צנתור הערמונית לטיפול בהגדלה שפירה
מהי הגדלה שפירה של בלוטת הערמוניתBenign prostatic hyperplasia (BPH)?
הערמונית (פרוסטטה) הינה בלוטה המהווה חלק ממערכת הרבייה של הזכר, הממוקמת מתחת לשלפוחית השתן ומפרישה נוזל המגן על תאי הזרע.
הגדלה שפירה של הערמונית הינה מצב שפיר בו חלה הגדלה בנפח הערמונית ועלולה לגרום להפרעה במתן שתן ולפגיעה ניכרת באיכות החיים.
הבעיה שכיחה למדי בעיקר אצל גברים עם העלייה בגיל, כאשר בגיל 50 מחצית מהגברים יסבלו מהתופעה וככל שהגיל עולה, עולה השכיחות. במקרים מסוימים, למרות גידול בנפח הערמונית, המטופל לא יתלונן על הפרעה במתן השתן ואינו זקוק לטיפול.
לאותם הגברים שטיפול תרופתי אינו פותר את הבעיה, מוצע באופן מסורתי ניתוח להסרה חלקית או מלאה של הערמונית, בהתאם לגודלה. הניתוח דורש אשפוז והחדרת קטטר למספר ימים. אחת מתופעות הלוואי של הניתוח, שמרבית המטופלים אינם מודעים לה, הינה פגיעה בתפקוד המיני - שפיכה אחורית. לאחר הניתוח כשהגבר חווה אורגזמה, הגמירה יבשה, כלומר הזרע נפלט לכיס השתן ובהמשך נשטף עם השתן.
לאור החסרונות, התפתחו בשנים האחרונות טכנולוגיות רפואיות שונות לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית, אשר נועדו ליצור חלופה לכריתת הערמונית. צנתור הערמונית הוא החלופה הבטוחה ביותר.
כיצד מאבחנים הגדלה שפירה של הערמונית?
כאשר מופיעים תסמינים של הפרעה במתן שתן מומלץ להיבדק ע"י רופא המשפחה או אורולוג. הרופא ישאל על ההיסטוריה הרפואית של המטופל ויבצע בדיקה רקטלית כדי להעריך את גודל הערמונית. בהמשך יהיה צורך להעריך את גודל הערמונית באמצעות בדיקת אולטרסאונד. ובדיקת דם מדידת אנטיגן המופרש מהערמונית (PSA) מתבצע לגילוי מוקדם של סרטן של הערמונית.
מהן אפשרויות הטיפול בערמונית מוגדלת?
מגוון הטיפולים רחב, החל מטיפול תרופתי ועד טיפולים ניתוחיים בהתאם לנפח הערמונית וחומרת התסמינים.
ללא טיפול, הגדלה שפירה של הערמונית עלולה לגרום לסיבוכים, כגון אצירת שתן, זיהומים במערכת השתן, יצירת סעיפים בדרכי השתן ואי ספיקת כליות.
מהו צנתור ערמונית מוגדלת?
בשנים האחרונות חלה מהפכה בטיפול בערמונית מוגדלת, באמצעות תהליך צנתור, בדומה לצנתור הלב. הפעולה נקראת אמבוליזציה (חסימה) של עורקי הערמוניתPROSTATIC ARTERY EMBOLIZATION (PAE) - דרך כלי הדם מחדירים חומרים החוסמים את עורקי הערמונית המזינים את האזור המרכזי בערמונית.
הטיפול בשיטה מתקדמת וייחודית זו צובר תאוצה בעולם. לאחר הפעולה הערמונית מתכווצת כתוצאה מחוסר אספקת הדם. ללא אספקת דם הערמונית מתנוונת וקטנה וכתוצאה מכך חל שיפור בתלונות ואף העלמות התלונות.
שיטה חדשנית זו מאפשרת לתת את הטיפול הטוב ביותר, ללא ניתוח ובזמן החלמה קצר מאד. חשוב לציין שפעולה זו אינה פוגעת בתפקוד המיני ואינה פוגעת בשפיכה הקדמית.
למי מיועד צנתור ערמונית?
