הערמונית ממוקמת באגן הקטן (סביב השופכה ובסיס שלפוחית השתן) ויש לה תפקיד בייצור חלק מנוזל הזרע. החל מגיל 40 מתחילה הגדלה הדרגתית של הערמונית (משנית לגורמים סביבתיים והורמונליים). הגדלה שפירה של הערמונית הינה מצב בו בלוטת הערמונית (פרוסטטה) גדלה בממדיה וכתוצאה מכך עלולה לגרום ללחץ חיצוני על צינור השופכה (הצינור שמוביל את השתן משלפוחית השתן החוצה). לחץ חיצוני זה עלול להוביל חסימה חלקית באזור מוצא שלפוחית השתן. חשוב לציין כי לא כל ערמונית מוגדלת גורמת להפרעות בהטלות שתן. מצד שני, ייתכן שערמונית מעט מוגדלת תוביל לתסמינים משמעותיים.

הפרעה הקשורה להטלת שתן ונובעת מהגדלה שפירה של הערמונית, הינה תלונה שכיחה בגברים ויש לה השפעה משמעותית על איכות החיים. שכיחות הבעיה גבוהה מאד – כ-30% מהגברים לאחר גיל 50 יחוו בעיות בהשתנה, בגיל 70 - כ־60% ובגיל 90 – רובם המוחלט. אין קשר בין הגדלה שפירה של הערמונית/גודל הערמונית לבין סרטן הערמונית.

נהוג לחלק את ההפרעות בהטלת שתן לשני סוגים:

• הפרעות חסימתיות בהטלת שתן (משנית לחסימת מוצא השלפוחית ע"י רקמת ערמונית מוגדלת): קושי במתן שתן, זרם שתן חלש ו/או מקוטע, היסוס תחילי למתן שתן (עיכוב בתחילת מתן השתן).
• הפרעות איריטטיביות (נובעות משינויים בשלפוחית משנית לחסימה ממושכת) – תכיפות (תדירות גבוהה למתן שתן), דחיפות למתן שתן (קושי עז בהתאפקות), יקיצה לילית למתן שתן (נוקטוריה) ותחושת חוסר התרוקנות לאחר מתן שתן.

חשוב לציין כי יש מצבים רפואיים אחרים היכולים להתבטא בהפרעות כאלו או אחרות בהטלת שתן בגברים (זיהום בדרכי השתן, אבנים בדרכי השתן, גידולים בשלפוחית השתן, סכרת, מחלות הקשורות למערכת העצבים ועוד), אותם ישלול הרופא במהלך ביצוע האבחון הראשוני (ע"י בדיקה רקטלית של הערמונית, בדיקות דם ושתן, בדיקת הדמייה של מערכת השתן כגון אולטרהסאונד).

בגברים שמתבטאות אצלך הפרעות השתנה בדרגה קלה ניתן לבצע מעקב בלבד, תוך וידוא שאין סיבוכים משניים (כגון: שאריות שתן גדולות, זיהומים בדרכי השתן, אבן בשלפוחית השתן וכדומה). כאשר ההפרעות הן בדרגה בינונית או חמורה מומלץ להתחיל בטיפול תרופתי באופן קבוע. בכל מקרה על מנת להקל על חלק מהפרעות ההשתנה מומלץ להקפיד על הרגלי שתייה - הימנעות משתיית משקאות משתנים (קפה, תה, קולה) ולצמצם שתייה ואכילה לפני השינה. כאשר הטיפול התרופתי אינו מוביל לשיפור בתסמינים ו/או כאשר הופיעו סיבוכים - יומלץ על פתרון כירורגי (ניתוח כריתת ערמונית).

חוסמי אלפה

תפקידם - הרפיית שריר חלק באזור צוואר השלפוחית, השופכה והערמונית, ובכך מקלים על תסמיני ההשתנה החסימתיים - הגברת זרם השתן. ההשפעה הינה מהירה ולרב מורגשת הקלה בתסמינים תוך שלושה ימים.

תופעות לוואי שעלולות להופיע – ירידת לחץ דם וסחרחורת (על כן מומלצת נטילה לפני השינה), ירידה בכמות נוזל השפיכה (בשל שפיכה אחורית).
תרופות עיקריות בשימוש בארץ מקבוצת חוסמי אלפה – קסטרל (XATRAL), אומניק (OMNIC/TAMSULOSIN/PROMNIX).

מעכבי האנזים 5- אלפא רדוקטאז (5-alpha Reductase Inhibitors)

תפקידם – עיכוב אנזים האחראי על המעבר הכימי של טסטוסטרון לדהידרוטסטוסטרון (DHT) ובכך הקטנת גודל הערמונית. השפעה מירבית תורגש לאחר נטילה רצופה של 6 חודשים.

תופעות לוואי אפשריות – ירידה בכמות נוזל השפיכה, הפרעות ביכולת הזקפתית, ירידה בליבידו (ירידה בחשק המיני).
התרופה העיקרית בשימוש בארץ – אבודרט (Dutasteride).

*בארץ קיימת תרופה המשלבת את 2 סוגי הכדורים הנ"ל (שילוב של אומניק ואבודרט) – שמה דואודרט (DUODART).

דקל ננסי - PERMIXON

טיפול תרופתי על בסיס צמחי לטיפול בהפרעות בהטלת שתן על רקע הגדלה שפירה של הערמונית המבוסס על הדקל הננסי (Saw Palmetto). מנגנון הפעולה - עיכוב סלקטיבי של האנזים 5-alpha Reductase ובנוסף - פעילות אנטי דלקתית. לאחר נטילה של מספר שבועות צפויה הקלה מסוימת בתסמינים.

