוע מיפוי לב?</h2>
<p style="direction: rtl;">הבדיקה מתאימה לאנשים עם גורמי סיכון למחלה כלילית: יתר לחץ דם, סוכרת, כולסטרול, סיפור משפחתי ועישון, וכן לאנשים עם מחלה ידועה שעברו אוטם בשריר הלב. תשומת לב מיוחדת לאבחון מוקדם צריך להינתן בקרב נשים, אשר מחלות לב נמצאות במקום הראשון כגורם תמותה בנשים.</p>
<p style="direction: rtl;"> ואולי זה המקום לכוון זרקור אל תחלואת לב בקרב נשים, אשר מסתמנת באופן שונה אצל נשים לעומת גברים. בניגוד לתסמיני לחץ בחזה אצל גברים, סימנים מקדימים להתקפי לב בקרב נשים יכולים להיות כאבים מפושטים בכתפיים, בחזה ובגב, כאבים בלסת, קושי בנשימה, בחילות וסחרחורת, עייפות ניכרת ותעוקה כללית המופיעה לעתים במנוחה ולאו דווקא במאמץ. נתונים מכל העולם מלמדים כי במקרה של תעוקת לב - נשים מגיעות למיון בממוצע כשעה מאוחר יותר מגברים באותו מצב, בשל תחושת אי נוחות לפנות לטיפול רפואי ואי הנעימות "להכביד על הסביבה". בסופו של דבר התמותה בקרב נשים מאירועי לב חסימתיים גבוהה יותר מאשר תמותת גברים באותו סוג אירוע. לכן חשוב להיות מודעות לסימני האזהרה אשר לא תמיד מתאימים לתיאור הקלאסי של התקף לב. אם את מרגישה עייפות משמעותית ממושכת, אי נוחות, כאבי כתפיים ולעתים בחילה – פני לבירור רפואי. זה יכול להציל חיים.</p>

סקרנים להביט ישר אל תוך הלב שלכם? מיפוי לב במצלמה גרעינית - הטכנולוגיה החדשנית בעולם מספקת תמונה מדויקת ביותר של זרימת דם בעורקים הכליליים ומצב הלב

ההצצה הכי מתקדמת לתוך הלב | אסותא

heart tali sharir

 ההצצה הכי מתקדמת אל הלב 

<h2 style="direction: rtl;">ההתקדמות בניתוחי לב</h2>
<p style="direction: rtl;">ניתוח לב היה בעבר מונח שהחריד אנשים רבים ובצדק. ניתוחי הלב התבצעו בגישות פתוחות, כללו החלמה כואבת וממושכת והותירו צלקות גדולות ודרמטיות. אבל כירורגיית הלב עברה שינוי בשנים האחרונות - הטכניקות התקדמו, הציוד השתכלל והסיכון הניתוחי פחת משמעותית. בין השאר חל שיפור גדול בטכנולוגית מכונת לב ריאה, אשר מעבירה דרכה את דם המנותח ומחמצנת אותו במהלך הניתוח. ההתקדמות הגדולה בציוד החיוני הזה הפכה את ניתוחי הלב לבטוחים הרבה יותר. כמו כן, ישנם ניתוחים המבוצעים תחת הדמיות, כגון החדרת מצלמות אקו (אולטרסאונד) דרך הוושט במסגרת ניתוחי מסתמים, והכלים הניתוחיים החדשניים מאפשרים קשירה טובה יותר של כלי דם ומסתמים.</p>
<p style="direction: rtl;">בנוסף, ניתוחי לב מתבצעים כיום פעמים רבות בגישות זעיר פולשניות הכוללות התערבות כירורגית קטנה הרבה יותר אשר מפחיתה סיכון לזיהומים ומקלה מאד על ההחלמה. והמספרים מדברים בעד עצמם – לפני 40 שנים התמותה מניתוחי לב עמדה על 5-10 אחוזים, לעומת 1-2 אחוזים כיום.</p>
<p style="direction: rtl;">כך למשל ניתן לבצע כיום ניתוח לתיקון המסתם המיטראלי בגישה אנדוסקופית, תוך צמצום משמעותי של החתך הניתוחי. במסגרת הניתוח מבוצע חתך קטן של 5 ס"מ בין הצלעות, ודרכו מוחדרים המצלמה, סיב התאורה ומכשירי הניתוח, שבאמצעותם מתבצע תיקון המסתם. לאחר הניתוח נדרשים כ-3 ימי אשפוז במקום 5-6 ימים שדרושים לאחר ניתוח הכולל חיתוך של עצם החזה. גם ניתוחים לתיקון והחלפה של המסתם האורטאלי מבוצעים כיום בגישה זעיר פולשנית, וישנם מצבים שניתן לבצע כך גם ניתוחי מעקפים.</p>
<h2 style="direction: rtl;">האם ניתוח זעיר פולשני תמיד עדיף?</h2>
<p style="direction: rtl;">ניתוח זעיר פולשני כרוך אמנם בחתך ניתוחי קטן יותר והחלמה קלה יותר, אבל לא תמיד הוא מתאים. יש לזכור כי בניתוח לב פתוח, יש למנתחים גישה קלה וברורה יותר לאזור הניתוחי, וישנם מצבים שבהם שיטה זו עדיפה.</p>
<p style="direction: rtl;"><a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/ehud-raanani-22189"><strong>פרופ' אהוד רענני</strong></a>, מנתח לב בכיר באסותא, מבצע בין כותלי בית החולים את ניתוחי הלב המורכבים ביותר: "אנחנו תומכים בביצוע ניתוחים זעיר פולשניים אבל לא על חשבון איכות הניתוח. לפעמים המטופלים לוחצים על גישה זעיר פולשנית אבל לא תמיד זה מתאים. כאשר הניתוח הזעיר פולשני בטוח באותה מידה כמו ניתוח פתוח והתוצאה הסופית תהיה באותה איכות – אנחנו מבצעים את הניתוח זעיר פולשני, אבל לא צריך להירתע מניתוח פתוח".</p>
<h2 style="direction: rtl;">שם המשחק – עבודת צוות</h2>
<p style="direction: rtl;">תחום ניתוחי הלב מתבסס היום על שיתוף פעולה מוגבר בין רופאים לכירורגים, הודות לממשק בין תחום ניתוחי לב לקרדיולוגיה פולשנית, לטובת תוצאות טובות ובטוחות יותר. אם בעבר נחלק התחום לשתי דיסיפלינות נפרדות – ניתוחי לב וקרדיולוגיה, הרי שעם התפתחות הקרדיולוגיה הפולשנית ניתן לבצע פרוצדורות טיפוליות, כגון הכנסת סטנס או החלפת מסתם בצינתור, באופן שמחליף ניתוח. כדי להחליט על גישת הטיפול הנכונה מתקיימת התייעצות בקרב "צוות לב" הכולל מנתח לב, קרדיולוג פולשני וקרדיולוג מטפל, המשתפים ביניהם פעולה למען רפואה טובה ובטוחה יותר. למעשה מדובר בחלק ממגמה כוללת של רפואה מותאמת אישית שמיושמת בהדרגה גם בתחום בריאות הלב, ומתבטאת בגישה היברידית המתאימה לכל מטופל את חליפת הטיפול המתאימה לו.</p>
<h2 style="direction: rtl;">להיות בידיים בטוחות</h2>
<p style="direction: rtl;">חשוב לציין כי בביה"ח אסותא רמת החייל פועלת יחידת טיפול נמרץ, המצוידת במיכשור מתקדם וציוד שנותן מענה לחולים לאחר ניתוחים מורכבים, או במצבי חירום. היחידה מאובזרת במנשמים מתקדמים מכל סוג, מערכת מוניטורים חדשה ואיכותית המאפשרת לנטר את הפעילות הקרדיאלית והמוחית של המטופלים באופן רציף ובטוח. ביחידה 13 מיטות שעומדות לרשות המטופלים בזמינות גבוהה".</p>

מועמדים לניתוח לב? בשנים האחרונות חלה התקדמות אדירה בתחום ניתוחי לב חזה והם מתבצעים בגישות זעיר פולשניות המאפשרות ניתוח בטוח והחלמה קלה יותר.

