לשמור על עצמך - מראש ועד צוואר

ההתקדמות שהושגה בשנים האחרונות בתחומי המניעה והטיפול בבעיות בצוואר הרחם, ובראשם נגעים טרום סרטניים הנגרמים עקב וירוס הפפילומה, הפכה את הסרטן עצמו למחלה פחות שכיחה. איך מקפידים על שגרת מעקב, מאבחנים ומטפלים בזמן?

ד"ר לירון קוגן וד"ר יואב ברוך, המובילים את מרפאת צוואר הרחם באסותא ראשל"צ מסבירים:

מה גורם לסרטן צוואר הרחם ובאיזו שכיחות מדובר?

לדברי ד"ר לירון קוגן "אין הרבה סרטנים שאנחנו יודעים להאשים בהם גורם ויראלי בדומה לסרטן צוואר הרחם. במעל 97% מהמקרים מקורו של הסרטן הוא בנגיף הפפילומה, ה- HPV (human papilloma virus). נגיף הפפילומה נפוץ מאוד, מועבר בקלות במגע עור כולל יחסי מין, כאשר זנים מסוימים שלו גורמים ליבלות באיברי המין וזנים אחרים עלולים לגרום לסרטן צוואר הרחם. באופן נדיר יותר נגיף הפפילומה עלול לגרום לסרטן הפות והעריה וכן לסרטן האנוס בנשים  (בגברים גורם הנגיף לסרטן הפין וכן לסרטן מיתרי הקול). אמצעי מניעה כמו קונדומים אינם מגנים באופן מלא מהידבקות בנגיף הפפילומה. הסיכון להדבקה בנגיף ה-HPV על סמך נתונים מארה"ב מגיע עד 75-80% עד גיל 50, וככל הנראה בישראל המספרים נמוכים יותר. מרבית הנשים שנדבקות בנגיף לא מפתחות תסמינים כלשהם ובמרבית המקרים (80-90%) מערכת החיסון מתמודדת בהצלחה עם הנגיף. ב- 10-20% הנותרים, הנגיף נשאר פעיל, בין אם יש לכך גורם סיכון כמו עישון, כשל חיסוני או מסיבה שלא ברורה לנו, ובין אם מדובר בזנים מסוימים של הווירוס, שנחשבים מסוכנים יותר. במקרים אלו ניתן לפתח נגעים טרום ממאירים בצוואר הרחם, שלהם פוטנציאל להתפתח בהמשך לסרטן. הזמן שחולף בין ההדבקה ועד להתפתחות סרטן צוואר הרחם אורך בממוצע 15-20 שנים, מה שמותיר לנו זמן רב לאבחן, לטפל ולמנוע".

"לשמחתנו, אנחנו פועלים לרב בעולם טרום ממאיר'" אומר ד"ר יואב ברוך. יש מעט מאוד נשים בישראל בשנה שמאובחנת עם סרטן צוואר הרחם - כ-300 מקרים בשנה. אנחנו רואים במרפאת צוואר הרחם באסותא ראשל"צ כ-200 נשים בחודש, מתוכם מאבחנים ומטפלים בכ-20-30 מקרים טרום ממאירים מתקדמים בחודש (CIN2/3), שאלמלא האבחון והטיפול עלולים היו להתקדם לסרטן. כשנמצאים במעקב הסיכוי לחלות בסרטן הוא מאוד נמוך. בשנה שלמה אפשר למנות את מספר המטופלות שאובחנו במרפאה שלנו עם סרטן, על כף יד אחת".

האם ישנם תסמינים מוקדמים לסרטן צוואר הרחם וכיצד מאבחנים אותו?

לדברי השניים, לעיתים לא קיימים כלל תסמינים כלשהם. "במקרים אחרים יופיעו תסמינים שהנפוצים שבהם הם: דמם לדני (מהנרתיק) לא סדיר, דמם לדני לאחר קיום יחסי מין, דמם לדני לאחר גיל הבלות והפרשה נרתיקית" מסביר ד"ר קוגן. "יחד עם זאת, כל התסמינים הללו אינם ייחודיים רק לסרטן צוואר הרחם ויכולים להופיע גם כתוצאה מסיבות אחרות". לדברי ד"ר ברוך: "קיימות בדיקות סקר שנועדו לאתר נגעים בצוואר הרחם בעודם טרום ממאירים וכך למנוע התפתחות סרטן. בדיקות הסקר הן בדיקת הפאפ (Papanicolaou or "Pap" test) ובדיקת PCR לווירוס הפפילומה (hpv test). כיום ה-PCR היא הבדיקה הראשונה המבוצעת כשגרה בקופות החולים, ורק במידה והיא לא תקינה מוסיפים את הפאפ. כך מגיעים לרגישות כוללת של 95%"

כיצד השפיע החיסון נגד נגיף הפפילומה על מקרי סרטן צוואר הרחם?

