טיפול פיזיותרפי בברך נועד להשיג כמה יעדים: בראש ובראשונה להפחית כאב ולמזער תהליכים דלקתיים, וגם לשפר את יכולת התנועה הביו-מכנית, לחזק את השרירים התומכים בברך במטרה לחזור ולשאת משקל רב ולהגדיל את טווחי התנועה של מפרק הברך עד למקסימום האפשרי.

הברך היא המפרק הגדול והמורכב ביותר בגוף, המחבר בין עצם הירך לבין עצם השוק (החלק של הרגל שמעל הברך והחלק של הרגל שמתחת לברך). המפרק כולל שרירים, גידים, חללים המכילים נוזל, ארבע רצועות (ובהן צולבת קדמית וצולבת אחורית), שני מניסקוסים (סחוסים) ופיקה אחת.

פגיעה בברך יכולה להיות תולדה של טראומה, למשל מכה חזקה בזמן אימון או תחרות ספורט, או תוצאה של ניוון כמו תהליכי ארטריטיס שמביאים לשחיקת הסחוס. שינויים ניווניים יכולים לגרום כאבים, נפיחות, נוקשות, צליעה ועיוותים.

 

טיפול שמרני (לא ניתוחי) כולל תרופות, זריקות (סטרואידים, חומצה היאלורונית), שימוש בעזרים (מקל הליכה) ופיזיותרפיה. טיפול ניתוחי יכול להיות מורכב מארתרוסקופיה (ניתוח זעיר-פולשני של הברך), החלפה של חצי ברך או החלפה שלמה של מפרק הברך.

יעדי הטיפול והשיקום הפיזיותרפי לאחר ניתוח ברך

תוכנית הטיפול הפיזיותרפי באסותא מבוססת על פרוטוקולים בינלאומיים מוכרים ומותאמת באופן אישי לכל אחד מהמטופלים לפי אופי הפציעה או המחלה, סוג הניתוח, הכושר הגופני, היכולות טרם הופעת הבעיה, הגיל ומצב הבריאות הכללי. לדוגמה, אחד הפרוטוקולים לטיפול לאחר ניתוח ברכיים מחלק את השיקום לשלוש תקופות הדרגתיות:

• תקופה ראשונה (3-0 שבועות לאחר הניתוח): ביצוע תרגילים קלים בעצימות נמוכה, למשל הליכה בנשיאת משקל עם תומך ברך, עבודה עדינה על אופני כושר ותנועות פסיביות
• תקופה שנייה (שבועות 6-3): הגברת המאמץ באמצעות רכיבה על אופני כושר עם התנגדות קלה, עבודה על מפרק הירך עם גלגלת וגומייה, ריצה בבריכה במים עמוקים ותרגילי משקולות עד 15 ק"ג כמו Squat
• תקופה שלישית (שבועות 9-6): מעבר לאימוני מדרגות, נשיאת משקל מלאה, עבודה על משטח לא יציב ואימוני הליכה לשחזור הליכה תקינה

המעבר בין התקופות איננו אוטומטי אלא תלוי בהתקדמותם האישית של המנותחים. ההתקדמות נבחנת לעיתים גם בצילומי דימות, למשל רנטגן, כדי לוודא שאפשר לעבור לשלב הבא. בשבועיים הראשונים לאחר הטיפול, בזמן שאינו מוקדש לפיזיותרפיה, הברך בדרך כלל מקובעת בסד על מנת לסייע למנותחים לשמור על יישור מלא כבר מההתחלה.

 

פיזיותרפיה היא שיקום גופני שנועד להשיב את יכולות הגוף לקדמותן ואף לשפר אותן. אם משווים ביו שני מטופלים שעברו בהצלחה ניתוח ברך אצל אותו מנתח שאחד מהם עבר טיפולי פיזיותרפיה והאחר נמנע מהם סביר להניח שמצבם הפיזי יהיה שונה מאוד כעבור חצי שנה. כאביה של המטופלת הראשון הופחתו עד למינימום וכוח השרירים וטווח התנועה שלה השתפרו משמעותית, בעוד שהמטופל השני ממשיך לחוות כאבים, נוקשות תנועה, נפיחות וצליעה.