ניתוחי לב – לא מה שהיה פעם | אסותא

Cardiac surgery-no what used to be

 ניתוחי לב- לא מה שהיה פעם

רפואה פנימית קרדיולוגיה התערבותית, קרדיולוגיה, אסותא רמת החייל

פרופ' סער מנחה

<p style="direction: rtl;">לב האדם הוא מכונה מופלאה, הוא פועם ללא הפסקה כבר מהשבוע הרביעי להריון ויש לו יכולת להתאים את פעילותו תוך שניות בודדות למצבו המשתנה של הגוף. במנוחה מפיקה משאבת הלב תפוקה של 5 ליטר דם בדקה ובמאמץ, תעלה תפוקה זו עד 20 ליטר דם בדקה.</p>
<p style="direction: rtl;">לצערנו, למרות מאמצים כבירים למניעה, מחלות לב וכלי דם מהוות סיבת תמותה ותחלואה מובילה בעולם כולו.</p>
<p style="direction: rtl;"><strong>אז איך בכל זאת ניתן לשמור על הלב שלנו ולצמצם את הסיכון למחלות לב</strong><strong>?</strong></p>
<ul>
<li style="text-align: right;">
<h2>פעילות גופנית</h2>
</li>
</ul>
<p style="direction: rtl;">בעידן הנוכחי הפעילות הגופנית הנפוצה ביותר היא דפדוף עם אצבע אחת על מסך כלשהו. סגנון חיים יושבני (sedentary) בו אנו מבלים את מרבית שעות היממה בישיבה וללא תנועה, קשור באופן ישיר בהתפתחות טרשת עורקים ומחלות לב. מחקרים הוכיחו כי מעבר מסגנון חיים זה למצב בו אנו מבצעים פעילות גופנית אירובית (דהיינו- הליכה, אופניים, ריצה, שחייה), קשור בהורדה משמעותית של הסיכון לתמותה והתקפי לב. פעילות זו לא דורשת הרבה מאיתנו, רק לנעול נעלים ולצאת החוצה להליכה. אם נוסיף בדרך גם כמה תרגילי גמישות וכח בכל אחד מהמתקנים הפזורים בישוב, הרווחנו גם את יתרונות בניית העצם והמפרקים החשובים להמשך החיים.</p>
<ul>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">
<h2>שמירה על משקל תקין</h2>
</li>
</ul>
<p style="direction: rtl;">השמנת יתר קשורה אף היא בהעדר פעילות גופנית, עליה בסיכון לסוכרת, דום נשימה בשינה ועוד מספר לא מבוטל של מחלות. מאידך, רבים מאיתנו התייאשו מזמן מדיאטות וניסיונות לרדת במשקל והשלימו עם המצב הקיים. אז איך בכל זאת אפשר לעשות זאת?! אין נוסחת קסם אך יש כמה עקרונות מנחים: ראשית, יש לקבוע יעדים מדידים וריאלים כלומר- לאיזה משקל נרצה להגיע ובכמה זמן. שנית, יש לבצע שינויים בהדרגה. בדומה לפעילות גופנית, הקושי המרכזי שלנו הוא התמדה ולכן יש להכין תוכנית, להכניס אותה ליומן ובכל שבוע להתקדם עוד צעד אחד. שלישית, שליטה. חלק משמעותי בעליה במשקל קשור בהעדר שליטה על התזונה שלנו. רק אם נחשוב שניה אחת לפני כל ביס (האם אני באמת צריך את זה?!) ונוותר על הפיתוי לחזור למקרר כל כמה דקות, בעיקר בשעות הערב, כבר החזרנו לעצמו את השליטה ומכאן, תוך תכנון נכון- אנחנו בכיוון הנכון לירידה רצויה ומתוכננת במשקל.</p>
<ul>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">
<h2>תזונה נכונה</h2>
</li>
</ul>
<p style="direction: rtl;">רבות נכתב אודות חשיבות התזונה שלנו. אנחנו נוטים היום לאכול כמויות גדולות של מזון, המזון עצמו מעובד ועתיר בסוכרים ושומנים. כך הסיכוי שלנו להצליח להזין את הגוף שלנו במה שהוא באמת צריך קטן. כולנו יודעים שירקות בצורתם הטבעית בריאים יותר ממנת שווארמה אבל מה לעשות, שווארמה זה מאוד טעים! אז מה עושים?! כבר אמרנו... שליטה. הכל עניין של מודעות, ובעיקר- כמויות. מותר מידי פעם לאכול שווארמה או מזון אחר באותו סגנון. חשוב להנות מאוכל ולא להיות קיצוני. מאידך, חשוב לא פחות לאזן דהיינו ביום בו אנו מתכננים ארוחה עתירת קלוריות, לצמצם את הצריכה שלנו של מזון עתיר קלוריות בשאר שעות היממה. אנו מבינים היום שאחת המלחמות החשובות בתחום התזונה היא הסוכר והפחמימות שלנו במזון. אם נצליח להוריד את כמות הפחמימות הצרכת (סוכר, משקאות ממותקים, אורז, פסטה, תפוחי אדמה) - הסיכוי שנרד במשקל ונמנע מסוכרת וממחלות לב, יעלה משמעותית.</p>
<ul>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">
<h2>איזון גורמי סיכון</h2>
</li>
</ul>
<p style="direction: rtl;">אז התחלנו לעשות הליכות 3-4 פעמים בשבוע, אנחנו כבר לא מחוברים למקרר כל ערב, אנחנו חושבים רגע לפני שאנחנו מכניסים עוד בורקס לפה- עשינו שינוי גדול. נשאר לנו רק לוודא שגורמי סיכון אחרים הקשורים במחלות לב נמצאים בשליטה. הפסקת עישון, איזון שומני הדם, איזון סוכרת ולחץ דם יעזרו לנו להמשיך ולהוריד את הסיכון למחלות לב. עצה בעניין זה- לצערנו, מטופלים רבים מגיעים לבירור ומעקב בשלב מאוחר בחיים. סוכרת, לדוגמא, מתגלה כ-5-7 שנים לאחר שהיא החלה ובעצם כאשר היא מאובחנת, היא כבר נותנת את אותותיה בתחלואה משמעותית. לכן, כבר מגיל צעיר כדאי להכנס לשגרת בדיקות סקר.</p>
<ul>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">
<h2>בדיקות ומעקב קרדילוגי</h2>
</li>
</ul>
<p style="direction: rtl;">קיימות היום טכנולוגיות מרשימות מאוד אשר מסוגלות לתת מידע רלוונטי בכל גיל אודות מצב הלב וכלי הדם שלנו ובכך לסייע בקבלת החלטות לטיפול מונע. כיום, יותר מבעבר, מומחים בתחום מסוגלים להתאים את הבדיקות הרלוונטית למטופל על פי גילו, מצבו הרפואי, ההסטוריה המשפחתית שלו ויעדיו להמשך החיים וכך לתכנן בשיתוף המטופל, את שיטת הטיפול והמעקב.</p>
<p style="direction: rtl;">אז אם נסכם, בריאות הלב שלנו בידנו. עם קצת מודעות ומוטיבציה, אנחנו יכולים לצמצם משמעותית את הסיכון שלנו לחלות במחלות לב. הכל עניין של החלטה! המפתח- צעדים קטנים והתמדה.</p>
<p style="direction: rtl;">ולא לשכוח, אנחנו הקרדיולוגים כאן לסייע. לא רק כאשר כבר קרה אירוע וצריך למנוע את האירוע הבא, אלא דווקא לפני אירוע, לעזור לכם לעשות את השינוי.</p>
<p style="direction: rtl;"> </p>
<p style="direction: rtl;"><strong>הכתבה נכתבה על ידי</strong><strong>:</strong> <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/saar-minha-36525"><strong>פרופ' סער מנחה</strong></a>, מצנתר בכיר, אסותא רמת החייל, קרדיו-טים מרפאת מומחים</p>
<p style="direction: rtl;"> </p>

עצות לשמירה על לב בריא ומניעת מחלות לב

מה עשית היום בשביל הלב שלך?! | אסותא

heart cardio team

 מה עשית היום בשביל הלב שלך ?! 

כיצד הצחוק יכול לרפא את הלב שלכם

מנהלת המחלקה לקידום בריאות ובריאות דיגיטלית, אגף הרפואה, אסותא מרכזים רפואיים

קארן ברונר

M.Sc HPE

<div style="direction: rtl;"><span>אין זה חדש שצחוק מוסיף לבריאות האדם. צחוק הוכח כדרך יעילה להתמודדות עם לחץ, חרדה ודיכאון על ידי הורדת רמות הורמוני הסטרס (קורטיזול ואפינאפרין) לצד העלאת הנוירוטרנסמיטורים דופמין וסרוטונין המייצרים תחושה של מצב רוח מרומם וגם מסייעים בשיכוך כאבים. הצחוק גם מהווה קטליזטור בתהליך ייצור נוגדנים ותאי T, </span><span>ולכן הוכח במחקרים כמחזק את המערכת החיסונית</span><span>.</span></div>
<div style="direction: rtl;"><span></span></div>
<div style="direction: rtl;"><span>מעבר לזאת, הצחוק גם מגן על בריאות המוח על ידי הפעלת מספר אזורים במקביל, כדוגמת</span><span>&nbsp;</span><span>אזור בקליפת המוח האחראי על תנועה ופעולת השרירים, האונה הפרונטלית (המצחית) – המעורבת בפעילויות קוגניטיביות כגון זיכרון לטווח קצר, הצבת יעדים וקבלת החלטות והמערכת הלימבית הקשורה לרגשות. </span></div>
<div style="direction: rtl;"><span></span></div>
<div style="direction: rtl;"><span>עוד נמצא שבפעולת צחוק הנמשכת בין 10 ל-15 דקות ניתן לשרוף עד</span><span> 40 </span><span>קלוריות</span><span>. </span><span>מחקר יפני משנת 2022, דיווח שתוכנית צחוק בת 12 שבועות לאנשים עם גורמי סיכון לפתח תסמונת מטאבולית סייעה להורדה&nbsp;במשקל ולשיפור מדד&nbsp;מסת הגוף </span><span>(BMI</span><span>)</span><span> .<br></span></div>
<div>
<p style="direction: rtl;">&nbsp;</p>
<h2 style="direction: rtl;">אז כיצד צחוק קבוע יכול לשפר את בריאות הלב של מטופלים?</h2>
<p style="direction: rtl;">במחקר מיוחד מסוגו שנערך בברזיל, והוצג לאחרונה בכנס האיגוד האירופאי לקרדיולוגיה באמסטרדם, נמדדה ההשפעה של תרפיית צחוק על מדדי דלקת ותפקוד הלב של אנשים עם מחלת לב איסכמית. בקרב קבוצת ההתערבות, פעולת הצחוק שיפרה באופן משמעותי את מדדי הדלקת ויכולת התרחבות של רקמות הלב, וכפועל יוצא חלה עלייה של כ-10% ברמת זרימת החמצן לכל איברי הגוף כבר לאחר 12 שבועות של תרפיית צחוק.<br><br>מבחינה פיזיולוגית, כשצוחקים קצב הלב עולה, הנשימות שלנו עמוקות יותר ומכילות יותר חמצן וכפועל יוצא, זרימת הדם מוגברת, דפנות כלי הדם מתרחבים והתפקוד הווסקולרי שלנו משתפר. קבוצת ההתערבות, שצחקה הרבה מעל הממוצע, גם הדגימה ירידה במדדי דלקת, הקשורים להתפתחות טרשת עורקים והצטברות פלאק על דפנות הלב. <br><br>על אף שהמחקר ראשוני ויש צורך במחקרים נוספים לחיזוק הממצאים הללו, בצד נטילת טיפול תרופתי קבוע, שמירה על תזונה ים-תיכונית וביצוע פעילות גופנית בשגרת היום-יום, בהחלט ניתן ומומלץ להוסיף צחוק מתגלגל וקורט הומור לשגרת החיים של אנשים עם מחלות לב. זה ירומם את מצב הרוח ויגן על בריאות הלב.</p>
</div>
<div>
<p style="direction: rtl;">&nbsp;</p>
<p style="direction: rtl;">כתיבה: <strong>קארן ברונר</strong>, M.Sc HPE, מנהלת המחלקה לקידום בריאות ובריאות דיגיטלית, אגף הרפואה.</p>
</div>
<div>
<p style="direction: rtl;"><a href="https://www.assuta.co.il/contact_us_lobby/">ליצירת קשר וקביעת תור לחצו כאן&gt;</a></p>
</div>

האם צחוק מתגלגל הוא כלי נוסף בארסנל הטיפול שיש לנו במחלות לב? 
מחקר חדש מביא תוצאות מבטיחות ומעלות חיוך. 

