• כאבים
• נפיחות
• בצקות
• צבע עור אדמדם, חום באזור הנפיחות
• תחושת כבדות או עייפות ברגליים

מהם גורמי הסיכון להתפתחות קרישי דם ברגליים?

• גיל מעל 40
• מצב רפואי המצריך שכיבה ממושכת, כמו לאחר ניתוח או תאונה
• שגרת חיים הכרוכה בישיבה ממושכת או בטיסות
• נשים עם רמות אסטרוגן גבוהות כתוצאה מטיפול הורמונלי, או נטילת גלולות למניעת היריון
• במהלך ההיריון ובשבועות שלאחר הלידה
• אצל אנשים עם היסטוריה משפחתית של פקקת בוורידים או מחלה תורשתית הגורמת לקרישיות יתר

מהם הסיבוכים להם עלולה לגרום פקקת ורידים?

ללא טיפול, אי ספיקה ורידית ברגליים יכולה להוביל למצב מסכן חיים לאחר שחלק מקרישי הדם מתנתקים ויכולים לנדוד לכיוון הריאות ולחסום שם את הזרימה. מצב מסכן חיים זה נקרא תסחיף ריאתי.

בנוסף, פעמים רבות מטופלים הסובלים מפקקת מפתחים תסמונת פוסט-תרומבוטית או פוסט-פלביטית. מרבית המטופלים שחוו פקקת יסבלו כתוצאה מהפרעה בניקוז של הורידים בגפיים התחתונות מכאב ברגליים, שינויים בגוון העור, נפיחות ברגליים, ולעיתים כיבים קשיי ריפוי. צנתור בשלב מוקדם לאחר הופעת הפקקת ידוע כטיפול המונע את הסיבוכים הללו.

כיצד מאבחנים פקקת ורידים עמוקה?

במידה ומופיע אחד או יותר מתסמיני הפקקת כגון, כאבים, נפיחות, אודם, חום באזור הנפיחות, יש צורך לפנות מיידית לבדיקת רופא משפחה. כאשר לדעת הרופא קיים חשד לפקקת הורידים, יש צורך בביצוע בדיקת דופלקס US להערכת הזרימה. במידה ומודגמים בתוך הורידים קרישי דם, יש צורך בקבלת טיפול מידי.

למי מיועד צנתור כלי דם ברגליים?

הטיפול מיועד למטופלים מעל גיל 18 הסובלים מפקקת בוורידים העמוקים בגובה הירך או האגן ואינו מתאים למטופלים הסובלים מפקקת בשוק בלבד.

היכן מבוצע הצנתור?

הפעולה מתבצעת בבית החולים אסותא רמת החייל.

אילו הכנות יש לבצע לקראת הפעולה?

• סיכום מידע רפואי ובדיקות אבחנתיות שבוצעו כגון אולטרה-סאוונד דופלקס, CT ונוגרפיה או MRI ונוגרפיה - בדיקה המדגימה את כלי הדם הוורידיים בגפיים התחתונות ובאגן
• להמשיך כרגיל נטילת תרופות, כולל מדללי דם אלא אם ניתנה הנחיה אחרת מהרופא המצנתר
• בדיקות דם: ספירת דם, כימיה, תפקודי קרישה
• צום: ביום הצנתור, 6 שעות לפני תחילת הפעולה (ניתן לשתות מים ב-3 השעות הראשונות)

כיצד מתבצע הצנתור?

לפני הצנתור המטופל פוגש את המצנתר בקבלה, מקבל הסבר מפורט וחותם על הסכמה לפעולה. בהמשך יועבר המטופל לחדר הצנתורים, שם מבוצעת הפעולה בשכיבה ובהרדמה מלאה. בזמן הפעולה יוחדר מוליך דקיק שמטרתו לחצות את האזור המוצר או החסום. לאחר מכן יורחב האזור באמצעות בלון ויוחדר תומכן (סטנט) על מנת להשאיר את האזור המוצר בווריד פתוח. משך הפעולה שעתיים-שלוש שעות.

מה קורה לאחר הצנתור?

לאחר הצנתור עוברים למחלקת התאוששות, משם להשגחה למשך כיממה ובהמשך משתחררים הביתה וניתן לחזור לפעילות מלאה, למעט פעילות גופנית עצימה.

מידע שימושי

הפעולה מבוצעת באסותא רמת החייל, במימון פרטי או במימון ביטוחי הבריאות.

לבחירת הרופאים המומחים שלכם - לחצו כאן

ליצירת קשר וקבלת פרטים נוספים לחצו כאן

למידע המלא על תחום צנתורי כלי דם פריפריים לחצו כאן