ניתוח ואפילו פעולה פולשנית קטנה הם מצב המעורר לחץ וחרדה בקרב רבים מאתנו. מחקרים מראים כי אחוז גבוה מהמטופלים נוטים לשכוח מיד או לזכור באופן לא מדויק את הסברי הרופא לפני הניתוח. לשם כך עוגן במסגרת חוק זכויות החולה, הליך הסכמה מדעת.
על-פי הליך זה, באנגלית - "Informed consent", תנאי הכרחי למתן טיפול רפואי הינו הסכמת המטופלים לקבלת הטיפול, אשר ניתנת על ידם בהסתמך על מידע רלוונטי להחלטה זו. הסכמה מדעת היא הליך מהותי של מתן הסבר ואפשרות לשאילת שאלות, שמסתיים בפעולה טכנית של החתמת המטופלים על טופס הסכמה לביצוע הפעולה.
5 דברים שזכותך כמטופל/ת לדעת על הסכמה מדעת
-
זכותך לממש את טובתך הרפואית כפי שהיא נתפסת על ידך - בין היתר זכותך לחתום רק לאחר שהבנת באופן מספק את החלופות לטיפול המוצע, מה המשמעות של טיפול לעומת אי טיפול, הסיכונים והסיבוכים הכרוכים בטיפול, וכו'.
-
רצוי לקחת את הזמן לחשוב, לשאול ולהתייעץ - זכותך לשאול את הרופא/ה שאלות, לבקש את הטופס מראש כדי לעיין בו לעומק ולא לחתום עליו בעת לחץ בצמוד לפעולה, להתייעץ עם רופא אחר כחוות דעת שנייה ו/או עם רופא המשפחה, קרובי משפחה, חברים וכד'.
-
5 מצבים בהם נדרשת הסכמה מדעת מוגדרים בחוק זכויות החולה - הרדמה, דיאליזה, פעולה פולשנית גדולה, כימותרפיה וטיפולי הקרנות. לפני כל אחת מפעולות אלו זכותך להליך הסכמה מדעת כחוק. רוב ספקי שירותי הבריאות אימצו פרשנות רחבה של החוק והחילו אותו על פעולות נוספות.
-
הליך הסכמה מדעת נדרש ומחויב בכל מסגרות הטיפול - פרטיות וציבוריות כאחד - כך למשל ברשת אסותא מיושם הליך הסכמה מדעת באופן מלא, ללא קשר לרובד הביטוחי באמצעותו ממומנת הפעולה.
- כשמדובר בקטין עד גיל 18 - נדרשת הסכמת שני הוריו או אפוטרופוס אחר אם קיים, עם זאת, ניתן לטפל בקטין כשרק אחד מההורים נתן הסכמתו, ובלבד שאין הוכחה להתנגדות ההורה השני (בטיפול שמוגדר כדחוף ניתן להסתפק בהסכמת אחד ההורים). כשמדובר באדם שנחשב לא כשיר לחתום על הסכמה בשל מגבלה נוירולוגית, האפוטרופוס שמונה על-ידי בית המשפט יחתום על הסכמה מדעת בשמו.
25 שנה לחוק זכויות החולה בישראל
מדינת ישראל היא בין המדינות המתקדמות בעולם שחוקקו חוק בנושא זכויות החולה כבר לפני 25 שנה. על אף שחלפו שנים רבות, זו עדיין אינה חזית שקטה והתחושות העולות מהשטח הן של חוסר שביעות רצון מצד מטופלים ואנשי רפואה כאחד. ב-2019 הקים משרד הבריאות ועדת היגוי שמטרתה לבצע חשיבה בנושא ברמה הלאומית. כחברה בוועדה זו, התנדבה רשת אסותא לבצע מחקר מעמיק על אופן יישום החוק בארגוני בריאות בישראל. את המחקר מובילות ד"ר בלה עזריה, ראש אגף רפואה וד"ר מרטין שיפר-קרביץ, מנהלת היחידה לבטיחות הטיפול וניהול סיכונים, יחד עם ד"ר רועי ברנע, חוקר ראשי במכון אסותא לחקר שירותי הבריאות ורעות רון, חוקרת במכון אסותא לחקר שירותי הבריאות.
בתחילת 2022 פורסמו תוצאות השלב הראשון, ובמסגרתו נבחנה ההלימה בין ההסבר שקיבלו המטופלים לפני הפעולה לבין ביצועה בפועל. כ-100 מטופלים שעברו הליך של הסכמה מדעת לקראת ניתוח אלקטיבי מתחום הכירורגיה הכללית באסותא רמת החייל, נשאלו 10 שאלות מחקר. בין השאלות: איפה התרחש מפגש ההסבר על הניתוח, מתי התקיים, כמה זמן נמשך, האם הרופא נתן אפשרות לשאול שאלות, האם המפגש התקיים בשפה שהמטופל שולט בה ועוד. ככלל, התוצאות העידו כי הליך הסכמה מדעת התקיים בצורה יעילה, טובה ובהתאם להנחיות החוק בקרב המטופלים שנבדקו. זאת, למעט נושא קבלת הטופס עם ההסברים הביתה לפני החתימה עליו, שנמצא טעון שיפור. יודגש כי כמעט ולא נמצאו הבדלים משמעותיים בחוויית המנותחים כתלות בגורם המממן את הניתוח.
בעקבות השלב הראשון המוצלח התקבל מענק להרחבת המחקר והעמקתו. בשלב השני שעומד בפני סיום, בו הורחבה אוכלוסיית המחקר לכדי כ-900 נבדקים, נבחנת גם השפעת משתנים דמוגרפיים וסוציואקונומיים ומתבצעת השוואה בין בתי חולים ציבוריים לאסותא רמת החייל. בשלב השלישי תועמק בדיקת ההלימה בין ההסבר לפני הניתוח לבין הנעשה בניתוח עצמו.
"אנו באסותא משתדלים להיות הסמן הימני של מערכת הבריאות בישראל" מסכמות ד"ר בלה עזריה וד"ר מרטין שיפר-קרביץ. "באסותא יישום חוק זכויות החולה עולה בקנה אחד עם ערכי הליבה של הארגון ובראשם ערך כבוד האדם. הדיון המתמשך אצלנו מזה שנים רבות בערכי כבוד האדם, חמלה, אחריות, אחריותיות וחופש המטופלים (דיון שלשמו אף הוקם באסותא בית ספר למקצוענות), נושא פירות בשטח ועל כך גאוותנו".
No content available.