כיצד הצחוק יכול לרפא את הלב שלכם? | אסותא

laughter for the heart

כיצד הצחוק יכול לרפא את הלב שלכם?

מנהלת המחלקה לתזונה באסותא מרכזים רפואיים

לימור מרדי טילבור

דיאטנית קלינית

<p style="direction: rtl;">לימור מרדי, תזונאית ראשית, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה על תזונה מומלצת למניעת מחלות לב, לרגל יום הלב העולמי, בשיתוף אתר מ.ת.ג.</p>

לימור מרדי, תזונאית ראשית, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתה על תזונה מומלצת למניעת מחלות לב, לרגל יום הלב העולמי, בשיתוף אתר מ.ת.ג.

מתזונה דלת שומן עד תזונה ים תיכונית: המלצות תזונה למניעת מחלות לב | אסותא 

Nutrition_and_heart

מתזונה דלת שומן עד תזונה ים תיכונית: המלצות תזונה למניעת מחלות לב

מומחה באונקוגנטיקה וראש המרכז הגנטי לאבחון מוקדם, אסותא מרכזים רפואיים

פרופ' איתן פרידמן

<p style="direction: rtl;">פרופ' איתן פרידמן, מומחה באונקוגנטיקה, מנהל המרכז לגנטיקה ולגילוי מוקדם, אסותא רמת החייל, בהרצאתו על השפעתה של הגנטיקה וחשיבותן של בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלות לב. ההרצאה התקיימה לרגל יום הלב העולמי בשיתוף אתר מ.ת.ג</p>

פרופ' איתן פרידמן, מומחה באונקוגנטיקה, מנהל המרכז לגנטיקה ולגילוי מוקדם, אסותא רמת החייל, בהרצאתו על השפעתה של הגנטיקה וחשיבותן של בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלות לב. ההרצאה התקיימה לרגל יום הלב העולמי בשיתוף אתר מ.ת.ג

העתיד ב-DNA שלך: בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלות לב | אסותא 

future_in_DNA

העתיד ב-DNA שלך: בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלות לב

<p style="direction: rtl;">ד"ר מיטל רופא שמואל, רופאה מומחית בקרדיולוגיה, מנהלת מערך הלב, אסותא רמת החייל, בהרצאתה בנושא אוטם שריר הלב או במינוח המוכר יותר התקף לב - גורמים, אבחון, טיפול ומניעה.</p>

ד"ר מיטל רופא שמואל, רופאה מומחית בקרדיולוגיה, מנהלת מערך הלב, אסותא רמת החייל, בהרצאתה בנושא אוטם שריר הלב או במינוח המוכר יותר התקף לב - גורמים, אבחון, טיפול ומניעה.

התקף לב - גורמים, אבחון, טיפול ומניעה |אסותא

Heart attack

התקף לב - גורמים, אבחון, טיפול ומניעה

מומחה קרדיולוגיה, אסותא רמת החייל 

פרופ' רפאל רוסו

<p>פרופ' רפאל רוסו, קרדיולוג מומחה באסותא רמת החייל ומנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה במערך הקרדיולוגיה, מרכז רפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, בהרצאתו בנושא פרפור פרוזדורים, במסגרת סדרת וובינרים לרגל יום הלב בשיתוף אתר מ.ת.ג</p>

פרופ' רפאל רוסו, קרדיולוג מומחה באסותא רמת החייל ומנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה במערך הקרדיולוגיה, מרכז רפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, בהרצאתו בנושא פרפור פרוזדורים, במסגרת סדרת וובינרים לרגל יום הלב בשיתוף אתר מ.ת.ג

פרפור פרוזדורים: קווים לדמותה של הפרעת קצב הלב השכיחה ביותר ודרכי הטיפול בה | אסותא

Atrial_fibrillation

פרפור פרוזדורים: קווים לדמותה של הפרעת קצב הלב השכיחה ביותר ודרכי הטיפול בה

<div style="direction: rtl;"><span>בשנים האחרונות עבר תחום רפואת הלב מהפך של ממש. החל </span><span>מבדיקות אבחון חדשניות ולא פולשניות המאפשרות גילוי מוקדם ומציל חיים של בעיות לבביות, דרך גישות טיפול שיכולות במצבים מסוימים להחליף ניתוח ועד כירורגיה זעיר פולשנית שמקלה מאד על ההחלמה. כל אלה מתאפשרים בזכות טכנולוגיות מתקדמות שמאפשרות לנו להציץ אל הלב, לטפל בו ולנתח אותו ביעילות ובבטיחות גבוהות בהרבה מאשר בעבר. </span></div>
<div style="direction: rtl;"><span></span>&nbsp;</div>
<div>
<h2 style="direction: rtl;">הצנתור המתקדם והמדויק ביותר</h2>
</div>
<div style="direction: rtl;"><span>אחת הגישות המתקדמות ביותר לאבחון בעיות בכלי הדם ולב היא באמצעות צנתור אנגיוגרפיה. מדובר בבדיקה זעיר פולשנית, המבוצעת תוך שימוש בטכנולוגיית דימות המתבססת על שיקוף רנטגן, ומאפשרת לאבחן ולטפל במגוון מצבים&nbsp;רפואיים, כל זאת בדיוק רב ותוך צמצום הסיכונים ותופעות הלוואי. <br></span></div>
<div style="direction: rtl;"><span>באסותא רמת החייל נפתח החודש חדר צינתורי אנגיוגרפיה הגדול והמתקדם מסוגו בישראל. <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/arnon-makori-28998"><strong>ד"ר ארנון מקורי</strong>,</a> מנהל מערך הדימות באסותא: "מדובר בחדר גדול ורחב שנבנה בתנאי חדר ניתוח, והוא מצויד במכשור הרפואי המתקדם ביותר מסוגו והושקעו בבנייתו ובציודו משאבים רבים כדי שיוכל להכיל צוותים רב מקצועיים הדרושים לביצוע פרוצדורות מורכבות. במסגרת החדר החדשני ניתן לבצע השתלה של קוצבים ופרוצדורות מורכבות של אבלציות של אלקטרופיזיולוגיה וטיפול בכלי דם, כל זאת תוך הקפדה על סטנדרטים גבוהים, במטרה לשפר את איכות ובטיחות הטיפול עבור מטופלינו".</span></div>
<div style="direction: rtl;"><span></span>&nbsp;</div>
<div>
<h2 style="direction: rtl;">הדור החדש של קוצבי לב</h2>
</div>
<div style="direction: rtl;"><span>פריצת דרך בתחום קוצבי הלב. קוצב לב הינו טכנולוגיה בשימוש שנים רבות עבור מטופלים הזקוקים לכך. בשנים האחרונות חלה התפתחות טכנולוגית משמעותית ששיאה בקוצבים זעירים, המהווים פריצת דרך אמיתית בתחום קוצבי הלב. באסותא מתבצעות השתלות קוצבי לב חדשניים אלו. מדובר בקוצבים מסוג </span><span>Micra AV</span><span>. קוצבים אלו הינם למעשה קפסולה זעירה בגודל 2 ס”מ בלבד, קטנה ב-90% מהקוצבים הסטנדרטים והם מושתלים בגישה צנתורית דרך וריד המפשעה, ללא ניתוח וללא יצירת חתך. יתרה מזאת, הקוצבים מתפקדים כיחידה עצמאית ללא אלקטרודות ובנוסף אורך חיי הסוללה הינם עד ל-13 שנים. </span></div>
<div style="direction: rtl;"><span></span>&nbsp;</div>
<div style="direction: rtl;"><span><a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/roy-beinart-33940"><strong>פרופ' רועי בינרט</strong></a>, מומחה להפרעות קצב הלב באסותא: "הקוצב החדש מאפשר צמצום&nbsp;משמעותי של הסיבוכים הכרוכים בהשתלת קוצב מסורתית, ומכיוון שהוא איננו מצריך יצירת כיס כירורגי, הוא אינו בולט מהגוף ואין עדות חיצונית להימצאותו. בנוסף, סיבוכי הקוצבים המוכרים לאורך הזמן, ובכללם זיהומים של מערכות קיצוב או בעיות באלקטרודות, כבר לא קיימים״.</span></div>
<div style="direction: rtl;"><span></span>&nbsp;</div>
<div>
<h2 style="direction: rtl;">ניתוחי לב – לא מה שהיה פעם</h2>
</div>
<div style="direction: rtl;"><span>תחום כירורגית לב חזה התפתח מאד במספר היבטים, הניתוחים היום מתקדמים בהרבה ובטוחים יותר, למעשה שיעור התמותה מניתוחי לב ירד מתחת ל-1%, זאת הודות למספר התפתחויות:</span></div>
<div style="direction: rtl;"><span></span>&nbsp;</div>
<ul>
<li style="direction: rtl;"><strong><span>גישה זעיר פולשנית</span></strong><span>: כיום ניתן לבצע יותר ויותר ניתוחי לב דרך מספר חתכים קטנים המאפשרים הכנסה של ציוד אופטי ומכשירי הניתוח, במקום ניתוח פתוח הכרוך בפתיחה של בית החזה. הגישה הזעיר פולשנית מפחיתה את הסיכון לזיהום ניתוחי, מאפשרת החלמה קלה יותר והצלקות שנותרות לאחריה קטנות בהרבה. באסותא מבוצעים ניתוחי לב רבים בגישה זעיר פולשנית, לרבות תיקון של מסתמים, החלפה של מסתמים ולעתים גם ניתוח מעקפים, בהתאמה למצב המטופל ומצב המחלה. זאת הודות לטכנולוגיות החדשניות, חדרי הניתוח המאובזרים ובכירי המנתחים אשר מיומנים בגישות הניתוח המתקדמות ביותר.</span></li>
<li style="direction: rtl;"><span></span><strong><span>מכונת לב ריאה</span></strong><span>: בשנים האחרונות </span><span>חל שיפור משמעותי בטכנולוגית מכונת לב ריאה, אשר משמשת בניתוחי לב כאשר היא מעבירה דרכה את דם המנותח ומחמצנת אותו. מכונות מתקדמות יותר הפכו את ניתוחי הלב לבטוחים הרבה יותר.</span></li>
<li style="direction: rtl;"><span></span><strong><span>קרדיולוגיה פולשנית</span></strong><span>: תחום הקרדיולוגיה הפולשנית מהדק את הממשק בין קרדיולוגיה לכירורגית לב חזה ובמצבים רבים מאפשר בחירה בין ניתוח לבין טיפול צנתורי. בדרך זו </span><span>ניתן לבצע פרוצדורות טיפוליות, כגון הכנסת סטנס או החלפת מסתם בצינתור, באופן שמחליף ניתוח. <a href="https://doctors.assuta.co.il/doctor/ehud-raanani-22189"><strong>פרופ' אהוד רענני</strong></a>, מנתח לב בכיר באסותא: "כדי להחליט על גישת הטיפול הנכונה, אנחנו פועלים בשיתוף פעולה במסגרת צוות לב שכולל מנתח לב, קרדיולוג פולשני וגם קרדיולוג מטפל. דיונים רב תחומיים אלה הם חלק ממהפכת הרפואה המותאמת אישית, המאפשרת לנו להתאים לכל מטופל ומטופלת את הטיפול הנכון עבורם". </span></li>
<li style="direction: rtl;"><span></span><strong><span>העתיד בניתוחי לב: </span></strong><span>תחום כירורגית הלב נמצא בתנופת פיתוח וכיום יותר ויותר ניתוחים בעולם מבוצעים גם בגישה רובוטית, כגון ניתוחי מסתמים או מעקפים והציפייה היא שבעתיד הקרוב תגיע הטכנולוגיה הזו גם לישראל. בנוסף, מושם דגש רב על פיתוח לב מלאכותי מתקדם, שיאפשר החלפה של לב פגום לאורך זמן רב, או השתלת לב מחיה מבלי שהגוף ידחה את השתל.&nbsp;&nbsp;<br></span></li>
</ul>
<p style="direction: rtl;">&nbsp;</p>
<p style="direction: rtl;"><a href="https://www.assuta.co.il/contact_us_lobby/">ליצירת קשר וקביעת תור לחצו כאן&gt;</a></p>