צנתור ערמונית מיועד לגברים הסובלים מהתסמינים הבאים:
- כל מטופל עם הגדלה שפירה שקיבל המלצה לניתוח לכריתה חלקית או מלאה
- מתן שתן בכמויות קטנות ובתדירות גבוהה
- זרם שתן חלש ולא רציף
- תחושה של חוסר התרוקנות לאחר מתן שתן
- קושי בהתחלה של מתן שתן
- תופעת לוואי מהתרופות הניתנות לטיפול כגון אין-אונות
- כאשר טיפול תרופתי פותר את הבעיה
- מועמדים לניתוח הסרת הערמונית עם גורמי סיכון שלא מאפשרים את ביצוע הניתוח
- מטופלים עם קטתר שתן קבוע המעוניינים בגמילה, לרב תוך שבוע מהצנתור
במידה וקיימות אחת או יותר מהתופעות הללו, מומלץ לפנות בהקדם לייעוץ לטיפול באמצעות צנתור של הערמונית.
מי אינו מתאים לפעולת הצנתור?
מטופל עם סרטן פעיל בערמונית.
היכן מבוצע הצנתור?
הפעולה מתבצעת בבית החולים אסותא רמת החייל.
כיצד מתבצעת הפעולה?
הקבלה לבית החולים הינה כשעתיים לפני הפעולה. בעת הפעולה, המטופל שוכב במיטת חדר הצנתורים, לאחר מתן הרדמה מקומית ומתן חומרים מטשטשים דרך הווריד, מחדירים צנתר בעורק המפשעה או הזרוע (בדומה לצנתור לבבי), מגיעים לעורקי הערמונית וחוסמים אותם באמצעות חומרים ייעודיים. הפעולה אורכת כשעתיים ובסיומה מוציאים את הצנתר מהגוף וחובשים את אתר הכניסה ועוברים להשגחה למספר שעות. השחרור באותו היום או למחרת - כל מקרה לגופו. לצורך זיהוי עורקי הערמונית נעזרים בטכנולוגיה מתקדמת הנקראת Cone Beam CT המאפשרת קבלת תמונות תלת מימדיות לצורך זיהוי אופטימלי של עורקי הערמונית ולהימנע מחסימת עורקים אחרים העלולים לסכן את המטופל.
אילו הכנות יש לבצע לקראת הפעולה?
לקראת הפגישה הראשונית לבדיקת התאמה מומלץ להצטייד מסמכים הבאים:
- הפנייה מהרופא המטפל המסכמת את ההיסטוריה הרפואית, מחלות הרקע והתרופות שנוטלים, אלרגיות.
- בדיקת אולטרהסאונד עדכנית של דרכי השתן, שארית ונפח הערמונית
- בדיקת דם: כימיה, ספירה תפקודי קרישה ו-PSA
מהם הסיבוכים הכרוכים בפעולה?
הפעולה מבוצעת בטישטוש, מרבית החולים אינם חשים במהלך הפעולה כאב. אלו החשים כאב קל או תחושת צריבה או חום באזור השופכה או סביב פי הטבעת ומקבלים תרופות משככות מתאימות. לאחר הפעולה ישנם תופעות לוואי שחולפות לאחר מספר ימים כגון, צריבה במתן שתן, תכיפות, עצירות, קושי במתן שתן או אצירת שתן. נדירים הסיבוכים כגון שטף דם במקום כניסת הצנתר. סיבוכים נדירים יותר הכוללים דם במערכת השתן או זיהום בדרכי השתן, ניתנים למניעה על-ידי טיפול אנטיביוטי מונע טרום הפעולה.
האם הפעולה משפיעה על התפקוד המיני?
על סמך מחקרים עדכניים חולים שעברו אמבוליזציה של עורקי הערמונית, לא חוו פגיעה בתפקוד המיני. פגיעה כאמור מתרחשת לרוב כתופעת לוואי של התרופות הניתנות לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית. ישנם מטופלים המתארים שיפור בתפקוד המיני.
מה קורה לבלוטת הערמונית לאחר פעולת הצנתור?
בעקבות האמבוליזציה נפח הערמונית קטן. אצל כ-20% מהמטופלים חל שיפור בתסמינים אף מבלי שחל כל שינוי בנפח הערמונית, זוהי תוצאה חיובית כמובן מאחר והפעולה נועדה להקלה בתסמינים הנובעים מהגדלה שפירה של הערמונית ולא על מנת להקטין את נפחה של הבלוטה.
מידע שימושי
לבחירת הרופאים המומחים שלכם לחצו כאן
למידע המלא על תחום צנתורי כלי דם פריפריים לחצו כאן