 

פיזיותרפיה לפני ניתוח: מה חשוב לדעת

ניתוח אורתופדי הוא פרוצדורה שגורמת לגוף טראומה המחייבת זמן התאוששות.
הפיזיותרפיה, שהיא נחוצה והכרחית להחלמה משביעת רצון, ניתנת במשורה ובעדינות בימים הראשונים שלאחר הפרוצדורה הרפואית, וכרוכה לעיתים בכאבים ובאי נוחות. התהליך הפיזיותרפי איטי ולעיתים עוברים כמה שבועות או חודשים עד שמגיעים להישגים משמעותיים.

אפשר לשפר את התהליך הזה משמעותית באמצעות פיזיותרפיה קדם-ניתוחית: כחודשיים לפני הניתוח מגיעים אל מרכז הפיזיותרפיה באסותא ומתרגלים את השרירים שייחלשו בניתוח ושיהיה צורך לחזקם בטיפולי השיקום לאחר הניתוח.

טיפולי פיזיותרפיה קדם-ניתוחיים יכולים לשפר משמעותית את תוצאות הפרוצדורה הרפואית, להכין את המטופלים טוב יותר ולעזור להם להגיע להישגים פיזיותרפיים טובים מוקדם יותר ומהר יותר.

 

חשיבות התרגול בטיפול הפיזיותרפי לאחר ניתוח ברך

הטיפול הפיזיותרפי מורכב מתרגילים שונים בעצימות הולכת וגוברת שמטרתם להחזיר את המטופלים ליכולותיהם באופן הדרגתי ומפוקח, להגיע לטווח תנועה מלא ולהפחית את כאביהם.

תרגילים אלה כוללים, בין היתר, עבודה עם מכשיר CPM, תרגילי הליכה ויציבה, תרגילים לשיפור טווח תנועה, הרמת עקבים, מכרעים (Squats) חלקיים ומלאים, תרגילי משקולות, תרגילי אופניים, חיזוק השרירים המיישרים בעומס בינוני, שיפור טווח אקטיבי ופסיבי של יישור הברך, יישור ברך מלא ומתיחות אקטיביות ופסיביות (מתיחה אקטיבית היא כזו שבה המטופלים מתמתחים בעצמם. במתיחה פסיבית המטפלים דוחפים או מושכים את המטופלים).

פרוטוקול הטיפול והמטרה שחותרים אליה תלויים, בין היתר, בסוג הניתוח שבוצע ובמטופלים עצמם שכן, מה שאפשר להשיג אצל מטופלים ספורטאים צעירים אחרי תיקון רצועה צולבת קדמית אינו דומה להישגים המצופים ממטופלים מבוגרים שעברו החלפת ברך מלאה.

 

תרומתם של המטופלים להצלחת הטיפול הפיזיותרפי

מטופלים רבים חוששים מהניתוח ומההרדמה הכללית אבל מגלים שהפרוצדורה הניתוחית הייתה החלק הקל והקצר (המטופלים מורדמים והרופאים מבצעים את מלאכתם בתוך שעות אחדות), מפני שלאחר מכן מגיעים הטיפולים הפיזיותרפיים שהם החלק המאתגר יותר והממושך יותר.

בנקודת זמן זו מעורבותם של המטופלים הכרחית, וללא שיתוף פעולה מצידם אי אפשר להגיע לתוצאות האופטימליות של הניתוח. המשמעות היא שעליהם להגיע לפגישות פיזיותרפיה במכון ולקיים בדקדקנות את הוראות המנתח והפיזיותרפיסטים המטפלים, כמו ליישר את הרגל במנוחה ולא להניח כריות מתחת לברך המנותחת לאחר החלפת מפרק ברך. עניין נוסף, חשוב לא פחות, הוא להקפיד על מנוחה מותאמת שמכבדת את הקושי הפיזי שהגוף נמצא בו ולא להתיש אותו מעבר להנחיות המטפלים.

השילוב של עבודת שיקום פיזיותרפית איטית בהדרכת צוות המטפלים המיומן של אסותא עם ומנוחה הולמת יסייע במקסום תוצאות הטיפול, בשיקום היכולות הגופניות ובהגעה לשיאים חדשים.