טכנולוגיות חדשניות וגישות מתקדמות הזניקו את שיטות האבחון, הטיפול והניתוח בקרב מטופלי לב. לרגל חודש בריאות הלב קראו עוד על הטיפולים המתקדמים במשאבה המשוכללת של הגוף... 



מכל הלב - הטכנולוגיות החדשות שאתם חייבים להכיר  | אסותא

From the heart

מכל הלב - הטכנולוגיות החדשות שאתם חייבים להכיר 

האם אימוני כוח בריאים ללב

<div>
<h2 style="direction: rtl;">האם אימוני התנגדות בריאים ללב ולכלי הדם?</h2>
</div>
<div style="direction: rtl;"><span>אימון</span><span> </span><span>אירובי</span><span> </span><span>מהווה</span><span> </span><span>מרכיב</span><span> </span><span>עיקרי</span><span> </span><span>וחשוב</span><span> </span><span>באימון בקרב האוכלוסייה הכללית והסובלים ממחלות כרוניות לרבות לב וכלי דם. אימון</span><span> </span><span>אירובי (הליכה, ריצה, רכיבת אופניים שחייה ועוד) המוכר גם כאימון סיבולת</span><span>-</span><span>לב</span><span> </span><span>קשור בשיפור תפקודי לב ואיזון גורמי</span><span> </span><span>סיכון</span><span> </span><span>רבים כגון סוכרת</span><span>, </span><span>לחץ</span><span> </span><span>דם</span><span> </span><span>ושומנים</span><span> </span><span>בדם. כמו כן, אימון אירובי תורם רבות לשיפור התפקוד היומיומי, איכות החיים, ומצב הרוח.<br><br>בנוסף, האימון האירובי תורם להפחתת הסיכון לתחלואה</span><span> </span><span>שניונית</span><span> </span><span>במחלת</span><span> </span><span>לב, לאשפוזים, ולתמותה. יתרונות</span><span> </span><span>אלו</span><span> </span><span>ועוד הפכו את האימון האירובי לבסיס מרכזי במרשם לפעילות גופנית במועדוני הכושר השונים ובמרכזי שיקום הלב.</span></div>
<div style="direction: rtl;"><span></span>&nbsp;</div>
<div>
<h4 style="direction: rtl;">אבל מה לגבי אימוני כוח? האם גם הם תורמים לבריאות הלב או אולי דווקא מסוכנים?</h4>
</div>
<div style="direction: rtl;"><span>בעשורים האחרונים</span><span> </span><span>חל שינוי</span><span>&nbsp;בהתייחסות לאימוני התנגדות (כוח), וחשיבותם במרשם לפעילות גופנית כחלק בלתי נפרד מרפואה מונעת, טיפול ושיקום. השפעתם של אימוני ההתנגדות מוכרת בעיקר בשיפור מסה וכוח שריר, צפיפות עצם, תפקוד גופני ומסוגלות עצמאית. עם זאת, גם היום ישנה אי וודאות מסוימת לגבי תרומתם של אימוני הכוח לבריאות הלב, כלי הדם ולחץ הדם. <br><br>בעבר, כידוע, נאמר לחולי</span><span> </span><span>לב להימנע מביצוע אימוני</span><span> </span><span>כוח</span><span> </span><span>בשל</span><span> </span><span>הסיכונים</span><span> </span><span>התיאורטיים</span><span> </span><span>שכרוכים</span><span> </span><span>באימון</span><span> </span><span>זה. אחת הסיבות הנפוצות היה לאור החשיבה כי אימוני כוח מהווים עומס רב על הלב וכלי הדם ועשויים להגביר סיכון לתחלואה ולתמותה. נוכח התפתחות המחקר ונושא הפעילות הגופנית בכלל, ניכר כי השינויים בהבנת התחום תרמו לשינוי התפיסה והכנסתם של אימונים ההתנגדות גם כחלק בלתי נפרד מהמרשם לפעילות גופנית בבריאים, ובחולי לב וכלי דם כאחד. </span></div>
<div style="direction: rtl;"><span></span>&nbsp;</div>
<div>
<h2 style="direction: rtl;">יש לי מחלת לב – מותר לי להתאמן?</h2>
</div>
<div style="direction: rtl;"><span>אחד</span><span> </span><span>הסיכונים</span><span> </span><span>העיקרים</span><span> </span><span>שגרם</span><span> </span><span>לחשש</span><span> </span><span>מביצוע</span><span> </span><span>אימוני</span><span> </span><span>כוח</span><span> </span><span>בקרב</span><span> </span><span>חולי</span><span> </span><span>לב</span><span> </span><span>הוא</span><span> </span><span>עליית</span><span> </span><span>לחץ</span><span> </span><span>דם</span><span> </span><span>גבוהה</span><span> </span><span>ופתאומית</span><span> </span><span>ועומס</span><span> </span><span>רב</span><span> </span><span>שמופעל</span><span> </span><span>על</span><span> </span><span>שריר</span><span> </span><span>הלב</span><span> </span><span>כתוצאה</span><span> </span><span>מביצוע</span><span> </span><span>אימוני</span><span> </span><span>התנגדות. עם זאת, שליטה במשקל</span><span> </span><span>עבודה באימון, מספר</span><span> </span><span>חזרות, סוג התרגילים, וההדרגתיות והתאמה אישית של האימון לכל אחד ואחת, מאפשרים יישום נכון, מקצועי, ומיטבי של אימוני ההתנגדות ושיפור בריאות הלב וכלי הדם, בטווח הקצר והארוך.<br><br></span></div>
<div style="direction: rtl;"><span>מאמר שבחן את ההשפעה ארוכת הטווח של אימוני התנגדות (6 שבועות אימון ומעלה)&nbsp; על לחץ הדם בקרב מבוגרים עם בעיות בלחץ הדם, מצא כי אימון התנגדות המבוצע בעצימות בינונית (60-80% מהעומס המרבי) תורם לשיפור המצב, במיוחד להפחתה בלחץ הדם הסיסטולי באופן משמעותי ושמירה על היענות כלי הדם לזרימה. <br><br>עם זאת, מבחינת השפעה על עורקים וכלי דם נמצא במחקרים כי ביצוע אימון התנגדות עצים ובנפח גבוה (6 סטים ומעלה), אינו מומלץ בקרב חולים כרוניים או מבוגרים ללא ניסיון קודם באימון גופני, ואילו אימון בעצימות נמוכה עד בינונית יכול לסייע בטיפול בסיבוכים קרדיווסקולריים גם אצל מבוגרים עד גיל 60.</span></div>
<div style="direction: rtl;"><span></span>&nbsp;</div>
<div>
<h2 dir="rtl">אני רוצה להתחיל להתאמן – מה עלי לעשות?</h2>
</div>
<ul>
<li><span>מומלץ</span><span> </span><span>להתחיל</span><span> </span><span>אימוני</span><span> </span><span>כוח</span><span> </span><span>מסודרים</span><span> 2-3 </span><span>חודשים</span><span> </span><span>לאחר</span><span> </span><span>אבחון</span><span> </span><span>מחלת</span><span> </span><span>הלב</span><span> </span><span>ורק</span><span> </span><span>לאחר</span><span> </span><span>ביצוע</span><span> </span><span>של</span><span> </span><span>חודש</span><span> </span><span>אחד</span><span> </span><span>לפחות</span><span> </span><span>של</span><span> </span><span>פעילות</span><span> </span><span>אירובית</span><span> </span><span>בלבד, על מנת להיכנס להרגלי פעילות באופן מדורג ועקבי.</span></li>
<li><span></span><span>אוכלוסיות</span><span> </span><span>מסוימות</span><span> </span><span>כגון</span><span> </span><span>אנשים</span><span> </span><span>לאחר</span><span> </span><span>צנתור</span><span> </span><span>לב</span><span> </span><span>או</span><span> </span><span>לאחר</span><span> </span><span>אוטם</span><span> </span><span>שריר</span><span> </span><span>הלב</span><span> </span><span>עם</span><span> </span><span>תפקוד</span><span> </span><span>לב</span><span> </span><span>שמור</span><span> </span><span>יוכלו</span><span> </span><span>להתחיל</span><span> </span><span>לבצע</span><span> </span><span>תרגילי</span><span> </span><span>חיזוק</span><span> </span><span>עם</span><span> </span><span>גומיות, משקל</span><span> </span><span>גוף</span><span> </span><span>או</span><span> </span><span>משקלי</span><span> </span><span>עבודה</span><span> </span><span>נמוכים (מתחת ל-5 ק"ג)</span><span> </span><span>כשלב</span><span> </span><span>מקדים</span><span> </span><span>לפני</span><span> </span><span>תחילת</span><span> </span><span>אימוני</span><span> </span><span>התנגדות בעצימות גבוהה יותר.</span></li>
<li><span></span><span>מטופלים</span><span> </span><span>לאחר</span><span> </span><span>ניתוח</span><span> </span><span>מעקפים יוכלו להתחיל לבצע</span><span> </span><span>תרגילי</span><span> </span><span>חיזוק</span><span> </span><span>קלים</span><span> </span><span>רק</span><span> </span><span>לאחר</span><span> 3 </span><span>חודשים</span><span> </span><span>מהניתוח, בטווחי</span><span> </span><span>תנועה</span><span> </span><span>קטנים</span><span> </span><span>באזור</span><span> </span><span>כתפיים</span><span>-</span><span>חזה</span><span>,</span><span> בקצב</span><span> </span><span>עבודה</span><span> </span><span>נשלט</span><span> </span><span>ומבוקר</span><span> </span><span>ובמשקלים</span><span> </span><span>נמוכים תחילה וזאת לאחר שישנה החלמה</span><span> </span><span>מלאה של</span><span> </span><span>עצם</span><span> </span><span>בית</span><span> </span><span>החזה, ללא כאב חד וישיר באזור. בהדרגה בהתאם לקצב ההסתגלות ניתן יהיה להגדיל את טווחי</span><span> </span><span>תנועה</span><span> </span><span>ולעלות</span><span> </span><span>עצימות ונפח אימונים.</span></li>
<li><span></span><span>מטופלים</span><span> </span><span>לאחר</span><span> </span><span>ניתוח</span><span> </span><span>לתיקון </span><span>/</span><span> החלפת</span><span> </span><span>מסתם</span><span> </span><span>או</span><span> </span><span>השתלת</span><span> </span><span>קוצב</span><span> </span><span>ימנעו</span><span> </span><span>מפעילות</span><span> </span><span>כוח</span><span> </span><span>כ-6 שבועות</span><span> </span><span>ממועד</span><span> </span><span>הניתוח. לאחר</span><span> </span><span>מכן</span><span> </span><span>ניתן יהיה לשלב </span><span>&nbsp;</span><span>בזהירות</span><span> </span><span>פעילות</span><span> </span><span>התנגדות </span><span>&nbsp;</span><span>כנגד</span><span> </span><span>משקל</span><span> </span><span>גוף / גומיות / משקולות יד או מכונות בחדר כושר, תוך הימנעות</span><span> </span><span>מתרגילים</span><span> </span><span>שמצריכים</span><span> </span><span>הרמת</span><span> </span><span>ידיים</span><span> </span><span>מעל</span><span> </span><span>הראש</span><span> </span><span>במהירות, בפתאומיות ועם משקל</span><span> </span><span>עבודה</span><span> </span><span>כבד. יתר על כן, חשוב להימנע ממתיחת</span><span> </span><span>יתר</span><span> </span><span>של</span><span> </span><span>שרירי</span><span> </span><span>החזה</span><span> </span><span>והכתפיים.</span></li>
<li><span></span><span>מומלץ לשים לב לשמור על נשימה סדירה במהלך ביצוע התרגיל, ועצירת נשימה רגעית בלבד (1-5 שניות) בעת ביצוע מאמץ כנגד התנגדות וקיבוע עמוד השדרה ליציבות מפרקים (גם בבית החזה). עם זאת, ראוי להימנע</span><span> </span><span>מביצוע</span><span> </span><span>תרגיל</span><span> </span><span>התנגדות כבד, בעצימות מרבית המחייב עצירת</span><span> </span><span>נשימה ממושכת יותר בין 8-13 שניות. תופעה זו נקראת 'תמרון ולסלבה', הנועד לשמור על עמוד השדרה ובית החזה בעת הרמת משקל כבד, אך עם זאת קשור באופן יחסי בעלייה פתאומית בלחץ הדם עם סיכון מוגבר לנפילת נפח הדם ועלפון בסיום ביצוע החזרה (המאמץ).</span></li>
<li><span></span><span>באופן</span><span> </span><span>כללי</span><span> </span><span>אין</span><span> </span><span>לבצע</span><span> </span><span>אימוני כושר בכלל, ואימוני התנגדות בפרט כשישנם תסמינים לא מאוזנים, חום, כאבי שרירים חדים, לחץ בבית החזה, כאבי ראש מוגברים ונפילות לחץ דם. כמו כן, יש להתייעץ עם הקרדיולוג/ית המטפל בכם, בהתאמה למצב האישי ולמרשם התרופתי.</span></li>
</ul>
<p dir="rtl"><span></span>&nbsp;</p>
<h2 style="direction: rtl;">לסיכום</h2>
<div>
<div>
<p style="direction: rtl;">ההמלצה ליישום אימוני כוח על רקע מחלות כרוניות (לב וכלי דם) היא עד שני אימוני כוח לפחות בשבוע, הכוללים בעיקר תרגילים מורכבים לקבוצות שרירים עיקריות (רגליים, חזה, גב, כתפיים וזרועות), 1-4 סטים, בהתאם לרמת הניסיון בתחום ובין 15-8 חזרות תוך שמירה על כ-2 דקות מנוחה בין הסטים.<br><br></p>
<p style="direction: rtl;">מודעות והקפדה על אימוני התנגדות ללא כאב או כשל, תסייע בשימור ובפיתוח מסת השריר, כוח השריר ואיכות החיים וגם במניעת דלדול מסת השריר והעצם והמסוגלות התפקודית לאורך השנים.<br><br></p>
<p style="direction: rtl;">יתר על כן, זכרו כי אימוני ההתנגדות משפרים גם את תפקודי הלב וכלי הדם, שומרים על רזרבה תפקודית, מפחתים את הסיכון לפתח מחלות כרוניות ומעלים את תוחלת הבריאות ואף הנראות לאורך כל מעגל החיים.<br><br><br></p>
</div>
</div>
<div>
<p style="direction: rtl;">כתיבה: <strong>אלעז יוסף, </strong>M.Sc Physiology<strong> , איתי גולדפרב, </strong>M.Sc Physiology<strong>, דני זלבסקי,&nbsp;</strong>M.Sc Physiology<strong>&nbsp;</strong></p>
<p style="direction: rtl;">פיזיולוגים של המאמץ, המחלקה לקידום בריאות, אגף הרפואה<strong>.</strong></p>
<p style="direction: rtl;">&nbsp;</p>
<p style="direction: rtl;"><a href="https://www.assuta.co.il/contact_us_lobby/">ליצירת קשר וקביעת תור לחצו כאן&gt;</a></p>
</div>

פעילות אירובית היא מרכיב עיקרי בשמירה על בריאות הלב, אבל מה עם אימוני כוח בקרוב אנשים עם מחלת לב? להרים משקולות או לא להרים – זאת השאלה...

האם אימוני כוח בריאים ללב? | אסותא

weight lifting

האם אימוני כוח בריאים ללב?