מומלצת בעיקר בגברים צעירים עם הפרעות השתנה בדרגת חומרה קלה-בינונית. תרופה זו בעלת פרופיל בטיחותי גבוה, עם תופעות לוואי מעטות.

סיאליס יומי

תרופות המיועדות לטיפול בהפרעות בתפקוד המיני מקבוצת מעכבי האנזים PDE5 במינון נמוך בנטילה יומית (סיאליס במינון 5 מ"ג ליום בלבד בהקשר זה) הוכיחו כמקלות על הפרעות בהטלת שתן בגברים (לצד שיפור ביכולת התפקוד המיני).

מטופל יופנה לניתוח לכריתת הערמונית במצבים הבאים:

• כאשר יש תסמינים משמעותיים בחומרתם תחת טיפול תרופתי

• במקרה של אצירת שתן (חוסר יכולת לתת שתן, במצב זה המטופל כבר נושא קטטר שופכתי)

• במקרה של הופעת סיבוכים משניים כגון - אבנים בשלפוחית שתן, זיהומים חוזרים, אירועים חוזרים של שתן דמי וכדומה

בחלק מהמקרים, לפני הניתוח ועל פי שיקול דעתו של האורולוג המטפל תבוצע בדיקת אורודינמיקה להערכה טרום-ניתוחית מדויקת של תפקוד מערכת השתן התחתונה.

כריתת ערמונית מוגדלת שפירה (Benign Prostatic Hyperplasia - BPH) היא פרוצדורה כירורגית שמטרתה להקל על תסמינים של חסימת שתן הנובעת מהגדלה של הערמונית. ישנן מספר גישות לכריתה זו, וכל אחת מהן מתאימה למצבים שונים בהתאם לחומרת התסמינים, מצב הבריאות הכללי של המטופל והעדפותיו האישיות. להלן כמה מהגישות הנפוצות:

1. כריתת ערמונית בגישה טרנס-אורתרלית (TURP)

זוהי הגישה הכירורגית הנפוצה ביותר ל-BPH. במהלך ההליך, מכשיר דק הנקרא רזקטוסקופ מוחדר דרך השופכה (הצינור שמעביר שתן מהשלפוחית). הרופא מסיר את הרקמות החוסמות את הזרימה החופשית של השתן. זהו הליך יעיל עם אחוזי הצלחה גבוהים, אם כי ייתכנו סיבוכים כמו דימומים או הצורך בטיפולים חוזרים לאורך זמן.

2. כריתת ערמונית בלייזר (Laser Prostatectomy)

שיטה זו כוללת שימוש בלייזר להקטנת הערמונית באמצעות אידוי או חיתוך הרקמה. ישנן כמה טכניקות בלייזר, כגון אידוי פוטו-סלקטיבי של הערמונית (PVP) או ניתוח בלייזר הולמיום (HoLEP). יתרונות השימוש בלייזר כוללים סיכון מופחת לדימום והתאוששות מהירה יותר בהשוואה ל-TURP, אך ההליך עשוי להיות יקר יותר ודורש ציוד מיוחד.

3. TPLA (Transperineal Laser Ablation)

הליך חדשני וזעיר פולשני, שבמסגרתו מוחדר סיב לייזר דק דרך העור באזור הפרינאום (האזור שבין פי הטבעת לאשכים) ישירות אל הערמונית בהכוונת אולטרסאונד. הלייזר מייצר חום שמכווץ את רקמת הערמונית המוגדלת ומפחית את הלחץ על השופכה, מה שמקל על זרימת השתן. היתרונות העיקריים של TPLA כוללים זמן התאוששות מהיר, סיכון מופחת לדימום ופגיעה מינימלית ברקמות סמוכות. מדובר באופציה טיפולית מתקדמת שמתאימה במיוחד למטופלים עם ערמונית מוגדלת עד 80 סמ"ק.

4. AQUAABLATION ( SIMPLE ROBOTIC PROSTATECTOMY)

הליך כירורגי זעיר פולשני המתבצע באמצעות סילון מים בלחץ גבוה המונחה על ידי אולטרסאונד ורובוטיקה מתקדמת. במהלך ההליך, מכשיר ייחודי משמש להסרת רקמת הערמונית העודפת בצורה מדויקת ללא שימוש בחום, באופן שמפחית את הסיכון לפגיעה ברקמות סמוכות, כמו עצבי השליטה בתפקוד המיני ובשליטה על השתן. הטיפול מתאים לגברים עם ערמונית גדולה, וכולל התאוששות מהירה יחסית.

5. אידוי ערמונית בשיטת Rezum

טיפול זעיר פולשני המשתמש באנרגיית אדים (קיטור) כדי לצמצם את רקמת הערמונית החוסמת את השופכה. במסגרת ההליך, הרופא מחדיר דרך השופכה מכשיר קטן שמייצר אדים בטמפרטורה גבוהה, אשר חודרים לרקמת הערמונית המוגדלת וגורמים להרס תאים. הרקמה שנפגעה נספגת בהדרגה בגוף, וכך משתפרת זרימת השתן. מדובר בהליך מהיר הנעשה לרוב בהרדמה מקומית ואינו דורש אשפוז ממושך. יתרונותיו כוללים זמן התאוששות קצר יחסית ושימור טוב של התפקוד המיני והשליטה על השתן.

לפרטים נוספים לחצו כאן