ד"ר קוגן מעיד כי הודות לבדיקות הסקר והודות לחיסון הקיים לווירוס הפפילומה בעשור האחרון, סרטן צוואר הרחם נדיר במדינות מפותחות. "לצערנו, אנחנו בישראל לא מצטיינים בנושא החיסון ומתמודדים עם התנגדויות חסרות בסיס ועם דעות קדומות לגבי תופעות לוואי". "החיסון נמצא בתת שימוש כתוצאה מחוסר ידע" אומר ד"ר ברוך. אחרי הפגישה איתנו במרפאה, נשים רבות מחליטות לקבל את החיסון, הכולל 9 זנים, ביניהם המסוכנים ביותר לצוואר הרחם, וגם זנים אחרים, האחראים ליבלות בדרכי המין. בחלק מהמקרים אנו ממליצים לשקול לחזור על החיסון, גם אם ניתן בעבר".

מה קורה במידה ותוצאות בדיקת הפאפ של אשה אינן תקינות?

"כאשר אשה מגיעה למרפאה עם בדיקת פאפ חשודה או עם סימפטומים אנחנו מבצעים בדיקה אבחנתית קצרה בשם קולפוסקופיה, שאינה כרוכה בכאב אלא באי נוחות בלבד" מספר ד"ר ברוך. "בבדיקה אנו עושים שימוש במפסק (ספקולום) על מנת להתבונן על צוואר הרחם דרך עדשה מגדלת ועושים שימוש בחומרים דמויי תמיסת חומץ ותמיסת יוד, על מנת לבחון אם  אנו מזהים שינויים על גבי הצוואר המצדיקים נטילת דגימה לביופסיה. גם אם נלקחת דגימה, זה לא אומר שבהכרח יהיו ממצאים בלתי תקינים, מאחר וישנם מצבים נוספים שגורמים לשינויים (כגון דלקת). אנחנו פוגשים נשים רבות שמגיעות עם חששות וחרדות מפני הבדיקה, ורובן המכריע יוצאות ממנה בתחושה שה"שד" לא היה נורא. גם כאשר נלקחת ביופסיה אין צורך בהרדמה מיוחדת, אנחנו משתמשים במכשיר קטן, התחושה היא במקרה הגרוע של צביטה קלה ובמקרים רבים המטופלת לא מרגישה דבר. יש נשים שחוששות ללא הצדקה להיבדק למרות שמשטח הפאפ שלהן לא תקין".

כיצד מטפלים בנגעים טרום ממאירים במידה ומאותרים כאלה?

ד"ר קוגן: "כשמדובר בנגעים טרום ממאירים קלים, אנחנו לרוב מסתפקים במעקב בלבד, אלא אם נגעים אלו נמצאים לאורך זמן. בנגעים מתקדמים יותר, שלבים 2 או 3 (למעט מקרים חריגים) נציע קוניזציה – פעולה קצרה ופשוטה יחסית, של הסרת המקטע הנגוע באמצעות כריתת חרוט מקצהו של צוואר הרחם, תוך שימוש בלולאה חשמלית. החרוט נשלח לבדיקה פתולוגית ולכן הפעולה היא אבחנתית וטיפולית גם יחד".

מרפאת צוואר הרחם באסותא ראשון לציון

מרפאת צוואר הרחם באסותא ראשל"צ מעניקה מענה ייעודי לנשים עם חשד לנגעים טרום סרטניים באזור צוואר הרחם, העריה והנרתיק. לדברי ד"ר ברוך: "אנחנו רואים חשיבות רבה בחוויית המטופלת, לכן, אנחנו מקדישים זמן כדי להרגיע, לספק מידע ולהפיג את חששותיהן של המטופלות שלנו. במהלך הבדיקות והטיפולים מלווה את המטופלת אחות אשר מעניקה לה תמיכה רגשית במידת הצורך, היות ובאופן טבעי יש חרדה וחששות סביב האבחנה והביקור". מסכם ד"ר קוגן: "אנחנו מאמינים בגישה אישית כבר מהשלב הראשון בו המטופלת מגיעה אלינו, מקבלת הסבר על הסיבה לביצוע הבדיקה, אופן הבדיקה, האבחנה, הטיפול והמשך המעקב. חשוב לנו תמיד לעדכן את המטופלות שלנו לכל אורך התהליך כדי לצמצם עד כמה שניתן את אי הוודאות".

ד"ר לירון קוגן - גניקולוג בעל התמחות על בגינקולוגיה אונקולוגית, מנהל השירות הרובוטי גינקו-אונקולוגי בהדסה ירושלים ומנהל השירות הגינקו-אונקולוגי באסותא ראשון לציון.

ד"ר  יואב ברוך -  מנתח ורופא בכיר ביחידה לאורוגינקולוגיה וכירורגיה של רצפת האגן במרכז הרפואי "איכילוב" תל אביב ומומחה למחלות עריה וצוואר הרחם באסותא ראשון לציון.