החלמה מניתוחי לב

<div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">ניתוח לב נחשב לאחד הניתוחים הגדולים ברפואה וכולל אשפוז קצר בין 4-5 ימים לאחר הניתוח. עם זאת, הליך השיקום המלא הינו ארוך הרבה יותר ולרוב מלווה בחששות רבים ותופעות גופניות שלעתים למטופלים ו/או בני משפחתם קשה להתמודד עימם.</div>
</div>
<div style="text-align: right;">
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
</div>
<div style="text-align: right;">
<div style="direction: rtl;">בעקבות מחקרים רבים אשר הוכיחו כי החלמה בבית, בסביבה המוכרת של המטופלים, מיטיבה מאד עם הליך ההחלמה – הן גופנית והן נפשית, הוקם&nbsp;ב<a rel="noopener noreferrer" href="https://www.assuta.co.il/services/assuta_at_home/rehabilitation" target="_blank">אסותא עד הבית</a>&nbsp;שירות המאפשר החלמה ביתית לאחר ניתוחי לב.</div>
<div style="direction: rtl;">שירות&nbsp;<a rel="noopener noreferrer" href="https://www.assuta.co.il/services/assuta_at_home/rehabilitation/heart_surgery_recovery/" target="_blank">"ההחלמה מניתוחי לב"</a>&nbsp;מיועד למטופלים שעברו ניתוח מעקפים, מסתמים, אאורטה וניתוחים משולבים והוא מגשר בין רצון המטופלים להגיע מהר ככל הניתן לביתם, לבין הצורך בהשגחה וטיפול רציף לאחר הניתוח.</div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
<div style="direction: rtl;">התוכנית הייחודית של החלמה ביתית מניתוח לב, מאפשרת מעקב ושמירה על רצף טיפולי לאחר שחרור המטופלים מבית החולים, באמצעות&nbsp;שילוב&nbsp;של&nbsp;צוות מקצועי ומנוסה, לצד&nbsp;טכנולוגיות מתקדמות מרחוק הכוללות יכולות מעקב אחר קצב לב וסימנים חיוניים וביצוע בדיקות&nbsp;מעבדה ודימות&nbsp;בבית המטופלים.</div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
<div style="direction: rtl;">מטרת השירות היא לשמור על רצף טיפולי, לזהות סיבוכים שכיחים, לצמצם את הפניות החוזרות למיון ולאשפוז לאחר הניתוח, ובנוסף, להפחית את רמות החרדה של מטופלים ומשפחותיהם לאורך ההחלמה.</div>
</div>
<div style="text-align: right;">
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
</div>
<div style="text-align: right;">
<h2 style="direction: rtl;">ביקור רופא מומחה, צילום חזה ובדיקות דם אצלך בסלון&nbsp;</h2>
<div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
<div style="direction: rtl;">שירות החלמה מניתוחי לב בבית הינו ייחודי&nbsp;לאסותא,&nbsp;ופותח לאור צורך שעלה מן השטח.&nbsp;השירות&nbsp;קיים בפריסה ארצית ומעניק ביטחון ולווי רפואי מקצועי למטופלים אשר חוזרים לביתם לאחר הניתוח.</div>
</div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
<div>
<div style="direction: rtl;">במסגרת השירות המטופלים מלווים על ידי צוות רב מקצועי הכולל רופאים ורופאות, צוות סיעודי ופיזיותרפיסטים תוך תפירה אישית של&nbsp;חבילה המותאמת לצורכי המטופל/ת.</div>
</div>
<ul>
<li style="direction: rtl;"><strong>השגחה רפואית בבית</strong>&nbsp;–&nbsp;הרופא/ה&nbsp;עוקב/ת ומפקח/ת אחר התקדמות תכנית הטיפולים בהתאם להוראות המנתח. הביקורים מתבצעים הן באופן פרונטלי והן באופן וירטואלי, באמצעות טכנולוגיה פשוטה וזמינה למטופלים, הכוללת אפליקציה ייעודית אשר באמצעותה ניתן לשלוח הודעות ותמונות לצוות ואף&nbsp;לקיים&nbsp;שיחת וידאו עם צוות המטפלים.</li>
<li style="direction: rtl;"><strong>צוות אחים ואחיות עד הבית&nbsp;</strong>- אשר מבקר את המטופלים בביתם, מדריך את המטופלים לגבי החלמה לאחר ניתוח, מבצע מעקב אחר חתך הניתוח ואיזון כאב. ובכל רגע נתון זמין עבור המטופל/ת ומשפחתם.</li>
<li style="direction: rtl;"><strong>טיפולי פיזיותרפיה בבית</strong>&nbsp;– טיפולי פיזיותרפיה נשימתית ותרגול לצורך חזרה לתפקוד יומיומי על ידי צוות מקצועי ומיומן שמגיע עד הבית.</li>
<li style="direction: rtl;"><strong>בדיקות מעבדה בלי לצאת מהבית</strong>&nbsp;– השירות כולל ביצוע בדיקות בבית, על מנת למנוע מהמטופלים טרטור מיותר למרכזים רפואיים, בתקופה שבה ההתניידות כואבת ולא פשוטה. צוות רפואי מגיע עד הבית ומבצע בדיקות מעבדה אשר מסייעות&nbsp;לצוות למעקב וניטור אחר תהליך ההחלמה.</li>
<li style="direction: rtl;"><strong>צילום חזה&nbsp;</strong>- מתבצע בבית המטופלים לצורך מעקב.</li>
<li style="direction: rtl;"><strong>ניטור קצב הלב והפרעות קצב&nbsp;</strong>&nbsp;–באמצעות מכשור מתקדם,&nbsp;משודר קצב הלב באופן יומיומי למוקד אחיות.&nbsp;&nbsp;</li>
</ul>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
<h2 dir="rtl"><span lang="HE">החלמה לאחר ניתוח לב – ביתי, רגוע, יעיל</span></h2>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;תוכנית החלמה מניתוחי לב מתבצעת ע"י "<strong><span><a rel="noopener" href="https://www.assuta.co.il/services/assuta_at_home/rehabilitation" target="_blank">אסותא עד הבית</a></span></strong>" בהצלחה יתרה. יעיד על כך מחקר שביעות רצון שבוצע באסותא בקרב עשרות מטופלים שעברו את תוכנית ההחלמה,&nbsp;וממנו&nbsp;עלה כי רמת שביעות הרצון היא גבוהה מאוד, וכי השירות צמצם באופן משמעותי את הפניה למיון&nbsp;והצורך באשפוז.</div>
</div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">&nbsp;</div>
<div style="text-align: right;">
<div style="direction: rtl;">במסגרת המגמה הכוללת של צמצום ימי אשפוז, הפחתה בחשיפה לזיהומים והקלה על המערכת הרפואית, ניתן כעת לבשר שגם תקופת ההחלמה המאתגרת לאחר ניתוח לב – יכולה להתבצע בבית, בסלון האישי, לצד בני המשפחה.</div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
</div>
<div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">ליצירת קשר התקשרו:&nbsp;<a rel="noopener noreferrer" href="tel:*3007" target="_blank"><span>3007*</span></a>&nbsp;/&nbsp;&nbsp;&nbsp;<a rel="noopener noreferrer" href="tel:%20037643939" target="_blank">03-7643939</a></div>
</div>

עברתם ניתוח לב? כיום ניתן להחלים בסלון הפרטי עם בני המשפחה מסביב. קראו עוד על החלמה בבית לאחר ניתוח לב.



החלמה מניתוחי לב | אסותא

recovery from heart surgery

להחלים מניתוח לב בבית- מה שחשוב לדעת

<p style="direction: rtl;">בין אם אתם בסיכון למחלת לב ובין אם לא – בדיקת מיפוי לב חדשנית ומתקדמת באסותא יכולה לספק תמונה מקיפה על מצב הלב שלכם ולהציל חיים. פרופ' טלי שריר, מנהלת תחום מיפויי לב באסותא מרכזים רפואיים, על שיטות האבחון החדשניות בעולם.</p>

בין אם אתם בסיכון למחלת לב ובין אם לא – בדיקת מיפוי לב חדשנית ומתקדמת באסותא יכולה לספק תמונה מקיפה על מצב הלב שלכם ולהציל חיים. פרופ' טלי שריר, מנהלת תחום מיפויי לב באסותא מרכזים רפואיים, על שיטות האבחון החדשניות בעולם.

מיפוי לב חדשני באסותא יכול להציל את חייכם |אסותא

Innovative heart mapping

מיפוי לב חדשני באסותא יכול להציל את חייכם

<p style="direction: rtl;">פרופ' גדי קרן, מנהל תחום קרדיולוגיה באסותא, על מסע מטופל הלב החל משלב הייעוץ, דרך האבחון ועד הטיפול וכיצד מקפידים על רצף טיפולי מציל חיים.</p>

פרופ' גדי קרן, מנהל תחום קרדיולוגיה באסותא, על מסע מטופל הלב החל משלב הייעוץ, דרך האבחון ועד הטיפול וכיצד מקפידים על רצף טיפולי מציל חיים.

