טיפול בחסימת עורקים ברגליים
מהי טרשת בעורקי הרגליים?
בישראל חיים היום יותר מחצי מיליון חולים בסוכרת, שחלקם יפתחו סיבוכים של המחלה. בין היתר, מחלת הסוכרת הינה גורם סיכון להתפתחות שינויים טרשתיים בעורקים הגורמים להפרעה באספקת דם בגפיים התחתונות הידועה גם כ"כף רגל סוכרתית".
טרשת העורקים נגרמת כתוצאה מהדבקות של שומן וסיד בדופן העורקים, אשר יחד גורמים להיצרות ואף לחסימה של העורק.
חסימת העורקים ברגליים גורמת למטופלים לקושי בביצוע פעולות בסיסיות כמו הליכה, טיפוס במדרגות ולעיתים פצעים או זיהומים ברגליים. כאשר הרקמות ברגל אינן מקבלות את החמצן הנדרש להן, נגרמת איסכמיה קריטית של הגף אשר עלולה לסכן את הרגל בקטיעה.
מדינת ישראל נמצאת במקום גבוה מאוד ביחס למדינות ה-OECD בכריתת גפיים בצעירים מתחת לגיל 65. כיבים ברגל הסוכרתית שאינם מטופלים בזמן עלולים להוביל לקטיעת הרגל.
מי הסיכון להתפתחות טרשת בעורקי הרגליים?
- סוכרת
- עישון
- יתר לחץ דם
- שומנים בדם
- היסטוריה משפחתית של מחלות כלי דם ולב
מהם התסמינים של היצרות או חסימה בעורקי הרגליים?
למטופלים הסובלים מאחת או יותר מהתופעות הבאות מומלץ לפנות להמשך אבחון וטיפול:
- כאבים בעת מנוחה ברגליים
- כאבים בזמן הליכה הגורמים לקיצור טווחי ההליכה
- כיבים או נמק ופצעים קשיי ריפוי ברגליים
כיצד מאבחנים טרשת בעורקי הרגליים?
מלבד התסמינים האופייניים שהוזכרו, יבוצעו למטופל בדיקות עזר לצורך הערכת מצבו:
- דופלר אולטרסאוונד - בדיקה קצרה, לא פולשנית ולא כואבת במהלכה ממפים את זרימת כלי הדם ומודדים את היחס בין זרימת הדם ברגל לבין זרימת הדם בזרוע כדי לבחון את מידת ההיצרות או החסימה בעורקי הרגליים
- CTA / MRA עם הזרקת חומר ניגוד - בדיקה אשר מדגימה את כלי הדם
מהו צנתור עורקי הרגליים?
הליך צנתור כלי דם ברגליים נועד לחידוש זרימת הדם באותם עורקים המוצרים או חסומים וכתוצאה מכך לשפר את הזרימה בכלי דם אלו ולהוביל אספקת דם טובה יותר אל הרגליים כדי לטפל בפצעים ולשפר את ההליכה והתפקוד היומיומי של המטופלים. בהליך זה נעזרים בטכנולוגיות החדשות והמתקדמות ביותר בעולם, לצורך קבלת התוצאות הטובות ביותר ועיכוב התפתחות המחלה מחדש עם השנים.
היכן מבוצע הצנתור?
הפעולה מתבצעת בבית החולים אסותא רמת החייל.
אילו הכנות יש לבצע לקראת הפעולה?
- יש לקבוע פגישת ייעוץ ולהביא סיכום מידע רפואי ובדיקות אבחנתיות שבוצעו (אולטרסאונד דופלר, CT אנגיו עם הזרקת חומר ניגוד או MRI)
- להמשיך כרגיל נטילת תרופות, כולל מדללי דם אלא אם ניתנה הנחיה אחרת מהרופא המצנתר
- בדיקות דם: ספירת דם, כימיה, תפקודי קרישה
- צום: ביום הצנתור יש להיות בצום שש שעות לפני תחילת הפעולה (אפשר לשתות מים בשלוש השעות הראשונות)
כיצד מתבצעת הפעולה?
לפני הצנתור המטופל פוגש את המצנתר ומקבל הסבר מפורט על ההליך. הפעולה מבוצעת בחדר צנתורים, בהרדמה מקומית וללא כאב. במידה ויש צורך ניתן לקבל גם טשטוש וכן קיימת אפשרות להרדמה מלאה, בתיאום מראש ובנוכחות מרדים.
בזמן הפעולה יוחדר צנתר דקיק דרך עורק במפשעה ודרכו יוחדר מוליך דקיק לחצות את האזור המוצר או החסום. לאחר מכן יורחב האזור באמצעות בלון, בחלק מהמקרים יושאר תומכן (סטנט) על מנת להשאיר את האזור המוצר בעורק פתוח. אורך הפעולה כשעתיים.
מה קורה לאחר הצנתור?
לאחר הצנתור עוברים למחלקת התאוששות, משם להשגחה למשך כיממה ובהמשך משתחררים הביתה וניתן לשוב לפעילות מלאה, למעט פעילות גופנית עצימה.
מידע שימושי
הפעולה מבוצעת במימון פרטי או במימון ביטוחי הבריאות.
לבחירת הרופאים המומחים שלכם לחצו כאן
למידע המלא על תחום צנתורי כלי דם פריפריים לחצו כאן