מחלות לב: מניעה, אבחון וטיפול - זה בידיים שלכם |אסותא

Cardiology

מחלות לב: מניעה, אבחון וטיפול - זה בידיים שלכם

<p style="direction: rtl;">פרופ' גדי קרן, מנהל תחום קרדיולוגיה, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתו בנושא אי ספיקת לב - מחלת הלב שהפכה לאפידמיה: גורמים, אבחון וטיפול</p>

פרופ' גדי קרן, מנהל תחום קרדיולוגיה, אסותא מרכזים רפואיים, בהרצאתו בנושא אי ספיקת לב - מחלת הלב שהפכה לאפידמיה: גורמים, אבחון וטיפול

אי ספיקת לב - מחלת הלב שהפכה לאפידמיה: גורמים, אבחון וטיפול/פרופ' גדי קרן |אסותא

Heart disease that has become epidemia

אי ספיקת לב - מחלת הלב שהפכה לאפידמיה: גורמים, אבחון וטיפול

<p style="direction: rtl;">פרופ' סער מנחה, קרדיולוג מצנתר, קבוצת קרדיו טים, אסותא רמת החייל ומנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית, המרכז הרפואי שמיר, בהרצאתו בנושא קרדיולוגיה התערבותית - עם הפנים לעתיד: מתיקוני מסתם והחלפת מסתם בצינתור ועד לטיפול בקרישי דם בריאות וטיפולים למניעת שבץ.</p>

פרופ' סער מנחה, קרדיולוג מצנתר, קבוצת קרדיו טים, אסותא רמת החייל ומנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית, המרכז הרפואי שמיר, בהרצאתו בנושא קרדיולוגיה התערבותית - עם הפנים לעתיד: מתיקוני מסתם והחלפת מסתם בצינתור ועד לטיפול בקרישי דם בריאות וטיפולים למניעת שבץ.

קרדיולוגיה התערבותית - עם הפנים לעתיד | אסותא 

Interventional_Cardiology

קרדיולוגיה התערבותית - עם הפנים לעתיד

<div class="page-title-wrap">
<h2 class="page-title" style="direction: rtl;">מדוע בכלל לטפל?</h2>
</div>
<div class="main-zone-wrapper">
<div class="article-section clearfix">
<div style="direction: rtl;">בניגוד לאבחנות רפואיות משנות חיים, כמו חלילה "לקית בסרטן", האבחנה של יתר לחץ דם נוטה לחלוף פעמים רבות מעל ראשי המטופלים, וזוכה להתעלמות מצדם.</div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
<div style="direction: rtl;">ומה הפלא? ללחץ דם גבוה אין סימנים, הוא לא גורם לכאב או לכל תחושת אי נעימות או אי נוחות, אין למחלה הזאת השפעה מידית, מי בכלל רוצה לקחת תרופות, ונו, באמת... גיל 70 הרי כל כך רחוק. "הכול יהיה בסדר", חושבים, "לי זה לא יקרה".</div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
<div style="direction: rtl;">אבל תשאלו כל בן 70, הזמן עובר מאוד מהר וגם הגיל הזה יגיע, מהר מהצפוי. הרפואה המודרנית מאפשרת היום לרוב רובם של הסובלים מלחץ דם גבוה להיות מאוזנים, לא תמיד חייבים תרופות - והרווח שטמון בכך הוא עצום. למעשה, הכי גדול שאפשר: חיים בריאים.</div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
<div style="direction: rtl;"><img src="https://www.assuta.co.il/files/1-Fotolia_56161931_S_615x410.jpg" border="0" alt="בדיקת לחץ דם" title="בדיקת לחץ דם"></div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
<div>
<p style="direction: rtl;">ולמה סתם לדבר במילים כשאפשר לעבור למספרים? אז ככה: כל עלייה של 20 מ"מ כספית בלחץ הסיסטולי, זה שנמדד בזמן שהלב מתכווץ ומזרים דם לגוף (שאמור להיות 120 - נניח עלייה קלה ל-140) מכפיל את הסיכון לאירוע קרדיו-וסקולרי. אירוע כזה, בשפה פשוטה יותר, יכול להיות התקף לב, שבץ מוח, שבץ בעין, חסימת עורקים לאיברים חשובים אחרים ופגיעה בהם עד כדי אי-תפקוד. כך גם כל עלייה של 10 מ"מ כספית בלחץ הדיאסטולי, שנמדד בזמן מנוחת הלב (90 במקום 80, למשל). וזה עוד לפני שדיברנו על המחלות האחרות שמאוד אוהבות להתפתח בנוכחות יתר לחץ דם, כמו קרע באבי העורקים היורד, מחלת כליות כרונית שעלולה לחייב טיפולי דיאליזה מפרכים וגם דמנציה וסקולרית (סוג של אלצהיימר שנובע מפגיעה בכלי הדם).</p>
<p style="direction: rtl;">במילים אחרות: טיפול ביתר לחץ דם מונע תחלואה, מאריך חיים ומשפר את איכותם. ככל שמתחילים אותו מוקדם יותר - כך מונעים יותר נזק ומצליחים לשמור על העורקים גמישים במידה הרצויה.</p>
</div>
</div>
<div class="article-section clearfix">
<h2 class="article-title" style="direction: rtl;">היכן ואצל מי לטפל?</h2>
<p style="direction: rtl;">רופא המשפחה הוא כתובת מצוינת להיבדק ולהתחיל אצלו טיפול. איזון יתר לחץ דם היא אחת המיומנויות הקליניות שרוב רובם של רופאי המשפחה בקופות החולים יודעים לבצע היטב, והם יכולים לא רק לתת מרשמים לתרופות - אלא גם להנחות את המטופל בכל הקשור להרגלי חיים נכונים יותר שיכולים לסייע להפחתת לחץ הדם, למשל להציע סדנאות של הקופה להפסקת עישון, תרופות ייעודיות לכך וכך הלאה.</p>
<div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;מכיוון שלתזונה שלנו יש השפעה משמעותית על לחץ דם (בייחוד בשלבים הראשונים של המחלה), ניתן להיעזר גם בתזונאי/ת קליני/ת כדי להרכיב תפריט שהוא לא רק כזה שהוכח כמסייע להפחתת לחץ דם, אלא גם משהו שמתאים להרגלי האכילה ולהעדפות התזונתיות של המטופל. שירות של תזונאית קלינית זמין בכל קופות החולים.</div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
<div style="direction: rtl;"><img src="https://www.assuta.co.il/files/2-Fotolia_46908930_S_615x410.jpg" border="0" alt="פעילות גופנית" title="פעילות גופנית"></div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
</div>
<p style="direction: rtl;">פעילות גופנית סדירה אף היא הוכחה כתורמת לשיפור ואיזון ערכי לחץ הדם (וזאת מעבר לתרומתה המוכחת לבריאות בתחומים נוספים). חלק מן המטופלים מצליחים לגייס מספיק משמעת עצמית כדי לבצע הליכות קבועות בפארק או אימון אירובי אחר בצורה סדירה. אלו שמתקשים בכך, יוכלו להפיק תועלת ממפגש עם מאמן כושר, שילווה אותם בפעילות או ינחה אותם בפגישה חד-פעמית שבה יותאם להם האימון האידיאלי עבורם ותתוכנן תוכנית אימונים מדורגת. בחלק מקופות החולים ניתן כיום לקבל מאמן אישי בהנחה משמעותית.</p>
<p style="direction: rtl;">אם עברו כמה חודשים שבהם חרף הכושר, התזונה או התרופות, לחץ הדם "עומד במריו" ונותר גבוה - מקובל לפנות לרופא מומחה ליתר לחץ דם. רופא כזה הוא מי שסיים התמחות ברפואה פנימית, ולאחר מכן התמחות-על בלחץ דם. רופאים כאלו קיימים בכל הקופות ונמצאים גם בכל בית חולים גדול, במכון מיוחד או יחידה ייעודית שמוקדשים לנושא (פעמים רבות בשילוב מכון נפרולוגי, וזאת בשל הקשר ההדוק בין לחץ דם לכליות). למכון ליתר לחץ דם ניתן להגיע עם טופס 17.</p>
<p style="direction: rtl;">היתרון הגדול של המכון ושל הרופאים שעובדים בו הוא רמת המומחיות הגבוהה והניסיון הגדול שיש להם בטיפול בבעיה: גם האבחון יהיה מעמיק יותר וגם הטיפול יהיה מקצועי יותר מאשר אצל רופא המשפחה. התייעצות איתם טובה לכולם, אך קריטית בייחוד לחולים בסיכון גבוה (אחרי התקף לב או שבץ, חולים סוכרתיים, חולים עם בעיית כליות, נשים בהריון וכדומה) שלא מצליחים לאזן את לחץ הדם שלהם, או כאלו שמעוניינים, מראש ומלכתחילה, להיות מטופלים בידי מומחים לתחום.</p>
</div>
<div class="article-section clearfix">
<h2 class="article-title" style="direction: rtl;">קו ראשון: שינוי הרגלי חיים</h2>
<div style="direction: rtl;">אימוץ הרגלי חיים בריאים ונכונים מומלץ, כמובן, לכולם, אולם בייחוד למי שאובחן עם קדם יתר לחץ דם (כך ייתכן שהוא יוכל למנוע את החרפת המחלה), ולמי שסווג כבעל מחלת יתר לחץ דם קלה, כניסיון טיפולי לפני שעוברים לתרופות (גם מי שמטופל תרופתית יוכל להפיק מכך תועלת,אולם לא במקום התרופות אלא רק כטיפול משלים, בנוסף להן).</div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">&nbsp;</div>
<div style="direction: rtl; text-align: right;">בהתאם לציווי הרפואי Primum Non Nocere ("קודם כל אל תזיק"), מעדיפים הרופאים תמיד ללכת מן הקל אל הכבד, ולא להשתמש בתרופות לטיפול במחלה אם אפשר להשיג את אותן תוצאות באמצעות שינוי הרגלי חיים (בעיקר, אבל לא רק, תזונה וספורט). אורח חיים בריא, בהקשר של איזון לחץ דם, כולל את הרכיבים הבאים:</div>
<ul>
<li style="direction: rtl; text-align: right;">פעילות גופנית אירובית סדירה - לפחות 30 דקות ביום, 5 ימים בשבוע.</li>
<li style="text-align: right;">
<div style="direction: rtl;">צמצום צריכת המלח.</div>
</li>
<li style="text-align: right;">
<div style="direction: rtl;">תזונה בריאה - כולל ירקות, פירות ומוצרי חלב דלי שומן.</div>
</li>
<li style="text-align: right;">
<div style="direction: rtl;">הפחתת משקל.</div>
</li>
<li style="text-align: right;">
<div style="direction: rtl;">הפחתת צריכת אלכוהול.</div>
</li>
<li style="text-align: right;">
<div style="direction: rtl;">הפסקת עישון.</div>
</li>
<li style="text-align: right;">
<div style="direction: rtl;">הימנעות מתרופות המעלות לחץ דם כמו תרופות נוגדות-דלקת וגלולות למניעת הריון.</div>
</li>
</ul>
<p style="direction: rtl; text-align: right;" dir="rtl">&nbsp;</p>
<div style="direction: rtl;"><img src="https://www.assuta.co.il/files/3-Fotolia_6714453_S_615x435.jpg?width=589&amp;height=416&amp;mode=max" border="0" alt="תזונה וספורט לאיזון לחץ דם" title="תזונה וספורט לאיזון לחץ דם" width="589" height="416"></div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
<div>
<div>
<h3 style="direction: rtl;"><strong>פעילות גופנית</strong></h3>
<p style="direction: rtl;">אין צורך להפוך בתוך יום מ"בטטת כורסה" לאצן אולימפי. מומלץ לבצע אותה במתינות, על פי סרגל מאמצים ובייעוץ עם הרופא המטפל ומאמן כושר.</p>
<p style="direction: rtl;"><strong>תזונה</strong></p>
</div>
<div>
<p style="direction: rtl;">מומלץ שתהיה עשירה באשלגן ודלה במלח (עד 4 גרם ליממה). קיים תפריט ייעודי בשם DASH שהוכח כמפחית לחץ דם. מומלץ להיעזר בדיאטנית קלינית לצורך בניית התפריט.&nbsp;</p>
</div>
<div>
<h3 style="direction: rtl;"><strong>הפסקת עישון</strong></h3>
<p style="direction: rtl;">קיימות כיום דרכים רבות המאפשרות למי שרוצה בכך להיגמל משאיפת טבק. הרווח של הפסקת עישון אינו מתבטא רק בירידת לחץ דם, אלא בהפחתת הסיכון למחלות קטלניות רבות - בראשן מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) ושורה של סוגי סרטן. כל קופות החולים מציעות סבסוד על תכשירים להפסקת עישון וכן סדנאות ייעודיות לגמילה מניקוטין.</p>
</div>
</div>
</div>
<div class="article-section clearfix">
<h2 class="article-title" style="direction: rtl;">קו שני: תרופות</h2>
<div style="direction: rtl;">הרופא יתחיל בטיפול תרופתי אצל מטופל שערכי לחץ הדם שלו גבוהים, אצל אחד שביצע שינויים באורח החיים אך הם לא הורידו את לחץ הדם לרמות מספיקות, ואצל מטופל שיש לו רמות גבוליות של לחץ דם שלכאורה לא בהכרח מחייבות טיפול - אך הוא נמצא בסיכון יתר (למשל: חולה סוכרת או מטופל שעבר התקף לב או אירוע מוחי).</div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
<div style="direction: rtl;">כאשר מתחילים בטיפול נקבעים ערכי המטרה שלו. לדוגמה: מטופל עם לחץ דם של 160/92 וללא גורמי סיכון - ייתכן שיעד של 135/85 יהיה מספק עבורו, על פי הרופא שלו. ככל שגוברים גורמי הסיכון (מחלות כמו סוכרת, בעיות לבביות, שומנים בדם, רקע משפחתי וכדומה) - כך הנטייה היא לקבוע יעד יותר שאפתני ולהוריד את לחץ הדם באופן יותר אגרסיבי, בדרך כלל לרמה של 130/80.</div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
<div style="direction: rtl;"><img src="https://www.assuta.co.il/files/4-Fotolia_54405732_S_615x515.jpg?width=505&amp;height=423&amp;mode=max" border="0" alt="תרופות לבורדת לחץ דם" title="תרופות לבורדת לחץ דם" width="505" height="423"></div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
<div>
<p style="direction: rtl;">למרבה הצער, בניגוד לתחומים אחרים (למשל ויאגרה לטיפול באין אונות), טרם נתגלתה או הומצאה "גלולת לחץ הדם". במקום זאת קיימות כיום יותר כ-5 קבוצות של תרופות שונות, שכל אחת מהן פועלת במנגנון אחר וכולן מסייעות במאמץ משותף לאיזון לחץ הדם. התרופות מותאמות אישית לכל מטופל וניתן כמובן להחליף אותן אם הן לא משיגות את המטרה או גורמות לתופעות לוואי שהחולה מתקשה לסבול.</p>
<p style="direction: rtl;">הקבוצות העיקריות הן תרופות מֶשָתְנוֹת (מגבירות את הפרשת המלח בשתן), חוסמי תעלות סידן (מרחיבות את כלי הדם), חוסמי בטא (מאיטות את קצב הלב), מעכבי האנזים המהפך, חוסמי הקולטנים לאנגיוטנסין-2 (הגורמים באופן עקיף להרחבת כלי הדם) וחוסמי אלפא (מרחיבות את כלי הדם).</p>
<p style="direction: rtl;">ביתר לחץ דם קל בדרך כלל מתחילים בתרופה אחת, ומעריכים תוך 4-2 שבועות את התגובה לטיפול.</p>
<p style="direction: rtl;">ביתר לחץ דם חמור יותר מתחילים טיפול בשתי תרופות ביחד, ולעתים גם בשלוש. כיום קיימות "גלולות משולבות", הכוללות בתוכן שתי תרופות שונות ומסייעות למטופל להתמיד בטיפול.</p>
</div>
</div>
<div class="article-section clearfix">
<h2 class="article-title" style="direction: rtl;">טיפול בלחץ דם עמיד</h2>
<p style="direction: rtl;">אצל מיעוט מהמטופלים לא ניתן לאזן את לחץ הדם חרף טיפול ב-3 תרופות מקבוצות שונות, שאחת מהן היא משתן. מצב זה מוגדר כ"יתר לחץ דם עמיד" ובחלק ניכר מהמקרים נגרם באופן ישיר ממחלה הגורמת ליתר לחץ דם (היצרות של עורק הכליה, פעילות יתר של בלוטת יותרת הכליה, גידול המפריש הורמונים וכדומה) או מאי היענות לטיפול או מצריכת מלח מוגברת.</p>
<div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;במקרה של יתר לחץ דם עמיד אמיתי (כלומר קליני, לא כזה שנובע מכך שהמטופל אינו לוקח את התרופות שנרשמו לו או מגזים בצריכת המלח), ניתן לשקול ביצוע של "דנרבציה כלייתית" (Renal Denervation) - צריבת העצבים האוטונומיים של עורקי הכליות כך שלא יוכלו להעביר מינון מוגבר של אותות אל המוח, שיגרמו לו להעלות ולהעלות את לחץ הדם. מדובר, למעשה, בצנתור של עורק הכליה (בדומה לצנתור לב).</div>
<div style="direction: rtl;">&nbsp;</div>
<div style="direction: rtl;">בשיטה חדשנית זו מוחדר צנתר ייחודי לעורקי הכליה ומבוצעת צריבה ממוקדת של המערכת העצבית האוטונומית סביב עורק הכליה. הצנתר משתמש בתדר רדיו כדי לייצר חום בקצה המוצמד לקיר עורק הכליה, ופוגע בעצבים האוטונומיים שאחראים, בין היתר, על העלאת לחץ הדם. כרגע מוצעת פרוצדורה זו רק למטופלים עם "לחץ דם עמיד". התוצאות הראשוניות שלה נראות מבטיחות, ואם היא תוכיח את עצמה לאורך זמן, ייתכן שבעתיד היא תשמש כאחד מהטיפולים ליתר לחץ דם.</div>
</div>
</div>
<div class="article-section clearfix">
<h2 class="article-title" style="direction: rtl;">מקורות</h2>
<ul>
<li style="direction: rtl; text-align: right;"><a rel="noopener" href="http://www.ish.org.il/hamtana/hamtana1.asp" target="_blank">החברה ליתר לחץ דם בישראל, הטיפול ביתר לחץ דם</a></li>
<li style="direction: rtl; text-align: right;"><a rel="noopener" href="http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%99%D7%AA%D7%A8_%D7%9C%D7%97%D7%A5_%D7%93%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_-_%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%94_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA" target="_blank">הנחיה קלינית: יתר לחץ דם ברפואה ראשונית, איגוד רופאי המשפחה (2012)</a></li>
<li style="direction: rtl; text-align: right;"><a rel="noopener" href="http://emedicine.medscape.com/article/241381-treatment" target="_blank">Meena S Madhur, MD, PhD et al, Hypertension - Treatment and Management, Medscape Reference (2013)</a></li>
<li style="direction: rtl; text-align: right;"><a rel="noopener" href="http://www.heart.org/HEARTORG/Conditions/HighBloodPressure/PreventionTreatmentofHighBloodPressure/Types-of-Blood-Pressure-Medications_UCM_303247_Article.jsp" target="_blank">AHA (American Heart Association), Types of Blood Pressure Medications (2012)</a></li>
<li style="direction: rtl; text-align: right;"><a rel="noopener" href="http://www.mayoclinic.com/health/high-blood-pressure-medication/HI00028" target="_blank">Mayo Clinic Staff, Choosing blood pressure medications (2012)</a></li>
</ul>
<div>
<div style="direction: rtl;"><strong>הטקסט נכתב בסיוע פרופאהוד גרוסמן, מומחה ברפואה פנימית וביתר לחץ דם, חבר באיגוד האמריקאי ליתר לחץ דם (ASH) ובאיגוד האירופי ליתר לחץ דם (ESH).</strong></div>
</div>
</div>
</div>